מדוע שונו תאריכי מסמכים רשמיים? האם מדובר בנסיונות הטעייה?

מה מסתירה המשטרה בפרשת המכת"זית בבלפור

תחקיר

את התמונות הקשות מהקיץ האחרון קשה לשכוח: מכת"זית יורה מטח מים אדיר היישר בפניו של מפגין בבלפור, ראשו עף לאחור ● ממצאים שחושף זמן ישראל מעלים שאלות לא פשוטות: האם ייתכן כי משטרת ישראל מנסה לטשטש את עקבות הפרשה? האם בושלו מסמכים כדי להכשיל את החקירה? ● תאריכים בלתי הגיוניים, מסמכי נהלים משונים: הכל יש בסיפור הזה, פרט לשקיפות

יונתן קימל נפצע מסילון של מכת"זית אשר הותז בכינון ישיר לעבר פניו בליל ה- 23.7 מול מעון ראש הממשלה בבלפור. בתמונה שהפכה ויראלית נראה קימל כשהוא סופג מטח עז של הנוזל הכחול היישר לפרצופו, במרחק של 7-8 מטרים לכל היותר, וראשו נהדף לאחור. רק בדרך נס הוא לא שבר את מפרקתו.

התיעוד בסרטונים מראה בבירור כיצד המכת"זית מתקדמת לעבר המפגינים ויורה מטחים של מים כחולים ממרחק של מטרים ספורים, לעיתים לא יותר משלושה מטרים, בניגוד מפורש לנהלים.

קימל ספג באותו הלילה פגיעה ישירה בראשו אשר הוטח לאחור. עור התוף באוזנו נקרע והוא נפצע פצע עמוק בראשו וגופו נחבל. בימים שלאחר מכן סבל גם מכאבים בגבו ובצווארו.

"עמדתי קרוב למכת"זית ורק התחלתי לשמוע את הרעש שלה", סיפר בעדותו בפני ועדת הפנים והסביבה של הכנסת. "זה פגע לי בראש, עפתי אחורה. איבדתי את ההכרה והתעלפתי. קמתי ואז פגע בי הזרנוק השני. כמה מפגינים עזרו לי כי כבר לא הייתי מחובר למה שקורה. ותוך כדי השוטרים לא נותנים לנו לצאת מהיציאות ואומרים 'לכו למקום אחר'".

"זה פגע לי בראש, עפתי אחורה. איבדתי את ההכרה והתעלפתי. קמתי ואז פגע בי הזרנוק השני. כמה מפגינים עזרו לי כי כבר לא הייתי מחובר למה שקורה. ותוך כדי השוטרים לא נותנים לנו לצאת מהיציאות"

בסרטון קשה נוסף שהוצג בפני הוועדה נראים המפגינים כשהם מתחבאים מפני המכת"זית שפוגעת בהם ללא אבחנה וצועקים "תנו לנו לצאת, אנחנו נכנעים".

קימל תיאר כיצד חשו לכודים: "מצד אחד שוטרים שדוחפים אותנו באגרסיביות ומצד שני מכת"זית שמורידה את האנשים שעומדים על המדרכה, מתחבאים מאחורי מכוניות. אפשר ממש להרגיש את הזרנוקים של המים שלא מנסים לפזר, אלא פוגעים מלמעלה ומלמטה, מנסים ממש לפגוע במפגינים.

"אחר כך ראיתי בסרטונים שהמכת"זית עשתה קדימה ואחורה ברוורסים. פשוט היינו כלואים שם. לא הבנתי את הרמה שהאלימות המשטרתית יכולה להגיע אליה, וגם לא הבנתי שבאמת נהלים כאלה יכולים לעבור".

באותו דיון תהה קימל, כמו כמה מחברי הכנסת ומשתתפים נוספים, מה גרם לשוטרים לנהוג באלימות בוטה כל כך: "הרי ברור שזה לא בא על דעת השוטרים או לפחות השוטרים שהיו שם, אפילו שהם פעלו בצורה אלימה ושאני מאוד לא מכבד, אבל זה לא בא משם וזה הדבר שבאמת הטריד אותי. זה מגיע ממקום אחר ומבחירה מודעת".

משחקים עם התאריכים

אולי התשובה לשאלה "מה גרם לשוטרים להתנהג כך" טמונה בהתנהלות של משטרת ישראל מאז האירוע המטריד: במקום לקחת אחריות על הפגיעה המיותרת בחפים מפשע, במקום לחקור כיצד מתקבלות החלטות מנוגדות לחוק ולכללים פעם אחר פעם, במקום להסיק לקחים לעתיד – במשטרה מנסים שוב ושוב להתחמק.

תחקיר זמן ישראל אשר בחן את המסמכים הרלוונטיים ולוחות הזמנים, חושף כיצד המשטרה משחקת עם תאריכי פרסום סביב נהלי הפעלת המכת"זית.

ייתכן כי מטרת ההטעיות היא לנסות ולייצר מצג שווא לפיו הנהלים החדשים להפעלת מכת"זית – אשר נוסחו בנוהל מחודש בספטמבר במסגרתו קוצר המרחק המותר לשימוש ישיר במכת"זית למ-20 מטרים ל-13 בלבד – נכנסו לתוקף ימים ספורים לפני שקימל נפגע. זאת על אף שהנוהל שהיה תקף בזמן פגיעת המכת"זית הורה על שמירת מרחק של 20 מטר מגופו של אדם ו-25 מטר מפגיעה ישירה בראשו.

מכת"זית המשטרה פוגעת בראשו של יונתן קימל בהפגנה בבלפור, ב-24 ביולי 2020 (צילום: אור ברנהולץ)
מכת"זית המשטרה פוגעת בראשו של יונתן קימל בהפגנה בבלפור, ב-24 ביולי 2020 (צילום: אור ברנהולץ)

בדיקת זמן ישראל מעלה כי המשטרה סיפקה לקימל באופן רשמי מסמך נהלים שנראה כי אינו תקף. המסמך המדובר מתוארך באופן תמוה לאמצע יולי, מועד הקודם למהומות בבלפור במהלכם נפגעו קימל ומפגינים נוספים.

אולם כאשר נשאלה המשטרה על ידי עורכי דינו של קימל להעביר להם את המסמך ללא השחרות, התעלמה המשטרה מקיומו והמציאה מסמך חדש המתוארך לספטמבר, מבלי לספק הסברים באשר להטעיה סביב המסמך הראשון.

המסמך הראשון והמסתורי שהוגש לפרקליטיו של קימל כחלק מהליך חקירה שביצעו לפני הגשת תביעה בעניינו, גם לא הוצג בפני חברי הכנסת במהלך הדיונים שעסקו בנוהלי הפעלת המכת"זית. הוא מעולם לא פורסם (על אף שתאריך פרסומו מודפס בתחילתו) וככל הנראה נגנז בינתיים.

בתשובתה לשאלת זמן ישראל מודה המשטרה כי המסמך שנשלח לקימל היה בעצם לכל היותר טיוטה, ומאשרת כי התאריכים המופיעים עליו שגויים ומטעים לכל הפחות

"במהלך הדיון הראשון בכנסת שהיה בחודש יולי, הנוהל היה עדיין בהליך עדכון שהושלם רק בתחילת חודש ספטמבר 2020 – אז פורסם הנוהל", מסרה המשטרה בתשובה לשאלה מדוע הוסתר המסמך מחברי הכנסת.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-24 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-24 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בתביעה אשר הוגשה היום לבית המשפט השלום נגד משטרת ישראל טוען עורך דין יאיר סקלסקי, עורך דינו של קימל, כי בנוסף לנזקי גוף שנגרמו לקימל בעת פיזור ההפגנה במהלכה נפגע ממתז המכת"זית, על המשטרה לקחת אחריות גם על הפרת הדין באופן שבו פעלה, וכן על תקיפה, כליאת שווא ופגיעה באוטונומיה של קימל ובזכותו החוקית להפגין.

עוד נטען בכתב התביעה כי התנהלות המשטרה לאחר המקרה גורמת נזק לראיות שיכולות לסייע בחקירה, והמשטרה או מישהו מטעמה עסקו, ככל הנראה, ביצירת "נהלים חדשים ו/או המותאמים לאירוע".

המסמך היה תקף לפני שפורסם

עד לאחרונה הוראות המשטרה כללו הגבלות מרחקים ברורות של השימוש במכת"זית לעבר מפגינים לפי המפתח הבא: "אין לבצע התזה לעבר ראשו של אדם מתחת ל-25 מטרים מחזית ואין לבצע התזה מתחת למרחק של 20 מטרים מחזית".

המרחקים האלה נדונו בוועדת הפנים והסביבה שהתכנסה חמישה ימים אחרי האירועים לדיון סוער במיוחד.

תנ"צ סיגל בר צבי, ראש חטיבת השיטור באגף המבצעים של המשטרה הופיעה מול הוועדה באמצעות הזום, ולא הכחישה את הנהלים, שבגלל מדיניות המשטרה לא נחשפו בפני הציבור.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-23 ביולי 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)
המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-23 ביולי 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

המדיניות הזו ספגה ביקורת גם מצד חברי הכנסת, מאחר שהיא מסתירה את גבולות האכיפה ומונעת מהמפגינים להימנע מפגיעה. גם לאחר פניית זמן ישראל המשטרה אינה מכחישה כי אלה היו המרחקים הרלוונטיים.

בדיון ניסתה בר צבי לטעון כי המכת"זית הופעלה בלית ברירה, לאחר שקבוצת מפגינים לא נשמעה להוראות המשטרה. בר צבי ספגה אש צולבת מיו"ר הועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' שהטיחה בה האשמות קשות על התנהלות הכוחות באותו ערב:

"האם את לא רואה בעיה בדרך שבה המשטרה נקטה באותו לילה, אותו אירוע ספציפי שאני כל הזמן מחזירה אותך אליו ואת לא נותנת לי תשובה עליו. כי כל מה שראינו בתמונות לא עונה בשום נוהל שלכם של הפעלת מכת"זית, שיורה שם בכינון ישיר ומקרוב. איך את מסבירה את זה? איך זה עומד בנוהל אם לא במטרה להפחיד".

במועד קיומו של הדיון, 28.7, הנוהל האחרון שפורסם וחייב את המשטרה  – והוא גם זה ששימש ככל הנראה את השוטרים בעת פיזור ההפגנות – היה הנוהל שגובש לבקשת בג"ץ חודש קודם, במסגרת עתירה של עורך הדין יובל יועז (גילוי נאות: יועז הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל). נוהל זה פורסם לציבור כשחלקים מתוכו מושחרים "מסיבות מבצעיות". בין החלקים המושחרים גם מרחקי השימוש במכת"זית.

למרות ההשחרה, המשתתפים בדיון היו מודעים למרחקים אלה וציינו אותם מספר פעמים בטיעוניהם. בר צבי לא הכחישה שאלה המרחקים הנכונים, והתקשתה להתמודד עם הטענה לפיה קימל נפגע ממרחקים קצרים הרבה יותר.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-25 ביולי 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)
המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-25 ביולי 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

בתום הדיון התפזרו הנוכחים עם הבטחה של המשטרה לפרסם נהלים מעודכנים. ואכן, אלה הוצגו בדיון ב- 15.9 ואז באורח פלא הצטמצם המרחק מ-20 מטר לגוף ו-25 מטר לראש למרחק אחיד של 13 מטר. הנוהל החדש, שגם הוא הוצג כשהנתונים המספריים מושחרים, מבהיר כי "אין לבצע התזה לכ-13 מטרים בהתזה ישירה לעבר גופו של אדם".

מתי שונו הנהלים וצומצם הפער מ-20 מטרים ל-13 מטרים? בפני חברי הכנסת בוועדה הוצגה גירסה רשמית: 3 בספטמבר, תאריך פרסומו של מסמך הנהלים החדש. אז נכנסו לתוקפם הנוהלים החדשים ומאותו הרגע הם מחייבים את השוטרים בשטח.

יונתן קימל עם הסימנים על פניו יום אחרי שנפגע ישירות מזרנוק המים של המכת"זית המשטרתית בבלפור, 24 ביולי 2020
יונתן קימל עם הסימנים על פניו יום אחרי שנפגע ישירות מזרנוק המים של המכת"זית המשטרתית בבלפור, 24 ביולי 2020

אלא שבהליך המשפטי שמנהל קימל מספקת משטרת ישראל נרטיב ומיסמוך שונה ומטעה.

ב-4 באוגוסט פנה קימל באמצעות בא כוחו למשטרת ישראל, וביקש את הנהלים לפיהם פעלו השוטרים בלילה שבין ה-23 ל-24 ביולי, במהלכו נפגע קימל מהמכת"זית.

במועד ההוא עדיין לא הופעלו הנהלים החדשים, כך אישרה גם המשטרה, ולפיכך הנוהל התקף הוא הקודם שנוסח בבג"ץ – מינימום 20 מטר מרחק בכיוון אל גופו של אדם, ומינימום 25 מטרים. קימל, כזכור, חטף זרנוק ישיר לראש ממרחק הרבה יותר קרוב.

למרות זאת, המשטרה שלחה לבא כוחו של קימל נוהל אחר, זהה למסמך שפורסם בספטמבר, הכולל לכאורה את אותם הנהלים המפורטים. הסעיף המגביל את המרחק ממנו מותר להשתמש במכת"זית הושחר, בהתאם למדיניות המשטרה לא ליידע את הציבור לגבי המרחקים. מספרו של הנוהל זהה לאותו אחד שפורסם בספטמבר: 220.010.012.

אך מסמך זה כולל תאריכים שונים מאלה שהוצגו בפני חברי הכנסת חודש אחר כך. הוא נושא את הכותרת "נוסח 1" ותאריך תקפותו הוא 16 ביולי 2020. התאריך הזה מוזר. יומיים אחריו התרחשה התקרית הראשונה עם המכת"זיות בבלפור, במהלכה תועד הצילום שפורסם בעולם כולו, ובו נראה נמרוד גרוס כורע ברך בניסיון להתחמק ממטחי המכת"זית ובידו דגל ישראל הסופג את מכות המים.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-18 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-18 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

שבוע אחרי נפצע קימל – בתקרית שבה תועדה המשטרה כשהיא משתוללת עם המכת"זית ומטווחת מפגינים ללא אבחנה ממרחק קצר מאוד, כולל כאלה המתחבאים מאחורי רכבים או מנסים להימלט ללא הצלחה.

מדוע טרחה המשטרה וכתבה נוהל חדש, חודש אחרי הנוהל הקודם, ללא סיבה נראית לעין כבר ב-16.7? האם צפתה את הבלגן, הזעם והתביעות המשפטיות מראש? מדוע לא הציגה נוהל זה בפני הכנסת, בדיון שהתקיים רק עשרה ימים מאוחר יותר? האם הסתירה מהמחוקקים את הנוהל החדש במהלך דיון כה רגיש וקריטי?

לפני שעונים על השאלה הזאת, צריך להדגיש נקודה תמוהה נוספת: "תאריך הפרסום" המתנוסס במסמך שהגיע אל קימל הוא 22 ביולי, שישה ימים אחרי התאריך שבו נכנס המסמך לתוקף.

"תאריך הפרסום" הוא זה שבו מסמך הופך לרשמי ומופץ לשוטרים בשטח. רק אז הם הופכים מודעים לו, ולפיכך תאריך הפרסום צריך להופיע אחרי תאריך התוקף. לא סביר שמסמך יהפוך להיות "תקף" עוד לפני ש"פורסם". אגב, תאריך הפרסום המוזר הזה מקדים ביום אחד בלבד את תאריך הפגיעה הפגיעה בקימל.

המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-14 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשטרה משתמשת במכת"זית לפיזור ההפגנה בבלפור ב-14 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אולם כאמור, מסמך זה בכלל לא פורסם, מכיוון שעל פי כל הסימנים מעולם גם לא היה תקף ומשום כך גם לא הוצג בפני הכנסת. כך, כאמור, גם אישרו במשטרה בתשובה לשאלת זמן ישראל מדוע מסמך זה לא הוצג בפני הח"כים? התגובה המשטרתית: "במהלך הדיון הראשון בכנסת בחודש יולי, הנוהל היה עדיין בהליך עדכון שהושלם רק בתחילת חודש ספטמבר 2020, אז פורסם הנוהל".

לסיכום: המשטרה הציגה בפני הכנסת ובפני קימל מסמכים מתאריכים שונים, המספרים לכאורה סיפור שונה. בפני הכנסת הוצג מסמך המעיד כי הכללים שונו רק בדיעבד. על פי מסמך זה אין כל ספק שהמשטרה עברה על החוק והשתמשה באופן בלתי תקין ומסכן חיים במכת"זית.

לעומת זאת, בפני קימל ועורכי דינו הוצג מסמך המתוארך באופן חשוד למועד הקודם לפגיעה בקימל. במסמך זה מושחרים הנתונים, והתאריכים לפרסומו בלתי סבירים בעליל. וכאמור, אחרי ששלחה אותו לקורבן העבירה והעלתה את תמיהותינו – מתנערת המשטרה ממסמך זה כליל, כאילו מעולם לא חובר או פורסם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,557 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 3 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

במערכת הביטחון הופתעו מדברי גמליאל, שלפיהם, איראן אחראית לזיהום הזפת

בית הדין בהאג הודיע שיפתח בחקירת פשעי מלחמה של ישראל בשטחים; נתניהו: "ההחלטה - תמצית האנטישמיות והצביעות" ● בשל הפסקת התחבורה הציבורית לירושלים בפורים יהדות התורה הודיעה שלא תשתף פעולה עם המשטרה ● דמוקרטית, מפלגתם של פעילי המחאה נגד נתניהו, החליטה לפרוש מהמרוץ לכנסת ● יהדות התורה פרסמה קמפיין שבו הוצגו רפורמים ככלבים

עוד 43 עדכונים

אף מילה על אפשטיין

כשהסתיים כיבוש לוד, נסע יגאל אלון, אז מפקד המבצע (מבצע דני 10-18 ביולי 1948) לראש הממשלה דוד בן גוריון כדי להיוועץ איתו מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר ודיבר, יגאל אלון שאל שוב ושוב מה צריך לעשות עם הערבים של לוד, אבל בן גוריון לא ענה לו. וככה שוב – פעם אחרי פעם, שלוש פעמים.

כשהסתיים כיבוש לוד נסע יגאל אלון, מפקד מבצע דני, לרה"מ בן גוריון כדי להיוועץ מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר, אלון שאל שוב ושוב מה לעשות עם ערביי לוד, אבל בן גוריון לא ענה

בן גוריון היה נוהג לרשום את השיחות במהירות על גבי מחברת עם ניר פחם, שמעתיקה את הדברים לדף השני. אחרי  40 דקות, כשהם בדרך החוצה במסדרון, והמחברת המקופלת נמצאת במקום אחר, רחוק, וכבר אין איש בסביבה זולת שניהם, אמר בן גוריון בקולו המעט צווחני, מלווה בתנועת יד רחבה, ליגאל אלון:

"תעשו מה שצריך".

התוצאה ידועה – עם הדבר הזה חזר יגאל אלון מהמטה, וההנחיה שיצאה הייתה להתחיל לפעול לפינוי הערבים.

בעיר נצרת, לעומת זאת, המצב היה שונה לגמרי. בצפון פיקד על הכוחות לסקוב, איש הבריגדה. בישיבת מטה אחרי הכיבוש של נצרת שאלו קציני המטה מה לעשות עם כל התושבים. לסקוב אמר להם: תשלחו מברק למטה הכללי, והמטה הכללי יכול לענות רק את הדבר המתבקש על פי דיני המלחמה, ודיני המלחמה ברורים: אל תרחיקו אנשים מנצרת.

כלומר טיבן של ההחלטות ואופיין מושפע לא מעט מאופי האנשים שנטלו אותן.

את הסיפור המרתק הזה מספר אהוד ברק, ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר בסרטו של במאי הסרטים הדוקומנטריים רן טל ("ילדי השמש", גן עדן" "המוזיאון", ועוד) "מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום".

נקודת המוצא של הסרט היא היסטוריוסופית ולא אקטואלית:

בספר "השועל והקיפוד" מ–1953, דן הפילוסוף הפוליטי ישעיה ברלין בהשקפתו של הסופר לב טולסטוי על ההיסטוריה. טולסטוי, בספרו "מלחמה ושלום", מעלה את הטענה שההיסטוריה נוצרת מאינספור פעולות של אינספור אנשים. כל אחד מהם פועל על פי שיקולו הרגעי הקטן, ומה שאנחנו קוראים "היסטוריה" הוא מה שנוצר מאוסף הפעולות המקרי הזה. אהוד ברק, שבילה, על פי דבריו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת, ושחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה.

אהוד ברק, שבילה, לעדותו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת. שחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה

הסרט, שמבוסס על ארבעה ימי ראיונות ארוכים שערך הבמאי עם ברק, סוקר שישה צמתים מרכזיים בחייו של אהוד ברק. בין השאר: חיסול מנהיגי הטרור אחרי הרצח של הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מבצע "אביב נעורים", חוויותיו הקשות כמג"ד מילואים בחווה הסינית במלחמת יום כיפור, ההחלטה הלא פשוטה לצאת אחרי 18 שנה מלבנון, וכמובן ה"רומן" המתמשך שלו עם יאסר ערפאת, מהכנת התוכניות האופרטיביות לחיסולו כבר כשערפאת עובר מירדן ללבנון בתחילת שנות השבעים, ועד לוועידה המפורסמת בקמפ דיוויד, שלושים שנה אחר כך, ועידה שכישלונה חרץ מהרבה בחינות גם את גורלו הפוליטי של ברק.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו, של מי שנחשב כל השנים כ"מר טפלון". כלומר אחד כזה שמסוגל לקבל החלטות מהירות והרות גורל בניתוק רגשי מוחלט.

כך למשל, כשהוא מספר איך כשהיה בן שש בערך, הייתה בקיבוץ משמר השרון, הקיבוץ שבו נולד וגדל, אישה צעירה, ניצולת שואה כנראה, שהייתה יוצאת כל יום בערב מחדר האוכל של הקיבוץ עם כיכר לחם מתחת ליד. הדבר עורר את פליאתם של הצברים הצעירים, משום שבקיבוץ שלהם פעלה מאפייה שסיפקה לחם בשפע לכל הישובים בסביבה, והדבר האחרון שהיית חושב עליו זה שיהיה חסר להם שם לחם. ברק מספר שהוא שאל את אביו למה היא נוהגת כך, ואביו ענה לו:

"עם מה שהיא עברה בחיים שלה עד עכשיו, היא אף פעם לא תהיה בטוחה שמחר יהיה לה לחם".

וכשהוא מספר את זה, נשבר קולו של המפקד המהולל מסיירת מטכ"ל, ועיניו דומעות.

לא כל חלקיו של הסרט אחידים ברמתם. כך למשל הפרק שעוסק במבצע "אביב נעורים", מתרכז יותר בצד האנקדוטלי שסופר כבר לא מעט פעמים – עמירם לוין וברק לבושים כנשים, עם גרבי צמר צבאיות שתחובים להם בחזיות כדי "להגביר" את הרושם, פותחים את הז'קט, מוציאים "עוזי" ומחסלים מישהו שהפריע להם בזמן המבצע. השאלות המוסריות הכבדות כמו מה מידת ההצדקה לחיסול, והאם נבחן לעומק מי הם אותם יעדים שנבחרו, נדחקות במקרה הזה מעט הצידה.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו

אבל מה שנשאר בסופו של דבר הוא דיוקן מרשים למדי של איש, שבהתנהלותו יש גם מאפיינים לא מבוטלים של דמות טרגית. נראה שברק עצמו מודע לסתירה הזאת כאשר הוא מצטט קטע מתוך "פאוסט" של גתה, בו נשמעת בין השאר האמירה:

"כל בני האדם חווים את החיים, רק מעטים מבינים בצורה יותר עמוקה את מה שהם חווים, והטיפשים מביניהם, שמנסים לחלוק את התובנות הללו עם כלל הציבור, הם אלה שמועלים על המוקד לשריפה או נסקלים באבנים".

"זה הרי מישהו שרצה להיות בן גוריון השני", אומר הבמאי רן טל בראיון, ומהרבה בחינות נותר מנגד על "הר נבו", כאשר לפחות כראש ממשלה, כהונתו מסתימת בדרך מאכזבת ומהירה מאוד, בטח בהשוואה לציפיות ולכוונות שלו עצמו.

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את בנימין נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את ג'פרי אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק, איימו לחסל כמעט סופית את תדמיתו הציבורית של האחרון. גם בגלל שהקשרים ומערכת היחסים הסבוכה עם שניהם כבר גדשה לעייפה את העיתונות הישראלית.

ברק שב וקונה פה כאמור את מקומו כמנהיג בעל שיעור קומה היסטורי, המוכן לפעול בצורה אמיצה בסביבה של חוסר ודאות, גם אם הדבר הזה עולה לו בסופו של דבר באובדן מכאיב של הפופולריות בציבור הישראלי.

רן טל, הבמאי, ממשיך כאן את ההתעסקות המרשימה ורבת השנים שלו בחברה הישראלית, בסתירות הפנימיות שקיימות בתוכה ובכאבים ובשאלות המוסריות שהיא מעוררת.

הסרט עלה לראשונה במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, ומתוכנן להיות מוקרן בהמשך במסגרת שידורי "קשת".

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק איימו לחסל את תדמיתו הציבורית של האחרון

"מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום". ישראל 2020, 85 דקות. תסריט ובימוי רן טל. הפקה – אמיר הראל ואיילת קייט.

אודי בן סעדיה למד בימוי בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו, בתאטרון צוותא, הסמטה ותמונע בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב מעריב", ובעיתונים "חדשות" ו"העיר". פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים וספר שלו יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בן קיבוץ אשדות יעקב. גר היום בבית דגן. משתדל לרוץ בשדות אם אפשר ולהביט על עצמו ועל העולם קצת מהצד. לפעמים זה כואב ולא מעט פעמים זה גם משעשע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,005 מילים

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים

למקרה שפיספסת

המתנחלים מצופפים שורות, הצבא מטייח, המשפחה רוצה תשובות

בדיקת זמן ישראל צה"ל קבע כי חאלד נופל מת ב-5 בפברואר אחרי שתכנן לבצע פיגוע טרור במאחז הלא חוקי הסמוך לביתו בכפר ראס כרכר ● אבל פקיד השומה הפלסטיני לא היה חמוש, ולא ברור מה הביא אותו לפנות בוקר, לבד, לחוות שדה אפרים בה נורה למוות ● ישראל נסמכת על עדויות מתנחלים, אבל למשפחת ההרוג יש גרסה שונה לגמרי ● סיפור שקרה בחושך, על ראש גבעה שנויה במחלוקת, עם אקדח מעשן אחד  

עוד 2,298 מילים

אחרי שנה של מלחמה - ישראל "הולכת בלי ומרגישה עם" ניצחון על המגפה

לא שלא ידענו זאת קודם, אבל בשנת הקורונה זה קיבל חותם בולט: מדינת ישראל היא מדינת קנטונים של חילונים, חרדים וערבים. את הקנטון החילוני חוצה גבול של תומכי ומתנגדי ביבי נתניהו. לכל קנטון יש את המנהגים שלו, שפה שלטת וקשרי גומלין עם השלטון המרכזי. קווי הגבול בין הקנטונים המובהקים יצרו את המציאות בה מערכת הבריאות נאלצה לנהל מאבק סיזיפי ומתיש כדי לשווק את הנחיותיה והמלצותיה למלחמה בנגיף, ומה שאמור היה להפוך לנשק יום הדין הפך לכלי משחק מטלטל.

לכל קנטון יש מנהגים, שפה שלטת וקשרי גומלין עם השלטון המרכזי. קווי הגבול בין הקנטונים המובהקים יצרו מציאות בה מערכת הבריאות נאלצה לנהל מאבק סיזיפי לשיווק הנחיותיה והמלצותיה למלחמה בנגיף

לא אחת נכמר הלב לשמוע את בכירי המערכת משננים את משנתם הרפואית בענין מה ואיך חייבים לפעול כדי ללחום בנגיף, רק כדי למצוא עצמם פעם אחרי פעם בפני מציאות מתסכלת של ביצועי חסר, ביצועי איחור או אי ביצוע בכלל.

לאורך כל השנה הקשה והמטלטלת הסתבר לבכירי הבריאות כי הם למעשה נלחמים עם יד אחת קשורה מאחורי הגב:

  • נתב"ג, שאמור היה להיות נעול עוד מימי הסגר הראשון, התנהל בשיטת הדלת המסתובבת דרכה הסתננה תחילה הקורונה ובהמשך גם אחיותיה המוטציות הקטלניות ממנה
  • המשטרה שתפקידה לאכוף את ההנחיות וההוראות, התגלתה כנטולת יכולות ביצוע.
  • ומעל כולם ראשי המדינה, שעינם האחת מכוונת על הקורונה ואת השנייה הם לא הם מורידים מהפוליטיקה, שגם במשבר זה נותרה בבת עינם.

מסיבות אלו, מדינת ישראל מוצאת עצמה לאחר שנה של מלחמה עיקשת במגפה במצב וירטואלי של ללכת בלי ולהרגיש עם – בלי שניצחה את הנגיף ועם תקווה כי החיסונים יעשו את העבודה.

יש מדינות שהתמודדו עם המגפה כשהן חדורות מוטיבציה ונחושות בביצועים – דוגמת ניו זילנד וטייוואן הדמוקרטיות או סין וסינגפור האוטוריטריות – והגיעו להישגים מעוררי קנאה. אצלנו המוטיבציה והנחישות הטבעיות עלו פעם אחרי פעם על שרטוני הכשלים המובאים לעיל.

בעוד אנשי הרפואה ממשיכים להתריע בשער, הפוליטיקאים המשיכו לשחק בארגז החול שלהם. נתניהו, ראש וראשון לפוליטיקאים, היה מתואם אתם רק אם זה התכתב עם מטרותיו הפוליטיות. למעט הסגר הראשון, כאשר כולנו נתקפנו בהלם מול נגיף מאיים וקטלני, הסנכרון בינו לבינם היה נקודתי ומשני לסנכרון עם שיקוליו הפוליטיים.

יש מדינות שהתמודדו עם המגפה חדורות מוטיבציה ונחושות בביצועים – כניו זילנד וטייוואן הדמוקרטיות או סין וסינגפור האוטוריטריות – והגיעו להישגים מעוררי קנאה. אצלנו הפוליטיקאים המשיכו לשחק בארגז החול שלהם

עוד בימי הסגר הראשון, כאשר שום דבר לא היה ברור עדיין, נתניהו שיווק את ישראל כמודל עולמי להצלחה. הוא חזר על עצמו גם בסגר השני, כאשר הנתונים הצביעו על תחלואה גוברת, והגיע לשיא במבצע החיסונים המסיבי, כאשר הבטיח כי את סדר הפסח הקרוב כולנו נחגוג יחד.

נישא על כנפי האופוריה, בעוד גרף המתים מטפס לגבהים חדשים, מאות אלפים נותרים בשוליים ללא מקורות פרנסה, מערכת חינוך מפוררת ואמון הציבור בממשלה הולך ונסדק מאז ימי הסגר השני, המשיך ביבי להפליג בשבחי עצמו. בזכות היקף החיסונים הענק, שהציב את ישראל במקום הראשון בעולם, הוא "הבטיח" כי ישראל תצא ראשונה מהקורונה ותהפוך "אור לגויים" וזאת כי יש לה מערכת בריאות מופלאה. דע עקא, ובמפתיע מתחת לרדאר, הוא ככל הידוע הישראלי היחידי שחוסן פעמיים לא על ידי עובד אותה מערכת מפוארת אלא בידי רופאו האישי.

מנהיגות בשעת משבר לאומי חמור לא הייתה מביאה להתפרקות מכל חובה אזרחית וחברתית, כפי שאנו חוזים בה בעצם ימים אלה, כשהוראות הממשלה הפכו במקרה הטוב רק להמלצה לא מחייבת.

אבני הדרך הוצבו כבר במהלך החודשים הקודמים:

  • כאשר אל מול עיניו המשתאות של הציבור ראה ביבי צורך, משיקולים אישיים, לדאוג להחזיר לעצמו מסים פרטיים בסכומים גבוהים, כאשר עומדים מולו מיליון מובטלים, חלקם מזי רעב.
  • סירובו העיקש לאשר תקציב מדינה, בכוונת מכוון, ובכך להביא לבחירות נוספות, כדי להימנע מלקיים את הסכמי הממשלה הפריטטית וגם לדחות את התייצבותו למשפט פלילי.
  • חדלונו להפעיל את סמכויותיו כדי לכפות את המדיניות שבעצמו אישר כנגד מי שמורד בה.

וכך אולי יום אחד בעתיד, התמונה הווירטואלית של חיסון המונים ביד אחת ופתיחתם הלא מבוקרת של שערי המדינה ביד השנייה, עשויה להפוך לתמצית מלחמתה של מדינת ישראל בקורונה.

אולי יום אחד בעתיד, התמונה הווירטואלית של חיסון המונים ביד אחת ופתיחתם הלא מבוקרת של שערי המדינה ביד השנייה, עשויה להפוך לתמצית מלחמתה של מדינת ישראל בקורונה

ביבי נתניהו הכיר והבין מהרגע הראשון את חומרתה של המגפה ופעל נגדה כמיטב הבנתו. לכן מצער כי גם בשעת משבר חסר תקדים הוא לא השתחרר מנטייתו המובנית לצייר תמונות ורודות כאשר סביב הצבע השולט הוא אפור, במקרה הטוב: הוא הלך להצטלם עם המחוסן המיליון הראשון והשני, אבל לא עלה על דעתו להצטלם עם משפחת הנפטר האלף או החמשת אלפים. וכמובן גם לא עם משפחת מובטל מיואש. אילו היה צ'רצ'יל, בנקודת הזמן הזו הוא היה צריך להתייצב לפני המצלמות והמיקרופונים ולומר ללא פירושים מיותרים: "זה אינו הסוף, זו איננה אפילו תחילת הסוף. אך, אולי, זו סופה של ההתחלה".

בצלאל לביא הוא גמלאי משירות המדינה. בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 736 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מרתק לעקוב אחר המסע הארוך של ליברמן ממחוזות הימין הקיצוני לעבר השמאל החילוני-ליברלי ● אבל זה לא ממש הולך לו: מנהיג ישראל ביתנו תקוע בסקרים תקופה ארוכה, ואף במגמת היחלשות ● הסיבה לכך היא אמינות: קשה להפנים את העמדות המתונות של ליברמן כיום כלפי האזרחים הערבים, והדימוי שלו נותר ימני קיצוני, גם אם נתניהו מתעקש לקרוא לו שמאלן ● פרשנות

עוד 570 מילים ו-1 תגובות

מדוע נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנושא מינוי פרקליט המדינה?

בבג"ץ מתנהלות מזה כמה חודשים עתירות בנושא הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש עבור ראש הממשלה ● הדיון מצוי בשלב מתקדם, צו על תנאי כבר הוצא בנובמבר ● אולם כעת מתברר כי נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנוגע להכרזתו כי לא היה מעורב בהבאת מינוי של פרקליט המדינה הבא לממשלה, והטיעונים שמעלה בא כוחו עו"ד מיכאל ראבילו מעלים תהיות רבות ● פרשנות

עוד 734 מילים

מאות אבנים עושות את דרכן לישראל בדואר דיפלומטי

משבר הקורונה מונע ממשפחות שכולות שחיות בחו"ל להגיע לישראל ביום הזיכרון ● במסגרת יוזמה, שהחלה ביום הזיכרון בסגר הראשון, יוטסו השנה לארץ בסיוע משרד החוץ מאות אבנים ועימם מסרים אישיים ● חלוקי הנחל יונחו על הקברים על ידי מתנדבים, שידאגו לצלם את הרגע ולשלוח למשפחות את התיעוד

עוד 290 מילים

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

עוד 2,032 מילים

סקרים: 61-59 מנדטים למתנגדי נתניהו; לפי סקר חדשות 12, מרצ מתחת לאחוז החסימה

יושב ראש ועדת הבחירות פוגלמן אסר לשדר את הופעתו של נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" ● יושב ראש סיעת יהדות התורה פינדרוס: מי שהתגיירה בגיוס צה"לי היא שיקסע ● קבינט הקורונה קבע שישראלים יוכלו להיכנס לארץ ללא אישור של ועדת החריגים; ההחלטה תיכנס אם תאושר על ידי הממשלה ● לראשונה אותרו בישראל חולים בווריאנט הניו-יורקי של נגיף הקורונה

עוד 49 עדכונים

בתקופה שבה כמעט כל החלטה מציתה דיון בשאלת היקף סמכותו של בג"ץ, נדרשים השופטים לעלות דרגה ברמת התחכום ● שני פסקי הדין שניתנו אתמול - בנושאי איכוני השב"כ ובנושא הגיור הלא-אורתודוקסי - מראים את מידת התחכום השיפוטי שאימצו ● פרשנות

עוד 1,462 מילים

ההופעות חוזרות, אבל האמנים בקונפליקט גדול

פרסום ראשון שובם של המופעים מול קהל מצית ויכוח חריף ● מצד אחד, המעריצים ששמחים לרגל הקאמבק ● מצד שני, יש המבקרים את העובדה שמדובר בהופעות למתחסנים בלבד ● וכך נקלע אסף אמדורסקי ללב הסערה כשהחליט להופיע רק בפני בעלי תו ירוק ● אמנים בכירים, ביניהם קורין אלאל, זאב נחמה, רשף לוי וטונה, מפרסמים היום עצומה הקוראת לממשלה לאשר בדיקות מהירות בכניסה לאולמות

עוד 872 מילים

מתברר שלא צריך לנסוע לגליל או לרמת הגולן כדי להתקרב לטבע: אפשר להישאר בלב תל אביב והטבע כבר יגיע אליך ● תושבים במרכז תל אביב מדווחים בימים האחרונים על ביקורי תנים ברחובות במרכז העיר, כולל יללות בלילות והשכמה בחמש בבוקר ● בעיריית תל אביב מודעים למצב ופחות מתרגשים מהחיכוך בין חיות הבר המוגנות לבני האדם ● יש רק בקשה מפורשת אחת: אל תאכילו אותם

עוד 879 מילים

התקנים לא עודכנו מאז שנות השבעים, ואלפים מחכים כשנה לפסיכולוג

הקורונה החריפה את המצב העגום בפסיכולוגיה הציבורית ● ילדים ממתינים לאבחון, מבוגרים מחכים לטיפולים, מאושפזים סובלים ממצוקה קשה ● נכון להיום, יש תקן ל-165 פסיכולוגים רפואיים במערכת הציבורית, כשהצורך עלה בשנה האחרונה ל-2,229 משרות ● ד"ר יובל הירש: "ההבטחות לתקציבים לא עוזרות לאלה שעכשיו חווים מחשבות אובדניות, עכשיו הם קורסים"

עוד 850 מילים

ההקלות נמשכות: ביום ראשון תלמידי ז'-י' ישובו לבתי הספר והמסעדות ייפתחו לקבלת קהל

בג"ץ הורה להכיר - לצורך חוק השבות - ביהדות של מי שעבר בארץ גיור רפורמי או קונסרבטיבי; דרעי: החלטה מוטעה; לפיד: פסיקה מבורכת ● הוחל בהפעלת פיילוט הצמידים האלקטרוניים לשבים מחו"ל ● משרד הבריאות הנחה לחסן במנת חיסון אחת את מי שהחלימו מקורונה ● נתניהו בהתייחס למניין קורבנות הקורונה: "תשאל את השאשאות והפאקות; פאקה-פאקה ושאשא-שאשא"

עוד 49 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה