ישראל הגיעה לציון 60 מתוך 100 ("מספיק") במדד השחיתות העולמי המתתפרסם הבוקר, והגיעה למקום 35 מבין 180 המדינות המדורגות בו. מדובר בציון ובדירוג זהה לאלה שקיבלה ב-2019, אחרי שלוש שנים רצופות של הידרדרות ושנים ארוכות של מגמת הידרדרות ספירלית. ציון 50 נחשב ל"קו האדום" שמתחתיו מדינה נחשבת ל"מושחתת".
מדינות שאינן נחשבות למדינות מתוקנות, בכללן איחוד האמירויות שהגיעה לציון 71 ולמקום 21, קטאר שהגיעה לציון 63 ולמקום 30, צ'ילה שהגיעה לציון 67 ולמקום 25 ואסטוניה בציון 75 ובמקום 17, נמצאות מעל ישראל במדד.
במדד לשנת 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 ודורגה במקום ה-28, ומאז ירדה ב-4 נקודות ובשבעה מקומות במדד. במדד ל-2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32 .כ-2018 הציון הגיע ל-61 והדירוג ירד ל-34, וב-2019 הציון הידרדר ל-60 והדירוג ל-35, כמו במדד שנת 2020 .
ביחס למדינות OECD מצבה של ישראל גרוע עוד יותר: ישראל נמצאת במקום ה-25 מ-37 המדינות החברות בארגון, מעל סלובניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה, אבל מתחת לרוב מדינות הארגון. שתי המדינות הכי פחות מושחתות ב-OECD ובעולם, לפי המדד, הן ניו זילנד ודנמרק.
את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2020 (CPI – Corruption Perceptions Index) מדרג ומפרסם מאז 1995 ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International – TI. בישראל מתפרסם המדד על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל" המהווה את הסניף הישראלי של TI.
יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל השופטת (בדימוס) נילי ארד אומרת: "מקומה הנמוך של ישראל במדד השחיתות חמור במיוחד בשנת 2020 שבה הקורונה משתוללת בקרבנו. היעדר שקיפות בפעילות הממשלה ושלוחיה הוא המפגע הראשוני הגורר בעקבותיו חוסר אמון והיעדר שיתוף פעולה הנדרש מהציבור בהתמודדות עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות המדינה. כל זאת תוך שאנו עדים לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, בנסיבות שבהן מנהיגים נחשדים בפלילים, באווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת, הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות".
עו"ד תומר נאור, היועץ המשפטי לתנועה לאיכות השלטון, הצהיר בתגובה על הפרסום: "מדינה דמוקרטית חפצת חיים איננה נבחנת בהאם יש או אין בה שחיתות שלטונית, אלא במידת הנכונות שלה להילחם באותה שחיתות במלוא העז. לצערנו, לאחר שנים של התקדמות, מדינת ישראל היקרה לנו מכל הולכת אחורה בשנים האחרונות. שחיתות שלטונית אף פעם לא נעצרת למעלה. נורמות שלטוניות פסולות מחלחלות למטה במהירות עצומה, ואם לא נעצור אותן מוקדם, נמצא אותן בשלטון המקומי, ברגולטורים השונים, בכל אלו שמנהלים את חיי היום-יום שלנו. עלינו להילחם בשחיתות, ולהיאבק במושחתים. אין לנו ברירה אחרת".
הממשלה תתכנס היום כדי לדון בדרישת ראש הממשלה נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין להאריך את הסגר. יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ עדיין מתנגד להארכת הסגר, כיוון שנתניהו טרם נענה לאולטימטום שלו וטרם העביר חוק להגדלת הקנסות והחמרת האכיפה על הפרות הסגר, עקב התנגדות המפלגות החרדיות.
עם זאת, לנתניהו יש בממשלה ככל הידוע רוב להארכת הסגר, וגנץ אינו יכול למנוע אותו. זאת, כיוון שלא עמד באיום שהשמיע שלשום, לפיו עד שלא תוחמר האכיפה לא יסכים לכינוס הממשלה, ובכך ויתר על זכות וטו בפועל שהייתה לו למנוע החלטה ולכפות על נתניהו לסיים את הסגר ביום ראשון.
באתר N12 ובמהדורות הבוקר של ערוץ 12 פורסמה הבוקר הערכה, לפיה משרד הבריאות צפוי לדרוש מהשרים להאריך את הסגר בשבוע, אבל הוא יוארך בסופו של דבר ב-4 ימים בלבד.
בקואליציה מתקשים להגיע להסכמות על חוק הקנסות. כדי להמשיך בחקיקה – ועדת החוקה צריכה להתכנס, אך מכיוון שאין עדיין הסכמה בין חברי הקואליציה טרם נקבע מועד כינוסה. בעוד שמסתמנת הסכמה על העלאת גובה הקנס למוסדות שיפרו את תקנות הסגר ל-10,000 שקלים, טרם הוסכם מי יוכל להוציא צו לסגירת המוסדות שעוברים על החוק ובעיקר איך ומתי זה יתבצע.
המידע על הקשרים בין רה"מ נתניהו לבן דודו הגיע לרשויות האכיפה כבר ב-2017. כך מדווח הבוקר עיתון "הארץ". זאת, לכאורה בניגוד לדברים שאמר השבוע לבג"צ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לפיהם לא ידע על הקשרים הללו ב-2018 על הקשרים העסקיים בין רה"מ לבן דודו מיליקובסקי.
מנדלבליט הגיש שלשום לבג"ץ את תשובתו בעניין מימון הגנתו המשפטית של בנימין נתניהו, ובה שינה את עמדתו וקבע כי 300 אלף הדולרים שהעניק לראש הממשלה בן דודו, נתן מיליקובסקי, הם מתנה אסורה – אך טען כי לא ידע על אודות המתנה הזאת בזמן אמת.
הפרשן המשפטי של זמן ישראל, יובל יועז, כתב אתמול בנושא: "זהו מנדלבליט – תמיד מתעורר מאוחר. לפי עמדתו העדכנית, גם קבלת 300 אלף הדולרים ממיליקובסקי מהווה עבירה על חוק המתנות. פירוש הדבר הוא שנתניהו, שכבר קיבל את הכסף ממיליקובסקי עוד לפני שפנה לוועדת ההיתרים בבקשה להתיר לו את הדבר עבר עבירה פלילית. קביעה שכזו, מפיו של ראש התביעה הכללית, הייתה אמורה להוביל להחלטה מיידית על פתיחת חקירה פלילית".
"האם היועץ מורה על חקירה פלילית? עדיין לא. מה בוער? מאחר שתשובת היועץ הוגשה לבג"ץ במסגרת עתירות שעודן מתבררות, היועץ אינו רוצה לפעול בלי שבית המשפט נתן קודם גיבוי לעמדתו שמדובר בעבירה על חוק המתנות. זו כמובן עמדה מופרכת. היועץ הוא ראש התביעה הכללית, בידיו הסמכות להורות על חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, ואין שום סיבה שבג"ץ יחזיק לו את היד".
על רקע הדיווחים על השהיית עסקאות הנשק של דונלד טראמפ עם איחוד האמירויות, מעריכים בצה"ל כי עסקאות הנשק של הממשל האמריקאי הקודם עם ישראל לא יוקפאו.
האלוף במילואים עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באונ' תל אביב, אמר הבוקר בגלי צה"ל כי "עסקאות הנשק עם ישראל לא יושהו. בעניין הזה לא תהיה בחינה נוספת, ישראל קיבלה ערבויות לא פומביות לשמירת יתרונה האיכותי באזור".
"הסגר הזה פוליטי". כך הצהיר הבוקר ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו בראיון לרדיו 103FM. לדברי אבידר: "העסק לא מנוהל כמו שצריך עוד מהסגר הראשון. זה פוגע בכלכלה, לכן אני מתנגד. את העומס בבתיה"ח היה אפשר לפתור ע"י תוספת כוח אדם ותקציבים. יש חיסיון על דיוני הממשלה – התקשורת לא עושה את העבודה שלה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם