משרד הבריאות משנה כיוון:

ישראלים הגרים בחו"ל כבר לא יכולים להתחסן בארץ

מעקב בסוף דצמבר הודיע משרד הבריאות למרכזי החיסונים ולקופות חולים כי עליהם לחסן כל אדם השוהה בישראל, בין אם הוא גר בארץ או לא - וגם אם אינו מבוטח באחת הקופות ● אולם לאחרונה חל שינוי במדיניות המשרד, ואף שטרם יצאה הנחייה כתובה ומפורטת, בפועל אזרחים ישראלים שניסו להתחסן ללא חברות בקופת חולים נדחו על הסף ● "החיסונים נועדו לישראלים ולמי ששוהה בארץ באופן קבוע"

חיסון נגד נגיף הקורונה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
חיסון נגד נגיף הקורונה

משרד הבריאות שינה את המדיניות לגבי חיסון ישראלים החיים בחו"ל ומגיעים לישראל לביקור, והוא אינו מאשר עוד לחסן בארץ אנשים שאינם חברי קופות החולים. כך נודע לזמן ישראל.

במסגרת המדיניות הקודמת, שהונהגה מסוף דצמבר ובמהלך ינואר, חייב משרד הבריאות לחסן במתחמי החיסונים כל אדם שנמצא בישראל בהתאם למתווה הגיל, גם אם אינו חבר בקופת חולים או מחזיק בביטוח בריאות. ואילו כיום אנשים שנמצאים בארץ ואינם חברי קופת חולים או בעלי ביטוח בריאות פרטי שמקנה זכויות של חברי קופת חולים, אינם זכאים להתחסן.

עם תחילת מבצע החיסונים עלתה שאלה לגבי חיסונם של עובדים זרים ודיפלומטים השוהים בישראל ואינם חברי קופת החולים, וכן לגבי תיירים. עם הצלחת המבצע הישראלי, ישראלים ויהודים שחיים בחו"ל ונמצאו במקרה בארץ ביקשו לנצל את ההזדמנות ולהתחסן גם הם, ולאלה נוספו גם ישראלים שחיים בחו"ל והגיעו לארץ במיוחד להתחסן.

אוהל החיסונים בכיכר רבין בתל אביב, 30 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
אוהל החיסונים בכיכר רבין בתל אביב, 30 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ישראלים השוהים בחו"ל נשארים מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי וחברים בקופת חולים אם הם ממשיכים לשלם ביטוח לאומי ומס בריאות במשך חמש שנים מרגע עזיבתם. מי ששוהה זמן רב יותר אינו חבר בקופות, ועלתה השאלה האם ניתן לחסן אותו.

בחוזר שהוציא ד"ר טריף בדר, ראש מנהלת הערכות במשרד הבריאות ב-30 בדצמבר נכתב:

"לאור פניות חוזרות בנוגע לשוהים בארץ שאינם אזרחים שהינם מעל גיל 60 הוחלט להכלילם ברשימת המתועדפים, בדומה לאזרחי המדינה בני גילם.

"שוהים בישראל בני 60 ומעלה שהינם מבוטחים באחת הקופות בארץ יוכלו לקבל את החיסון דרך הקופות, בדומה למבוטחים אחרים. שוהים בישראל בני 60 ומעלה שאינם מבוטחים, ניתן לחסנם באחת מנקודות החיסון הפרוסות ברחבי הארץ, או לחליפין באחד מבתי החולים המחסנים.

"לצורך תיעוד החיסון יש לוודא שהמבקש להתחסן מציג מסמך רשמי שמציג פרטי ההזדהות. תיעוד החיסון יתבצע במערכת נחליאלי, כמו כן, יש להקפיד לזמנם לקבלת מנת החיסון השנייה".

החוזר נשלח לקופות החולים ולבתי החולים ואלה התייחסו אליו עד שבוע שעבר כמדיניות הרשמית והמחייבת. גורמים בכירים בקופות החולים אמרו לזמן ישראל כי לא קיבלו כל חוזר אחר או הודעה על שינוי במדיניות.

ואולם, בתשובה לשאלת זמן ישראל, נמסר ממשרד הבריאות: "ב-30 בדצמבר יצא מכתב מטעם ראש מנהלת הערכות מערכת הבריאות ובו נכתב כי ניתן לחסן שוהים בישראל בני 60 ומעלה. אך לאחר בירור נוסף ודיון המכתב בוטל".

"ב-30 בדצמבר יצא מכתב מטעם ראש מנהלת הערכות מערכת הבריאות ובו נכתב כי ניתן לחסן שוהים בישראל בני 60 ומעלה. אך לאחר בירור נוסף ודיון המכתב בוטל"

במשרד הבריאות לא השיבו לשאלתנו מתי בדיוק שונתה המדיניות, מה המדיניות הנוכחית והאם פורסמה או נשלחה למרכזי החיסונים הודעה רשמית על השינוי ועל ביטול החוזר שיצא בדצמבר.

ישראלים אחרונים חוזרים לארץ לפני סגירת נתב"ג ב-24 בינואר 2021. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש90)
ישראלים אחרונים חוזרים לארץ לפני סגירת נתב"ג ב-24 בינואר 2021. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש90)

במקום זאת, משרד הבריאות מסר לזמן ישראל כי "הנוהל דאז נועד לאפשר לחסן שוהים בארץ לזמן ארוך בגילאי הסיכון. על פי מדיניות המשרד, אין לחסן בשלב זה שוהים לזמן קצר באמצעות אשרת תייר. נוהל חיסון שוהים בלתי חוקיים ושוהים באמצעות אשרות שונות כגון סטודנטים, דוקטורנטים ועוד יפורסם בימים הקרובים".

אולם תגובת משרד הבריאות מתייחסת ל"שוהים לזמן קצר באמצעות אשרת תייר" – מה שאינו רלוונטי, כמובן, לישראלים בעלי תעודת זהות ישראלית, גם אם מרכז חייהם אינו בארץ. משרד הבריאות סרב להבהיר גם את הנקודה הזו.

"על פי מדיניות המשרד, אין לחסן בשלב זה שוהים לזמן קצר באמצעות אשרת תייר. נוהל חיסון שוהים בלתי חוקיים ושוהים באמצעות אשרות שונות כגון סטודנטים, דוקטורנטים ועוד יפורסם בימים הקרובים"

בראיונות לתקשורת במהלך ינואר השמיעו מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי ובכירים במשרדו דברים שסתרו את החוזר הרשמי, ומהם השתמע כי לא יינתן לכל מי ששוהה בארץ להתחסן לפי קבוצות התיעדוף שלו.

לוי אמר בראיון לחדשות ערוץ 12 בתחילת ינואר כי "הכוונה היא לא לחסן תיירים, אלא תושבי חוץ ששוהים בארץ, עובדים בארץ – חלקם אולי לא חוקיים או לא מבוטחים אבל הם נמצאים כאן ויכולים להדביק".

ואילו ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, אמר בראיון ל"דה מרקר" באמצע החודש: "הייתה במשרד התלבטות ודיון משפטי וערכי בסוגיה, וכרגע העמדה שגובשה היא שמי שלא משוייך לקופת חולים, כלומר לא חי פה כבר כמה שנים טובות – לא יוכל להתחסן בשלב הזה.

"כרגע, בזמן שעדיין אין מספיק חיסונים לתושבי ישראל ויכולת הצוותים מוגבלת, נראה לנו מוסרית ועניינית שנכון יותר להגן על מי שמרכז חייו הוא בישראל".

בפועל, במרכזי החיסונים, ישראלים תושבי חו"ל שנמצאים בארץ בזמן מבצע החיסונים ואינם חברים בקופת חולים או עמיתים בביטוח בריאות פרטי שמקנה להם זכויות של חברים, מספרים שבמתחמים מסרבים לחסן אותם.

"הבת שלי, בת 27, היא אזרחית ישראל ולא חברה בקופת חולים. היא נמצאת בארץ מזה כחודש. בימים האחרונים, מאז שפתחו את החיסונים לכולם, האחים שלי שחיים בישראל מנסים לחסן אותה ולא מצליחים", מספר גיא נבו, ישראלי המתגורר בארגנטינה (וכותב בזירת הבלוגים של זמן ישראל).

"הבת שלי, בת 27, היא אזרחית ישראל ולא חברה בקופת חולים. היא נמצאת בארץ מזה כחודש. בימים האחרונים, מאז שפתחו את החיסונים לכולם, האחים שלי שחיים בישראל מנסים לחסן אותה ולא מצליחים"

"היא הייתה בכמה מרכזי חיסונים. ביקשו ממנה להראות כרטיס קופת חולים. בלי זה לא מחסנים. אמרו לה שהיא תצטרך לעשות ביטוח בריאות בחברת ביטוח שמקושרת לקופת חולים כללית, כמו למשל חברת הביטוח הראל. בלי זה הם לא יכולים לחסן".

ואכן, חברות ביטוח מנצלות את חוסר הבהירות ומשווקות לישראלים תושבי חו"ל פוליסות ביטוח בריאות תחת ההבטחה שזה מה שיאפשר להם להתחסן.

מרכז קבלת החיסונים בכיכר רבין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרכז קבלת החיסונים בכיכר רבין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

כפי שנחשף בזמן ישראל, ענקית הביטוח דיוויד שילד הודיעה ללקוחותיה הישראלים בחו"ל כי יוכלו להתחסן בישראל, בהתאם לקבוצות התיעדוף של משרד הבריאות, אבל רק בתנאי שיש להם את פוליסת הביטוח של החברה.

הפרסום של דיוויד שילד החל בתחילת ינואר, בזמן שהמדיניות הרשמית של משרד הבריאות חייבה את מרכזי החיסונים לחסן גם אנשים השוהים בישראל ללא חברות בקופת חולים או ביטוח בריאות.

ישראלים תושבי חוץ שהגיעו לישראל להתחסן והיו מבוטחים בביטוח של דיוויד שילד סיפרו שהתחסנו בלא קושי, גם במקרים שבהם היו מתחת לקבוצת הגיל המועדפת באופן רשמי להתחסנות.

כך, למשל, ישראלית המתגוררת בניו יורק וכבר אינה חברת קופת חולים סיפרה לזמן ישראל: "הגענו לארץ במיוחד להתחסן. אנחנו עוד לא בני 40, והגענו כשרק התחילו לחסן, כשבישראל חיסנו בעיקר מי שמעל גיל 60. הגענו, קבענו תור, התחסנו, הכול תיקתק".

תור לקבלת חיסון נגד קורונה במרכז הרפואי שמיר בבאר יעקב. 30 בדצמבר 2020 (צילום: Avi Dishi/Flash90)
תור לקבלת חיסון נגד קורונה במרכז הרפואי שמיר בבאר יעקב. 30 בדצמבר 2020 (צילום: Avi Dishi/Flash90)

לדברי גורם בכיר במשרד הבריאות: "אם חברות ביטוח הבטיחו ללקוחות בינואר שהם יוכלו להתחסן רק אם יעשו ביטוח בריאות הם לכאורה הטעו אותם, כי לא הייתה התניה כזאת.

"אם חברות ביטוח הבטיחו ללקוחות בינואר שהם יוכלו להתחסן רק אם יעשו ביטוח בריאות הם לכאורה הטעו אותם, כי לא הייתה התניה כזאת"

"כרגע לא מאפשרים להתחסן למי שלא חבר קופת חולים, אז פרסומים כאלה הפכו מלא-נכונים לנכונים. אנחנו בכל מקרה לא מעוניינים שאנשים יגיעו לישראל במיוחד להתחסן, ולא מתלהבים מפרסומים שמעודדים 'תיירות חיסונים'.

"החיסונים נועדו לישראלים ולמי ששוהה בארץ באופן קבוע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
מוזר שלבחירות שיגיעו בקרוב יתאמצו להביא ישראלים מחו״ל וכמובן שנשלם גם מס בהשכרת רכב אבל להתחסן לא נוכל ממש ביזיון במיוחד שיש מלא ישראלים שמסרבים להתחסן בעוד שאחרים כמוני מחכים
עוד 995 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 14 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,398 מילים ו-1 תגובות

קהילה חזקה מצילה חיים

בערב ראש השנה האחרון עדי גוזי, תושבת מצפה רמון, שמעה בכי מוזר של תינוק מאחת הדירות הסמוכות בבניין בו היא גרה. כשהתקרבה לדלת היא שמעה את קולה של שירה איסקוב: "תשברי את הדלת". כך תיארה גוזי את מה שקרה באותו הערב:

"מאותו רגע הגוף שלי נכנס לטורנדו כשאני עומדת וצורחת לבד 'תפתח את הדלת'. בעלה פתח ועמד שם מולי עם המערוך והסכין, דחפתי עליו את הדלת, האינסטינקט שלי היה חייתי, רציתי לעצור את הזוועה. לרגע היה בייננו עימות כשאני מנסה לפתוח והוא מנסה לדחוף אותי החוצה ולסגור. ראיתי אותו עומד עם מערוך מלא בדם במבט של אדם שאין בו נשמה אנושית, ממשיך להכות אותה ולדקור אותה בלחיים ובידיים. צרחתי לבעלי, לאבא שלי ולשכנים".

כבר בימי התנ"ך הובנה המשמעות של קהילה חזקה ותומכת. הביטוי "טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כ"ז, פסוק י'), הוא דוגמה טובה להבנה הזו. אבל שכן או שכנים טובים אינם רק כתובת לכוס חלב או שתי ביצים לארוחת ערב ששכחנו לקנות. שכנה טובה כמו עדי גוזי לצד קהילה חזקה – מצילים חיים.

כבר בימי התנ"ך הובנה המשמעות של קהילה חזקה ותומכת, כמו בביטוי "טוב שכן קרוב מאח רחוק". אבל שכנים טובים אינם רק כתובת לכוס חלב. שכנה טובה כמו עדי גוזי לצד קהילה חזקה – מצילים חיים

רבים מאיתנו הפנימו את המשמעות הקלוקלת הבאה לידי ביטוי במילה "להלשין". עדי גוזי לא הסתפקה ב"להלשין", אלא עשתה מעשה. דמיינו כמה סבל היה נחסך אם כל מי שידע על מעשיו (לכאורה) של יהודה משי זהב, היה מדווח על כך. או אם בעלי המועדונים שנחשפו למעשיו של אלון קסטיאל, היו מדווחים או אפילו מזהירים את קסטיאל שיעשו כך. ויש כמובן עוד לא מעט דוגמאות כמעט בכל שכונה או קהילה.

בקהילות מתבדלות יותר כמו הדתית והחרדית נמצאו פתרונות המבוססים על כוחה של הקהילה לפעול למען חבריה. כך לדוגמה, מי שסייע לתחקיר הארץ אודות משי זהב היה ארגון "מגן", המלווה נפגעים ונפגעות תקיפות מיניות מהציבור החרדי. וכך גם הגוף המקביל בציונות הדתית, "פורום תקנה" שמשמש כתובת לתלונות של הקהילה, מנסה לטפל בעצמו ובמידת הצורך פונה לרשויות המדינה.

שני הגופים הללו התנדבותיים ואינם פועלים מכח חוק או תקנות. הם מנסים להתמודד עם הקושי באיסוף וטיפול בעדויות אך עצם קיומם ופעילותם מבהיר את הנחישות והרצון להתמודד עם אלימות מינית לסוגיה. המגזר הערבי צמא ל"פורום תקנה" משלו ואני מקווה שגם זה יקרה בקרוב.

אבל קהילה חזקה היא גם עמדה ואמירה מוסרית חזקה, כפי שהיטיב לנסח ניצול השואה וחתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל. בנאום בבית הלבן ב-1999 אמר ויזל:

"ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות וההפך מחיים אינו מוות, אלא האדישות בין החיים למוות".

4 מערכות בחירות תוך שנתיים, כשהקמפיינים של מרבית המפלגות הפוליטיות הבהירו היטב שהסוגיות האזרחיות החשובות לכולנו כלל לא נמצאות על סדר היום. השינוי צריך להתחיל בבית, בבניין, בשכונה, בעיר ובכפר. אם הפוליטיקאים לא סופרים אותנו, אנחנו צריכים ויכולות לנהוג אחרת ולאמץ את מה שכבר היה ברור וידוע בתקופת התנ"ך.

קהילה חזקה היא גם עמדה מוסרית חזקה, כפי שניסח אלי ויזל: "ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות וההפך מחיים אינו מוות, אלא האדישות בין החיים למוות"

קהילה חזקה שמצמיחה הנהגה מקומית נחושה וחדורת מוטיבציה שמחוברת לתושבים וקשובה לצורכיהם, היא הבסיס לשינוי שכולנו מייחלים לו. קהילה חזקה ותומכת בה האזרחים לוקחים אחריות ופועלים ביחד לרווחתם, היא הדרך הנכונה לחיים טובים יותר גם היום.

נתי בירמן מנועים הוא מנהל המטה בתנועת "תנועה ישראלית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 532 מילים

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

למקרה שפיספסת

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

כולם רואים את הפיל שבחדר

כולם רואים את הפיל שבחדר – חוץ מהפוליטיקאים. אחרי 4 סבבי בחירות, כאשר פנינו לסבב החמישי, ברור לכולם כי שיטת הבחירות לא מתאימה לישראל, ואני מוסיף – הגיע זמן חוקה.

שיטת הבחירות מעודדת את הפלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, כלומר מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו את כח הסחיטה של לשון המאזנים.

שיטת הבחירות מעודדת פלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו כח סחיטה של לשון מאזנים

מכאן, שלכאורה זאת שיטת בחירות דמוקרטית לעילא, אבל למעשה התוצאה לא דמוקרטית, כי המנצח מפסיד והמפסיד מנצח, ומי ששולט בסופו של דבר זה המיעוט, כשהרוב נמצא באופוזיציה.

אי אפשר לתקן את המצב בלי חוקה. ביחוד עכשיו, ברמת פוליטיקה כל כך ירודה, שחיסלה את חוקי היסוד שהם התשתית לחוקה. בלי חוקה, ההידרדרות שאנו חוזים בה היום תיצור מומנטום לצלילה.

חוקה לא הייתה מאפשרת את המצב לפיו מי שזכה בבחירות לא קיבל מנדט, ואת המדינה מנהלים רסיסי מפלגות שהם מיעוט בעם.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי, וש"הערבים הם טרוריסטים" והם פסולים מלבוא בקהל הממשלה.

פעם היה ויכוח גדול בין הימין לשמאל – על עתיד השטחים ופתרון הבעיה הפלסטינית. כעת הוויכוח הזה הסתיים, כי אין פרטנר פלסטיני, אבל האג'נדה חוגגת. אשר לבעיה העדתית, כל אחד מכיר ממשפחתו הקרובה כי כל העדות מתערבבות זו בזו, חוץ מן החרדים, וכי אין בעיה עדתית אמיתית. אבל זה לא משנה לאג'נדה.

ערביי ישראל נאמנים וכולנו רואים אותם בבתי החולים נלחמים נגד הקורונה, שכם אל שכם עם כל עם ישראל.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי

מה הוויכוח האמיתי היום? בעד שחיתות או נגד שחיתות. זאת האג'נדה, אבל מישהו צריך לספר זאת לפוליטיקאים. ברגע שזאת תהיה האג'נדה אפשר יהיה להקים את ממשלת השינוי (שינוי למה? שינוי למי?) כי את האג'נדה השקרית של ימין נגד שמאל ואשכנזים נגד מזרחיים תחליף האג'נדה האמיתית – מי בעד שחיתות ומי נגד שחיתות. עם הערבים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 366 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים ו-1 תגובות
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניתוח הצליח, החולה הוטרדה מינית

הטרדות מיניות, החפצה והתנהגות בריונית כלפי נשים הפכו לתופעה שכיחה במערכת הבריאות ● כולן סובלות מזה: רופאות, אחיות, מתמחות - ומטופלות ● ד"ר ליאור שחר אספה במשך שלוש שנים עדויות קשות בבתי החולים: "זה לא סוטה פה, סוטה שם. התופעה הזו רחבה ומושתקת" ● משרד הבריאות: "אנחנו עובדים על שיפור מתמיד של המנגנונים"

עוד 1,945 מילים ו-1 תגובות

הניסיונות להקמת ממשלה: בפעם השנייה בתוך פחות מיממה נתניהו ובנט ייפגשו

דיווח: הליכוד נמנע מלהביא להצבעה את הצעתו להקמת ועדה מסדרת, כי ימינה איימה שאם הנושא יועלה - תצביע יחד עם מתנגדי נתניהו ● אילן ישועה העיד בבית המשפט, שלבקשת נתניהו, ריאיון שקיים נערך מחדש ● גנץ: ביקשתי מהיועמ"ש לחקור את ההדלפות בנושא איראן ● יאיר גולן ממרצ קורא לאיחוד של מפלגתו עם העבודה ● בשבוע הבא הלימודים צפויים להתחדש ללא קפסולות

עוד 60 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה