פועלות במחוז אלכסנדריה שבמצרים, 15 באפריל 2020 (צילום: Nariman El-Mofty, AP)
Nariman El-Mofty, AP

רוב נשות מצרים עוטות חג'אב, ולמרות זאת הן מופלות לרעה

בישראל, בסעודיה ובאמירויות חוששים מחזרה של ביידן להסכם הגרעין ● בלבנון נורה למוות במכוניתו מבקר חריף של חזבאללה ● ענקיות הסטרימינג נטפליקס ואפל טי-וי מסרבות להעלות לשירותיהן סרט העוסק בהתנקשות בג'מאל חשוקג'י ● ו-46 שנה למותה של אגדת הזמר אום כולת'ום ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

בישראל ובמפרץ חוששים מחזרה להסכם הגרעין

בירושלים, באבו דאבי ובריאד חוששים מאוד מתחיית המתים של הסכם הגרעין עם איראן. מה עליהם לעשות על מנת להשפיע על ההתפתחות הדרמטית הזאת ולהבטיח את האינטרסים הביטחוניים שלהם?

האופציה הראשונה היא שיתוף פעולה הדוק בין הצדדים במטרה ללחוץ בכל הכוח על נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, כלומר – התנגשות מתואמת עם הבית הלבן, אף שהסיכוי לשנות את דעתו של ביידן ביחס למהלך הזה הוא נמוך ביותר.

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ב-21 בינואר 2016 (צילום: AP Photo/Michel Euler)
ביידן ונתניהו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ב-21 בינואר 2016 (צילום: AP Photo/Michel Euler)

האפשרות השנייה, והסבירה יותר, היא שיתוף של הממשל האמריקאי החדש בחששות ובאתגרים הביטחוניים בפניהם ניצבת ישראל (אתגרים שונים מעט יש למדינות המפרץ) על מנת להשפיע על העיצוב של ההסכם החדש ולהביא לשיפורו.

ישראל חייבת להימנע מהתנגשות חזיתית עם הממשל החדש בכל מחיר. מדובר בבת הברית החזקה והמשמעותית ביותר של ישראל בעולם, ולכן ירושלים חייבת להימנע מחתרנות מיותרת או מיצירת ציר אזורי שיהיה לעומתי ביחס לממשל ביידן. גם ישראל וגם המפרציות ירוויחו מכך שבבית הלבן יקשיבו לטענות שלהם ויתחשבו בנסיבות הללו כאשר תגיע העת למשא ומתן עם איראן.

בתקופתו של ברק אובמה יועציו האמינו בכך שבלתי אפשרי להגיע להסכם שבנוסף לגרעין יכלול גם את נושא הטילים ארוכי הטווח וגם את הפעילות האיראנית במזרח התיכון. אין זה אומר שלא ניתן להגיע להסכם שיכלול גם את הסוגיות הללו, אך בדיוק בגלל זה חשוב מאוד לבנות את האמון בין הצדדים.

שר החוץ הסעודי פייצל בן פרחאן מברך את מזכיר המדינה פומפאו בניום (צילום: AP Photo/Patrick Semansky, Pool)
שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן מברך את מזכיר המדינה פומפאו בניום (צילום: AP Photo/Patrick Semansky, Pool)

לישראל ולמדינות ערב במפרץ יש פרספקטיבה זהה, ויחד עם זאת שונה, על איראן. אפשר וצריך לשתף פעולה כנגד האויב המשותף. אסור בשום פנים ואופן שארצות הברית והנשיא שלה יהפכו לאויב שכזה.

גם וושינגטון צריכה להשקיע לא מעט מאמץ על מנת להחזיר את האמון בכך שהיא יכולה לערוב לביטחונן של ישראל ושל המדינות הערביות במפרץ. החודשים הקרובים יכריעו כיצד יתפתחו היחסים בין כל הצדדים המעורבים בעניין.

2

ארגוני טרור פורחים בכאוס הלבנוני

בעיצומו של משבר פוליטי, כלכלי ובריאותי מתמשך ממשלת לבנון ביטלה חלק מהסובסידיה על לחם, וכתוצאה מכך מחירו זינק בכ-20%. טריפולי, העיר הסונית הגדולה וגם העיר הענייה ביותר במדינה, בוערת, והמחאות מאתגרות את סעד אל-חרירי, ראש הממשלה לשעבר, המועמד להרכבת הממשלה החדשה.

חרירי יצא השבוע למצרים על מנת לקושש תמיכה מהנשיא א-סיסי ומשם ימשיך למדינות המפרץ. גורלה של לבנון, כידוע, תמיד מוכרע מחוץ לגבולותיה.

הזירה שבה נמצאה גופתו של לוקמן סלים בדרום לבנון, 4 בפברואר 2021 (צילום: Mohammed Zaatari, AP)
הזירה שבה נמצאה גופתו של לוקמן סלים בדרום לבנון, 4 בפברואר 2021 (צילום: Mohammed Zaatari, AP)

בינתיים, בעוד המדינה הלבנונית נחלשת, מי שמתחזק על חשבונה זה קודם כל חזבאללה, שמזמן הפך למדינה בתוך מדינה. בסוף השבוע נודע על דבר הרצח של לוקמן סלים, מוציא לאור, פובליציסט ופעיל לבנוני ותיק, שנהג להתבטא נגד חזבאללה ולא חסך מהארגון ביקורת נוקבת. הוא נסע לבקר קרובי משפחה בדרום לבנון, לאחר מכן הפסיק לענות לטלפון שלו, ואז הסתבר שהוא נורה למוות ברכבו.

באופן הזה מסמן חזבאללה את הקווים האדומים לכל מי שמפנה אליו כעת את חצי הביקורת. במצב הנוכחי כלל לא משנה מי ירכיב את הממשלה ואילו שרים ימונו, כיוון שכולם מבינים שמי שמנהל את המדינה מאחורי הקלעים הוא חזבאללה ולא אף אחד אחר.

גם ארגוני הטרור הסוניים מרימים את הראש לנוכח הכאוס והאנרכיה. השבוע עצרו כוחות הביטחון הלבנוניים 18 אנשי דאע"ש, והחשש הגדול הוא שראשי הארגון ינסו לנצל את הוואקום השלטוני על מנת לבסס את כוחם באזור הגבול עם סוריה.

3

חגא'ב או משרה נחשבת? נשות מצרים מתלוננות על אפליה

האם נשים מצריות שעוטות חג'אב מופלות לרעה בארצן? אמנם הסקר של העיתון המצרי אל-גומהוריה משנת 2007 קבע באופן חד-משמעי שמרבית נשות מצרים עוטות חג'אב, מסתבר שה"מוחג'באת" סובלות מאפליה במקומות העבודה השונים, במיוחד במשרות הכרוכות בעובדה מול קהל.

אינתיסאר עאמר יחד עם הגברת הראשונה של ארצות הברית מלניה טראמפ בנמל התעופה הבינלאומי של קהיר, 6 באוקטובר 2018 (צילום: Doug Mills/The New York Times via AP, Pool)
אינתיסאר עאמר יחד עם הגברת הראשונה של ארצות הברית מלניה טראמפ בנמל התעופה הבינלאומי של קהיר, 6 באוקטובר 2018 (צילום: Doug Mills/The New York Times via AP, Pool)

המגזין האינטרנטי Egyptian Streets מצא מספר פוסטים ויראליים של נשים שהתלוננו על כך שנדחו על ידי המעסיקים בגלל שהן עוטות חג'אב – כאמור, נורמה חברתית במצרים. כמה מהכותבות ציינו שגם אינתיסאר עאמר, אשתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, עוטה חג'אב, ולא הגיוני שהן יופלו לרעה בגלל העניין הזה.

יחד עם זאת, בקרב האליטות המצריות החג'אב הוא עניין של מה בכך, ובעיני רבים הוא נחשב לסמל של פנאטיות דתית ואף בורות. אשתו של הנשיא חוסני מובארכ מעולם לא חבשה שום כיסוי ראש, וכך גם הנשים של שני בניו, עלאא וגמאל. במסעדות הנחשבות ובמקומות הבילוי הטרנדיים בקהיר לא תמצאו מארחות, מלצריות או סוכנות מכירות בחג'אב, ועד למהפכה בכיכר תחריר בשנת 2011 אף מגישת טלוויזיה בערוצים הממלכתיים לא עטתה חג'אב גם כן.

מסתבר שגם אם הנושא הזה מזמן הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים של מרבית נשות מצרים, הוא עדיין נמצא בעין הסערה האידאולוגית והמעמדית בארץ הנילוס.

4

למה הסרט על הרצח של חשוקג'י מפחיד את נטפליקס?

ב-2 באוקטובר 2018 נכנס העיתונאי הסעודי הגולה ג'מאל חשוקג'י לבניין הקונסוליה הסעודית באיסטנבול ושם נעלמו עקבותיו.

במהרה הפרטים המזוויעים של הרצח הנורא התפרסמו בכל העולם: חשוקג'י הותקף על ידי עובדי הקונסוליה ונרצח. לאחר מכן רופאים, שהוטסו במיוחד מערב הסעודית, ביתרו את גופתו על מנת להעלים ראיות.

הסיפור המחריד הזה של חיסול חשבונות עם מתנגדים פוליטיים עומד במרכזו של הסרט החדש של הבמאי בריאן פוגל, The Dissident.

אך למרות הנושא החם, היוצר המפורסם – סרטו של פוגל "איקרוס" זכה באוסקר – והשבחים שבהם זכה בפסטיבל סאנדנס, ענקיות הסטרימינג, כגון נטפליקס ואפל טי-וי לא מיהרו לחתום על עסקה עם פוגל ולרכוש את הזכויות.

אף חברה לא רצתה להסתבך עם הסעודים, שמאז רצח חשוקג'י טענו שכל מה שקרה לא היה בידיעתו של יורש העצר, הנסיך מוחמד בן-סלמאן ואף גזרו עונשים כבדים על מי שעמד מאחורי החיסול.

בינתיים אתרים בהם הצופים מדרגים את הסרט כגון Rotten Tomatoes מותקפים על ידי מאות בוטים שכותבים ביקורות גרועות לסרט (כרגע ביקורות הפייק לא מופיעות באתר הזה).

ג'מאל חשוקג'י, צילום מסך מטריילר הסרט "הדיסידנט"
ג'מאל חשוקג'י, צילום מסך מטריילר הסרט "הדיסידנט"

הסיפור הזה מעיד עד כמה קשה מלאכתם של עיתונאים ויוצרי סרטים שמנסים לגעת בנושאים החמים והחשובים ביותר. גם אם הם עצמם לא מאוימים, האינטרסים העסקיים של ענקיות התקשורת למעשה סותמים להם את הפה ומונעים שיח ציבורי נוקב בסוגיות החשובות והבוערות, בין אם על ערב הסעודית, סין או תאגידים בינלאומיים.

סרטו של פוגל זמין כיום באמזון ובעוד מספר אתרי סרטים.

5

46 שנים למותה של אום כולת'ום

ב-3 בפברואר 1975 הלכה לעולמה בגיל 70 הזמרת המצרית האגדית, אום כולת'ום.

אום כולת'ום, 14 בנובמבר 1967 (צילום: Jacques Marqueton, AP)
אום כולת'ום, 1967 (צילום: Jacques Marqueton, AP)

שמה האמיתי היה פאטימה איברהים א-סייד אל-בלתאגי, והקריירה שלה החלה כאשר יחד עם אביה היא שרה בחתונות בכפר הקטן במחוז דקהליה. אביה גם לימד אותה לקרוא בקוראן, ולפי מה שפורסם, היא שיננה את הספר הקדוש למוסלמים בעל פה.

אום כולתום התפרסמה כבר כנערה צעירה בזכות הקול הפנומנלי, השירה המדויקת והמוקפדת בערבית הספרותית והופעתה הדרמטית. היא הייתה אהובה גם על המלך פארוק וגם על הנשיא המצרי גמאל עבד אל-נאצר שהדיח אותו, והייתה מלכת הלבבות של מיליונים ברחבי העולם הערבי.

ביום הלווייתה, ב-5 בפברואר, מאות אלפים באו ללוות אותה בדרכה האחרונה. המשטרה הציבה מחסומים, אך ההמונים פרצו אותם על מנת להיפרד מהזמרת האהובה ולגעת בארונה. בשל כך שונה נתיב ההלוויה כך שיעבור במסגד אל-אזהר וברובעים העממיים לידו. אום כולת'ום נקברה בבית הקברות העתיק ברובע של אימאם א-שאפעי. המאוזלאום שנבנה לכבודה עומד כעת נטוש ועזוב, ריק ממבקרים.

עוד 1,017 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

כולנו משתתפים בניסוי שנקרא פייסבוק

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

דיווח: עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לשכנעם לתמוך במועמדותו לנשיאות

שר הכלכלה והתעשייה אומר שהמטרה העיקרית שלו כנשיא תהיה לפעול למען אחדות בעם ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ

עוד 7 עדכונים

למקרה שפיספסת

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה