עדיין רב הנסתר על הגלוי באשר לנסיון הפיגוע נגד השגרירות הישראלית בניו-דלהי, אך מהפרטים שכבר פורסמו מתגבר החשד כי איראן עמדה מאחוריו. המטען, המכתב שהושאר בזירת האירוע (שמזכיר את קאסם סלימאני ומחסן פח'ריזאדה), ויעד הפיגוע, מחזקים את ההערכה כי איראן מעורבת בצורה כלשהי בהוצאתו.

עדיין רב הנסתר על הגלוי באשר לנסיון הפיגוע נגד השגרירות הישראלית בניו-דלהי, אך מהפרטים שכבר פורסמו: המטען, המכתב שהושאר בזירת האירוע ויעד הפיגוע, מתגבר החשד כי איראן עמדה מאחוריו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לא מעט גורמים הביעו את פליאתם באשר לאירוע וטענו כי אופי הפיגוע, ובעיקר הביצוע הלקוי שלו, אינם תואמים את יכולותיה של איראן, ועל כן צריך להטיל ספק בכך שטהראן אכן עומדת מאחוריו.

הפליאה הזו של אותם גורמים היא תוצאה ישירה של האדרת האיום האיראני בשנים האחרונות מטעמים שונים, ומחשבה שהאיראנים הינם כל יכולים, בוודאי בכל הנוגע לפעילות אופרטיבית. אין כמובן הכוונה לטעון שאיראן איננה מסוכנת או שעצם הרצון לפגע בדיפלומטים או שגרירויות ישראליות איננו חמור, אך דווקא אירוע זה, יותר משהוא מעיד על היכולות האיראניות בתחום פיגועי חו"ל, הוא דווקא מעיד על מגבלותיהן, ועל הצורך להכניס לפרופורציה את האיום הנשקף מצד איראן.  

איראן אכן היתה בעבר אחראית למספר פיגועים קשים שכוונו נגד מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם (לדוגמה – הפיגועים נגד השגרירות הישראלית בארגנטינה בתחילת שנות ה-90), אך יכולותיה של איראן לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות ומערביות מחוץ לגבולותיה, התדרדרו מאוד מהסיבות הבאות:

1

זרוע פיגוע חו"ל של כוח קדס (שאחראית על הוצאת לפועל של פיגועים אלו) סובלת מגל חשיפות בשנים האחרונות, בעיקר של תאים, שמות מפקדים וכן שיטות הפעולה, באופן שפגע מאוד ביכולותיה האופרטיביות ושיבש לחלוטין את פעילותה של אותה יחידה.

2

בנוסף, נראה כי איראן רצתה להוציא לפועל את פיגועי הנקמה על מותו של מדען הגרעין מחסן פח'ריזאדה במהירות (מטעמים שונים), ועובדה זו כנראה הובילה לתכנון לקוי והוצאה חפוזה לפועל של הפיגוע.

3

כמו-כן, ראוי לזכור כי דפוס הפעולה של איראן הוא כזה, שמי שבסופו של יום מוציא לפועל את הפיגוע הוא גורם מקומי בשטח (לרוב שיעי) ולא גורם איראני שנשלח מאיראן. הסיבה לכך היא ברורה – איראן רוצה לייצר "מרחב הכחשה" בין מבצעי הפיגוע לבינה, בעיקר אם התשתית עצמה תיחשף, כדי לא לשלם מחיר מדיני על פעילות זו. בעבור רצון זה איראן משלמת מחיר מבצעי יקר שכן היכולות של אותם גורמים מקומיים לרוב מוגבלות מאוד והיכולת של איראן להשפיע על איכות הביצוע של הפיגוע נפגעת מאוד ברגע שהיא משתמשת "בשליח".

לא מעט גורמים הביעו פליאה לגבי אופי הפיגוע וביצועו הלקוי, שאינם תואמים את יכולותיה של איראן, מה שמעמיד בספק את זה שטהראן עומדת מאחוריו. אך הפליאה היא תוצאה ישירה של האדרת האיום האיראני

4

ייתכן, שהיו גם הנחיות מדיניות אשר השיתו מגבלות על אופי הפיגוע. להזכיר כי לצד הרצון האיראני לנקום את מותו של מדען הגרעין פח'ריזאדה (פעולה שהיא מייחסת לישראל), ההנהגה באיראן גם מבקשת לחזור לשולחן המו"מ עם המעצמות כדי לחדש את הסכם הגרעין. ייתכן שההנהגה האיראנית ביקשה להוציא לפועל את הפיגוע אבל באופן שלא יפגע בסבירות של איראן לחזור להסכם הגרעין, והתוצאה היא פיגוע מוגבל שנועד יותר להשיג מטרות פסיכולוגיות (בעיקר של הרתעה) מאשר להשיג מטרות מבצעיות בשטח.

5

היעדרותו של קאסם סלימאני פוגעת בוודאי גם היא ביכולות הביצוע של כוח קדס. לסלימאני היו את היכולות הלוגיסטיות והמבצעיות אשר "שדרגו" מאוד את הביצועים של היחידות השונות של כוח קדס. מחליפו של סלימאני, אסמעיל קאא'ני מתקשה מאוד למלא את החלל שהשאיר סלימאני, וייתכן שעובדה זו גם היא משפיעה גם היא לרעה על יכולותיה של איראן להוציא פיגועים מחוץ לגבולותיה.

6

יחידות הפיגועים של איראן וחיזבאללה עובדות במשותף ונסמכות לעיתים אחת על השניה בביצוע פיגועים. במובן הזה חשוב לזכור כי גם יחידה 910 של חיזבאללה שעומד בראשה טלאל חמיה, מתקשה גם היא להתאושש ממותו של עמאד מע'ניה ומרצף חשיפות שפגעו גם הן ביכולותיה של אותה יחידה. עובדה זו פוגעת גם היא ביכולת של איראן להוציא לפועל פיגועים.

7

התכיפות שאיראן מוציאה פיגועים מחוץ לגבולותיה הינה מועטה ביותר. העובדה שאין שימוש תדיר ב"שריר" האיראני שאמון על כך פוגעת מאוד ביכולת ההתארגנות האיראנית להוצאה לפועל של אותו פיגוע. היכולת להפוך את התאים האיראנים ברחבי העולם לכדי תאים אופרטיבים שיכולים להוציא בסופו של יום פיגוע (החל מאיסוף המודיעין, דרך העברת האמל"ח ועד בחירת היעד ודרכי הפעולה) נפגעת מאוד ברגע שאין בהם שימוש תדיר.

התכיפות שאיראן מוציאה פיגועים מחוץ לגבולותיה הינה מועטה ביותר. העובדה שאין שימוש תדיר ב"שריר" האיראני האמון על כך, פוגעת מאוד ביכולת ההתארגנות האיראנית להוצאה לפועל של אותו פיגוע

8

יש להזכיר כי גם "הנקמה האיראנית" בשנת 2012 על מותם של מדעני הגרעין באיראן (הפיגועים בהודו, גיאורגיה) לא היתה משהו יוצא דופן מבחינת התוצאה. מבלי לזלזל כמובן בפגיעה באשת שליח משרד הבטחון בהודו, הכוונה האיראנית בביצוע אותם פיגועים סימולטניים היתה לגרום לנזקים כבדים יותר, אולם ביצוע לקוי בשטח הוביל לתוצאות אלו.

*  *  *

יחד עם זאת, העובדה שהפיגוע עצמו לא סוכל בטרם יצא לפועל, יכולה להעיד כי ישנה בעיה מודיעינית בהסתכלות על כוח קדס. ייתכן שזו נובעת מכך שישראל ומדינות המערב משקיעות זמן רב בהבנת הפעילות של כוח קדס במזרח התיכון (בדגש על סוריה, לבנון עיראק ותימן), אבל לא מתמקדות בפעילות הענפה של הכוח באסיה, בעיקר בפקיסטאן והודו, אשר בבסיסה רצון לנצל את המיעוט השיעי באותן מדיניות לביצוע פיגועים.

בנוסף, האזכור בתקשורת לכך שייתכן כי אלו שהוציאו לפועל את הפיגוע הינם סטודנטים שיעים שלמדו בהודו, מחדדת את הצורך להגביר את המעקב אחר "השלוחות האוניברסיטאיות" של טהראן, ובראשן אוניברסיטת "אלמצטפא".

האיראנים נהנים מהעובדה שמאות אלפי סטודנטים שיעים מגיעים לאיראן מרחבי העולם כדי ללמוד באותן אוניברסיטאות, ומנצלים את הזדהותם האידיאולוגית עם איראן (אשר מועצמת בעת שהייתם באיראן), כדי לגייס אותם לפעילות למען איראן (בין אם פעילות מדינית, הסברתית וגם אופרטיבית).

נסיון פיגוע זה מהווה קריאת השכמה להגברת האיסוף המודיעיני דווקא אודות אותם סטודנטים שמשמשים לאיראן כר נוח לפעילות אופרטיבית בעתיד.

בשורה התחתונה, העובדה שהפיגוע היה "מינורי" איננה עדות לכך שאיראן לא היתה מאחוריו, והיא מחדדת את הצורך להכניס את האיום האיראני לפרופורציה הראויה. לאיראן יש אמנם יכולות מתקדמות במגוון תחומים, אבל לעיתים תכנון לקוי, מגבלות מדיניות ובעיות ביצוע עלולים למנוע ממנה להשיג את מטרותיה.

האזכור בתקשורת לכך שייתכן כי אלו שהוציאו לפועל את הפיגוע הינם סטודנטים שיעים שלמדו בהודו, מחדד את הצורך להגביר את המעקב אחר "השלוחות האוניברסיטאיות" של טהראן, ובראשן אוניברסיטת "אלמצטפא"

יחד עם זאת, העובדה שאיראן הצליחה לבנות את התשתית הלוגיסטית שאיפשרה את הוצאת הפיגוע צריכה להדליק נורה אדומה בקרב אלו העוקבים אחר פעילותה הפח"עית של איראן, ועל כן יש לחשוב אילו מהלכים נכון לנקוט כדי למנוע מאיראן להוציא לפועל פיגועים מסוג זה בעתיד.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).