בוקר טוב! המערכת הפוליטית נכנסת לישורת האחרונה לפני הגשת הרשימות לכנסת ה-24, שתתקיים ביום חמישי הבא, ה-4 לפברואר.
מאחר ולא מעט ממפלגות הכנסת ה-23 התנפצו לרסיסי-מפלגות שלפי הסקרים עלולות ליפול מתחת לאחוז החסימה – מפלגת העבודה, הישראלים, תל"ם, גשר, הבית היהודי, האיחוד הלאומי-תקומה, ואולי אפילו כחול לבן ומרצ, וכן רע"מ אם תפרוש מהרשימה המשותפת – הם נמצאים כולם בקדחת של שיחות על איחודים ביניהם. מעולם לא אמרו רבים כל כך את המשפט "בהחלט ייתכנו חיבורים" בלהט גדול כל כך.
בינתיים, הממשלה והכנסת מתמודדות עם גל התחלואה הקשה ביותר מתחילת מגפת הקורונה בישראל, ועם מצב מבלבל שבו המדינה עם מבצע החיסונים המהיר בעולם עדיין סובלת משיעורי הדבקה מהגבוהים בעולם – בתוך סגר שבמצטבר הוא אחד הארוכים בעולם.
הסגר היה אמור להסתיים במוצ"ש הקרוב. אתמול הוחלט להאריך את הסגר ביום אחד – עד הלילה שבין יום ראשון לשני – מאחר ובכחול לבן מסרבים להאריך אותו עד שלא תעבור הצעת החוק להחמרת האכיפה, וזאת מתעכבת בשל התנגדות הסיעות החרדיות והרשימה המשותפת. ההצעה עברה אתמול בוועדות הכנסת והחוקה אך לא בקריאה שנייה ושלישית, כיוון שיו"ר הכנסת, יריב לוין, איפשר למשותפת לדחות את כינוס המליאה ליום שני.
בממשלה שואפים להעביר את חוק הקנסות במהירות ביום ראשון ואז להאריך את הסגר במספר ימים נוספים. כמה ימים? הפוליטיקאים רוצים לסיים אותו ביום חמישי, כדי לאפשר לציבור לצאת להתאוורר ולבלות במוצ"ש הבא (ולהצטלם בצילומים משמחים שיככבו בתעמולת הבחירות), ואילו פקידי משרד הבריאות שואפים להמשיך אותו במוצ"ש, כדי להרוויח עוד יומיים של סגר ללא השבתה של הכלכלה והחינוך. ומה אז? בישיבת "קבינט המומחים של הקורונה", הגוף המייעץ לממשלה שהיה הדוחף המרכזי לסגרים בשנה האחרונה, כבר נשמעו שלשום קולות שאמרו שאחרי החיסון השני של רוב האוכלוסיה בסיכון מדיניות הסגרים מיצתה את עצמה, כיוון שהאוכלוסייה בעלת שיעורי ההדבקה הנמוכים ושיעורי ההתחסנות הגבוהים (יהודים חילונים) לא תסכים עוד להישאר בסגר רק כדי להגן על אוכלוסיות אחרות מפני עצמן.
לאן כל זה מוביל? שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי הבכיר של זמן ישראל, כתב הבוקר בטור שפרסם באתר כי "הסיוט של נתניהו הוא מערכת בחירות שתתנהל אך ורק על יחסי חרדים-חילוניים. המצב שבו החרדים בני בריתו יהיו במרכז הקמפיין יגרום לו נזק. אחרי האירועים האחרונים השתנה הסנטימנט כלפי החרדים בציבור הכללי ובפרט בקרב רבים ממצביעי הימין, שלא יכולים להצדיק את הפרת הנחיות הקורונה וההתנהגות האלימה ברחובות בני ברק וירושלים כלפי המשטרה".
הליכוד נחלשת מעט, יאיר לפיד מתחזק ומבסס בחזרה את מעמדו כמתחרה החזק ביותר של נתניהו – ומפלגת העבודה, אחרי בחירתה של מרב מיכאלי ליו"ר, אמורה לעבור את אחוז החסימה, אחרי תקופה ארוכה שבה הסקרים ניבאו לה שלא תעבור, בעוד שמפלגת הישראלים של רון חולדאי נופלת אל מתחת לקו חסימה. כך עולה מסקר שהכין מכון פאנל פוליטיקס עבור עיתון ואתר מעריב והתפרסם הבוקר.
על פי הסקר, הליכוד בראשות בנימין נתניהו הייתה זוכה ב־30 מנדטים, ירידה במנדט לעומת הסקר הקודם, אולי בשל המשך הגל הקשה של התחלואה בקורונה עמוק בתוך מבצע החיסונים. יש עתיד עולה ל-18 מנדטים, 2 מנדטים מעל מצבה בסקר הקודם בשבוע שעבר. לפיד פתח בזאת פער של 4 מנדטים על פני תקווה חדשה-אחדות לישראל בראשות גדעון סער שמקבלת בסקר 14 מנדטים בלבד, ירידה של 2 מנדטים לעומת הסקר הקודם, שבו הוא ולפיד היו בשוויון כוחות.
מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט מתחזקת השבוע במנדט ומטפסת ל־12 מנדטים. הרשימה המשותפת, העומדת על סף פיצול, מקבלת 10 מנדטים בלבד. ש"ס ויהדות התורה נותרות יציבות עם 8 מנדטים כל אחת, ןכך גם ישראל ביתנו של ליברמן עם 7 מנדטים. מרצ בראשות ניצן הורוביץ מקבלת 5 מנדטים בלבד. כחול לבן בראשות בני גנץ עוברת את אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד, כמו בסקרים הקודמים.
מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, עוברת את אחוז החסימה עם 4 מנדטים, לעומת הסקר הקודם ורוב הסקרים במערכת הבחירות הנוכחית שבהם נמצאה מתחתיו.
מתחת לאחוז החסימה נמצאות שמונה מפלגות משמעותיות: הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' – 2.8%; הישראלים בראשות רון חולדאי, שבסקר הקודם נמצאה מעל אחוז החסימה, עם 2.6%; הכלכלית החדשה בראשות ירון זליכה – 2.2%; עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר – 1.9%; עם שלם בראשות הרב חיים אמסלם – 0.4%; צומת בראשות משה גרין – 0.4%; תל"ם בראשות משה בוגי יעלון 0.4%; והבית היהודי בראשות חגית משה עם 0.2% בלבד.
למרות התחזקותו של לפיד, בתשובה לשאלה מי הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה, המובילים הם עדיין נתניהו וסער. בתשובה לשאלה, מי מתאים יותר, נתניהו או סער, נתניהו מקבל 46% סער 41%; לשאלת ההתאמה בין נתניהו לפיד ענו נתניהו – 56%, ולפיד 34%; כאשר נתניהו עומד מול בנט עונים נתניהו – 42%, ובנט 36%.
בסקר שנערך אתמול השתתפו 536 חברים בפאנל המשיבים של Panel4All לביצוע מחקרים על גבי האינטרנט. הסקר בוצע על גבי מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים כאחד. טעות הדגימה המרבית 4.4%.
לאחר שהממשלה החליטה שלא להחליט אם להאריך את הסגר ולכמה זמן, במשרד הבריאות ממשיכים ללחוץ להארכתו. מנכ"ל המשרד, הפרופסור חזי לוי, אמר הבוקר בגלי צה"ל: "ביקשנו להאריך את הסגר בשבוע לפחות, כדי להרוויח זמן לחסן ולהוריד את התחלואה. אולי הנתונים מתייצבים, אבל הם מתייצבים כשבתי החולים עמוסים ומלאים בחולים במצב קשה".
בהתייחסו לדרישה הגוברת מצד הציבור לפתוח את גני הילדים אמר הפרופסור לוי: "אנחנו לא חושבים שנכון לפתוח את הגנים. אמנם ילדים בגיל הרך נדבקים פחות ומחלתם קלה, אך יחד עם זאת, פתיחת הגנים כרוכה במגעים רבים עם עובדי ההוראה, דבר שעלול להגביר את התחלואה".
ואילו שר הבריאות יולי אדלשטיין ניסה בעת ובעונה אחת לנופף בנתונים המרשימים על הצלחת מבצע ההתחסנות – ולהמשיך להזהיר מההשלכות של ביטול הסגר:
נתוני החיסונים מצוינים. אבל ביום א בחצות עלול להיות מסוכן: משחקים פוליטיים יסיימו את הסגר, ההגבלות יוסרו וההפקרות תחגוג. ישראל תהיה מדגרת קורונה בלתי נשלטת. מבקש מכם-תהיו אחראים ותמשיכו לקבל על עצמכם את ההגבלות גם אם לא חייבים. פוליטיקאים מופקרים לא מחייבים אתכם גם לנהוג בהפקרות. pic.twitter.com/9MXe3BCTGc
— Yuli Edelstein ???????? יולי אדלשטיין (@YuliEdelstein) January 29, 2021
יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג, מאשים את הליכוד בעיכוב העברת חוק הקנסות. בראיון לגלי צה"ל אמר גינזבורג הבוקר: "ליו"ר הכנסת יש סמכות לכנס את המליאה והוא בחר שלא לעשות זאת. מקווה שנתעשת, נתכנס ביום ראשון וחוק הקנסות יעבור. אי אפשר להמשיך עם הפייק-סגר".
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, נערכת למאבק הבא שלה: הלחץ שילך ויגדל לפתוח את בתי הספר בחופשות הפסח והקיץ במקום החודשים הארוכים שבהם היו סגורים. הבוקר פורסם בגלי צה"ל שבן דוד אמרה אמש בשיחה סגורה עם מורים וגננות: "אתם לא תעבדו יום אחד בחופשות. הודעתי לשר החינוך – שימצאו תקציב לביה"ס של החגים בפסח ולביה"ס של החופש הגדול, כי עובדי ההוראה יהיו בחופש ויקבלו שכר מלא".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם