גדעון סער (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
גדעון סער לא מפחד מ"המשחק המלוכלך" של ראש הממשלה ובני משפחתו

"מסוכן שנתניהו ימשיך לכהן"

ראיון

"בעבר חשבתי שנתניהו טוב למדינה ואם נתניהו היום היה כמו לפני עשר שנים, אז סביר שהייתי תומך בו. אבל היום הוא פועל באופן חסר מעצורים, באופן שפוגע בטובת המדינה" ● גדעון סער מתיישב לראיון מקיף ומפרט את עמדותיו בנוגע למערכת המשפט, התקשורת שנכבשה על ידי בלפור, כישלון הטיפול בקורונה, המשבר הכלכלי, החרדים, ערביי ישראל, איראן, ארה"ב, לפיד ובנט ● אבל מעל לכל, יש לו מסר אחד ברור: "החלפה של נתניהו היום זה אינטרס לאומי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו מכפיש באופן שיטתי כל מי שמעז לקרוא עליו תיגר בתוך הליכוד או מחוץ לו, טוען גדעון סער, אחד מיריביו העיקריים בבחירות ב-23 מרץ. בריאיון נרחב לזמן ישראל, סער אומר עוד כי נתניהו ותומכיו ניסו לפגוע בו ובמשפחתו ולהפיץ עליהם שמועות כוזבות וארסיות.

זהו חלק משיטת עבודה שראש הממשלה שיכלל במהלך השנים, אומר סער, והיא מצליחה להפחיד כמה יריבים פוטנציאליים של נתניהו.

מזכיר הממשלה ובכיר הליכוד לשעבר – שהיה מספר שתיים אחרי נתניהו ברשימת המפלגה לכנסת ב-2009 ושימש כשר החינוך וכשר הפנים לפני שהתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד ב-2019 והפסיד – אומר שכל זה לא ירתיע אותו. "אני מספיק חזק, זה לא משנה לי בכלל. אני רואה בהחלפה של נתניהו היום אינטרס לאומי, וההתקפות מהסוג הזה לא משפיעות עליי".

סער, שעזב את הליכוד בתחילת דצמבר האחרון, התפטר מהכנסת והקים את מפלגת "תקווה חדשה" כדי להתמודד מול נתניהו בבחירות הקרובות, גם מותח ביקורת על תקשורת המיינסטרים שמאוימת מנתניהו ומושפעת מהמניפולציות שלו. ראש הממשלה, לדבריו, הצליח "לייצר לעצמו מסה קריטית" של תמיכה והשפעה על התקשורת באופן חסר תקדים בתולדות המדינה.

גדעון סער במטה המרכזי של מפלגתו "תקווה חדשה" בתל אביב, 14 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
גדעון סער במטה המרכזי של מפלגתו "תקווה חדשה" בתל אביב, 14 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

סער, בן 54, שמפלגת "תקווה חדשה" שלו זוכה בסקרים לכ-14 מנדטים לעומת כ-30 לליכוד, היה רציני ושקול לאורך הריאיון, שנערך לפני שבוע בביתו בתל אביב. אך בעוד שהוא מדבר באופן מחושב ומהוקצע על ענייני דיפלומטיה, הוא הופך לעגמומי ונחרץ כשהוא עובר לדבר על הצורך להיפטר מראש הממשלה שאותו הוא העריץ בעבר.

בוא נתחיל עם המגפה, והאופן שבו ישראל מתמודדת איתה. האם אתה רואה את הסוף באופק?
"קודם כול, אנחנו אנשים אופטימיים, שמאמינים שבסוף הכול יהיה בסדר. אבל אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחות של הקורונה והמוטציות השונות, ואנחנו לא יכולים לשלול אפשרויות שונות, חלקן מטרידות, כגון התפתחות של מוטציה שהחיסון הוא לא בהכרח אפקטיבי לגביה.

"המגפה מחייבת אותנו גם לקצת צניעות, בוודאי לא לעשות את מה שנתניהו עשה – בפעם האחרונה לפני שבועיים או שלושה, כאשר הודיע שאנחנו כבר אחרי זה וסיימנו עם זה. ממש אין ביטחון בזה.

"המגפה מחייבת אותנו גם לקצת צניעות, בוודאי לא לעשות את מה שנתניהו עשה – בפעם האחרונה לפני שבועיים או שלושה, כאשר הודיע שאנחנו כבר אחרי זה וסיימנו עם זה. ממש אין ביטחון בזה"

"צריך להמשיך להיזהר מאוד, לשמור על בני המשפחה ועל עצמנו, להיות ממושמעים ולנסות לנהל את זה בצורה שיש בה לוגיקה פנימית. לא בכל הדברים שקורים אתה מצליח לזהות את הלוגיקה הזאת".

גדעון סער בעת ביקור בהדסה עין כרם, 16 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גדעון סער בעת ביקור בהדסה עין כרם, 16 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איפה נתניהו כושל בנוגע לציבור החרדי?
"בסוגיה הזאת, אבל לא רק בסוגיה הזאת, אי אפשר לזהות נחישות לאכיפת החוק באופן שווה על כל האזרחים. זה אירוני כשזה בא מצד מישהו שמתלונן הרבה על אכיפה בררנית לכאורה של החוק.

"בלתי אפשרי שהמדינה תקבל את זה שבזמן שהיא מנחה שכל מוסדות החינוך יהיו סגורים ולא יהיו לימודים – וגם הילדים הקטנים שלי, בני 4 ו-7, הם בבית – יהיו מוסדות חינוך שהמדינה נותנת להם רישיונות, שהמדינה נותנת להם תקציבים, והם יעשו דין לעצמם.

"ואף אחד לא יכול לשכנע אותי שאין למדינה את הכלים האפקטיביים לאכוף את החוק. כשהייתי שר חינוך ב-2010, והגיעו אליי דוחות פיקוח על בתי ספר בשתי רשתות החינוך החרדיות שלא מקיימות את החובות שלהן בעניין לימודי הליבה, קיצצתי מהתקציבים שלהן משהו בין 20 ל-30 מיליון שקל. אגב, חלק מהמוסדות התחילו ללמד אנגלית בעקבות זה, בעיקר בזרם הספרדי.

"והמפלגות החרדיות היו בקואליציה, הפוליטיקאים החרדים תקפו אותי. זה לא בוצע על ידי שרי ושרות החינוך לפניי, ולדעתי זה גם לא בוצע אחריי. אבל כשאתה בתפקיד ממלכתי, יש לך חובה לפעול על פי העקרונות הממלכתיים. והנושא של שוויון בפני החוק הוא נושא מרכזי בכל מדינה מתוקנת.

חרדים ושוטרים במסלול התנגשות במאה שערים, 24 בינואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חרדים ושוטרים במסלול התנגשות במאה שערים, 24 בינואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"בהקשר אחר, אנחנו רואים במשך שנים אוזלת יד באכיפת החוק במגזר הערבי מול הפשיעה, מול כלי נשק בלתי חוקיים שסוחרים ומשתמשים בהם. כל הדברים האלה הם נושאים שחייבים תיקון, כדי שהמדינה תהיה ריבונית ותשמור על החוק והסדר בכל השטחים, בכל המגזרים.

"כאשר אתה אוכף את החוק על גורמים קיצוניים ועל גורמים עבריינים, אתה גם מגן [על שאר החברה]. אני מדבר על גורמים קיצוניים כמו אלה שהתפרעו בבני ברק. אני בטוח שרוב התושבים בבני ברק לא אהבו את זה.

"אז כשאתה מונע את זה, אתה מגן גם על תושבי בני ברק, בדיוק כשם שאם אתה נלחם נגד הפשיעה במגזר הערבי, אתה מגן על אזרחי ישראל הערבים. אז אתה לא עובד נגד המגזר, אלא לטובתו".

מה האינטרס של נתניהו לא להילחם בפשיעה במגזר הערבי?
"לא כל דבר זה 'אינטרס'. יש דברים שהם פשוט רשלנות, חוסר עניין. אתה רואה את מספר השיא של הרציחות במגזר הערבי. אתה שומע כל יום יותר ויותר קריאות לעזרת רשויות אכיפת החוק, גם בגליל, גם בנגב, גם בלוד, במרכז הארץ. ואתה רואה שלא מנסים לעשות שום דבר משמעותי.

בנימין נתניהו בביקור בבית ספר בטמרה ב-1 בספטמבר 2016 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
בנימין נתניהו בביקור בבית ספר בטמרה ב-1 בספטמבר 2016 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

"אני, למשל, הבאתי לכנסת הזאת הצעת חוק לעונשי מינימום על אחזקה וסחר בנשק בלתי חוקי; זה גם חלק מהתוכנית שהצגנו להם, למלחמה בפשיעה במגזר הערבי.

"אפשר לעשות דברים. חלק מהדברים יחייבו עימות, אבל לצערי, בעיות יסוד במדינה, בעיקר בעיות יסוד בתחומי הפנים, פשוט טואטאו מתחת לשטיח. לא טיפלו בהן, והן גדלו והתעצמו והפכו לבעיות מאוד גדולות".

"אפשר לעשות דברים. חלק מהדברים יחייבו עימות, אבל לצערי, בעיות יסוד במדינה, בעיקר בעיות יסוד בתחומי הפנים, פשוט טואטאו מתחת לשטיח. לא טיפלו בהן, והן גדלו והתעצמו והפכו לבעיות מאוד גדולות"

האם אתה חושב שנתניהו מהווה איום על הדמוקרטיה הישראלית, גם בגלל ההתקפות שלו על מוסדות שלטון החוק? נשאלת על כך בטלוויזיה, אחרי ההתקפה על הקפיטול בעידודו של טראמפ, ולא ממש ענית. האם מוגזם להשוות בינו לבין טראמפ בעניין הזה?
"תראה, יש פה שני ממדים. ישנו ממד הדה-לגיטימציה להליך הדמוקרטי ולתוצאותיו. שמענו כבר לפני שנה כל מיני התקפות על ועדת הבחירות המרכזית, ואני מקווה שלא נגיע לזה שוב.

"אם נגיע לזה, אנחנו נעמוד בצורה ברורה כנגד כל ניסיון כזה, כי מי שעושה דה-לגיטימציה לתהליך דמוקרטי כאשר הוא מתקיים מכין את הקרקע למה שיקרה בעקבות תוצאות מסוימות, ואנחנו נהיה מאוד ערניים בקשר לזה.

"לגבי [ההתקפות על] מוסדות אכיפת החוק, הסגנון שבו משתמשים נתניהו ואנשיו בשנים אחרונות, ובפרט בשנה האחרונה, הוא מאוד מסוכן. יש הרבה דברים לתקן במערכת המשפט. אנחנו גם הצגנו תוכנית מפורטת מה לפי דעתנו צריך לתקן במערכת המשפט. אבל יש הבדל בין לתקן ולהרוס.

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים במועד תחילת משפטו, ב-24 במאי 2020. מימינו, ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים במועד תחילת משפטו, ב-24 במאי 2020. מימינו, ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"המופע של נתניהו, עם חלק ניכר משרי וחברי הכנסת של הליכוד, ביום פתיחת המשפט שלו [בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנה שעברה], עם סוג הטענות שהושמעו בו, כאילו הגשת כתב האישום נגדו נבעה מקונספירציה פוליטית של גורמי אכיפת החוק, זה דבר מאוד מסוכן. יש הבדל גדול בין להגיד שהם טעו בגלל א', ב', ג', ואני אוכיח את זה בבית המשפט, לבין להטיל דופי בטוהר השיקולים שלהם.

"המופע של נתניהו, עם חלק ניכר משרי וחברי הכנסת של הליכוד, ביום פתיחת המשפט שלו, עם סוג הטענות שהושמעו בו, כאילו הגשת כתב האישום נגדו נבעה מקונספירציה של גורמי אכיפת החוק, זה דבר מאוד מסוכן"

"יומיים אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה [על הגשת כתב האישום], אני אמרתי שאני לא מקבל את התיאור של החלטת היועץ המשפטי לממשלה כהפיכה שלטונית, ושזאת רטוריקה מאוד מסוכנת.

"נתניהו עשה שלושה דברים שהם אנטיתזה למה ש'תקווה חדשה' מייצגת, ודיברתי בדיוק על הדברים האלה כשהודעתי על הקמת המפלגה לפני שישה או שבעה שבועות.

"קודם כול, הפגיעה ביציבות הפוליטית: היו ארבע מערכות בחירות תוך שנתיים, ואנחנו בתוך הלופ הזה שיש לו השלכה ישירה גם על היציבות הכלכלית והחברתית.

ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-23, 4 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-23, 4 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"שנית, הפגיעה באחדות, במרקם הפנימי של החברה הישראלית, ההחלשה שלה על ידי פילוג החברה. ושלישית, ההתקפה הממוקדת על הממלכתיות. אין מוסד, מהמשטרה ועד נשיא המדינה, שלא זכה להתקפה ממוקדת של נתניהו ואנשיו.

"אלה דברים מאוד בסיסיים שחייבים לשמור עליהם. הם גם ערכים שלנו, והם גם חלק מהעוצמה הלאומית שלנו. כרגע, אני חושב שאנחנו מפוררים את החברה הישראלית מבפנים, אנחנו מחלישים את ישראל, אנחנו מחלישים את היכולת שלה להתמודד עם איומים חיצוניים".

אתה לא דרשת שהוא יתפטר כשהגישו את כתב האישום, נכון?
"אני אמרתי, בזמן הפריימריז בליכוד – זה היה אחרי ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע – אמרתי שאני במקומו הייתי מתפטר ומאפשר לתנועה ולמדינה לבחור מישהו אחר. אמרתי את זה בדצמבר 2019.

"נכון, גם אמרתי שהחוק מאפשר לו להמשיך לכהן [כראש הממשלה], ואני חושב שבג"ץ עשה טוב שהוא לא פסק בניגוד לחוק במפורש.

בנימין נתניהו לוחץ את ידו של גדעון סער במהלך ישיבת סיעת הליכוד במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, 11 במרץ 2019 (צילום: (יונתן סינדל/פלאש 90))
בנימין נתניהו לוחץ את ידו של גדעון סער במהלך ישיבת סיעת הליכוד במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, 11 במרץ 2019 (צילום: (יונתן סינדל/פלאש 90))

"הבעיה שלי היא שנתניהו לא אומר בסדר, החוק מאפשר לי [להמשיך לכהן] ועכשיו אני אוכיח את חפותי בבית המשפט. הוא נוקט דה-לגיטימציה. אנחנו רואים את אופי ההתקפות על היועץ המשפטי לממשלה.

"שוב, אני חושב שצריך רפורמות עמוקות במערכת המשפט, אבל יש הבדל בין זה לבין התקפות אישיות שמייחסות שיקולים זרים ליועץ המשפטי לממשלה ולכל מערכת אכיפת החוק, וזה יצר מצב שהוא מאוד מטריד, שבו אותם אנשים צריכים להסתובב עם אבטחה. זה מאוד מאוד מטריד, אני לא יודע אם היינו אי פעם במצב דומה.

"אני חושב שצריך רפורמות עמוקות במערכת המשפט, אבל יש הבדל בין זה לבין התקפות אישיות שמייחסות שיקולים זרים ליועמ"ש ולמערכת אכיפת החוק. זה מאוד מטריד, אני לא יודע אם היינו אי פעם במצב דומה"

"מכיוון שנתניהו מנהל את המדינה תוך העדפת השיקולים האישיים שלו, וחלק מהשיקולים האישיים שלו קשורים גם לסוגיה הזאת [של המאבק המשפטי שלו] ולא לטובת המדינה, הוא לא יכול להמשיך לנהל את המדינה.

"שוב, החוק מאפשר לו לכהן תחת כתב אישום. אבל המצב שבו נתניהו, כראש ממשלה, בקור רוח מצמית מונע העברת תקציב מדינה, בלב המשבר הכלכלי הכי חמור שהמדינה ידעה – זה מצב שלא הייתי מעלה על דעתי בעבר. זה העדפה מובהקת של האינטרס האישי שלו על טובת המדינה.

ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך סער בישיבת ממשלה ב-2009 (צילום: David Silverman, AP)
ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך סער בישיבת ממשלה ב-2009 (צילום: David Silverman, AP)

"לכן, כמו שהסברתי לפני שבעה שבועות, לא יכולתי להיות יותר חלק מהליכוד או להמשיך לתמוך בממשלה בראשותו. ואני מזכיר גם שהתפטרתי מהכנסת עוד לפני שהוכרז על הקדמת הבחירות, כשהדברים עדיין לא היו ברורים".

האם אתה עצמך לא תסכן את הדמוקרטיה הישראלית – הן על ידי החלשת בג"ץ והן כתוצאה של המדיניות המתוכננת שלך ביחס לגדה המערבית? תוכל להרחיב קצת על עמדותיך בשני הנושאים האלה?
"העמדות שלי ברורות ועקביות. אני מאמין שחייבים רפורמות עמוקות בבתי המשפט. אני מאמין, לדוגמה, שחייבים לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זה פשוט לא הגיוני שאותו אדם שמייעץ לראש הממשלה או לשרים בבוקר איך לקדם את המדיניות שלהם הוא זה שצריך להחליט בערב אם לפתוח בחקירה נגדם או להעמיד אותם לדין.

"זה מעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים אינהרנטי; זה הופך את העבודה שלו לבלתי אפשרית. הסמכויות האלה צריכות להיות מועברות לפרקליט המדינה. היועץ צריך להיות היועץ, התובע הכללי צריך להיות התובע הכללי. אני חושב שזה מחזק את הדמוקרטיה, ולא מחליש אותה".

אביחי מנדלבליט (צילום: Amir Cohen/Pool via AP)
אביחי מנדלבליט (צילום: Amir Cohen/Pool via AP)

ולגבי בית המשפט העליון, תהליך בחירת השופטים?
"ישראל קיימת יותר מ-72 שנה, והיא מעולם לא הסדירה בחקיקה את נושא הסמכויות של הרשות השופטת והרשות המחוקקת, בדגש על הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת.

"אני בעד לחוקק חוק יסוד מקיף – דבר שדיברו עליו הרבה שנים בעבר – שיגדיר בצורה ברורה את הפרדת הסמכויות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הוא ייתן סמכות מפורשת לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לפסול חקיקה שהיא בלתי חוקתית ולקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה.

"אין דמוקרטיה מערבית שאין בה שום ביקורת שיפוטית על החקיקה, אבל בישראל הטענה היא שבג"ץ פשוט לקח לעצמו את הסמכויות.

"אף דמוקרט לא יכול לחיות עם הרעיון שהרשות המחוקקת יכולה לחוקק כל חוק, גם כזה שפוגע בצורה קשה בזכויות האזרחים, בלי להיות נתונה לביקורת שיפוטית. לכן קודם כול זה הדבר הראשון שצרך להיות מוסדר, בצורה מאוזנת.

"אף דמוקרט לא יכול לחיות עם הרעיון שהרשות המחוקקת יכולה לחוקק כל חוק, גם כזה שפוגע בצורה קשה בזכויות האזרחים, בלי להיות נתונה לביקורת שיפוטית"

"היום גם שופט שלום בכל בית משפט שלום במדינה יכול להגיד על חוק של הכנסת שהוא לא חוקתי, וזה לא הגיוני… ערכאת השיפוט העליונה צריכה להיות בעלת הסמכות, לדעתי ברוב מיוחס, בהרכב מורחב, כדי לקבוע שחוק הוא לא חוקתי…

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (במרכז) עם השופטים ג'ורג' קרא (מימין) ונעם סולברג (משמאל) בדיון בעתירתם של בני הזוג אלוביץ' נגד פרקליטות המדינה. 14 בספטמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (במרכז) עם השופטים ג'ורג' קרא (מימין) ונעם סולברג (משמאל) בדיון בעתירתם של בני הזוג אלוביץ' נגד פרקליטות המדינה. 14 בספטמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"מצד שני, יש מקרים שבהם הכנסת צריכה לומר את המילה האחרונה, אבל גם זה צריך להיות ברוב מיוחס. אגב, זה לא איזה רעיון חדש ומהפכני, הוא קיים בקנדה…

"צריך לקיים דיון על הפרטים, אבל אני רוצה לייצר מבנה מאוזן, שאף אחד לא יגיד שאין סמכות לפסול חקיקה שהיא לא חוקתית, ושאף אחד לא יגיד יטיל ספק בחקיקה עוקפת בג"ץ… יש חשיבות אדירה להסדיר את הנושא הזה פעם אחת ולתמיד באופן מוסכם, להסדיר בעצם את כללי המשחק של הדמוקרטיה.

"גם אחרי זה אנחנו נתווכח על פסקי הדין; בכל העולם מתווכחים על פסקי דין. אבל לפחות תהיה הסכמה על כללי המשחק. בחברה הטרוגנית משוסעת כמו החברה הישראלית, השארת המצב כפי שהוא תמשיך לשחוק את האמון של הציבור גם ברשות שופטת וגם ברשות המחוקקת, ומזה אני מאוד מפחד.

"בחברה משוסעת כמו החברה הישראלית, השארת המצב כפי שהוא תמשיך לשחוק את האמון של הציבור גם ברשות שופטת וגם ברשות המחוקקת, ומזה אני מאוד מפחד"

"אני רוצה לעשות את המהלך הזה תוך גיבוש קונצנזוס רחב ככל שניתן. בשני הצדדים יש חרדות – יש כאלה שחרדים מלתת את הסמכות באופן מפורש לבית המשפט, יש כאלה שחרדים מזה שבנסיבות מסוימות הכנסת תוכל להגיד את המילה האחרונה. אבל אף אחד לא חלק על המודל הזה באופן עקרוני… חשוב שנעשה את זה, למען הדורות הבאים ולמען עתיד המדינה".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה עמדתך בנוגע לחוק הלאום?
"לא הייתי בכנסת באותה תקופה, הייתי בפסק זמן של ארבע וחצי שנים. אבל בהחלט הייתי מצביע בעד חוק הלאום.

"אין לי שום בעיה עם הנוסח הקיים של חוק הלאום. הוא עושה דבר שקיים בהרבה דמוקרטיות מערביות אחרות: הוא קובע את מאפייני הזהות של המדינה. זה חלק מהחוקה בהרבה מאוד מדינות. יש אפילו מדינות שקובעות דת רשמית בחוקה שלהן. זה לא דבר בלתי סביר.

"אין שם דברים שפוגעים בזכויות אדם. בסוגיית השוויון, בית המשפט העליון פירש כבר בהרבה מאוד פסקי דין את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ככולל את ערך השוויון.

"אני מוכן לעגן את עקרון השוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולא בחוק הלאום, כי זה שוויון של זכויות פרט ולא של זכויות קולקטיביות… אין לי שום בעיה עם עקרון השוויון, אני רק לא רוצה שתהיה פרשנות שיש שוויון של זכויות קולקטיביות, שזו סוגיה אחרת לגמרי".

אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)
אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)

זה מביא אותנו לשטחים ולמדיניות המתוכננת שלך…
"בשנות ה-90, בעקבות הסכמי אוסלו, ואחרי עשור, בהתנתקות מעזה, בוצעה הפרדה דה-פקטו, שבעקבותיה הרוב המכריע של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת עזה נמצא תחת שליטה פלסטינית. בעזה תחת שלטון החמאס, ביהודה ושומרון תחת שלטון הרשות הפלסטינית.

"אינני מכיר אדם רציני שיש לו היום תביעה שאנחנו נחזיר לעצמנו את הריבונות בשטחי רצועת עזה, או בטול כרם או ברמאללה.

"אני חושב שהאינטרס הלאומי של ישראל הוא בכיוון של אוטונומיה [לפלסטינים] עם הסדרים אזוריים, ולא מדינה פלסטינית עצמאית, שזה לפי דעתי גם בלתי אפשרי וגם מסוכן, וגם לא מדינה דו-לאומית.

"אני חושב שהאינטרס הלאומי של ישראל הוא בכיוון של אוטונומיה לפלסטינים עם הסדרים אזוריים, ולא מדינה פלסטינית עצמאית, שזה לפי דעתי גם בלתי אפשרי וגם מסוכן, וגם לא מדינה דו-לאומית"

"כשאומרים לי שזה חייב להיות זה או זה [מדינה פלסטינית או מדינה דו-לאומית], אני אומר רגע, את זה אמרתם לפני שנסוגנו מרצועות עזה ולפני שיצאנו מהרשות הפלסטינית, אז בשביל מה עשינו את זה? האם אתם רוצים להשתמש בסיסמה הזאת רק בשביל לעקור 100 או 150 יהודים מהבית שלהם? לזה אני מתנגד.

גדעון סער בעת ביקור בגדה המערבית, ליד חאן אל אחמר, ב-10 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
גדעון סער בעת ביקור בגדה המערבית, ליד חאן אל אחמר, ב-10 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"בעיניי, כשאומרים או מדינה פלסטינית או מדינה דו-לאומית, זה כמו להגיד, תבחר איך אתה רוצה למות, או להתאבד – בירי או בחנק. והאמת שאני רוצה לחיות, אני לא רוצה להתאבד.

"כשאומרים או מדינה פלסטינית או מדינה דו-לאומית, זה כמו להגיד, תבחר איך אתה רוצה למות, או להתאבד – בירי או בחנק. והאמת שאני רוצה לחיות, אני לא רוצה להתאבד"

"אני לא מקבל את העניין הבינארי הזה. אני חושב שיש עוד אפשרויות. אני רוצה שלטון עצמי פלסטיני, עם מקסימום יכולות לנהל את החיים שלו ועם מינימום יכולות לפגוע בביטחון שלי.

"התפיסה של פתרון של שתי מדינות, מוועדת פיל ב-37', החלטת החלוקה של האו"ם ב-47' ועד להצעות של ברק ואולמרט בשנים האחרונות, תמיד נכשלה. אני לא רואה אפשרות למדינה פלסטינית שהיא ישימה – מהרבה בחינות, גם כלכלית – שהיא לא בעצם המשך המאבק נגד מדינת ישראל מעמדה משודרגת אבל בלי יכולת אמיתית לקיים את המדינונת הקטנה הזאת.

"אז אני חושב – כמו שכתב גיורא איילנד, שהיה יועץ לביטחון לאומי, בספר שלו – שישראל טעתה כשהיא לקחה על עצמה את האחריות הבלבדית לפתרון מה שמכונה 'הבעיה הפלסטינית'.

"הרי המלך חוסיין היה זה שב-1988 שלל את הזכויות האזרחיות [הירדניות] של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון, בניגוד לחוק הבינלאומי. זה בכלל לא קיים בשיח, אפילו לא שלנו, אני לא מדבר על השיח הבינלאומי.

גדעון סער, במרכז, מתפלל במערת המכפלה בעת ביקור בישוב היהודי בחברון, 15 בפברואר 2011 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
גדעון סער, במרכז, מתפלל במערת המכפלה בעת ביקור בישוב היהודי בחברון, 15 בפברואר 2011 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

"צריך יהיה למצוא בעתיד הסדרים אזוריים. יש תחומים שבהם ההסדרים יכולים להיות תלת-צדדיים, כי למשל ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית יכולות לשתף פעולה בנושאים של איכות סביבה, של כלכלה, של תיירות, הרבה מאוד דברים.

"ההסדרים הדו-צדדיים והתלת-צדדיים האלה יוכלו לאפשר לרשות הפלסטינית – כרשות אוטונומית אבל לא כמדינה ריבונית, כי זה פשוט בלתי אפשרי ובלתי סביר מהרבה מאוד בחינות – את העומק שנדרש כדי לתת בסיס יותר טוב לתושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון.

"אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב גם על אפשרויות אחרות. אז תשאל אותי, אבל האם האפשרויות האלה מוסכמות על השכנים שלנו? ואני אגיד לך לא, אבל גם לא ראיתי משהו אחר שהגענו לגביו להסכמה עד היום.

"אז נקודת המוצא שלי היא, בוא ננסה קודם כול למצוא מודל שתואם את האינטרס הלאומי של מדינת ישראל כפי שאנחנו מבינים אותו, ואחרי זה נתחיל לדבר עליו. אגב, גם לדבר עליו באופן דיסקרטי עם הירדנים, עם המצרים.

עבדאללה מלך ירדן ויושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בפגישה בעמאן ב-18 בדצמבר 2018 (צילום: סוכנות הידיעות הפלסטינית)
עבדאללה מלך ירדן ויושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בפגישה בעמאן ב-18 בדצמבר 2018 (צילום: סוכנות הידיעות הפלסטינית)

"בסופו של דבר, לא יהיה מודל בר קיימא באזור הזה בלי מעטפת אזורית מאוד רצינית. יכול להיות שזה ייקח עוד זמן, אבל זו לא סיבה לעשות צעדים לא אחראיים שיכולים להרע את המצב שלנו".

ובינתיים היית מחיל את החוק הישראלי, ריבונות, על ההתנחלויות?
"אני לא הסתרתי את התמיכה שלי בזה כיעד עתידי. אני חושב שחצי מיליון האזרחים הישראלים ביישובים שלנו זכאים לחיות לפי החוק הישראלי, ולא רק שהם זכאים, אלא שהיעדר החוק הישראלי שם יוצא בעיות מאוד גדולות – אני יכול לפרט אותן, נתקלתי בזה כשר חינוך, כשר פנים. חשוב יהיה לעשות את זה בעתיד.

"יחד עם זאת, אני כמובן מודע לזה שבמסגרת ההסדרים עם המדיניות הערביות במפרץ, נתניהו התחייב בפני ממשל הנשיא טראמפ להשהות את הנושא של הריבונות לכמה שנים טובות – לפחות לשלוש שנים, להבנתי.

"אני כראש ממשלה בוודאי אהיה מחויב להתחייבות שנתן ראש ממשלה ישראלי לממשל הקודם. לכן הדבר הזה [הסיפוח] לא יהיה על הפרק בשנים הקרובות, ויהיו אינטרסים אחרים של ההתיישבות  שצריך לדאוג להם".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (במרכז), עם שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף אל-זיאני (משמאל), ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, בטקס החתימה על הסכמי אברהם במדשאה הדרומית בבית הלבן בוושינגטון, 15 בספטמבר 2020 (צילום: Alex Brandon/AP)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (במרכז), עם שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף אל-זיאני (משמאל), ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, בטקס החתימה על הסכמי אברהם במדשאה הדרומית בבית הלבן בוושינגטון, 15 בספטמבר 2020 (צילום: Alex Brandon/AP)

האם היית עושה את אותה בחירה? כלומר הסכמי נורמליזציה במחיר של ויתור על הסיפוח?
"אנחנו נמצאים היום כבר אחרי שהדברים קרו. אני יכול להציע כל מיני דברים תיאורטיים שאולי היה אפשר לעשות, משהו שונה שאולי היה בו גם מרכיב כזה [של הרחבת הריבונות]. אני לא נכנס לזה, כי זה כבר היה".

אולי עוד יהיו הזדמנויות בעתיד.
"לכן אני אומר בצורה ברורה: אחת, האם היעד הוא החלת החוק הישראלי על היישובים שלנו? התשובה היא כן. שתיים, האם יש לי מחויבות להתחייבות של ראש הממשלה לממשל הקודם? התשובה היא כן. שלוש, האם יש לי רצון שהתהליך של שלום עם מדינות ערביות נוספות יימשך? התשובה היא גם כן.

"בחיים המדיניים, אתה מנווט בין יעדים שונים. יש לך השקפת עולם, ויש גם צורך בפרגמטיזם בנקודות של הכרעה. וכאן אני עומד ברגע הזה".

אני מניח שאותה גישה תקפה לגבי הממשל החדש של ביידן – יהיו ויכוחים, יהיה צורך למצוא את שביל הזהב? לגבי איראן, לדוגמה.
"קודם כול, באופן כללי, אני יכול לנהל את מערכת הקשרים עם הממשל ברשות הנשיא ביידן בצורה טובה – יותר טובה ממר נתניהו. לעמוד על האינטרסים הלאומיים שלנו, על פי השקפת העולם שלי, ללא משקעים קודמים עם אנשי הממשל.

ג'ו ביידן נשבע בטקס כניסתו לתפקיד נשיא ארצות הברית ה-46, 20 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
ג'ו ביידן נשבע בטקס כניסתו לתפקיד נשיא ארצות הברית ה-46, 20 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

"לגבי איראן ספציפית, יש הסכמה על היעד. גם ישראל וגם ארצות הברית מסכימות שאסור  שיהיה לאיראן נשק גרעיני. יש היום גם קונצנזוס אזורי על זה.

"[מזכיר המדינה אנתוני] בלינקן, בשימוע האישור שלו, אמר שארצות הברית תתייעץ עם בעלות בריתה באזור. בעיניי, הסרת הסנקציות באופן חד-צדדי היא דבר לא נכון, וגם חזרה לאותו הסכם שנחתם על ידי אובמה היא דבר לא נכון.

"יחד עם זאת, אני חושב שאנחנו יכולים לתרום לאינטרסים הלאומיים שלנו על ידי דיאלוג אמיתי ואפקטיבי עם הממשל של ביידן, וזה מה שאני מתכוון לעשות. גם ראש הממשלה נתניהו לא שלל בעבר אפשרויות שונות כאשר הוא אמר [על ההסכם האיראני], 'fix it or nix it'. זאת אומרת שלפחות באופן תיאורטי היה איזשהו סוג של הסכם שהוא היה יכול לחיות איתו.

"אז נצטרך לעמוד על האינטרסים הלאומיים שלנו. ורצוי שנגיע ליכולת הבנה והשפעה עם האמריקאים. יכול להיות שיהיה מצב אחר [שבו לא נוכל להגיע להסכמה], אז נתמודד איתו. אנחנו מדינה ריבונית. אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו בכל מקרה.

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן. דצמבר 2020 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)
עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן. דצמבר 2020 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)

"אבל מאוד כדאי לנסות וגם לשכנע אותם, כי בסופו של דבר בשנים שחלפו מאז שנחתם ההסכם [עם איראן], ראינו את איראן מפרה אותו, ועכשיו היא מפרה את הסעיף של רמת ההעשרה המותרת ומגיעה ל-20%.

"ראינו אותה מאיימת לזרוק את הפקחים ועושה צחוק מהעניין הזה של הפיקוח. ראינו מה שקורה בנושא תוכנית הטילים שלה. הצטבר איזשהו ניסיון [לגבי חוסר המהימנות והצביעות של איראן], שאפשר לבוא איתו לדיאלוג, קודם כול עם הידידים הכי טובים שלנו. ארצות הברית היא הידידה הכי טובה שלנו, וצריך לקיים איתה דיאלוג".

איך זה להיאבק מול נתניהו? איך הוא משחק? אתה מרגיש שזה משחק מלוכלך, כואב, מסוכן, או שזה מאבק פוליטי נקי, דמוקרטי?
"זה משחק מלוכלך. נתניהו משחק מִשחק מלוכלך. וכל המערכת שלו, בתקשורת וברשתות החברתיות, עושה את זה במשך שנים. זה לא דבר חדש. מספיק לראות את סוג הדברים שבני משפחתו מפיצים.

"נתניהו משחק מִשחק מלוכלך. וכל המערכת שלו, בתקשורת וברשתות החברתיות, עושה את זה במשך שנים. זה לא דבר חדש. מספיק לראות את הדברים שבני משפחתו מפיצים"

"נתניהו נוהג בדרך של הכפשה שיטתית של יריבים פוליטיים מבית ומבחוץ. זה היה גם כאשר הייתי בתוך הליכוד, כשיטת עבודה. כאשר התמודדתי נגדו בתוך הליכוד, האנשים שלו בתוך הליכוד, מעצם זה שדרשתי את הזכות להתמודד נגדו, קראו לי בוגד.

תומכי נתניהו מפגינים מחוץ לארוע השקת הקמפיין של גדעון סער לראשות הליכוד, 16 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומכי נתניהו מפגינים מחוץ לארוע השקת הקמפיין של גדעון סער לראשות הליכוד, 16 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"הוא שאל פעם את זאב אלקין, שתמך בו בהתמודדות מולי, למה אתה לא בא לכנסים של הליכוד? ואלקין אמר, אני לא יכול לבוא לכנסים שבהם קוראים לחבר שלנו בוגד. נתניהו אמר, אבל אני לא אמרתי דבר כזה, ואלקין אמר, כן, אבל אתה שומע את זה ואתה לא אומר כלום כשאתה שומע את זה.

"אפילו בכנס הראשון, ממש ימים ספורים אחרי ההתמודדות בינינו ב-2019, כשבאתי עם האנשים שלנו לכנס משותף אחרי שנתניהו ניצח, גם שם הם קראו לי בוגד. בכנס שלנתניהו היה אינטרס להציג אותו ככנס של אחדות – הרי בכל זאת 28% מחברי הליכוד הצביעו בשבילי…

"נתניהו חשב שזה לגיטימי לחלוטין שהוא יתמודד מול ראש הממשלה שרון [על ראשות הליכוד], אבל כשמישהו אחר מתמודד נגדו, הוא מוצג כאויב האומה. אני בכלל לא נכנס לכל מה שהם עושים ואיזה רעל הם מפיצים".

לא, בבקשה, תיכנס לזה. הזכרת בני משפחה.
"לא לכל אחד יש את הפריבילגיה שאני אזכיר את השם שלו במפורש. אבל זה כולל התקפות על בני משפחה שלי, פגיעה בבני משפחה שלי ובחיים הפרטיים שלהם בצורה ארסית. הפצת שמועות שמייחסת ליריב פוליטי עבירות פליליות, כשיטה".

גאולן אבן וגדעון סער, 19 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
גאולן אבן וגדעון סער, 19 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

וזה בא ממי? מהמשפחה שלו? מהתומכים שלו?
"זה בא מבלפור. זה בא מבלפור, והתומכים מהדהדים את זה. ולפעמים מבלפור מהדהדים את מה שהתומכים אומרים. זה הכול שיטה, זו שיטה. ככה הם עובדים נגד יריבים פוליטיים".

כדי להרתיע? כדי להכפיש?
"יש אנשים שמפחדים מזה, אני מספיק חזק, זה לא משנה לי בכלל. אני רואה בהחלפה של נתניהו היום אינטרס לאומי, וההתקפות מהסוג הזה לא משפיעות עליי".

זה אינטרס בגלל האישיות שלו וסוג האדם שהוא? לא בגלל המדיניות שלו?
"בגלל שנתניהו מעדיף את טובתו האישית על טובת המדינה. אדם שבלב משבר כלכלי כזה מוכן בקור רוח שלא יהיה תקציב למדינה כי זה לא משרת את האינטרס הפוליטי שלו, ולהכניס את ישראל במודע למערכת בחירות רביעית תוך שנתיים, לפי דעתי אדם כזה מסוכן לעם. מסוכן שהוא ימשיך לכהן.

"אדם שבלב משבר כלכלי מוכן בקור רוח שלא יהיה תקציב כי זה לא משרת את האינטרס שלו, ולהכניס את ישראל במודע למערכת בחירות רביעית תוך שנתיים, לפי דעתי אדם כזה מסוכן לעם. מסוכן שהוא ימשיך לכהן"

"נכון, בעבר חשבתי שנתניהו הוא טוב למדינה ותמכתי בו. ואם נתניהו היום היה כמו נתניהו לפני עשר שנים, או לפני שמונה שנים, אז סביר שגם היום הייתי תומך בו. אבל היום הוא פועל באופן חסר מעצורים, באופן שפוגע בטובת המדינה".

בנימין נתניהו ובנו יאיר (צילום: Aleksey Nikolskyi/Sputnik Kremlin Pool Photo via AP)
בנימין נתניהו ובנו יאיר (צילום: Aleksey Nikolskyi/Sputnik Kremlin Pool Photo via AP)

התקשורת הישראלית, במאבק הזה, מתנהגת כראוי, או שהיא נוטה לטובתו? איך אתה רואה את זה?
"נתניהו הצליח לייצר לעצמו מסה קריטית שלא הייתה לאף ראש ממשלה בעבר בתקשורת הישראלית; גם כלי תקשורת שעובדים למענו במאה אחוז ומכפישים את כל מי שעומד מולו, וגם נציגים שלו בכל אולפן ובכל כלי תקשורת של המיינסטרים.

"לא היה דבר כזה בתולדות המדינה. הוא עבד על זה במשך שנים. ובאותו הזמן הוא מתלונן על התקשורת, תוקף אותה ועושה לה דה-לגיטימציה, ומעמיד אותה במצב שהיא צריכה להתגונן ולהוכיח שהיא בסדר איתו. זה באמת דבר מדהים מה שקרה פה".

"נתניהו הצליח לייצר לעצמו מסה קריטית, גם כלי תקשורת שעובדים למענו ב-100% ומכפישים את כל מי שעומד מולו, וגם נציגים שלו בכל אולפן וכלי תקשורת של המיינסטרים. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה"

"גם במערכת הבחירות הזו, דרך אגב, אם נתניהו מקיים מסיבת עיתונאים בשמונה בערב, הם ישדרו את זה. אם אני אעשה משהו כזה, הם לא. כשהודעתי שאני עוזב את הליכוד, שידרו את זה, אבל אחרת לא.

"התקשורת מאפשרת מצב שבו מסקרים אותו כמדינאי שמתעסק, כביכול, בענייני המדינה, והשאר באים לאולפנים ושואלים אותם על פוליטיקה. המצג הזה מייצר את התשתית לטיעון המרכזי שלו – אני המדינאי הגדול וכל השאר פוליטיקאים.

"נתניהו הוא באמת אמן בתקשורת ובשיווק. הוא הרבה יותר חלש בביצוע".

בנימין נתניהו ויעקב ברדוגו. תצלום ארכיון מיוני 1998 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
בנימין נתניהו ויעקב ברדוגו. תצלום ארכיון מיוני 1998 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

אין לאף אחד סמכות, למשל, להתערב בשידורים של גלי צה"ל, שכוללים במהלך השבוע שלוש-ארבע שעות יומיות של תוכן שהוא בגדר הסברה של נתניהו?
"תעמולה. אין דרך לעשות שינוי משמעותי לטובה בלי להחליף את השלטון. מנחם בגין דיבר הרבה על הסכנות של שלטון ארוך מדי. הוא ראש ממשלה 15 שנים, מתוכן 12 שנים ברציפות, והוא הצליח ליצור מסה אדירה בתקשורת וברשתות החברתיות. זאת מכונת עבודה קטלנית.

"מנחם בגין דיבר הרבה על הסכנות של שלטון ארוך מדי. הוא ראש ממשלה 15 שנים, מתוכן 12 שנים ברציפות, והוא הצליח ליצור מסה אדירה בתקשורת וברשתות החברתיות. זאת מכונת עבודה קטלנית"

"אנחנו עומדים אולי עם כוחות הרבה יותר דלים, אבל אנחנו מאמינים שגם לאמת יש איזשהו כוח. נראה את זה ב-23 במרץ".

ראיינתי את בני גנץ באחת במערכות הבחירות האחרונות, ושאלתי אותו על המספרים במדיה החברתית – כמה עוקבים יש לביבי בפייסבוק, בטוויטר. נראה שהוא לא לגמרי הפנים את האתגר הזה.
"אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי עם הכלים שיש לי. לא חששתי להתמודד מולו בתוך הליכוד, שזה היה מאבק עוד יותר קשה ועוד יותר חד-צדדי, במובן זה שהוא שלט בכל המוסדות ובוועדת הבחירות, וכל השרים תמכו בו. אז בוודאי שאני לא חושש היום, כשאני נמצא מול הציבור.

"אני מאמין שרוב הציבור במדינת ישראל לא רוצה שנתניהו יישאר ראש הממשלה אחרי הבחירות. וחלק מהאנשים האלה הם אנשים שכן תמכו בנתניהו בעבר, והיום הם מבינים שהפרק הזה צריך להסתיים.

גדעון סער ובנימין נתניהו בארוע של הליכוד בירושלים, 11 במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גדעון סער ובנימין נתניהו בארוע של הליכוד בירושלים, 11 במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הקמת המפלגה שלנו, 'תקווה חדשה', פתחה אפשרויות נוספות. הרי אם אני לא הייתי מקים את 'תקווה חדשה', היינו הולכים לבחירות האלה כשהתוצאות ידועות מראש, ונתניהו היה מקים בקלות ממשלה עם רוב פרלמנטרי של 67 או 68 חברי כנסת. לכן אני מאמין שיש לי ולמפלגה שאני עומד בראשה תפקיד היסטורי: למנוע את ההידרדרות של מדינת ישראל למקומות שאסור שנגיע אליהם.

"ואני מחויב במאה אחוז ליעד הזה של החלפת השלטון. אני חושב שיש לזה סיכוי. האם יש לזה ודאות? אין לזה ודאות, אבל אם נתניהו לא יוכל להקים ממשלה, ולפחות על פי כל הסקרים שהתפרסמו עד היום אין לו רוב של 61 כדי להקים ממשלה, אני מאמין שתהיה לי אפשרות להרכיב ממשלה.

"זה יהיה מורכב, זה יהיה כרוך בשיתוף פעולה של גורמים שונים, אבל זה יהיה אפשרי. בשלב הראשון צריך לעשות את המקסימום כדי לקבל את התמיכה מהציבור.

"אין אף אחד אחר שיכול לעשות את זה. יאיר לפיד ניסה לעשות את זה חמש פעמים עד היום – חלק מהפעמים לבד, כמה פעמים עם אחרים – והוא לא הצליח. הוא בא משמאל למרכז, והוא לא יכול להביא את רוב הישראלים.

נפתלי בנט וגדעון סער בחגיגות יום ירושלים בכותל המערבי , 2015 (צילום: Flash90)
נפתלי בנט וגדעון סער בחגיגות יום ירושלים בכותל המערבי , 2015 (צילום: Flash90)

"בנט לא רוצה לעשות את זה. גם היום, עם כל הביקורת החריפה שיש לו כלפי נתניהו, הוא לא מוכן לשלול [ישיבה בממשלה עם נתניהו]. להפך, הוא אומר בצורה גלויה, יכול להיות שנשב תחת נתניהו.

"אני לא מבין איך אפשר לומר דברים כאלה [כמו שבנט אמר על נתניהו] ולא להסיק מזה את המסקנה המתחייבת. זה לגיטימי גם להיות באופוזיציה. אתה לא חייב להיות תמיד בממשלה.

"אני היחיד שגם מחויב ליעד [של החלפת נתניהו] וגם אני חושב שאני יכול להשיג אותו. ואני מקווה שאני אשיג אותו. אני אעשה את המרב. אני עובד מאוד קשה בשביל זה. ויש איתי עוד קבוצה של אנשים אמיצים, שכל אחד מהם קיבל החלטה שהיה קל יותר או נוח יותר לא לקבל אותה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
זה ראש הממשלה שאני רוצה. עינייני, ממוקד, נעים הליכות וישר. אנטיתיזה לשקרים והמניפולציות שאנחנו חווים בשנים האחרונות. בכל מקרה זמנו של נתניהו תם. בשבוע שעבר כבר הודפסו מיליארד שח ע"י בנק... המשך קריאה

זה ראש הממשלה שאני רוצה. עינייני, ממוקד, נעים הליכות וישר. אנטיתיזה לשקרים והמניפולציות שאנחנו חווים בשנים האחרונות. בכל מקרה זמנו של נתניהו תם. בשבוע שעבר כבר הודפסו מיליארד שח ע"י בנק ישראל. הקופה ריקה והכל יתפוצץ לו בפנים.

עוד 4,352 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 14 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

מועדון יום הזיכרון המצומצם

בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.

דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם  קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם ואינם חלק מתבנית נוף מולדתם.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם

האתוס השולט בחברה החרדית הוא, כי מי שבאמת שומרים על עם ישראל וחייליו מפני הקמים עלינו לכלותנו – הם לא חיילי צה"ל, אלא בראש ובראשונה אותם רבבות תלמידי סיירות התורה במוסדות החינוך החרדיים.

25% נוספים מכלל תלמידי מערכת החינוך לומדים בבתי הספר הערבים, שגם בהם, כאמור, העמידה בצפירה אינה רלוונטית כלל. אז נכון שהנוצרים במזרח התיכון מחוץ לישראל מהווים מיעוט נרדף, ושהסונים בסוריה מגורשים, נרצחים ונאנסים, אך מבחינת רובה המכריע של החברה הערבית, חיילי צה"ל עדיין מגלמים ביתר שאת את האויב והכובש.

הסטטיסטיקה אינה משקרת והמציאות בשטח מעידה כי הסקטורים החילוני והדתי לאומי הם היחידים שרואים ביום הזיכרון מרכיב גורדי באתוס הציוני. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, הוא שמי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים. הם הגורם הישיר למצב החדש, כמי שמממנים אותו וכמי שמתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי מדינת ישראל.

כאשר ילד אינו לוקח שום חלק בעבודות הבית אלא רק עסוק בענייניו, הוא הופך לכפוי טובה כלפי כל מי שמסייע לו – "וישמן ישורון ויבעט". עלות ההסכם הקואליציוני האחרון של מפלגת יהדות התורה והליכוד הגיע לכ-8 מיליארד שקלים.

בחישוב גס אנו מדברים על הוצאה ממוצעת של 1300 ₪ עבור כל אזרח מעל גיל 20 בישראל. היות ש-20 בלבד מאוכלוסיית ישראל אמונה על תשלום של 90 אחוז ממיסי המדינה, מדובר בפועל בעלות שנתית המתקרבת לכ-5000 ₪ עבור כל אזרח במדינה שמשלם מיסים.

בעבר, היה מדובר במיעוט קטן, שלא שילם מיסים ולא שירת בצבא. אך היום המציאות התהפכה לחלוטין – כאשר אותם שוליים בדלניים משתמטים התרחבו לממדים מפלצתיים, כשמנגד שני הסקטורים שכורעים תחת נטל המס ומשרתים בצבא סוחבים על כתפיהם הצנומות והצרות את 90% הנותרים.

מי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים, שמממנים ומתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי המדינה

הציבורים החילוני והדתי לאומי אינם קורבנות של המציאות, אלא מי שיוצרים אותה. ציבורים שבוחרים לממן מציאות שונה מכל מה שהכרנו. לעצב אותה בכספם. מציאות שבה דקת הדומייה ביום הזיכרון הפכה לסוגיה סקטוריאלית צרה, שנוגעת לקבוצות מסוימות וחסרת כל ערך סנטימנטלי, רגשי ולאומי עבור מגזרים גדולים בחברה הישראלית.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר https://www.facebook.com/groups/326060588084664/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 450 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו בנאומו: בלי פוליטיקה, איפה היית 40 שנה?

הצעקות - לאחר שראש הממשלה אמר שאחרי שתקום הממשלה החדשה הוא יאשר הקמת היכל זיכרון ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועים ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 17 עדכונים

למקרה שפיספסת

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

הביאו את היום

לשבוע בין יום השואה ליום העצמאות יש צבע שונה, הארץ נעטפת תוגה. השירים העצובים ברדיו, הדגלים הנובטים בזה אחר זה על מרפסות. יש תחושת היטהרות באוויר ומין התכנסות לקראת טקס שבלבו גורל משותף, מעטים מול רבים. הנה אני גולשת לקלישאות. זה ממכר.

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו. נותרו שבועיים עד תום המנדט שקיבל ולמנסור עבאס יש אבנים בכליות של כולנו אבל רגע רגע רגע רגע…

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו

בין יום השואה ליום העצמאות כולנו יפים ממני וממך, כמו הנופלים מהשיר, אלה שאדמה לקחה כי היינו בזבזנים עד מאוד. הרכינו ראש, אחים, זה לא זמן לתהות, מי שיתהה – יחטוף. משורה ישחרר רק המוות ואחריו אין את מי לשאול ואין מי שישאל: על מה בעצם? עוד "פעילות מבצעית" שבסופה נהרג עוד לוחם צעיר שיצא לעצור עוד מבוקש.

שינה משהו? ניצח משהו? ואם כן את מי? אלפי נופלים במלחמות מיותרות ומבצעים זקופי קומה ושם (צוק איתן, חומת מגן, עופרת יצוקה), מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור האיומה, 18 שנות מלחמת "שלום" הגליל, מלחמת לבנון השניה. מצעד מתים שאין לו קץ, רק דמם צועק מן האדמה. עד מתי מגש הכסף?

תכף יהיה נאום נשיא המדינה ואחריו הטקס בהר הרצל. יום הזיכרון ישטוף את הרחובות בבכי. אנחנו מתים על עצמנו בשבוע הזה, תסתכלו עלינו, כל כך יפים בעצב שלנו על המתים והנופלים, עוברים בחולצות צחורות ומדבקה מעצרת לעצרת ומצפירה לצפירה, מי עומד ומי לא, כמה ולמה. ומי הבא בתור.

מול ביתי מתקיימת עצרת קבועה, קלישאות-אבל ממוחזרות לנוכח משפחות מרוסקות. היתה שנה שהתפאורה כללה קבר עשוי קלקר. תיכוניסטיות בשחור חוללו מעליו, הבמאי בעצרת הזיכרון ביקש לחדד את המסר: חיילים ממש מתים במלחמות. מתים לגמרי. האם באמת "במותם ציוו לנו את החיים"? ואם כן – למה?

גם אני מיישרת קו כל שנה, אני לא רובוט, הבנים שלי היו חיילים קרביים, אחד מהם בלבנון הארורה שגבתה ממנו גם אי שפיות זמנית של אמא שלו. אז כן, אני צופה בכל סרט וסרט ובוכה את עצמי למוות על הנעורים האלה שבאו פתע אל סופם, בוכה אבל בזעם. מסתכלת עליהם וכועסת עלינו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית, שבידינו שלנו ובאמצעות שליחים פוליטיים ערלי לב ותאבי כוח בנינו אותו וטיפחנו במו ידי היהודי החדש שנהיינו כאן בארץ המובטחת. והתמכרנו. לבו של הגוליית הזה גבה והוא שמן ובעט והיום הוא זקן עצבני, קצת דמנטי, עם סוכר גבוה ועורקים סתומים מרוב שומן, אבל על הרגליים. לא יזוז מפה. והוא קם עלינו לכלותנו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית

לא נתעורר? לא נעצור את צעדת המוות הזאת? לא רק שאין לנו בנים למלחמות מיותרות, גם המלחמות השתנו בעודנו גובים חיי חיילים. המבוקשים לא ייגמרו לעולם, תמיד נולדים חדשים, אין בעולם עם שיסכים לחיות תחת כיבוש. פשוט אין. אם הבנים שלנו היו חיים תחת כיבוש היינו שרים את אותם שירים נוגים רק בערבית, ובאותו להט של צדקת הדרך. ככה זה.

ובינתיים בצדי הדרך מוטלים מתינו, מתי כל הצדדים. רק הפוליטיקאים החיים שמתחלפים מעלינו לא משלמים את מחיר היוהרה. כשלמדתי בתיכון, שנים לפני שידעתי שאלד בנים למלחמות מיותרות, העזה להקת הנחל לשיר את "שיר לשלום". מילותיו של יעקב רוטבליט היו חתרניות מדי לאוזניו של מפקד פיקוד מרכז דאז, רחבעם זאבי:

"מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יחזירו, לא ישיבו לכאן".

הצעת המשורר שבע המלחמות נפלה על אוזניים ערלות. שנים חלפו וכולנו עוד רצים כמו עכברים מאולפים על גלגל המלחמות, מאכילים את המולך בעוד דם אבל נשארים במקום. בהתחדש עלינו הימים הנוראים האלה אין לי אלא לשוב ולדרוש: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניו... המשך קריאה

מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניות דעתי, בהנהגה הפלסטינית לא נעשים מאמצים ראויים להגעה לשיוויון ושלום: אפילו טיבי, שאהוד עליי יחסית, 'שמח' במידה מסויימת על פגיעה כזאת או אחרת בישראל. מבחינתו, התירוץ הוא שזה בא לחנך את ישראל, לאזן אותה. אני לא קונה את התירוץ הזה. טיבי וההנהגה הפלסטינית יכולים להתאמץ יותר להגעה לשלום ושיוויון – לעיתים נשמה לי שזה מצב שדי מתאים להם. סאדאת ובגין ומרתין לותר קינג ועוד היו גדולי רוח

עוד 644 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניתוח הצליח, החולה הוטרדה מינית

הטרדות מיניות, החפצה והתנהגות בריונית כלפי נשים הפכו לתופעה שכיחה במערכת הבריאות ● כולן סובלות מזה: רופאות, אחיות, מתמחות - ומטופלות ● ד"ר ליאור שחר אספה במשך שלוש שנים עדויות קשות בבתי החולים: "זה לא סוטה פה, סוטה שם. התופעה הזו רחבה ומושתקת" ● משרד הבריאות: "אנחנו עובדים על שיפור מתמיד של המנגנונים"

עוד 1,945 מילים ו-1 תגובות

הניסיונות להקמת ממשלה: בפעם השנייה בתוך פחות מיממה נתניהו ובנט ייפגשו

דיווח: הליכוד נמנע מלהביא להצבעה את הצעתו להקמת ועדה מסדרת, כי ימינה איימה שאם הנושא יועלה - תצביע יחד עם מתנגדי נתניהו ● אילן ישועה העיד בבית המשפט, שלבקשת נתניהו, ריאיון שקיים נערך מחדש ● גנץ: ביקשתי מהיועמ"ש לחקור את ההדלפות בנושא איראן ● יאיר גולן ממרצ קורא לאיחוד של מפלגתו עם העבודה ● בשבוע הבא הלימודים צפויים להתחדש ללא קפסולות

עוד 60 עדכונים

המרוץ המסוכן לנשיאות המדינה יוצא לדרך

עדותו של אילן ישועה לפני שבוע סיפקה הצצה מדהימה לדרך בה נבחר הנשיא המדינה ב-2014 ● אחד-אחד נפלו אז המועמדים - שלא לומר חוסלו - עד שראובן ריבלין, שנוא נפשו של נתניהו, נבחר לתפקיד ● בעוד 89 ימים יעזוב ריבלין את משכן הנשיא ● לכנסת נותרו חודשיים לבחור את הנשיא ה-11 ● זה לא יהיה נתניהו ● אבל מי יהיו המועמדים האמיצים להיכנס למרוץ? ● פרשנות

עוד 813 מילים

סבב השיחות האחרון בווינה בין איראן והמעצמות על החזרה להסכם הגרעין, שיתחדש ביום רביעי, מעיד כי ארצות הברית מגיעה למשא ומתן הזה מוחלשת מאי פעם ● כעת מנסים האמריקאים לפייס את איראן באמצעות קוריאה הדרומית - ובמקביל שר ההגנה האמריקאי הגיע היום לארץ במטרה לשכנע את הקברניטים בירושלים לאפשר מרחב תמרון נוח יותר לארצות הברית ● פרשנות

עוד 591 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה