כמה ישראל קרובה להפיכה שלטונית? התשובה היא, למרבה הזוועה, מרחק של קרב צעקות אחד בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
בקרב הצעקות שהתרחש בממשלה בליל יום חמישי האחרון ניצח בסופו של דבר מנדלבליט. היועץ הצליח לכפות בסופו של דבר את שלטון החוק, ומנע מנתניהו ואנשיו בממשלה לקבל החלטות באופן המנוגד לחוק יסוד הממשלה. אין שום ודאות שבפעם הבאה התוצאה תהיה זהה.
זה כמובן לא מקרי, שהמתקפה נגד מנדלבליט מצד נתניהו ושריו – ובראשם השר אמיר אוחנה – מגיעה בסמוך לפתיחת שלב העדויות במשפט נתניהו, והדיון החשוב שיתקיים מחר (שני) בבית המשפט המחוזי.
אפשר לראות את המאבק גם מהזווית של סוגיית הארכת הסגר או סיומו, על המשמעויות הפוליטיות והציבוריות שיש לכך לקראת הבחירות בחודש הבא, וקרבות הקרדיטים בין נתניהו לבני גנץ.
אבל כל זה אינו העיקר. העיקר הוא שממשלת ישראל מתקרבת קרוב מאוד לנקודת הקיצון, שלאחריה לא ניתן עוד לטעון שישראל היא מדינת חוק. אם הממשלה תקבל החלטה תוך שהיועץ קובע כי היא התקבלה בדרך שאינה חוקית, סביר להניח שתוגש עתירה לבג"ץ. אבל אם נתניהו יחליט להמרות את פיו של היועץ, אין כל סיבה להניח שהוא ייעצר דווקא אל מול הוראה מצד בית המשפט העליון.
אם ממשלת ישראל תפעל בניגוד להוראות חוק יסוד הממשלה, הקובעות את כללי המשחק של השלטון בישראל – היא עצמה תהיה פורעת חוק, ולא יהיה מי שיעצור אותה. לא המשטרה, לא הצבא, לא בתי המשפט. רק אביחי מנדלבליט, מגובה במשנה שלו רז נזרי, שני אלה בכוחותיהם הדלים. זה קו ההגנה האחרון.
היועץ רוצה לייעץ
הנה מה שהתרחש בישיבת הממשלה באישון ליל, בין חמישי לשישי, לפי הדיווחים: ראש הממשלה נתניהו הטיח בראש הממשלה החליפי גנץ כי עמדתו ביחס לצורך לסיים את הסגר מושפעת משיקולי בחירות.
"הדם של ישראלים רבים יהיה על הידיים שלך", צעק נתניהו. גנץ השיב: "אני כל החיים שלי הגנתי על חיי אדם, אני לא אתן לך לומר את הדבר הזה".
גנץ ממשיך: "נהוג שהחלטות מביאים במשותף. יכול להיות שזה חוקי, בוא נבדוק את זה".
"צריך הסכמות", אמר היועץ. השר לביטחון פנים אוחנה מטיח במנדלבליט: "אתה בסך הכול יועץ! תחזור לגודל הטבעי שלך" – או משהו בדומה. היועץ השיב לו: "אתה לא אמון על פירוש החוק, זה לא התפקיד שלך". אוחנה: "אתה תגיד לי מה התפקיד שלי?".
שבוע קודם לכן, בהפסקה קצרה בישיבת ממשלה קודמת, מנדלבליט ככל הנראה שכח להשתיק את המיקרופון שלו, ויתר הנוכחים בשיחת הזום שמעו אותו אומר לבן-שיחו במשרד המשפטים: "שלחתי לצחי (ברוורמן, מזכיר הממשלה) חוות דעת". "על הפריטטי?", מתעניין בן השיחה, והיועץ אומר: "כן, זה נועל אותו, כי הוא יכול…"
בשלב הזה עולים גנץ ואורית פרקש-הכהן ומעירים לתשומת לבו של מנדלבליט, שהמיקרופון שלו פתוח. את הקלטת דבריו של מנדלבליט פירסם אמש (מוצ"ש) ירון אברהם בחדשות 12.
בלעדי במהדורת סוף השבוע: הקלטת היועמ"ש מנדלבליט מישיבת הממשלה מסביר לבן שיחו בחדר (אחרי ששכח לשים על "מיוט" את הזום) שיש לו חוות דעת ש"נועלת" את נתניהו ולא מאפשרת לו להעלות הצעה להאריך את הסגר ללא אישור גנץ pic.twitter.com/QHEyRvNTOe
— Yaron Avraham ירון אברהם (@yaronavraham) February 6, 2021
בחזרה לדיון בליל חמישי האחרון. נתניהו: "אם היועץ רוצה לייעץ, זכותו לייעץ אבל הרוב מכריע. בבקשה היועץ, אנחנו מחכים לשמוע את מוצא פיך, הפעם לא במיקרופון שחשבתם שהוא סגור".
בשלב הזה היועץ המשפטי מנדלבליט נתן, ככל הנראה, את חוות דעתו. משמעותה היא שללא הסכמת אף אחד משרי מחנה גנץ בממשלה, אין רוב להצעה. אוחנה: "אתה טועה, החוק מולי וזה לא נכון, אתה רוצה שאני אקריא לך?".
מנדלבליט: "אבל אני מפרש את החוק".
למחרת היום כתב גנץ בעמוד הפייסבוק שלו: "אתמול בלילה מנענו ניסיון התנקשות מתוזמן ומתוכנן בדמוקרטיה הישראלית".
בהיעדר מנגנון מאזן
הנה המצב המשפטי: על אופן התנהלותה של ממשלת החילופים נתניהו-גנץ חולשים שני מסמכים – האחד הוא חוק יסוד הממשלה, והשני הוא ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול-לבן ערב הקמת הממשלה, באפריל 2020.
חבל להכביר מילים על ההסכם הקואליציוני. הוא אמנם קובע כי "הממשלה תהיה פריטטית" וכי יישמר על איזון במשקלם של שני הגושים, גם במקרה שבו יכהנו יותר שרים מטעמו של אחד הגושים מאשר השני.
אבל ההסכם הקואליציוני הוא אות מתה. איש לא טורח לקיים אותו, ואין כל מנגנון שבאמצעותו ניתן לאכוף את ההסכם, בוודאי לא כשהממשלה מכהנת כממשלת מעבר. הוא לא שווה את הנייר שעליו הודפס.
לעומת זאת, חוק יסוד הממשלה, וספציפית הפרק העוסק בממשלת החילופים, דווקא משחק תפקיד מרכזי בסיטואציה. דבר אחד גנץ בכל זאת עשה נכון כשנכנס להרפתקה הקואליציונית עם נתניהו – הוא טרח לעגן את ההסכמות בחקיקת יסוד. הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 13א(ד)(1) לחוק היסוד, שזו לשונו:
"מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור".
לפי החוק, הייתה הממשלה אמורה לקבוע "מנגנון הצבעה" למקרה שמספר השרים בכל אחד מהגושים אינו שווה. אך היא מעולם לא טרחה לעשות זאת. השאלה המתעוררת היא מה קורה במצב כזה, שבו לא נקבע מנגנון – האם עדיין נשמר עקרון השוויון במשקלם של שני הגושים, או שחוזרים למצב שבו לכל שר יש קול אחד?
מנדלבליט נתן את התשובה הנכונה: "בהתאם לחוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה", נמסר ממשרד המשפטים, "בהיעדר מנגנון מאזן כאמור, משמעות הוראה זו היא שאם אחד מהגושים מתנגד פה אחד להצעת החלטה, הרי שההצעה אינה יכולה לעבור".
במילים אחרות, אם מחנה גנץ במלואו מתנגד להצעת החלטה של נתניהו, הרי שמשקל ההתנגדות הוא בדיוק 50% מסך הקולות בממשלה – זו, לדעת היועץ המשפטי, הייתה כוונת המחוקק, שחוקק את חוק ממשלת החילופים.
מנדלבליט מסר את עמדתו זו למזכיר הממשלה צחי ברוורמן ולראש הממשלה נתניהו כבר בחודש אוגוסט האחרון, כשהשאלה התעוררה לראשונה. אך משום מה, הוא לא טרח להגיש חוות דעת כתובה. כעת, מעט באיחור, ימסור היועץ המשפטי לממשלה נייר מסודר בנושא.
נכון ליום חמישי בלילה, נתניהו ושריו לא חצו את הקו האדום. הם צעקו על היועץ המשפטי וניסו לשבור את רוחו, אך לא העזו לפעול בניגוד לעמדתו. כאמור – זהו, לפי שעה, קו ההגנה האחרון של ביצורי הדמוקרטיה הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם