יאיר לפיד, מרב מיכאלי, רון חולדאי (צילום: פלאש90)
פלאש90

שבוע לסגירת הרשימות, במרכז-שמאל מתקשים להתאחד למרות הלחץ הגובר

מעט מדי ומאוחר מדי, יאיר לפיד החל לפעול למען איחודים במחנה המרכז-שמאל ● במפלגתו שלו לא מעוניינים לקלוט את אלה שכבר היו שם, כולל יעלון ושלח, והלחץ העיקרי הוא כרגע על מיכאלי חולדאי ● אבל גם שם האיחוד בין העבודה לישראלים מסתמן כבעייתי ● ועם הרבה יותר מועמדים ממה שרשימה אחת תוכל להכיל, החל גם מסע השכנוע על המפלגות הקטנות להודיע על פרישה ● פרשנות

שבוע לסגירות הרשימות, והלחץ ניכר במחנה המרכז-שמאל. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד שב לישראל ביום שני בערב והפשיל שרוולים, כשהוא מנסה להשפיע על האיחודים בקרב המפלגות שמשמאלו.

לפיד עומד בקשר עם השחקנים המובילים וגם עם ראשי מפלגות קטנות, אם כי הוא עושה זאת מעט מדי ומאוחר מדי – בוודאי בהשוואה לבנימין נתניהו, שהספיק בחודש האחרון להוביל לפרישת בצלאל סמוטריץ' מימינה, להביא לבחירת מקורבתו חגית משה ליו"ר הבית היהודי – וכעת עמל על איחוד השניים עם איתמר בן-גביר מעוצמה יהודית לרשימה אחת. וזה בלי להזכיר את המהלכים שהוביל בהצלחה בחודשים האחרונים לפיצול והחלשת הרשימה המשותפת.

המשימה של לפיד, לעומת זאת, מורכבת יותר. לתפיסתו, במרכז-שמאל יש מקום לארבע מפלגות בלבד: יש עתיד במרכז, מפלגת העבודה עם כל מי שיצורף אליה בשמאל המתון, מרצ בשמאל עם רשימה יהודית-ערבית, והרשימה המשותפת כנציגי החברה הערבית.

יאיר לפיד, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
יאיר לפיד, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)

כל שאר המתמודדים, לשיטתו של לפיד, צריכים לחבור למפלגות הללו – או להודיע כי לא יתמודדו. אם זה לא יקרה, מעריכים ביש עתיד, מנדטים רבים יישארו מתחת לאחוז החסימה – ועל רצפת ועדת הבחירות לכנסת.

המועמדים לאיחוד עם מפלגת "העבודה" הם בראש ובראשונה "הישראלים", מפלגתו של רון חולדאי שמאבדת גובה בסקרים, מפלגת ותיקי ישראל בראשות דני יתום, ירון זליכה, עפר שלח ואפילו משה יעלון.

כחול-לבן של בני גנץ לא נראית כמועמדת לאיחוד עם אף גוף מהמרכז-שמאל, ושר הביטחון וראש הממשלה החליפי עשוי להגיע לקו הגמר מתחת לאחוז החסימה, תוך שהוא מבזבז למחנה קולות יקרים.

כחול-לבן של בני גנץ לא נראית כמועמדת לאיחוד עם אף גוף מהמרכז-שמאל, ושר הביטחון וראש הממשלה החליפי עשוי להגיע לקו הגמר מתחת לאחוז החסימה, תוך שהוא מבזבז למחנה קולות יקרים

לאף אחת מהמפלגות הללו אין באמת אופציה אחרת: ביש עתיד לא מעוניינים בחיבורים ממילא, אך בוודאי לא יסכימו להתאחד שוב עם כחול-לבן או עם מפלגתו של שלח, שפרש מיש עתיד רק לפני חודשיים. במפלגתו של לפיד גם לא מוכנים יותר לשקול את האפשרות לקלוט פנימה את תל"ם של יעלון – לא כתת-סיעה ואף לא כיחידים. ההזדמנות של יעלון הייתה לפני כחודש, והיא חלפה ולא תשוב.

השאלה היא האם יו"ר העבודה החדשה מרב מיכאלי תוכל להתמזג עם כל כך הרבה מועמדים, והאם יש בכלל אפשרות ריאלית לחיבור עם הישראלים של חולדאי.

עינב קאבלה, קארן טל, קרין נהון, רון חולדאי ועדי צברי, 5 בינואר 2021 (צילום: לנס הפקות)
עינב קאבלה, קארן טל, קרין נהון, רון חולדאי ועדי צברי, 5 בינואר 2021 (צילום: לנס הפקות)

מבחינת מיכאלי, כל מי שרוצה להגיע לקו הגמר במפלגת העבודה צריך להתמודד בפריימריז – כולל המועמדים שחולדאי קיבץ סביבו כמו אבי ניסנקורן פרופ׳ קרין נהון, דן הראל ועוד.

עבור אנשי מפלגת העבודה, המפלגה הוותיקה והחבוטה היא עדיין מותג יציב, עם הפתק "אמת" בקלפי, ועל כך לא מוותרים. הסקרים האחרונים מראים שלמפלגה הזו עדיין יש מעט דם בעורקים – וההנשמה של מיכאלי החזירה לה טיפה אויר לריאות.

מיכאלי נמצאת בפוליטיקה כעשור, עם עקרונות מגדריים נחרצים. אחרי שקראה לשרים עמיר פרץ ואיציק שמולי להתפטר, המהלך השני עליו הכריזה הוא כי רשימת המפלגה לכנסת ה 24 תהיה מורכבת ממספר שווה של נשים וגברים, בריץ' רץ' מלא.

מרב מיכאלי בפריימריז לראשות מפלגת העבודה, 24 בינואר 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרב מיכאלי בפריימריז לראשות מפלגת העבודה, 24 בינואר 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מי שנאבקה כל הקריירה שלה על המעמד הפוליטי של נשים, והצליחה להגיע לראשות המפלגה כנגד כל הסיכויים, לא תסכים בעת הזו להתייצב מאחורי ראש עירית תל-אביב רק מפני שהוא החליט באופן חד-צדדי שהוא מנהיג הגוש. הסקרים משחקים לידיה, כמובן.

אולם התמודדות מפלגת העבודה באופן עצמאי, ללא חיבור עם חולדאי למשל, עשוי להציב את מיכאלי עם רשימה של מועמדים אלמונים יחסית – לעומת חולדאי וניסקורן ודמויות פוליטיות אחרות מוכרות יותר. גם זה עשוי להיות שיקול עבור מיכאלי בהחלטתה האם להתאחד עם מפלגות אחרות.

בינתיים, גם ביש עתיד משחק השיבוצים לא הסתיים. במפלגה תרים אחר מועמדת רביעית לעשירייה הפותחת של המפלגה – לצדן של קארין אלהרר, אורנה ברביבאי ומירב כהן. בנוסף, עד לפני מספר ימים שקלו בכובד ראש לשבץ מועמד נציג לחברה הערבית.

ביש עתיד תרים אחר מועמדת רביעית לעשירייה הפותחת של המפלגה – לצד קארין אלהרר, אורנה ברביבאי ומירב כהן. בנוסף, עד לפני מספר ימים שקלו בכובד ראש לשבץ מועמד נציג לחברה הערבית

לפיד חיזר באינטנסיביות אחרי ראש עיריית טייבה שועאע מסארווה מנצור, אך לא הצליח לשכנע אותו לעזוב את העירייה ולעבור לפוליטיקה הארצית. שיבוץ מועמד ערבי ברשימת יש עתיד לא אמור, ככל הנראה, לשנע בוחרים מן החברה הערבית לכיוונו של לפיד, אך עשוי להעביר מסר משמעותי בתוך השמאל-מרכז ולהוריד כמה מתלבטים במחנה מהגדר ולצרף אותם אליו.

בין לפיד למיכאלי מתנהל שיח שוטף והם ללא ספק ישתפו פעולה במסגרת גוש המרכז-שמאל. שניהם פחות או יותר בני אותו גיל, שניהם עשו מסלול דומה מהתקשורת לפוליטיקה – לשניהם היסטוריה משפחתית משותפת.

יאיר לפיד ומרב מיכאלי בכנסת בפברואר 2013 (צילום: פלאש90)
יאיר לפיד ומרב מיכאלי בכנסת בפברואר 2013 (צילום: פלאש90)

גם לפיד וגם מיכאלי דור שני לניצולי שואה מהונגריה שחוו על בשרם את קשיי הקליטה בישראל של ימי קום המדינה.

יוסף (טומי) לפיד, התחיל את הקריירה העיתונאית שלו בעיתון הישראלי בשפה ההונגרית אוּי קֶלֶט, אשר יוצא במהדורה מצומצמת עד היום. מי שקלט את לפיד האב לעבוד בעיתון היה עורך הלילה, ישראל קסטנר, סבה של מיכאלי.

אחרי משפט הדיבה המפורסם של קסטנר, הוא נורה למוות ב-1957כשיצא ממערכת העיתון. במשך עשרות שנים, מי שהגן בפומבי על קסטנר ודרש את צדקתו היה לפיד האב – גם בימים בהם היה כמעט היחיד שתמך בקסטנר ז"ל.

על הרקע הזה נוצר בין משפחת לפיד ומשפחתה של סוזי מיכאלי, אמה של מרב, קשר עבותות והיכרות ההולכת אחורה כ-50 שנה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
די כבר עם ההערצה המטומטת לביבי על זה שיום–חמישי–היום, או כל דבר טרוויאלי אחר. . היו פריימריז בעבודה, בגלל זה נידחו משא–ומתן. הניתוק בין בנט לסמוטריץ׳ זה החלום של השמאל, שעכשיו שם את בנט... המשך קריאה

די כבר עם ההערצה המטומטת לביבי על זה שיום–חמישי–היום, או כל דבר טרוויאלי אחר. . היו פריימריז בעבודה, בגלל זה נידחו משא–ומתן. הניתוק בין בנט לסמוטריץ׳ זה החלום של השמאל, שעכשיו שם את בנט בצד שנוטה לקואליציה בלי ביבי. צעד מטומטם בעליל מצידו, היפר–אקטיביות של מגלומן. אם ביבי היה כזה גאון, אז לא היו לו 3 כיתבי אישום, ועוד עשרות (אם היה מי שיחקור את ערימות הפשעים שלו). בנאדם שיש לו הכל, וגומר בבית סוהר הוא פסיכופת. המאדירים את שמו הם עדר של עיוורים. ביבי היים מתחלף עם כל אחד מאיתנו כאן, הכל כלול (האשה והילדז), ואין כאן אחד שיקח דיל כזה. אז מי גאון–של–אמא? ביבי׳לה?

עוד 774 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

הצבעה חשאית לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא מנהל מרכז הביקורים של בית הנשיא ודוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

בכיר ברע״ם: לא מגיבים לדברי סמוטריץ׳ כדי לא להרוס מהלכים

סמוטריץ׳ על האפשרות כי ממשלה של בנט - לפיד משרתת את בניית כוחו בציונות הדתית: ״לא הכל פוליטיקה״ ● ח״כ אורית סטרוק: חושבת שזה אפשרי להביא את סער לנתניהו ● מאיר כהן: ״שומע שסער נחוש לא להצטרף לנתניהו, מקווה שבנט שומר על אנשיו״ ● הקבינט המדיני-בטחוני צפוי להתכנס היום לראשונה מאז פברואר ● מאות בהפגנה מול הקריה במחאה על הטיפול בהלומי קרב

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

כיצד להתמודד עם סכנת הגרעין האיראני?

הנתק המדיני בין ישראל לממשל ביידן בנושא סכנת הגרעין האיראני הוא גדול והסיכויים לשנות את עמדת הנשיא ביידן בנושא החזרה להסכם הגרעין שואפים לאפס. בעוד ישראל מכינה את האופציה הצבאית, עליה להגביר את הפגיעה במתקני הגרעין של איראן ולחסל מדעני גרעין בכירים. ההתקפה המוצלחת על המתקן בנתנז היא דוגמה טובה ליכולותיה של ישראל.

הדרג המדיני והביטחוני יצא בימים האחרונים מגדרו כדי להסביר לשר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין שביקר בישראל את סכנת הגרעין האיראני וכיצד איראן מוליכה שולל את העולם.

הדרג המדיני והביטחוני יצא בימים האחרונים מגדרו כדי להסביר לשר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין שביקר בישראל את סכנת הגרעין האיראני וכיצד איראן מוליכה שולל את העולם

בקרוב יצאו לוושינגטון הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן וראש אמ"ן תמיר הימן כדי להסביר בבית הלבן וב-CIA את פעילות ההונאה האיראנית ואת ההכנות החשאיות של איראן להפוך למדינת סף גרעינית ולהשיג בטווח הארוך יותר נשק גרעיני, למרות כל הכחשותיה.

ישראל נקלעה למצוקה מדינית וביטחונית גדולה בעקבות חילופי הממשל בארה"ב. הנשיא ביידן הוא ידיד ישראל, אבל האינטרסים של ארה"ב, כפי שהוא רואה אותם, הם אחרים מאלה של ישראל. הנשיא ביידן רוצה לעצור את הדהירה האיראנית לעבר נשק גרעיני באמצעות החזרתה להסכם הגרעין מ-2015, אולם האיראנים ביצעו כבר הפרות גדולות של ההסכם, בראשן מעבר להעשרת אורניום מרמה של 4 אחוזים לרמה של 20 אחוזים וצבירת כמויות גדולות של אורניום מועשר.

בנוסף לכך, הם התקינו במתקן הגרעיני בנתנז צנטיפוגות מתקדמות שאסור היה להם להתקינן על פי הסכם הגרעין. האיראנים פשוט קובעים עובדות בשטח ומצפצפים על הפקחים הבינלאומיים.

האיראנים הם אלופי המשא ומתן והם  מקפלים את האמריקאים מעמדותיהם בשיחות וינה באופן איטי אך בטוח. התנאים שלהם ברורים ואותם הם רוצים להכתיב: התנגדות עזה להכנסת כל שינוי בהסכם הגרעין המקורי והסרה מלאה וחסרת תנאים של הסנקציות האמריקאיות שהוטלו עליה.

האיראנים הם אלופי המו"מ ומקפלים את האמריקאים מעמדותיהם. תנאיהם ברורים: התנגדות עזה להכנסת כל שינוי בהסכם הגרעין המקורי והסרה מלאה וחסרת תנאים של הסנקציות האמריקאיות

האיראנים מנצלים את הוואקום המדיני ביחסים בין הנשיא ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לקבוע עובדות בשטח. הם יודעים כי הנשיא ביידן איננו מעוניין בעימות צבאי עם איראן, זוהי נקודת המוצא שלו ולכן הם מרשים לעצמם להשתולל ולנסות להכתיב לארה"ב את מהלכיה הבאים.

ממשל ביידן משלה את עצמו כי יצליח לפתוח דף חדש עם טהרן. הוא איננו מבין כי מדיניות ההתפרסות שלו כלפי איראן נחשבת לחולשה גדולה וטהרן מנצלת זאת לטובתה.

האמריקאים אינם מרוצים, בלשון המעטה, מהמלחמה הימית שהסלימה בין ישראל לאיראן שמבחינתם פוגעת בהתקדמות השיחות בוינה.

ישראל מנסה לשכנע את ממשל ביידן כי הוא טועה ואחר כך לנסות ולהיכנס עמו לקרביים של הסכם הגרעין, בניסיון להפוך אותו להסכם חדש שיכלול את הדגשים החשובים לישראל. ישראל רוצה להכליל בו סעיפים חדשים הקשורים לסכנת הטילים הבליסטיים, להתפשטות האיראנית במזה"ת, להארכת מועד פקיעת ההסכם ועוד. אלו הם שינויים המשרתים גם את מדינות המפרץ ששומרות כעת על שתיקה ונותנות לישראל ולאיראן להתכתש ביניהן.

אולם, הסיכוי שהאיראנים יסכימו לכל שינוי בהסכם הגרעין שואף לאפס. ממשל ביידן בא מתוך עמדת חולשה והם באים מתוך עמדת חוזקה וכוח.

לישראל אסור להתערב במגעים בין ארה"ב לאיראן. היא צריכה לעשות כל מה שביכולתה כדי לשכנע את ארה"ב בצדקת עמדתה, אך במקביל עליה להכין את האופציה הצבאית להנחתת מכה על מתקני הגרעין של איראן.

ההתקפה על המתקן הגרעיני האיראני בנתנז המיוחסת לישראל היא צעד מבורך בכיוון הנכון.

ישראל רוצה להכליל בהסכם סעיפים חדשים המשרתים גם את מדינות המפרץ, ששומרות כעת על שתיקה ונותנות לישראל ולאיראן להתכתש ביניהן. אולם הסיכוי שהאיראנים יסכימו לכל שינוי בהסכם הגרעין שואף לאפס

גורמי מודיעין במערב טוענים כי הייתה זו פעולה מוצלחת מאוד של המוסד הישראלי, אשר הצליח להחדיר מטען חבלה גדול למתקן בנתנז ולפוצצו מרחוק. לא הייתה זו מתקפת סייבר כפי שסברו בתחילה. בפיצוץ נפגעו גם סרקזות חדשות, והערכה בישראל ובמערב היא כי יקח לאיראנים לפחות 9 חודשים להחזיר את המצב לקדמותו.

ממשל ביידן לא יאפשר לישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין באיראן. הוא חושש שהדבר יביא למלחמה אזורית ויבעיר את המזה"ת. אם הממשל יראה שישראל נכנסת לשלב של הכנות מעשיות לתקוף את  מתקני הגרעין האיראניים, הוא יעשה כל מה שביכולתו לעצור את מבצע צה"ל ופירוש הדבר הוא עימות גלוי בין ישראל לממשל ביידן, שיהיה לשמחתם של האיראנים.

לכן ישראל צריכה להתמקד בזמן הקרוב בשתי משימות עיקריות:

1

התקפות יומיות על היעדים האיראניים בסוריה כדי למנוע את ההתבססות האיראנית שם.

2

נוכח ההתקפה המוצלחת על המתקן הגרעיני בנתנז, יש להגביר הפעילות החשאית של המוסד הישראלי נגד מתקני הגרעין האיראניים ונגד האישים הבכירים בפרוייקט הגרעין של איראן, כפי שנעשה במקרה של אבי פצצת הגרעין האיראנית מוחסן פחרי זאדה.

גורמים מדיניים בכירים מעריכים שיקשה מאוד על ישראל לשכנע את ממשל ביידן לשנות את דרכו. הדבר מצריך מאמץ מדיני מרוכז והפעלת גורמי השפעה על הנשיא. הסיכויים לכך אינם גבוהים. לכן צריך להכות באיראנים בלב פרוייקט הגרעין בכל העוצמה. הם מבינים רק את שפת הכוח.

ממשל ביידן לא יאפשר לישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין באיראן מחשש להבערת המזה"ת במלחמה אזורית. הממשל יעשה הכל כדי לעצור הכנות מעשיות לתקיפה. פירוש הדבר עימות גלוי בין ישראל לממשל ביידן

נוכח מה שקרה במתקן בנתנז בימים האחרונים נראה כי לישראל יש את היכולות לכך. ישראל צריכה להרחיב את יריעת הפגיעה ביעדים באיראן מבלי לקחת אחריות ולהמשיך ולשמור על העמימות, עד שיקרה שינוי כלשהו במדיניות הבית הלבן בנושא.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 808 מילים
עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה