משבר האקלים הוא כיום אחד הנושאים המרכזים על סדר היום העולמי. למשבר האקלים השלכות כלל עולמיות, ועבור מדינת ישראל הנמצאת בגבול בין העולם המפותח ומדינות העולם השלישי, עם אקלים סמי-מדברי, עם צפיפות אוכלוסיה גבוהה וגדלה, ועם רגישות גיאו-פוליטית, יש בו איומים קשים במיוחד.

למשבר האקלים השלכות כלל עולמיות. עבור מדינת ישראל, הנמצאת בגבול בין העולם המפותח ומדינות העולם השלישי, עם אקלים סמי-מדברי, צפיפות אוכלוסיה גדלה ורגישות גיאו-פוליטית, יש בו איומים קשים במיוחד

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לא מדובר רק באיכות הסביבה. משבר האקלים וההתחממות הגלובלית יפגעו קשות בישראל בשלל תחומים: בבריאות, ובאיכות החיים של תושבי המדינה, יפגעו בכלכלה הישראלית, במקורות המים, בחקלאות, בביטחון התזונתי, וברווחת האזרחים.

דו"חות מהשנים האחרונות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, של קבוצת השלושים ואחרים, הדגישו את חומרת המצב. בעקבות דוחות אלו, הדיון העולמי על משבר האקלים והתחממות כדור הארץ עבר למצב של דחיפות בפעולות להגבלת התחממות כדור הארץ. להלן ארבע דוגמאות לכך:

1. ביידן על מחויבות ארה"ב לפעול ולטפל במשבר האקלים

נשיא ארה"ב ביידן מינה את פרופ' אריק לנדר למנהל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה, לתפקיד היועץ המדעי לנשיא, ובפעם הראשונה תפקיד היועץ יועלה לרמת הקבינט. לנדר היה ממובילי הפרויקט למיפוי הגנום האנושי, הקים ומנהל את מכון ברוד – מכון מחקר משותף להרווארד ו-M.I.T.

במכתב פתוח ללנדר מה-20 לינואר, כותב הנשיא:

"כיצד פריצות דרך במדע וטכנולוגיה יכולות ליצור פתרונות חדשים רבי עוצמה לטיפול בשינוי האקלים – שידחפו לשינויים מכווני שוק, יאיצו צמיחה כלכלית, שיפור הבריאות וצמיחה במקומות עבודה, במיוחד בקהילות שנותרו מאחור?

שינויי אקלים מהווים איום קיומי הדורש פעולה נועזת ודחופה. יחד עם זאת, הצורך לפתור את משבר האקלים גם מעמיד בפנינו הזדמנות יוצאת דופן לעשות השקעות פורצות דרך בתשתית שלנו, לשפר את עמידותה של אמריקה, לקדם צדק סביבתי וליצור תעשיות חדשניות חדשות ומיליוני משרות המשלמות שכר טוב שיקדמו את ההנהגה האמריקאית לדורות הבאים".

השגת המחויבות שלנו לאפס פליטות פחמן נטו עד שנת 2050 תדרוש פריסת טכנולוגיות קיימות של אנרגיה נקיה חסכוניות קיימות המיוצרות באמריקה; התבססות על פתרונות חדשניים לתפיסת ואחסון פחמן; ודרבון כושר ההמצאה הטכנולוגי האמריקאי לפיתוח טכנולוגיות אפס-פחמן חדשות שיכולות לעצב מחדש את השוק. מאמץ זה יחזק את כלכלתנו לעתיד, ייצור זרם עמיד של משרות המשתלמות היטב והמאורגנות באיגודי עובדים, בקהילות ברחבי הארץ, ויבטיח מחדש את ההנהגה האמריקאית בנושא שינויי אקלים ברחבי העולם.

לארצות הברית יש היסטוריה ארוכה, מוצלחת ודו-מפלגתית של שימוש במחקר, ברכישה ובמדיניות פדרלית כדי לסייע בהקמת ובהמרצת תעשיות קריטיות – כולל, לדוגמה, כאשר היינו החלוצים והובלנו את תעשיית המוליכים למחצה. כיצד נוכל לרענן את המודל הזה כדי לספק עתיד בריא, בטוח יותר, משגשג וקיים יותר עבור ילדינו, תוך שמירה על הסביבה הטבעית שלנו לדורות הבאים?".

2. קבוצת ה-30 על ההכרח לפעול מיד למניעת אסון אקלימי

קבוצת השלושים – G30, היא גוף גלובלי עצמאי, המורכב ממנהיגים כלכליים ופיננסיים מהמגזר הציבורי והפרטי ומהאקדמיה, בעלי ניסיון רב וחשיבה מקורית מקדימה. הקבוצת פרסמה דוח "שמים את המעבר לכלכלה עם אפס פליטות נטו במרכז העניינים".

מתוך הדוח, בתרגום חופשי:

"להחלטות שיתקבלו על ידי ממשלות, רגולטורים, מוסדות פיננסיים ומשקיעים, עכשיו ובטווח הבינוני, יהיו השלכות משמעותיות על כמה העולם יהיה בר מחייה ובר קיימא. הדו"ח מבהיר כי החלטות אלה חיוניות הן לכדאיות הסביבתית והאקולוגית בעולם והן לקיימות כלכלית. הדו"ח מביא סדרת המלצות אשר, אם תיושם, תאיץ את המעבר לכלכלת אפס פליטות נטו, ותגביר את התשואות הכלכליות והפיננסיות לטווח הארוך.

הראיות לכך ששינוי האקלים מביא לסיכונים חסרי תקדים לחיינו הם מוחצים. ריכוזי פחמן דו חמצני (CO2) באטמוספירה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מזה 800,000 שנה. בשלושת העשורים האחרונים מספר אירועי מזג האוויר הקשים שנרשמו עלה פי שלושה. עלות הפסדי הביטוח הקשורים למזג האוויר גדלה פי שמונה בעשור האחרון והסתכמה בממוצע ב-60 מיליארד דולר; וההפסדים הממוצעים שלא היו מבוטחים מאירועי מזג האוויר גדלו פי שבע.

השפעות אלה מחווירות משמעות בהשוואה למה שעלול לבוא. אם העולם ימשיך בדרכו הנוכחית, הטמפרטורות יעלו ביותר מ-3 מעלות צלזיוס עד 2100, מעל לרמות הקדם תעשייתיות, עלייה שתוביל לנזק פיזי חמור ובלתי הפיך. זה כולל מפלס ים גבוה יותר, חוסר ביטחון תזונתי, אסונות טבע תכופים יותר ועליות משמעותיות במספר ימי החום המסוכנים. בסך הכל, התוצר המקומי הגולמי העולמי (GDP) יכול להיות נמוך עד 25% בגלל השפעות אלה עד 2100.

היציאה מהדרך לאסון אקלימי מחייבת אותנו לאמץ טכנולוגיות ירוקות בכל מגזרי המשק. נצטרך להפחית את פליטת הפחמן נטו לאפס כדי להגביל את העלייה בטמפרטורות העולמיות לרמה נמוכה מ-2 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, ולהימנע מההשלכות הקטסטרופליות ביותר של שינויי האקלים.

חלון הזמן למעבר מסודר לכלכלה אפס פליטות הוא סופי ונסגר, ולכן עלינו לפעול כעת. כדי למנוע אסון אקלימי, עלינו לפעול כעת ולהציב את כלכלת העולם על מסלול לעבר כלכלת פחמן עם אפס פליטות נטו עד שנת 2050.

מעבר לכלכלה עם אפס פליטות נטו מתייחס לא רק לאיום הקיומי – אלא גם פותח הזדמנויות משמעותיות. בטווח הקרוב, חבילות תמריצים 'ירוקות' משמעותיות יכולות לעזור להחיות כלכלות בעקבות ההשלכות ההרסניות של מגפת הקורונה. עסקים המאמצים את המעבר לאפס פליטות נטו עומדים גם להביא תשואות משמעותיות לטווח הארוך.

עקרונות האו"ם להשקעה אחראית מעריכים כי שירותים המאמצים באופן מלא את כלכלת האפס נטו עשויים לראות את ערכי השוק שלהם עולים ביותר מ-40% כאשר המשקיעים עוברים מתאגידים המפגרים לתאגידים המובילים במעבר. דורות חדשים של כלי רכב חשמליים מדגימים כי חלופות ירוקות יכולות להיות, לא רק ידידותיות יותר לסביבה, אלא גם כדאיות מבחינה עסקית".

הראיות לכך ששינוי האקלים מביא לסיכונים חסרי תקדים לחיינו הם מוחצים. ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה הגיעו לרמות הגבוהות מזה 800,000 שנה. ב-3 העשורים האחרונים מספר אירועי מזג האוויר הקשים עלה פי 3

3. תאגידים בינלאומיים גדולים מתחייבים לאפס פליטות פחמן בשנים הקרובות

תאגידים בינלאומיים גדולים ותאגידי טכנולוגיה בינלאומיים ענקיים הציבו בפומבי יעדים שאפתניים לעבור לאפס או כמעט אפס פליטות בעשורים הבאים. חלק אינטגרלי וקריטי בהגשמת מטרה זו יהיה בדיקות אצל ספקים בשרשרת האספקה שלהם ודרישה מהם להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם.

נסטלה, תאגיד המזון הגדול בעולם, אומר כי הוא מתכנן להקטין ב-50% את פליטות הפחמן שלו עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2050. יוניליוור, ענק מוצרי צריכה נוסף עם מאות מותגים, מתכנן להגיע לשם עד שנת 2039. דיוק אנרג'י, תאגיד החשמל בצפון קרוליינה עם היסטוריה ארוכה של שימוש בפחם, מתכנן להקטין בחצי את פליטות הפחמן שלו עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2050. אפילו חברות נפט כמו BP אומרות כעת כי הן מכוונות לאותו הדבר. תאגידים אחרים, כמו אמזון, ומיקרוסופט, מתכננים להגיע למטרה זו מוקדם יותר.

כתוצאה מכך, תאגידים גדולים וקטנים בכל העולם יאלצו להעריך מחדש את המחויבות שלהם לקיימות, לאפס פליטות פחמן, כאשר התאגידים הגדולים הבינלאומיים יבקרו גם את רשתות האספקה שלהם.

4. מנהלי קרנות ההשקעות מתחייבים להשקיע בהשקעות המותאמות לפליטת אפס נטו עד 2050

יותר ויותר גופי השקעה בעולם מצהירים על מדיניות ירוקה בתחום ההשקעות, ודורשים מהחברות שהם משקיעים בהם להגדיר וליישם מדיניות של אפס פליטות פחמן.

The Net Zero Asset Managers initiative כוללת 30 מנהלי השקעות ונכסים בינלאומיים, המנהלים נכסים בהיקף מצרפי של 9 טריליון דולר, שהודיעו על מחויבותם לתמוך במטרה של אפס פליטת גזי חממה נטו עד שנת 2050 או מוקדם יותר, בהתאמה למאמצים העולמיים להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס. חברי הקבוצה מחוייבים להשקיע בהשקעות המותאמות לפליטת אפס נטו עד 2050 או מוקדם יותר.

קבוצה הכוללת 30 מנהלי השקעות ונכסים בינלאומיים, המנהלים נכסים בהיקף מצרפי של 9 טריליון דולר, הודיעו על מחויבותם לתמוך במטרה של אפס פליטת גזי חממה נטו עד שנת 2050 או מוקדם יותר

היום בו ישראל תאלץ ליישר קו עם העולם המערבי ולהטיל מס פחמן, קרוב מתמיד. הנושא עומד להשפיע גם על ישראל והתעשייה הישראלית חייבים להיערך למעבר לאפס פליטות פחמן נטו, ובמהירות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.