בחודש יולי 2020 היתה התמיכה בנתניהו בשפל עמוק שנמשך עד ספטמבר. תפקוד הממשלה במשבר הקורונה נתפס ככישלון נורא, והצעדים שנקט משרד הבריאות וההנחיות המבולבלות שכנעו את רוב הציבור שהמשבר אינו מנוהל בצורה עניינית ולשיקולים המקצועיים לא ניתן המשקל הראוי. הכל פוליטיקה. בסקרים הליכוד התדרדר והלך והגיע לשפל של 26 מנדטים לעומת 36 מנדטים בבחירות מרץ 2020.

ביולי 2020 היתה התמיכה בנתניהו בשפל עמוק שנמשך עד ספטמבר. תפקוד הממשלה במשבר הקורונה נתפס ככישלון נורא, והצעדים שנקט משרד הבריאות וההנחיות המבולבלות שכנעו שהמשבר אינו מנוהל עניינית ומקצועית

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

החל מספטמבר השתנתה המגמה והתמיכה בנתניהו נמצאת במגמת עליה. הסכמי השלום, הסגר השני שנתפס כמהלך שבלם את גל התחלואה השני של הקורונה ובעיקר הגעת החיסונים והתקווה שהציבור תולה בהם כמה שיסיים את משבר הקורונה.

בשבוע שעבר נתניהו "החלים" מהקורונה. בסקרים השונים מגמת העליה שלו חוצה את קו 30 המנדטים לליכוד, ומה שחשוב יותר, הוא הצליח להחזיר את סדר היום שהיה בסבבי הבחירות הקודמים. זו שוב מערכת בחירות על "כן ביבי" מול "לא ביבי". כישלונות הקורונה הוזחו לשוליים והם משהו שיעסיק אולי בעתיד וועדות חקירה. על סדר היום השוטף השתלט נושא החיסונים והוא ממוסגר כסיפור הצלחה שאותו הוביל ומוביל נתניהו בעצמו.

עד כה היו שני מהלכים חדשים ושונים במערכת הבחירות לכנסת ה-24: השינוי שהוביל בנט כשלקח את מפלגת ימינה מהנישה של הציונות הדתית והפך אותה לגורם כלל ישראלי, כשהוביל מהלכים סביב משבר הקורונה. מהלכים אלה הביאו את ימינה לשיא של 20 מנדטים ויותר בסקרים. התאוששותו של נתניהו והחיסונים שתופסים את מרכז הבמה בלמו את ההצלחה של בנט, אבל מה שהסיג אותו לאחור היה המהלך החדש השני עם כניסתו של גדעון סער לזירה. לראשונה מתייצב מול נתניהו מתמודד חזק שנטוע עמוק בימין והוא קורא עליו תיגר בשם עמדות ימין. האם השינוי שמביא אתו גדעון סער לזירה הפוליטית יספיק על מנת לשנות הפעם את התוצאות?

ככל שהדבר נוגע למפלגות המתמודדות בבחירות המתקרבות, הסבב הרביעי הולך להיות כמו הסבב השלישי; זה שוב גוש שמאל מול גוש ימין, תומכי ביבי מול "רק לא ביבי". מטבע הדברים חזרה על אותם מהלכים צפויה להביא אותנו לאותן תוצאות. אלה יניפו דגלים של "שחיתות" ו"צוללות" ומנגד יתקפו את ה"משפטיזציה" ועיוות "רצון הבוחר".

בשבוע שעבר נתניהו "החלים" מהקורונה. בסקרים השונים מגמת העליה שלו חוצה את קו 30 המנדטים לליכוד, ומה שחשוב יותר, הוא הצליח להחזיר את סדר היום שהיה בסבבי הבחירות הקודמים

את המסה הגדולה של ציבור הבוחרים זה לא מעניין. הבוחרים מצויים במשבר קשה מאוד שלא ידעו כמותו והוא נוגע לכל אחד ברמה הכי אישית, בין אם זה בבריאות ובין אם זה בפרנסה. העיסוק של הפוליטיקאים ב"שחיתות" ו"משפטיזציה" נתפס רחוק ומנוכר. מה אתנו, הבוחרים?.

על רקע התשישות והמיאוס הכללי של הציבור מכל מה שנגוע בפוליטיקה, בולטת הכמיהה ל"משהו חדש" שינער את המערכות ויציע כלים חדשים להתמודדות עם המבוי הסתום ודרכים להיחלץ ממנו.

אחד הנושאים שחוזרים ועולים על הפרק הוא ניהול של "מומחים" לעומת הכישלון המזעזע של ניהול משבר הקורונה על ידי פוליטיקאים ומשיקולים פוליטיים שטובת האזרחים לא נכללת ביניהם.

הדברים עולים בצורה בולטת ועקבית ממחקרים הבודקים את אמון הציבור בממשלה המצוי בשפל שלא היה כמותו.

סקר: מה מידת האמון שלך בממשלה הנוכחית

משבר הקורונה חשף מקרוב את הכשלים העמוקים והמבניים בהתנהלות משרדי ממשלה בישראל. תהליכי קבלת ההחלטות בזמן משבר נחשפו לעיני הציבור לראשונה בעיצומו של משבר ומה שמתגלה נראה רע מאוד. גם נוכח משבר בריאותי וכלכלי קיומי שלא היה כמותו, הפוליטיקאים המנהלים את המשבר נותרו שקועים עמוק באינטרסים צרים וקצרי טווח.

הכמיהה הציבורית לניהול מקצועי ולא פוליטי מתבטאת באמון הרב לו זוכים מי שנתפסים כאנשי מקצוע חסרי פניות פוליטיות; בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' גמזו פרוייקטור הקורונה, קרן טרנר מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, לעומת הפוליטיקאים שבחזית המשבר יעקב ליצמן, יולי אדלשטיין, ישראל כץ ואחרים, הזוכים לציונים נמוכים בדעת הקהל.

אחד הנושאים שחוזרים ועולים על הפרק הוא ניהול של "מומחים" לעומת הכישלון המזעזע של ניהול משבר הקורונה על ידי פוליטיקאים ומשיקולים פוליטיים שטובת האזרחים לא נכללת ביניהם

הצלחתו היחסית של פרופ' זליכה, שמפלגתו החדשה "המפלגה הכלכלית" זוכה ל-2.8% אחוזי תמיכה בסקרים, מבטאת את המגמה הזו של נטיית הציבור שמבקש ניהול מקצועי על ידי מומחים לאחר שמאס בפוליטיקאים המתנהלים משיקולים לא ענייניים, אפילו כשמדובר במשבר בריאותי קריטי כמו משבר הקורונה.

גרף: מה הכי חשוב לך שיהיה ראש הממשלה הבא

סדר היום והעדפות הציבור עברו שינוי עמוק ושוב אינם כפי שהיו במערכות בחירות בעבר. כשבודקים מה התכונות המבוקשות למנהיגי המדינה, הציבור מבקש מנהיגים שטובת האזרחים בראש דאגותיהם, ישרים ומקיימים הבטחות. כפי שניתן לראות בגרף לעיל, נושאי בטחון למשל, שבעבר נחשבו לנושא החשוב ביותר (שלושת הרמטכ"לים למשל) נמצאים בשולי תשומת הלב הציבורית.

שמואל ואזנה הוא פרשן ויועץ פוליטי בינלאומי, מפתח טכנולוגיות לקמפיינים פוליטיים; מנהל ומייסד מכון המחקר "POLITICAL LABS". צילום: שומרוני-בן זאב תקשורת.