בספרה "להצטרף להתנגדות" ובהקדמה שנכתבה לו נאמר שפרופ' קרול גיליגן, מההוגות הפמיניסטיות החשובות ביותר של ימינו, מעידה על עצמה שהיא "אישה שמקשיבה", לא רק למה שמושמע אלא בעיקר למה שמושתק.

בקרוב מתחיל סמסטר ב' באקדמיה. זה יהיה הסמסטר השלישי שלי בזום, ולמרות שאני אמורה לחשוב רק על איך אני צולחת את תקופת המבחנים הנוכחית – אני לא מפסיקה לתהות למה אני לא יכולה ללמוד פרונטלית במכללה ולחוות את החוויה הסטודנטיאלית לה ציפיתי. למה אזרחי ואזרחיות המדינה קורסים וקורסות תחת המשבר הכלכלי שהביא עמו גם משבר נפשי, ומדוע הגענו לשיא חודשי במספר הנפטרים והנפטרות מקורונה.

זה יהיה הסמסטר ה-3 שלי בזום, ולמרות שאני אמורה לחשוב רק על צליחת תקופת המבחנים הנוכחית – אני לא מפסיקה לתהות למה אני לא יכולה ללמוד פרונטלית במכללה ולחוות את החוויה הסטודנטיאלית לה ציפיתי

אני לא מוצאת תשובה לשאלה, איך ייתכן שאנחנו עדיין עמוק בתוך משבר הקורונה אחרי 3 סגרים. התשובות קיימות אבל נדע אותן בעוד 30 שנים כשיתפרסמו הפרוטוקולים מקבינט הקורונה. קבינט שמורכב כעת מרוב גברי מוחץ ועד לא מזמן היה מורכב מגברים בלבד.

לפני כשבועיים התפרסם מדד תפישת השחיתות העולמי של ארגון "שקיפות בינלאומית" שכלל בתוכו דגש להתמודדות עם הקורונה – המדד קורא לכולנו להקשיב למה שמושתק, וליתר דיוק – מושתק ל30 השנים הקרובות. זמני זה כבר לא מידתי.

ישראל נמצאת במקום ה-35 עם ציון של 60 מתוך 100. בריאיון ל"סדר עולמי" דיברה ראשת הארגון בישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, על ההשפעה של היעדר השקיפות. על כך שהציבור מרגיש שמשהו לא טוב קורה מאחוריי דלתיים סגורות. היא ציינה את ניו זילנד, שבראשה עומדת ראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן, כדוגמה לממשלה שפועלת בשקיפות, משתפת את הציבור, קונה את אמונו וגורמת לו לרצות לפעול על פי הנהלים.

אני אוסיף במאמר מוסגר, שבחודש אוקטובר אשתקד התקיימו בחירות בניו זילנד, בהן זכתה ראשת הממשלה המכהנת. זה לא מנע את השקיפות, ככה זה כשאין מה להסתיר.

ג'סינדה ארדרן עושה הכל כדי שהציבור יסמוך על הממשלה, יבין שאף לא שיקול פוליטי אחד עומד לנגד עיניה, ומצליחה לעשות זאת בלי שימוש בטקטיקות של הפחדה ועם שקיפות מלאה. מסתבר שזה אפשרי.

אני לא מוצאת תשובה לשאלה, איך ייתכן שאנחנו עדיין עמוק בתוך משבר הקורונה אחרי 3 סגרים. התשובות קיימות אבל נדע אותן בעוד 30 שנים כשיתפרסמו הפרוטוקולים מקבינט הקורונה

כשהתחלתי לכתוב את הרשומה שאתם ואתן קוראות וקוראים כרגע רציתי לוודא מי הן השרים והשרות שיושבים ויושבות בקבינט הקורונה.

החלטתי לפנות למשרד ראש הממשלה ולברר היכן אוכל למצוא את רשימת שרי ושרות הקבינט המעודכנת, מרכזת פניות הציבור של משרד ראש הממשלה הפנתה אותי לויקיפדיה. אתר שלא ראוי להסתמך עליו בכתיבת מאמרים אקדמיים הוא כעת מקור מידע מוסמך ורשמי מטעם משרד ראש הממשלה.

תשובתה של מרכזת פניות הציבור במשרד ראש הממשלה

חוסר השקיפות של קבינט הקורונה הוא לא הדבר היחיד שצריך להפריע לנו בקבינט הקורונה, הפטרנליזם הוא חלק בלתי נפרד מקבינט שכמעט ואין בו נשים ועד לא מזמן היה נחלתם של גברים בלבד. פטרנליזם שמזכיר ימים חשוכים בהם ביקשו להקל על חיי הנשים על ידי שלילת זכות ההצבעה שלהן, הם יודעים מה טוב בעבורנו.

הגיע הזמן להפסיק לשאול למה הרמזור אדום באמצע הלילה ולעשות מעשה, בבחירות הקרובות אנו צריכות וצריכים לדרוש מהרשימות המועמדות לכנסת להתחייב לייצוג שוויוני יותר במוקדי קבלת ההחלטות, פריטטיות מסוג אחר, כזה שבאמת עובד.

מרכזת פניות הציבור של משרד ראש הממשלה הפנתה אותי לויקיפדיה. אתר שלא ראוי להסתמך עליו בכתיבת מאמרים אקדמיים הוא כעת מקור מידע מוסמך ורשמי מטעם משרד ראש הממשלה.

אסיים באמירה אייקונית של שופטת בית המשפט העליון האמריקאי רות' ביידר גינסבורג זכרונה לברכה:

"כשאני לפעמים נשאלת מתי יהיו מספיק נשים בבית המשפט העליון, ואני עונה כשתהיינה תשע נשים שופטות. האנשים בשוק מהתשובה. אבל מאז ומתמיד היו בבית המשפט העליון תשעה גברים שופטים ואף פעם לא עלתה אפילו שאלה אחת למה זה ככה".

אני לא מבקשת שכל קבינט הקורונה יורכב מנשים, אני מבקשת שיהיה בו ייצוג מכובד שלהן. במערכת הבחירות קוראות לזה ריץ' רץ'. שיתנו לנו את האפשרות להשמיע את הקול השונה שלנו, כפי שכינתה אותו פרופ' גיליגן. קול שהוציא את המדינות שבראשן עמדו נשים מהמשבר הנוכחי, אולי שווה לתת לקול שראה את הדרך לפתרון הדילמה של היינץ בצורה שונה, לחשוב גם על פתרון שונה למשבר הקורונה.

טל פרנק היא סטודנטית למשפטים בשנה א' במכללה למנהל שכותבת על פמיניזם, אפליה מגדרית באקדמיה, הסללה מגדרית, על למה חשוב לדבר בלשון נקבה ועל פוליטיקה, כי הכל פוליטי. בנוסף היא מתעניינת ביחסים בינלאומיים, משפט צבאי, הייטק וזכויות בעלי החיים.