עלייה חדה במספר התלמידים המתקשים בקריאה ובחשבון

פרסום ראשון בזמן שפתיחת מערכת החינוך נדחית שוב ושוב, מבחן מיפוי שערך משרד החינוך מעלה התוצאות מדאיגות ● לזמן ישראל נודע כי אחוז המתקשים זינק עד פי שלושה במעמד סוציו-אקונומי גבוה - ועד פי ארבעה במעמד נמוך ● מספר הנושרים בכיתות הגבוהות עלה פי שלושה ● פי חמישה מהתלמידים ניתקו כל קשר עם בתי הספר ● שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה, נזקי החינוך מתחילים להתברר

כישלון הלמידה מרחוק. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
כישלון הלמידה מרחוק. אילוסטרציה

מבחני מיפוי שערך משרד החינוך בבתי הספר יסודיים ברחבי הארץ – ונערכים בימי השגרה בתקופת חנוכה – נערכו לפני כשבועיים והתוצאות מדאיגות.

גורם בכיר במערכת החינוך, המחזיק בתוצאות המבחנים, אמר לזמן ישראל כי  נמצאה עלייה משמעותית באחוז התלמידים המתקשים לעמוד ברמה הנדרשת. מדובר במבחנים שבוחנים עשרה פרמטרים של ידע ומיומנויות – קריאה, חשבון וכו'.

בתל אביב, למשל, אחוז המתקשים באזורי צפון ומרכז העיר, המדורגים במעמד סוציו-אקונומי בינוני וגבוה, עלה עד פי 3: מ-5%-10% בימי שגרה ל-15%-20% בתקופה הנוכחית. אחוז המתקשים בדרום תל אביב, במעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך, עלה עד פי 4 – מ-10%-20% בשגרה ל-30%-40% בשנת קורונה.

בנוסף, נערכה בדיקה לגבי הנשירה מהלימודים בכיתות הגבוהות. לזמן ישראל נודע כי אחוז הנושרים עלה בתל אביב פי 3, מ-5% בימי השגרה ל-15% בתקופה הנוכחית. אחוז התלמידים מנתקי הקשר עלה פי 5, מ-1% בימי השגרה ל-5% בימי הקורונה.

אחוז הנושרים עלה בתל אביב פי 3, מ-5% בימי השגרה ל-15% בתקופה הנוכחית. אחוז התלמידים מנתקי הקשר עלה פי 5, מ-1% בימי השגרה ל-5% בימי הקורונה

שיטת הלימוד מרחוק הגדילה לאין שיעור את הפערים בין בתי הספר שבהם השכילו הצוותים לגייס את השיטה לצרכי התלמידים לבין אלו שבהם המשיכו בלמידה הפרונטלית המיושנת.

המשבר הגדיל את הפערים בין התלמידים שהצליחו להסתגל לשיטת הלימוד החדשה וקיבלו את עזרת ההורים לבין אלה שלא, את הפערים בין התלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לנמוך.

הפער העיקרי שנפער בכל רחבי הארץ הוא בין היקף החומר שהיה אמור להיות מוטמע בתלמידים מתחילת משבר הקורונה על פי התוכנית הלימודית, לבין מה שהוטמע בפועל.

תלמידי כיתה א' בבית ספר פולה בן-גוריון בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
תלמידי כיתה א' בבית ספר פולה בן-גוריון בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

היעדר תוכנית כלל ארצית ליציאה ממשבר החינוך החמור שמתרחש כאן, מותיר את הילדים מבולבלים וחסרי מוטיבציה, את ההורים מיואשים ואת הצוותים החינוכיים מותשים ושרויים בחוסר ודאות.

בשגרה, התקופה הנוכחית היא תקופת חלוקת תעודות סמסטר א' והערכת רמת התלמידים בבתי הספר. השנה, בשל העדר רצף לימודי במרחב הפיזי בבתי הספר והכשלים הרבים שהתגלו בשיטת הלימוד מרחוק,  משרד החינוך אפילו לא הוציא הנחייה או המלצה למנהלי בתי הספר באיזה אופן לחלק את התעודות ולהעריך את התלמידים.

משרד החינוך גם החליט לבטל השנה את מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית), שנועדו להעריך את רמת התלמידים בישראל במקצועות כגון שפה, חשבון, אנגלית וטכנולוגיה המתקיימים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים.

בלי שום כלים

תלמידי כיתה א' הם הנפגעים העיקריים של המשבר.

"כל תשתית הלמידה נלקחה השנה מתלמידי כיתות א', ולכן משרד החינוך הוציא הנחייה מפורשת לדחות את הדרישה מהתלמידים למיומנויות קרוא וכתוב לכיתה ב'", אומר ד"ר אלי וינוקור, סגן נשיא מכללת גורדון לחינוך.

"כל תשתית הלמידה נלקחה השנה מתלמידי כיתות א', ולכן משרד החינוך הוציא הנחייה מפורשת לדחות את הדרישה מהתלמידים למיומנויות קרוא וכתוב לכיתה ב'"

וינוקור, הפועל בתחום החינוך החברתי והקהילתי מול בתי הספר ברחבי הארץ, מכיר היטב את האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך. "גם ככה המעבר מגן לכיתה א' בישראל הוא הלם לרוב הילדים – ממשחק בחול וישיבה במעגל ללמידה הפרונטלית מרובת השעות. כעת הילדים לא הספיקו אפילו להכיר את המורים שלהם, וגם לא את חבריהם לכיתה. המורים לא הספיקו להכיר את התלמידים ואת הקשיים שלהם. אז איך אפשר ללמד קרוא וכתוב דרך הזום?".

אבל זה לא נעצר כאן. גם השכבות העליונות, שניגשות לבגרויות ועוזבות את מערכת החינוך עם הישגים ירודים מהצפוי וידע חסר בחלק מהמקצועות, נפגעות קשות מהתקופה. מעדויות של מורים בבתי ספר תיכון עולה תמונת מצב עגומה.

ד"ר אלי וינוקור (צילום: המכללה האקדמית גורדון)
ד"ר אלי וינוקור (צילום: המכללה האקדמית גורדון)

"הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מרצה לעצמי במשך שעה וחצי מול 30 ריבועים שחורים. מדי פעם מבצבץ הפרצוף של איזה תלמיד לשנייה והוא מיד נעלם", מספר אילן, מורה לתקשורת ומחנך כיתה י"א בתיכון בדרום הארץ, על השנה המקצועית הקשה בחייו.

"אני משתדל להעביר יותר שיעורים מעשיים, עובד עם מצגות וסרטונים, מנסה לערב את התלמידים, אבל יוצא שאני חוזר על אותו החומר שוב ושוב כי רמת הקשב של התלמידים ירודה מאוד. מה שהייתי יכול להעביר להם בשניים-שלושה שיעורים בכיתה, אני מורח עכשיו במשך חודש שלם. את מה שהייתי מספיק ללמד בשנה הרגילה אני ממש לא אספיק השנה.

"המצב אבסורדי לחלוטין, המורים צריכים להכין את התלמידים לבגרויות ולהעריך את רמתם, לחלק תעודות, אבל אין להם שום דרך כי הם לא ראו אותם כבר כמה שבועות ולא הייתה להם אפשרות לבחון אותם בכיתה. המבחנים בזום לא שווים הרבה כי יש הרבה אפשרויות להעתיק, וכמה שמנסים לפקח, הילדים מוצאים את השיטות להעתיק.

"ראינו את הפערים בין מבחני זום למבחני כיתה אחרי הסגרים הקודמים. תלמידים שקיבלו 80 במבחני זום הגיעו לכיתה אחרי הסגר וקיבלו בכיתה ציון נכשל על אותו החומר.

"ראינו את הפערים בין מבחני זום למבחני כיתה אחרי הסגרים הקודמים. תלמידים שקיבלו 80 במבחני זום הגיעו לכיתה אחרי הסגר וקיבלו ציון נכשל על אותו החומר"

"בכלל, קשה לשמור על רמת המעורבות וההתגייסות של הילדים בלי קשר עין. יש לי תלמידים שמעולם לא ראיתי אותם פנים מול פנים. הם התחיל את שנת הלימודים בספטמבר ולמדו בקפסולה אחרת, ועכשיו אני מלמד אותם בזום. איזה כלים יש לי להעריך אותם?".

ילדים מגיעים לבית הספר ביום הראשון של הלימודים, ב-1 בספטמבר 2020. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
ילדים מגיעים לבית הספר ביום הראשון של הלימודים, ב-1 בספטמבר 2020. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מורים מעידים שלא רק היעדרויות משיעורי הזום ואי-עמידה במטלות ומבחנים מאפיינים את התקופה. על פי עדויות המורים, מידת המוטיבציה להישגיות של תלמידי התיכון ירדה השנה באופן משמעותי.

"תלמידים שלי שהחלו את התיכון עם שתי מגמות מורחבות מסיימים עכשיו רק עם אחת  וזה כל כך חבל", מספרת ענת ניר גנש, מחנכת ומורה לכימיה בתיכון הרצוג בכפר סבא. "הם מוותרים לעצמם, אומרים 'קשה לי, אני לא מסוגל'. ואני יודעת שבשנה רגילה היינו מצליחים להחזיק אותם בשתי המגמות. היום גם ההורים לא מסוגלים לשכנע אותם.

"אני רואה גם ירידה ברמה של תלמידים חזקים. תלמידים של ציוני 90 ו-100 שמקבלים השנה 70. ואני יודעת שזה לא מעיד על יכולת הלמידה שלהם, אלא על כל התנאים מסביב".

"אני רואה ירידה ברמה של תלמידים חזקים. תלמידים של ציוני 90 ו-100 שמקבלים השנה 70. ואני יודעת שזה לא מעיד על יכולת הלמידה שלהם, אלא על כל התנאים מסביב"

אילן מוסיף: "בכיתה שאני מחנך, אני מזהה שתלמידים מצמצמים את עצמם, מקטינים ראש ולא דורשים מעצמם. זו פגיעה שאולי קשה לכמת אותה עכשיו, אבל קיים סיכוי שבעתיד נראה כאן צעירים לא שאפתנים שמנסים לעשות כמה שפחות ולהוציא תעודה מינימלית שלא תואמת את היכולת האמיתית שלהם".

ענת ניר גנש (צילום: באדיבות המצולמת)
ענת ניר גנש (צילום: באדיבות המצולמת)

לדברי ניר גנש, גם רמת תעודות הבגרות שיחולקו בשנת הקורונה לא תואמת את התעודות שהוענקו לבוגרי השנים שקדמו למשבר.

"אי אפשר להשוות תלמידים שעשו בגרות לפני שנתיים במתמטיקה לאלה של היום, הרי קיצצו להם בדרישות ובחומר הלימוד. אז בעוד 5 שנים כשהילדים האלה ילכו להירשם לאוניברסיטה זה יהיה עם אותה תעודת בגרות לכאורה, אבל היא לא באמת אותה תעודה".

יכול להיות שבעתיד, כשיבקשו תעודת בגרות במוסדות אקדמיים, יתייחסו לאלו מעידן הקורונה כתעודות נחותות?
"אני לא אתפלא. זו בגרות שיהיו בה הקלות, וכולם יודעים את זה. אנחנו עדיין לא יודעים אילו השלכות יהיו לזה. אני מלמדת כימיה. בגלל שקיצצו לנו בחומר הלימוד, אנחנו אומנם לומדים את כל הנושאים, אבל לא מספיק לעומק, וזה משהו שיפגע בהם. משרד החינוך רוצה לבוא לקראתם, אבל אם מישהו ירצה להיות רוקח או רופא ויתבסס על החומר הנלמד, יהיו לו חורים בהשכלה".

הגיע הזמן להתגייס

בעוד האתגרים והפערים במערכת החינוך הולכים וגדלים, רוב הפתרונות המתהווים צומחים מהשטח ולא מגיעים מהמשרד.

"בתי ספר שהיה בהם מצב בריא טרם המשבר, והייתה בהם חשיבה יצירתית, חדשנות, מצליחים לעשות דברים נהדרים בתקופה הזו", אומר וינוקור. "אבל מרבית בתי הספר בארץ עסוקים בהעברת החומר באופן המסורתי הפרונטלי, מבלי לשנות את שיטת ההוראה מהקניית ידע להקניית מיומנויות. שם רמת הלימודים ירודה והילדים מתקשים.

"מרבית בתי הספר עסוקים בהעברת החומר באופן המסורתי הפרונטלי, מבלי לשנות את שיטת ההוראה מהקניית ידע להקניית מיומנויות. שם הילדים מתקשים"

"מתחילת המשבר ועד היום, מערכת החינוך עוסקת בהיבטים הדיגיטליים ולא ירדה להיבטים עמוקים יותר. משרד החינוך גאה בהתגייסות התקציבית לחלוקת מחשבים לילדים הנזקקים, בהכשרת המורים המאסיבית ללמידה מקוונת.

"אבל האם המורה שעבר הכשרה מבין שלהרצות בזום במשך 45 דקות זה לא נקרא הוראה דיגיטלית אלא להרוג את הילד? האם המורה מבין שעליו לבנות מערך שיעור מעניין ורלוונטי וחדשני?".

מורה מלמדת את תלמידיה מביתה במבשרת ציון בעקבות מגפת הקורונה, 19 באפריל 2020 (צילום: פלאש90)
מורה מלמדת את תלמידיה מביתה במבשרת ציון בעקבות מגפת הקורונה, 19 באפריל 2020 (צילום: פלאש90)

לזמן ישראל נודע כי תכנית לצמצם פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים בבתי ספר נבנתה ומיושמת במחוז חיפה של משרד החינוך, אך לא ידוע על תוכנית כלל ארצית שנועדה לעשות זאת.

"תוכנית כזו צריכה להתקיים בכל הארץ", אומר וינוקור. "משרד החינוך צריך לתקצב שעות שבהן המורים ירימו טלפונים לתלמידים המתקשים, יבררו כיצד ניתן לסייע להם וייתנו שעות של למידה פרטנית. אני רואה אנשי חינוך שמוציאים את הקרביים, אבל כל המערכת צריכה להתגייס וליישר קו בנושא.

"מערכת החינוך עברה זעזוע, גם התלמידים וגם הצוותים נמצאים במצב פוסט טראומטי וזה הזמן לעשות עצירה גדולה, להסתכל סביב ולעשות שינוי גדול. להפוך את בתי הספר ואת המקצועות הנלמדים לרלוונטיים לתקופה הנוכחית. להיפרד מהלמידה הפרונטלית שלוקחת היום את רוב הזמן ולעסוק יותר בחלק החברתי והרגשי של התלמידים שהוזנח עד כה.

"מערכת החינוך עברה זעזוע, גם התלמידים וגם הצוותים נמצאים במצב פוסט טראומטי וזה הזמן לעשות עצירה גדולה, להסתכל סביב ולשעות שינוי גדול"

"אם לא נטפל בזה עכשיו, נראה את זה בעתיד בשיעורי הגיוס לצה"ל ובתחלואה נפשית של צעירים. צריך להכין את הילדים לחיים".

תגובת משרד החינוך: "משרד החינוך לא ערך מיפוי של ההישגים בתל אביב. במהלך שנה זו המשרד הודיע כי הניטור יהיה פנימי, בית ספרי בלבד.

"צמצום הפערים הוגדר כאחד היעדים המרכזיים שלנו. לכן הוקצה סכום חסר תקדים של 1.2 מיליארד שקלים לצמצום הפערים הטכנולוגיים. הסכום נתן מענה, בין היתר, לרכישת 150 אלף מחשבים ניידים, אשר חולקו תוך מתן עדיפות לאוכלוסיות מרקע חלש.

"המשרד יוצא לניטור נשירה החודש. באוקטובר 2020 נערך ניטור כללי, ממנו עלה שיש נשירה בשיעור של כ-30%".

עוד 1,425 מילים
סגירה