השבוע העבירה הוואי חוק למניעת שתלטנות קיצונית. מתי אצלנו?

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto
אילוסטרציה

כמי שמתעניינת בזכויות נשים בישראל ובעולם נדהמתי לגלות שהשבוע (ינואר 2021) עבר בהוואי חוק חדשני ומהפכני – החוק למניעת שתלטנות קיצונית במשפחה – והוואי הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאוסרת התנהגות זו בחקיקה.

החוק מגדיר שתלטנות קיצונית כעלבונות וקללות, השפלה והקטנה, בידוד חברתי, הגבלה ועוד, והוא חוק עצמאי שאינו מחובר לאלימות פיזית בהכרח. חקיקה דומה הוגשה השבוע להצבעה במדינת ניו יורק.

כמי שמתעניינת בזכויות נשים בישראל ובעולם נדהמתי לגלות שהשבוע עבר בהוואי חוק חדשני ומהפכני – למניעת שתלטנות קיצונית במשפחה – והוואי הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאוסרת התנהגות זו בחקיקה

בנוסף לאמור, כבר בחודש ספטמבר 2020 הוגש להצבעה בקליפורניה חוק, שקובע כי ניתן להשתמש בהתנהגויות שמהוות שתלטנות קיצונית כראיות בתיקים של אלימות במשפחה, בבתי משפט לענייני משפחה.

החוק בקליפורניה, שנכנס לתוקפו השבוע, הוא חוק ייחודי שהוצע על ידי הסנטורית סוזאן רוביו, אשר חוותה שתלטנות מבעלה לשעבר מספר שנים קודם לכן. החוק קובע כי במקרים שבהם צד אחד בנישואין מאוים על ידי האחר, או נשלט על ידו, בפעילות יומיומית, באמצעים כלכליים, או בגישה לשירותים, ניתן יהיה להגיש התנהגויות אלה כראיות לכך שהתקיימה אלימות במשפחה.

התפתחויות מרעישות אלה, אפילו בשנה מוטרפת ובלתי צפויה של מגיפה עולמית, מבשרות תקווה ומשב רוח רענן בכיוון של חקיקה חדשה, המגנה מפני תופעות מגדריות שלא הוכרו עד כה.

המונח "שתלטנות קיצונית" לקוח מהדוקטורט שלי, בו ראיינתי נשים במשך חמש שנים ושמעתי על התנהגויות שהופעלו כלפיהן – החל מבידוד חברתי מחברות ובני משפחה וכלה בשליטה מלאה על האמצעים הכלכליים של המשפחה. הצעת החוק שהגשתי בישראל ב-2018 עודנה תלויה ועומדת, בעת שמדינות אחרות מכניסות הגדרות אלה לספר החוקים. אם בצמוד להגדרות של אלימות במשפחה ואם בנפרד לחלוטין.

המחוקק האמריקאי (או יש לומר, המחוקקות האמריקאיות) השתמשו בניסוח החקיקה החדשנית הזו במינוח אחר אך דומה – COERCISE CONTROL שמשמעותו בדיוק זה, והדגישו כי לא רק שמדובר בתופעה שמהווה את הסימנים מקדימים להתפתחותה של אלימות פיזית וקטלנית, אלא שמדובר בתופעה אסורה שעומדת בפני עצמה.

נשים שחוות תופעה זו מדווחות על כך שבן הזוג מקטין ומשפיל אותן, מנמיך את הביטחון העצמי שלהן, כך שקל יותר לשלוט בהן. המונח COERCIVE CONTROL מקובל כיום על חוקרים ומשפטנים בכל העולם, שכן הוא מצליח להכליל בתוכו התנהגויות כמו מעקב מתמיד, בידוד, לכידה וכליאה, השפלה והקטנה, הגבלות כלכליות, איומים ברצח ואלימות פיזית, כשכל אלה נועדו להפשיט את האישה מכוחה ושליטתה בחייה.

המונח "שתלטנות קיצונית" לקוח מהדוקטורט שלי, בו ראיינתי נשים במשך 5 שנים ושמעתי על התנהגויות שהופעלו כלפיהן – מבידוד חברתי ועד שליטה מלאה על האמצעים הכלכליים של המשפחה

המרואיינות במחקר שלי העידו על עצמן שהן תהו ללא הרף – האם אני עוברת אלימות/התעללות אם אין לי חבלות או סימנים על הגוף? והבידוד החברתי שמושת עליהן אף החמיר תהיות אלה, כיוון שאין להן נקודת התייחסות, שיח או שיתוף שעשויים היו לפורר שאלות אלה ולהעניק פרספקטיבה.

ככל שהתנהגויות אלה נשמעות חמורות או מזיקות, הן לא הוכרו עד עכשיו על ידי עולם המשפט או האכיפה כעומדות בפני עצמן. במשך עשרות שנים התפיסה השלטת בישראל כמו בכל העולם היתה שסיטואציה של התעללות מתרחשת רק כאשר בן הזוג מכניס לאשתו אגרוף, ולא מצבים של הצרת צעדים או שליטה בחייה. כלומר, שורדת אלימות היא מישהי שהוכתה ואושפזה בבית חולים. רק במצבים אלה תלונותיה היו מקבלות את תשומת הלב והרצינות הראויות.

החקיקה החדשה אינה חפה מבעיות. אלו סוגיות שהתמודדתי עמן במהלך המחקר שערכתי ומאוחר יותר בניסוח הצעת החוק. בארה"ב, עורכי דין רבים דואגים שלא יוכלו להוכיח שתלטנות קיצונית במקרים אלה, שכן להם, וגם לרשויות האכיפה, חסרה ההכשרה המתאימה לזיהוי התנהגויות אלה.

על אף הקושי, האפקט של חקיקה כזו תלוי ועומד. אקטיביסטיות רבות סבורות, וכך גם אני, ששתלטנות קיצונית, או בשמה האמריקאי החדש – COERCIVE CONTROL, חשובה כמושג, כהצהרה, כהתווית נורמה. הכלי הסטטוטורי שמעניק שם, הגדרה והנכחה לתופעות חברתיות, מעניק לתופעת השתלטנות הקיצונית מעמד של נראות ולגיטימיות ומכאן תרומתו. בהמשך, ההנכחה החוקית תסייע גם להבנה של איך להתמודד עם התופעה הזו ולמנוע אותה.

התנהגויות אלה אסורות בחוק באנגליה כבר משנת 2015 ובסקוטלנד משנת 2019. משם אנחנו למדות שכדי שהחוק יהיה אפקטיבי – על שוטרים, עובדים סוציאליים ושופטים להבין באותו אופן את השמות של התופעות, את ההגדרות שלהן ואת הפליליות שלהן.

בסקוטלנד, למשל, במסגרת החקיקה, הוקם תקציב ייעודי למימון קורסים שילמדו שוטרים לזהות ולהבין את התופעה וקורסים נוספים לשופטים ועורכי דין כדי ללמוד כיצד לטעון ולהציג ראיות בתחום זה. לצד אלה הועמד מימון להקמת קמפיין ציבורי שמסביר מה היא שתלטנות קיצונית, כיצד יש לזהותה, וכי היא אסורה בחוק.

אז איך עבר חוק כזה בארה"ב בשנה כזו? נראה שבשנים האחרונות המודעות לאי שוויון מגדרי הולכת ומתגברת, בין היתר הודות להקמתה של תנועת #MeToo. כך ארע שככל שנשים נוספות נכנסות בין כותלי הממשל האמריקאי בתפקידים פוליטיים שונים, כך נכנסות אף יותר שורדות אלימות לתפקידים אלה. בהיותן שורדות, שהתנסו בחוויות אלה בגוף ראשון, הן מציפות את הסיפור הרחב יותר, מדברות ומספרות על כך שהתעללות היא דבר מורכב הרבה יותר מאגרוף או מכה. הן גם מדגישות כיצד התפיסה של "מדוע היא פשוט לא עוזבת אותו?" מזיקה למצבן של נשים רבות ולהבנת התופעה.

התנהגויות חמורות אלה לא הוכרו עד כה ע"י עולם המשפט או האכיפה כעומדות בפני עצמן. במשך עשרות שנים התפיסה השלטת בישראל, כבכל העולם, היתה שהתעללות מתרחשת רק כשבן הזוג מכניס לאשתו אגרוף

אם כן, נראה שהוואי, ניו יורק ואף קליפורניה הצליחו השבוע, בעיצומה של מגיפה עולמית, משבר כלכלי חריף והשבעה של נשיא חדש, להעביר חוק חשוב מאין כמותו. שמציב בחזית את זכויות הנשים במדינה. מדוע לא בישראל?

ד״ר אילנה קוורטין היא מחברת הספר "כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות". היא אקטיביסטית פמיניסטית בתחום בריאות נשים וזכויות נשים בעבודה ובעולם המשפחה. שותפה לחקיקה בתחומים אלה ומתמחה באלימות נטולת היבטים פיזיים כלפי נשים. כיום מתגוררת עם משפחתה בלוס אנג׳לס, שם היא שליחה של הסוכנות היהודית ומנהלת את פעילות הסוכנות באזור מערב ארה״ב. אילנה היא ד״ר למגדר ועורכת דין מומחית לזכויות נשים (צילום: ליפז בראל)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 830 מילים
סגירה