הפרויקטור אש מציע: בעוד שבועיים פתיחה של התרבות, הספורט והקניונים בתו ירוק

הפתיחה - בתלות בחיסונים ונתוני תחלואה ● הקבינט אישר: ביום חמישי לימודים בגנים, א׳ עד ד׳, וי״א, י״ב בערים ירוקות וצהובות ● בערים אדומות יותר ללמוד בחוץ בקבוצות של עד 10 אנשים ● בג״ץ האריך את תוקף חוק הגיוס עד יולי ● מנדלבליט: גנץ לא יכול לסגור את גל״צ ● סקר: מרצ לא עוברת את אחוז החסימה, גוש נתניהו בנט ב-62 ● גילה גמליאל מאיימת לתבוע את גנץ

ממונה הקורונה, פרופסור נחמן אש, בעיריית ירושלים, 22 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
ממונה הקורונה, פרופסור נחמן אש, בעיריית ירושלים, 22 בנובמבר 2020

בוקר טוב! עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אומר לכאן ב' שהוא לא מבקש לדחות את שלב ההוכחות לאחר הבחירות, אלא רק לעבוד לפי הסדר המקובל בתיק מהסוג הזה. לדבריו, דרושה דחייה לא רק לאחר הבחירות אלא להרבה אחרי כן.

"אף פעם לא ביקשנו דחייה. יש נוהל של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, כבוד השופט גרוניס, שהוא הנחיה לשופטים, לפי הנוהל הזה, במגה תיקים, ואצלנו זה מגה תיק, לפי הנוהל הזה אחרי השלב המקדמי שעוד לא סיימנו אותו, צריך לחכות בין 90 ל-120 ימים עד שמתחילים את שלב ההוכחות.

"ראש הממשלה לא זכאי להנחת סלב אבל גם לא להחמרת סלב. יש נוהל שמנחה את השופטים וקובע בדיוק מה המועדים, זה לא בוא נחליט אצל רה"מ תוך 30 ואצל פלוני אלמוני משהו אחר. מדברים על הוכחות כאילו זורקים מישהו לאולם ומכינים הגנה תוך רגע.

"הנוהל מדבר על המועדים שבהם צריך לספור בין 90 ל-120 יום. כתב האישום הוגש לפני שנה ותוקן לפני חודשים מעטים, שנה שלמה הצוות של בעז בן צור ושלי עובדים מסביב לשעון כדי להכין בקשות שמתקבלות. יש פה בעיות אינסופיות בתיק הזה והתפקיד שלנו להביא את זה לידיעת בית המשפט.

"כמה פעמים ההגנה ביקשה דחייה בתיק הזה? באמת, אם אגיד לך שמעולם לא ביקשנו דחייה חוץ מכמה ימים, מה תאמר על הדבר הזה? אתם מייצרים מציאות אלטרנטיבית שלא מתכתבת עם המציאות.

"היתה קורונה. בתי המשפט לא עבדו בקורונה. אתה רוצה שיכינו את התבשיל מהסוף להתחלה אבל יש דרך. צריך לקנות פרודוקטים אחר כך מתחילים להכין את התבשיל … אתה רוצה שאני ארוץ לעדים בלי חומרי חקירה? צריך לפעול לא לפי נוהל נתניהו אלא לפי נוהל גרוניס ואם אנחנו רוצים שרה"מ יזכה למשפט צודק אנחנו צריכים לתת לו את הזכויות כמו לכל אדם אחר.

"לא לאט ולא מהר, זה לפי הסדר. יש פה ניסיון של הרבה שנים מתוך ניסיון מצטבר של איך לנהל משפטים פליליים. מה מקשה עלינו? למה אתה לא בא בטענות לפרקליטות, שהסתירו מאיתנו המון חומרים, במהלך השנה קיבלנו מהם ארגזים של חומרים.

"אני לא מתכוון להתייחס לנושא הזה, (שיחת טלפון בין עו"ד בן-צור לארנון מילצ'ן) לצערי זה מתחיל להריח כמו ספין, פתאום בדיון בבית המשפט אחרי שאומרים לנו שמתחילים בתיק 4,000 פתאום אומרים נתחיל בתיק 1,000, אם יתחילו ב-1,000 באמת נצטרך דחייה כי התכוננו לתיק 4,000".

ניצן הורוביץ (מרצ) אומר כי אין ממש בטענות של נתניהו על כך ששלב ההוכחות במשפט יהווה התערבות בבחירות. בהקשר לבחירות עצמן, יו"ר מרצ אמר שמפלגתו לא תמליץ על גדעון סער לראשות הממשלה.

"ראש הממשלה חושב שאחרי הבחירות תוקם ממשלה שתפטור אותו מהמשפט זו כל המטרה שלו כבר שנתיים. זה צווחת הקוזאק הנגזל, ראש ממשלה שמגיע למשפט לא צריך להיות ראש ממשלה ונתניהו עשה הכל במשך המון זמן לעכב לפגוע ולחבל בהליך הזה ועכשיו הוא מתלונן שזה מגיע לבחירות ונמשך הרבה זמן.

"זה הכל תוצאה של מעשיו שלו. הטענות האלה לא רציניות כל עו"ד מתחיל מבין את הפרכה והגיחוך בטענות האלה ואני מקווה שבית המשפט ידחה אותן על הסף. זה על גבול הפרודיה: ראש הממשלה משתמש בתפקידו ברגל גסה כדי לתקוף את בית המשפט, היועמ"ש, פרקליט המדינה, כל המערכת על הכוונת שלו והוא בא בתלונות שמשתמשים בזה בבחירות, הוא הפך את המערכת לשק חבטות ולקרבן, אנחנו בבחירות רביעיות רק בגלל שהוא נאשם בשחיתות אישית.

"סער הוא לא האופציה המועדפת עלינו אנחנו רוצים ממשלת מרכז-שמאל ומבינים שיהיו בה שותפים נוספים אני לא פוסל אף אחד. לא נמליץ ולא נתמוך באנשי ימין לראשי ממשלה, לא נגיע לממשלה מהסוג הזה המספרים לא מכוונים לכיוון הזה. בפירוש לא כהובלה שלהם בזה לא נתמוך אנחנו מפלגת שמאל ורוצים שינוי ולתת מושכות לאיש ימין זה לא שינוי, האלטרנטיבה האידאולוגית לימין זה שמאל וזה מרצ".

בליכוד לא רוצים למנות יו"ר ועדת חינוך בכנסת ומשתקים את עבודתה, לפי דיווח של זאב קם בכאן ב'.

לדבריו, מאז שרם שפע התפטר מהכנסת והצטרף למפלגת העבודה, אין יו"ר לוועדת החינוך. הוועדה היתה לעומתית כלפי הממשלה, וביטלה החלטה לסגור כיתות ה'-י' ואת זה רוצים בליכוד למנוע עכשיו.

כחול-לבן רצו למנות במקום שפע את תהילה פרידמן אך בליכוד מסרבים ועל ידי כך מבטיחים שלא תהיה ועדה שתוכל לאתגר את החלטות הממשלה. המשמעות היא שאין פיקוח פרלמנטרי על הממשלה בנושא החינוך בתקופה שהיא במוקד הדיון הציבורי.

מעל 3.5 מיליון איש בישראל התחסנו לקורונה, מהם 2.1 מיליון שהתחסנו גם למנה השנייה, לפי שר הבריאות יולי אדלשטיין.

קבוצה של אנשי חינוך התאגדה כדי לשמר את הזכות שלהם לבחור אם להתחסן או לא ולעמוד בפני לחצים של משרד החינוך ומנהלות בתי הספר. עו"ד רותם בראון שמייצגת אותם דיברה על כך בכאן ב'.

"יש עניין של זכויות אדם ומי שלא רוצה להתחסן. הגוף שלי ברשותי. זכות האדם לעשות הליך על גופו, אם עושים הליך רפואי על גופו בניגוד לרצונו זה כמו אונס, ובא מישהו שאומר או שלא תתפרנס או שתזריק את החומר לגוף שלך, כי זו האמת שאין בלתה. רפואה זה לא מדע מדוייק … בהיסטוריה עשו טעויות קולוסאליות שהביאו לתמותה רבה".

"התחלנו לשמוע סיפורים לא נעימים מפה לשם זה הפך ל-150 ועכשיו לא יודעת כמה. פנינו במכתב ליועמ"ש, כדי שבעצם יפסיקו ההצקות והאיומים, בכל מקום זה עלה בצורה אחרת, כל מנהל וראש עיר מפרש את זה בצורה אחרת. היו כאלה שפנו אליהם ואמרו אם לא תתחסן אתה תפוטר.

"התשובה לשאלה למה לא התחסנת חוסה תחת סודיות רפואית. מעולם אף עובד לא נדרש לספק תשובות לשאלות האלה. בקבוצה שלי יש כאלה שכן ולא התחסנו, יש את כל הקשת, יש כאלה שלא יכולים להתחסן בגלל שהם נוטלים תרופות מסויימות … יכולות להיות המון סיבות. אדם שמע רופאים מסויימים ולא מעוניין להתחסן.

"אני יכולה להבין כל עמדה ואתה יודע מה הייתי פעם בעמדה כזו, אבל אולי זה היה ממקום שלא הבנתי את המורכבות של הנושא הזה. יש אנשים שעשו תחקיר או שמעו בטלוויזיה מספר רופאים שחוזרים על אותו סיפור ומטילים אימה על אנשים ומפיצים מידע שלפיו … לגבי החיסונים והיעילות שלהם, יש הרבה דברים שלא יודעים כרגע".

סגירה