רוכבות אבל פחות

מעל 60 אלף תל אביבים משתמשים באופניים ככלי הרכב המרכזי שלהם - יותר מבכל עיר אחרת בארץ ● ועדיין, תל אביב מפגרת אחרי ערים מובילות במערב, והפער נמצא בעיקר אצל הנשים: רק 23% מתושבות העיר מדוושות, לעומת 42% מקרב התושבים ● מחקר שבוצע במכון אדוה בהזמנת העירייה מצא את הסיבות העיקריות לפער בין המגדרים - ומה צריך לעשות כדי לצמצם אותו

אישה רוכבבת על אופניים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

מעל 60 אלף תל אביבים משתמשים באופניים ככלי הרכב המרכזי שלהם - יותר מבכל עיר אחרת בארץ ● ועדיין, תל אביב מפגרת אחרי ערים מובילות במערב, והפער נמצא בעיקר אצל הנשים: רק 23% מתושבות העיר מדוושות, לעומת 42% מקרב התושבים ● מחקר שבוצע במכון אדוה בהזמנת העירייה מצא את הסיבות העיקריות לפער בין המגדרים - ומה צריך לעשות כדי לצמצם אותו

בימים אלה די בסיבוב של כמה דקות ברחובות תל אביב כדי להבין את הכיוון שהעירייה סימנה, ולכיוון הזה יש צורה מובהקת של אופניים.

בשורה של צירי תנועה ראשיים בעיר – דיזנגוף, בן יהודה, הרצל, בוגרשוב, מרמורק ועוד – מתבצעות במקביל עבודות תשתית להכנת נתיבי אופניים. מדובר בנתיבים מהדור החדש, כאלה שמופרדים מהולכי הרגל מצד אחד ומהמכוניות מצד שני, ממוקמים במפלס הכביש, ובאים על חשבון מקומות חנייה או רוחב הנתיב המוקצה לרכבים.

כבר כיום כ-60-70 אלף תל אביבים משתמשים באופניים ככלי רכב יומיומי, כזה המשמש להתניידות שוטפת ולהגעה לעבודה, ללימודים ולסידורים. זה הרבה יותר מכל עיר אחרת בישראל, אבל עדיין הרבה פחות מערי מטרופולין במערב שתל אביב שואפת להידמות להן.

אישה רוכבת על אופניים בטיילת בתל אביב. אילוסטרציה (צילום: iStock)
אישה רוכבת על אופניים בטיילת בתל אביב. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בניסיון לסגור את הפער, גילו בעירייה שהמפתח טמון אצל הנשים: בעוד 42% מהגברים בתל אביב רוכבים על אופניים – נתון שמתקרב לסטטיסטיקה של ערי אופניים נחשקות בגרמניה, דנמרק והולנד – רק 23% מתושבות העיר מדוושות. תל אביב לא תוכל להפוך לעיר אופניים אמיתית כל עוד הנשים דבקות במכונית, באוטובוס או מסתפקות בהליכה ברגל.

כדי להבין למה זה קורה, הזמינו בעירייה מחקר משתי חוקרות במרכז אדוה – ד"ר ולריה סייגלשיפר, בעלת דוקטורט במגדר מאוניברסיטת בר אילן ומרצה בקריה האקדמית אונו, וד"ר יעל חסון, סוציולוגית ופוסט-דוקטורנטית מאוניברסיטת בן גוריון. הן ערכו סקירה השוואתית בין הנעשה בעולם למצב בארץ והעלו בחכתן כמה תובנות מעניינות.

הגורם הראשון לפער בין שני המגדרים הוא התשתיות. לפי סייגלשיפר וחסון, שבילים מופרדים, רציפים, דו-סטריים ורחבים (כדוגמת זה שבטיילת בתל אביב) מעודדים נשים לרכוב; במקום שבו אין תשתית ידידותית, הן הראשונות לוותר.

ד"ר יעל חסון (צילום: באדיבות המצולמת)
ד"ר יעל חסון (צילום: באדיבות המצולמת)

בערים שבהן רוב התשתיות בטוחות ומזמינות, אין כמעט פער בין גברים לנשים. למשל קופנהאגן בדנמרק, שבה כמעט שני שלישים (62%) מתושבי העיר משתמשים באופניים בלי שום הבדל בין גברים לנשים, או קיימברידג', שבה היקף הרכיבה הוא הגבוה ביותר באנגליה.

"צריך לזכור שאם המסלול מופרד ובטוח זה טוב לא רק לנשים", אומרת סייגלשיפר. "כמו בתחומים אחרים, כשפועלים משיקולים של שוויון מגדרי מגיעים לחברה יותר טובה ובריאה".

תחושת הביטחון והבטיחות היא מרכיב מכריע: 46% מתושבי תל אביב שהפסיקו לרכוב עשו את זה בגלל בטיחות לא מספקת, 20% בגלל מחסור בשבילים באזור מגוריהם ו-19% בגלל גניבות.

נשים נוטות לרכוב פחות בשעות החשיכה, משום שהן מרגישות חשופות ופגיעות יותר על האופניים. הגברים נוטים להיות פחות מוטרדים מנושא הבטיחות, אבל באופן פרדוקסלי מעורבים יותר בתאונות אופניים ביחס למספר הרוכבים. נותר רק להסיק שהבדל נוסף בין גברים לנשים הוא רמת המודעות העצמית.

נשים נוטות לרכוב פחות בשעות החשיכה, משום שהן מרגישות חשופות ופגיעות יותר על האופניים. הגברים נוטים להיות פחות מוטרדים מנושא הבטיחות, אבל באופן פרדוקסלי מעורבים יותר בתאונות אופניים

גורם נוסף שמרתיע נשים הוא התחושה שמצפים מהן לשמור על קוד לבוש והופעה מסודרת. נשים בישראל חוששות להגיע מיוזעות לעבודה, בעיקר בקיץ.

לחסם הזה מתייחסות החוקרות בפרק ההמלצות, כשהן קוראות לעירייה לעודד מעסיקים להציע לעובדים ולעובדות מתחם מסודר של End of Trip (סוף הנסיעה): מקלחות, מלתחות, חניות אופניים שמורות ולוקרים. זה כמובן לא רלוונטי לכל עסק קטן, אבל מקובל בערי המערב בבנייני משרדים גדולים ומרכזי תעסוקה כמו בתי חולים וכו'.

רוכבת אופניים בספרד. אילוסטרציה (צילום: iStock)
רוכבת אופניים בספרד. אילוסטרציה (צילום: iStock)

הפער בהרגלי הרכיבה על האופניים משקף את הפער המגדרי הקיים בחברה ואת ההבדלים בין התפקידים שממלאים גברים ונשים במשק הבית.

אצל גברים, בכל המדינות, נתח גדול יותר של הנסיעות הוא ליניארי – מהבית לעבודה וחזרה, כשלעיתים מדובר במרחק גדול. אצל הנשים, חלק גדול יותר מהנסיעות מיועד לצרכיהם של בני משפחה אחרים: הורדת ילדים במסגרות, קניות, סידורים לבית, טיפול בקרוב משפחה קשיש.

אצל גברים, נתח גדול יותר של הנסיעות הוא ליניארי – מהבית לעבודה וחזרה. אצל הנשים, חלק גדול יותר מהנסיעות מיועד לצרכיהם של בני משפחה אחרים: הורדת ילדים, קניות, סידורים לבית, טיפול בקרוב משפחה

לכאורה נסיעה שבנויה ממספר קטעים מתאימה יותר לאופניים – אפשר לחסוך הרבה זמן בחיפושי חנייה או המתנה לאוטובוסים – אבל במקרים רבים נסיעה כזו כרוכה בהרכבת ילדים או נשיאת סלי קניות, מטלות שקשה יותר להתמודד איתן על שני גלגלים.

בקופנהאגן, העירייה התאימה את שבילי האופניים לאופני משא משפחתיים (cargo bikes) שאפשר להסיע בהם ילדים, וליותר מרבע מהמשפחות בעיר כבר יש אופניים כאלה. בתל אביב, מנגד, עלו טענות רבות על כך שהאופניים בשירות ההשכרה העירוני (תל אופן) כבדים ולא מותאמים למידותיהן של נשים. אולי בגלל זה 15% מהגברים משתמשים בהם, ורק 7% מהנשים.

משפחה על תלת-אופן באירופה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
משפחה על תלת-אופן באירופה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

אחד הנתונים המעניינים בקשר לתל אביב, שלכאורה עומד בהיפוך לפירמידה המגדרית, הוא שיותר נשים (57%) מגיעות לעבודה ברכב פרטי מאשר גברים (51%).

ד"ר סייגלשיפר אומרת ש"אנחנו רגילים לראות שכשיש רכב אחד במשק הבית מי שלוקח אותו זה המפרנס העיקרי, כלומר ברוב המקרים הגבר, אבל בתל אביב יש כמה דברים ייחודיים: הרבה אימהות יחידניות, ובאזורים מסוימים, בעיקר בשכונות המבוססות, יש שני רכבים כך ששני בני הזוג יכולים לצאת עם מכונית.

"אם להיות אופטימית, אז באזורים מסוימים יש גם זוגות שוויוניים שבהם לגבר אין שום בעיה לקחת את האופניים ולהשאיר את המכונית לבת זוגו. אבל שוב – זה גם נובע מזה שהגבר מרגיש יותר נוח על האופניים, ואת הפער הזה צריך לנסות לסגור".

"באזורים מסוימים יש זוגות שוויוניים שבהם לגבר אין שום בעיה לקחת את האופניים ולהשאיר את המכונית לבת זוגו. אבל שוב – זה גם נובע מזה שהגבר מרגיש יותר נוח על האופניים, ואת הפער הזה צריך לנסות לסגור"

רגע לפני שחוגגים את סוף המאבק המגדרי, צריך לציין שיותר משליש מהנשים בתל אביב (36%) מגיעות לעבודה באוטובוס, לעומת 21% בלבד מהגברים. בעוד האופניים הפכו בשנים האחרונות לכלי תחבורה לגיטימי ונחשק, התחבורה הציבורית על שלל בעיותיה נתפסת כאמצעי תנועה של מי שאין להם חלופה נוחה יותר, ובמקרים רבים אלה הנשים.

ד"ר ולריה סייגלשיפר (צילום: אוניברסיטת בר אילן)
ד"ר ולריה סייגלשיפר (צילום: אוניברסיטת בר אילן)

בשורה התחתונה, אומרות החוקרות, הפוטנציאל גדול וזועק למימוש: במחקרים נשים מגלות באופן עקבי עניין רב בנושאים אקולוגיים ומראות נכונות לוותר על המכונית למען הסביבה; נשים גם נוטות יותר לעבוד בעיר מגוריהן או בשכונה (אולי גם בגלל הרצון להישאר בקרבת מוסדות החינוך של הילדים), ולכן מתבקש שאופניים יהיו הבחירה הראשונה שלהן.

"מה שהכי הפתיע אותי בבדיקה שעשינו", מסכמת ד"ר סייגלשיפר, "זו העובדה שדווקא בערים שבהן יש המון אופניים יש גם שוויון בין גברים לנשים. המסקנה היא שכדי לחולל שינוי, צריך לפעול בשני ערוצים במקביל – התשתיתי והתודעתי. גם אם נעשה מליון שבילי אופניים, אם לא נפעל ברמה של התודעה זה לא יעזור.

"זה יכול להיות באמצעות קבוצות רכיבה עירוניות, מנטורינג שבו רוכבת מנוסה חונכת רוכבת חדשה, הסברה. המפתח להצלחה טמון בכך שהעירייה תצליח לשכנע את הציבור ש'כל אחד יכול'. וכמובן, 'כל אחת יכולה'".

מעיריית תל אביב נמסר: "עיריית תל אביב-יפו הציבה כיעד אסטרטגי את הכנסת החשיבה המגדרית לכל תחום ומחלקה בעירייה. כדי להבין את הצרכים והרצונות הייחודים לנשים, הזמינה הרשות לתחבורה יחד עם הרשות לחוסן ושוויון חברתי את המחקר. בכוונת העירייה ללמוד את ממצאיו ולקדם את יישום ההמלצות".

עוד 1,011 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

כולנו משתתפים בניסוי שנקרא פייסבוק

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

דיווח: לפי הסיכום בין הליכוד וימינה, בנט ימונה לשר הביטחון, שקד לשרת החוץ או החינוך

עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לגייס את תמיכתם במועמדותו לנשיאות ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ ● עותרים דורשים מבג"ץ להכריז על נבצרות נתניהו, כי פעל בניגוד עניינים כשמנע מינוי שר משפטים

עוד 11 עדכונים

למקרה שפיספסת

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים
עודכן לפני 14 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה