עד לפני כמה חודשים גם אני חשבתי, שהדיכוטומיה "רק ביבי" מול "רק לא ביבי" לא יכולה לשמש מצע בחירות מספק. סברתי שמפלגה, כל מפלגה, חייבת להציע לבוחר יותר מאשר עמדה עקרונית בשאלה זו. האמנתי שמפלגות צריכות להציע גם מצע מפורט במגוון רחב של תחומים ולא רק בשאלת נתניהו, כי "זה לא הדבר היחיד שחשוב".

עד לפני כמה חודשים גם אני חשבתי, שהדיכוטומיה "רק ביבי" מול "רק לא ביבי" לא יכולה לשמש מצע בחירות מספק. סברתי שמפלגה, כל מפלגה, חייבת להציע לבוחר יותר מאשר עמדה עקרונית בשאלה זו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לצד זאת, האמנתי כי מן הראוי שכל מפלגה תביע עמדה ברורה וחד-משמעית גם בשאלה המהותית – "האם נאשם העומד למשפט יכול להנהיג מדינה?". לשאלה המורכבת הזו יש היבטים שונים אבל חייבת להיות תשובה אחת – כן או לא.

לא זה המקום לומר "כן, אבל" או "לא, אלא אם כן". מפלגה פוליטית צריכה לומר לבוחריה באופן ברור ומחייב – האם לאחר הבחירות תשב תחת נאשם בפלילים או לאו, תהא הסיבה אשר תהא: משום המוסריות המוטלת בספק של אותו אדם או משום העומס הרב המוטל על מי שאמור גם להגן על עתידו המשפטי וגם לנהל מדינה בו-זמנית, על אחת וכמה בשעת משבר חמור כמשבר הקורונה. אבל האמנתי שהצהרה "כן ביבי" או "לא ביבי" אינה מהווה בסיס מספיק להחלטה להצביע בעבור מפלגה זו או אחרת.

שיניתי את דעתי.

ישראל היא ללא ספק אחת המדינות הסבוכות והמורכבות בעולם. זהו מקרה ייחודי של מדינה הנאלצת להתמודד כעניין שבשגרה עם מכלול של אתגרים מכל תחום כמעט. החל במישור האסטרטגי – מדיני, עבור דרך משברים חברתיים וכלכליים, וכמובן – קריסת מערכת הבריאות ומשבר הקורונה. ועוד לא דיברנו על הקרעים המתגלעים בחברה הישראלית בין חילונים וחרדים, בין אשכנזים ומזרחיים (עדיין!) ועוד.

יש די נושאים כדי לנקוט בהם עמדה ולמלא בהם מצע מפלגתי. מן הראוי שכל מפלגה תכין מצע שמתייחס לכל האתגרים במקום לקרוא למצביעים לתמוך בה רק על סמך העומד בראש רשימתה ומידת הפופולריות שלו. אבל מצבה הנוכחי של ישראל, ובראש ובראשונה נוכח המשבר הבלתי מסתיים של הקורונה (בריאותית ובעיקר כלכלית), אינו מצב רגיל. גם המערכת הפוליטית צריכה להתייחס אליו כאל מקרה מיוחד אשר  מחייב השהייה של מנהגים ומסורות (לא מדובר על זניחת עקרונות דמוקרטים כמובן).

האופן הכושל בו מתנהלת הממשלה אל מול המשבר בכלל היבטיו נובע קודם כל מהתנהלותו של מי שעומד בראש הפירמידה.

האמנתי שהצהרה "כן ביבי" או "לא ביבי" אינה מהווה בסיס מספיק להחלטה להצביע בעבור מפלגה זו או אחרת. שיניתי את דעתי. התנהלות הממשלה הכושלת מול המשבר נובעת מהתנהלות העומד בראשה

נראה כי מצבו המשפטי והצורך הקיצוני שלו למצוא דרך מילוט מאימת הדין מכתיבים כל החלטה שלו מאז החל המשבר ואף קודם לכן, עת הוביל את המדינה לשלוש מערכות בחירות – וכעת למערכת בחירות רביעית.

כל מערכת קבלת ההחלטות, הניהול הכלכלי הכושל, המאבקים מול משרד הביטחון תחת הנהגתו של נפתלי בנט אשר עיכבו את הטיפול במשבר, העמדה הפשרנית מול המגזר החרדי הנובעת משיקולי עלות-תועלת פוליטיים, האכיפה הבררנית מול מפרי ההנחיות, השארת שערי נתב"ג פתוחים במשך למעלה משנה, הקמתה של "ממשלת חירום לאומית" ללא כל תום לב או כוונה רצינית וכמובן אי העברת התקציב במשך למעלה משנתיים, וזאת רק משיקולים פוליטיים – כל אלה רשומים על שמו של נתניהו ועל שמו בלבד.

הגיעה העת לומר באופן ברור: ניהול המדינה בעת הזו על ידי נתניהו הביא אותנו לאסון כבד, הן מבחינת מספר המתים והחולים קשה והן מבחינת הנזק המתמשך וארוך הטווח שנגרם לכלכלה ולמשק. הנזקים הללו ילוו אותנו עוד במשך שנים ארוכות וימשיכו לגבות מחירים חברתיים וכלכליים כבדים.

אין, נכון לשעה זו, שום שיקול שיכול לגבור על השיקול שבהחלפתו של נתניהו על ידי ממשלה שתנהל את המשבר החמור באופן מקצועי, ענייני ושקול וללא שיקולים זרים – פוליטיים או משפטיים.

מדינות בהן נוהל המשבר באופן מקצועי הצליחו להתמודד עימו. אין סיבה שישראל תהיה שונה. זה הזמן להניח את מצעי המפלגות בצד עד שהמשבר יחלוף (לפחות ברובו) ועד שהמערכת תתייצב. זה בהחלט הזמן לבחור במפלגות על פי התייצבותן – בעד המשך הניהול הקלוקל של נתניהו המונע משיקולים זרים, או בעד החלפתו בממשלה אשר תיקח את המשבר בידיים, יהא המצע המדיני שלה אשר יהא – ימין, שמאל, מרכז או תערובת שלהם.

הגיעה העת לומר באופן ברור: ניהול המדינה בעת הזו על ידי נתניהו הביא אותנו לאסון כבד, הן מבחינת מספר המתים והחולים קשה והן מבחינת הנזק המתמשך וארוך הטווח שנגרם לכלכלה ולמשק. נזקים שילוו אותנו עוד שנים

לאחר ייצוב המערכות הבריאותיות והכלכליות יישאר די זמן כדי לעסוק במדיניות זו או אחרת. ממילא אם המדינה תמשיך להתנהל בדרך בה היא מתנהלת כיום, לא תהיה משמעות רבה למצעי המפלגות בתחומים אשר אינם תחומי הבריאות והכלכלה.

עפר בבלי היה דיפלומט בשנים 1991-2014 ושירת בשגרירויות ישראל במדריד וברומא. היה יועץ מדיני לשני שרי חוץ וקונסול כללי של ישראל בפלורידה ופורטו ריקו. כיום משמש כנציג הפדרציה היהודית של שיקגו בישראל. הוא גם צלם אמנות שהציג עד כה שלוש תערוכות יחיד. חלק מעבודותיו מופיעות פה: https://oferbavly.tumblr.com/