הסנאטור צ'אק שומר נושא דברים במסיבת עיתונאים ברובע קווינס שבניו יורק, 8 בפברואר 2021 (צילום: Seth Wenig, AP)
Seth Wenig, AP

צ'אק שומר הוא היהודי הבכיר ביותר בוושינגטון כיום - ולרגע אינו מסתיר את שורשיו

מאז היה ילד בברוקלין ביקש להפוך לבן האהוב של ארה"ב, מספרת פראן שומר, אחותו הצעירה של הסנאטור הבכיר ● שומר, אחד הדמוקרטים היחידים שהתנגדו להסכם הגרעין עם איראן, מקפיד בשיטתיות לתמוך במדינת ישראל ● "אל תגידו לי שדברים אינם יכולים להשתנות", ציטט שומר את הנשיא ביידן בנאום שבו הושבע למנהיג הרוב בסנאט

שעות אחדות אחרי שג'ו ביידן הושבע לנשיאהּ ה-46 של ארצות הברית, ב-20 בינואר, נערך בסנאט טקס השבעה נוסף – ג'ון אוסוף ורפאל וורנוק נשבעו אמונים לשמש כסנאטורים מטעם מדינת ג'ורג'יה והפכו בכך את הדמוקרטים לסיעת הרוב, ואת צ'אק שומר למנהיג הרוב בסנאט.

שומר לא היה יכול להניח לרגע לחלוף מבלי להזכיר את ההיסטוריה היהודית שלו. אחרי הכל, הוא מעולם לא נרתע מאזכור הרקע היהודי שלו, ולכן גם הפעם הזכיר את שורשיו היהודיים, ולא היסס לצטט מהתנ"ך.

"עם השבעת הסנאטורים האלה, יעבור הסנאט לשליטת הדמוקרטים… בראשותו של מנהיג הרוב, יליד ניו יורק הראשון בתולדות ארצות הברית", אמר. "ילד מברוקלין, בנם של מדביר ועקרת בית, צאצא לקורבנות השואה".

צ'אק שומר לצד ג'ון קרי והילרי קלינטון בוושינגטון, 30 בינואר 2007 (צילום: Charles Dharapak, AP)
שומר לצד ג'ון קרי והילרי קלינטון בוושינגטון, 30 בינואר 2007 (צילום: Charles Dharapak, AP)

"זו אחריות עצומה להיות מנהיג הרוב בסנאט. עצומה במובן של מעוררת יראה כמתואר בתנ"ך – כפי שהמלאכים חשו מורא בפני האל. היום אני חש את מלוא כובד האחריות הזאת המוטלת על כתפיי".

הממשל החדש בארצות הברית כלל כמה אלמנטים היסטוריים ליהודים: שומר הוא עכשיו הפוליטיקאי היהודי שנבחר לתפקיד הבכיר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. אוסוף הוא הסנאטור היהודי הראשון מטעם ג'ורג'יה. ודאג אמהוף, בעלה היהודי של סגנית הנשיא קמלה האריס, הוא ה"ג'נטלמן השני" הראשון בתולדות ארצות הברית, כינוי שניתן לבן הזוג של סגנית הנשיא.

"זו אחריות עצומה להיות מנהיג הרוב בסנאט. עצומה במובן של מעוררת יראה כמתואר בתנ"ך – כפי שהמלאכים חשו מורא בפני האל. היום אני חש את מלוא כובד האחריות הזאת המוטלת על כתפיי"

בדבריו בסנאט שאל שומר משפט מנאום ההשבעה שנשא מספר שעות לפני כן הנשיא ביידן, בנוגע לפריצת תקרת הזכוכית שנבעה ממינויה של האריס, שהייתה לאישה הראשונה הלא-לבנה שתשמש בתפקיד סגנית הנשיא. שומר ראה בו גם משמעות עבור היהודים בארצות הברית.

"כפי שאמר הנשיא ביידן בנאום הבכורה שלו: 'אל תגידו לי שדברים אינם יכולים להשתנות'", הוא אמר.

צ'אק שומר משוחח עם כתבים מחוץ לאולם הסנאט, 21 בינואר 2020 (צילום: Julio Cortez, AP)
שומר משוחח עם כתבים מחוץ לאולם הסנאט, 21 בינואר 2020 (צילום: Julio Cortez, AP)

הדי החגיגות של שומר נדמו אחרי זמן קצר. הוא נושא מעתה באחד התפקידים הקשים בפוליטיקה האמריקאית ועומד בראש סנאט עם רוב שברירי במיוחד – 50 מושבים לדמוקרטים ו-50 לרפובליקאים – שהאריס יכולה להכריע בזכות קולה שובר השוויון.

אם יעלה בידו לגייס תמיכה בסנאט, יוכל שומר להותיר חותם משמעותי על שורה של נושאים שביידן רוצה לקדם לאחר שוך המגפה – משינויי האקלים, דרך סוגיית ההגירה ועד ביטוח הבריאות של תושבי ארצות הברית.

שומר, הידוע כאיש האמצע, כבר הפגין סימנים שיהיה מוכן לנקוט גישה אגרסיבית יותר, אולי בהשראתו של יריבו הרפובליקני, הסנאטור מיטש מק'קונל, שלא אחת סטה מהפרוטוקול המקובל בסנאט כדי לקדם את האינטרסים של מפלגתו.

מנהיג הרוב בסנאט, צ'אק שומר, בגבעת הקפיטול בוושינגטון, 4 בפברואר 2021 (צילום: Andrew Harnik, AP)
שומר בגבעת הקפיטול בוושינגטון בשבוע שעבר (צילום: Andrew Harnik, AP)

סטו לוסר, מי ששימש בעבר דוברו שומר, טוען שבניגוד לסנאטורים רבים, שומר יודע ליצור קבוצות קטנות של מחוקקים משתי המפלגות, שיוכלו לקדם סוגיות עליהן הם מסכימים, בלי קשר להשתייכותם המפלגתית. גישתו של שומר היא "אנחנו נבנה קואליציה כי כבר נמצא את התומכים מהצד השני, ונביא אותם לכך שיעבדו איתנו על בסיס דו-מפלגתי", אמר לוסר.

אם יעלה בידו לגייס תמיכה בסנאט, יוכל שומר להותיר חותם משמעותי על שורה של נושאים שביידן רוצה לקדם לאחר שוך המגפה – משינויי האקלים, דרך סוגיית ההגירה ועד ביטוח הבריאות של תושבי ארצות הברית

מינויו של שומר למנהיג הרוב בסנאט הוא בהחלט שיא בקריירה השאפתנית של הסנאטור היהודי מניו יורק. אחותו של שומר, העיתונאית פראן שומר, כתבה בספר מ-1986: "מאז שהיה בן שמונה רצה אחי הבכור לעצב מחדש את מעמדו במשפחתנו – נשיא משפחת שומר, הבן האהוב של ארצות הברית".

שומר גדל במארין פארק, שכונה בברוקלין שבשנות החמישים והשישים של המאה שעברה הייתה גדושה במהגרים יהודים, איטלקים, פורטוריקנים ומהאיים הקריביים. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון על שם ג'יימס מאדיסון, הוא למד משפטים באוניברסיטת הארוורד בשלהי שנות השישים. שומר מעולם לא חש בנוח בהארוורד, בין גדודי הסטודנטים הלבנים, נוצרים ובני המעמד העליון.

צ'אק שומר וסגנית הנשיא קמלה האריס בגבעת הקפיטול, 20 בינואר 2021 (צילום: Greg Nash/Pool Photo via AP)
שומר וסגנית הנשיא קמלה האריס בגבעת הקפיטול, 20 בינואר 2021 (צילום: Greg Nash/Pool Photo via AP)

שומר מעולם לא עסק במשפטים וצלל היישר מהאוניברסיטה אל עולם הפוליטיקה. בין 1974 ל-1981 שירת בבית המחוקקים של מדינת ניו יורק, ואחרי כן המשיך לבית הנבחרים של ארצות הברית, כשהוא מייצג שלושה מחוזות שונים בברוקלין ובקווינס עד 1999, השנה שבה נבחר לסנאט.

בשנותיו הארוכות במערכת הפוליטית, הפגין שומר שוב ושוב את תמיכתו בקהילה היהודית האמריקאית ובמדינת ישראל. ב-2015 הוא התייסר בנוגע להסכם הגרעין האיראני, נקרע בין הרצון לתמוך בממשל אובמה לבין החשש שההסכם אינו מבטיח את ביטחונה של ישראל במידה הראויה. בסופו של דבר היה שומר אחד הדמוקרטים המעטים אשר התנגדו להסכם.

שומר יודע ליצור קבוצות של מחוקקים משתי המפלגות, שיוכלו לקדם סוגיות עליהן הם מסכימים. גישתו אומרת – "נבנה קואליציה כי כבר נמצא את התומכים מהצד השני, ונביא לכך שיעבדו איתנו", אומר דוברו לשעבר

תדמיתו הציבורית היא של יהודי ניו יורקי לפני ולפנים, תדמית שלא פעם שימשה נשק בידי מבקריו, לעתים גם עם רמיזות אנטישמיות מוסוות. אבל שומר לא מסתיר את שורשיו היהודיים או את היותו ניו יורקי אמיתי. הוא גם לא מוותר על השתתפות באירועים פוליטיים של ניו יורק, או בכינוסים של הקהילה היהודית, אפילו כשסדר יומו עמוס בעבודת הסנאט בוושינגטון.

צ'אק שומר נושא דברים בהפגנה נגד איסור הפלות מחוץ לבית המשפט העליון של ארצות הברית, 21 במאי 2019 (צילום: Jacquelyn Martin, AP)
שומר נושא דברים בהפגנה נגד איסור הפלות מחוץ לבית המשפט העליון של ארצות הברית, 21 במאי 2019 (צילום: Jacquelyn Martin, AP)

סטו לוסר נזכר כיצד שומר ומשפחתו – החברים זה שנים בבית הכנסת "בית אלוהים" בפארק סלופ שבברוקלין – בילו את אחד מערבי חג המולד בראשית שנות ה–2000 במסעדה בצ'יינטאון, כמיטב המסורת של יהודי ארצות הברית הנוהגים לצאת למסעדות סיניות בשעה ששאר האומה חוגגת את חג המולד.

כשהתעוררה התרעה על פיגוע טרור אפשרי באותו לילה, ניסה לוסר נואשות להשיג את שומר ולהזהירו, אולם הטלפון שלו היה כבוי. לוסר החל לטלפן לכל המסעדות הסיניות בדרום מנהטן, מנסה לברר אם הסנאטור סועד שם כרגע.

בסופו של דבר מצא אותו לוסר, אחרי שעות של טלפונים. ומדוע הוא לא אותר? כי הוא ומשפחתו "נראו כמו כולם" בעיני עובדי המסעדות שנשאלו. "הם כולם אמרו לי 'לא, אין כאן סנאטור, רק משפחה יהודית'".

עוד 845 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 14 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

כולם רואים את הפיל שבחדר

כולם רואים את הפיל שבחדר – חוץ מהפוליטיקאים. אחרי 4 סבבי בחירות, כאשר פנינו לסבב החמישי, ברור לכולם כי שיטת הבחירות לא מתאימה לישראל, ואני מוסיף – הגיע זמן חוקה.

שיטת הבחירות מעודדת את הפלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, כלומר מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו את כח הסחיטה של לשון המאזנים.

שיטת הבחירות מעודדת פלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו כח סחיטה של לשון מאזנים

מכאן, שלכאורה זאת שיטת בחירות דמוקרטית לעילא, אבל למעשה התוצאה לא דמוקרטית, כי המנצח מפסיד והמפסיד מנצח, ומי ששולט בסופו של דבר זה המיעוט, כשהרוב נמצא באופוזיציה.

אי אפשר לתקן את המצב בלי חוקה. ביחוד עכשיו, ברמת פוליטיקה כל כך ירודה, שחיסלה את חוקי היסוד שהם התשתית לחוקה. בלי חוקה, ההידרדרות שאנו חוזים בה היום תיצור מומנטום לצלילה.

חוקה לא הייתה מאפשרת את המצב לפיו מי שזכה בבחירות לא קיבל מנדט, ואת המדינה מנהלים רסיסי מפלגות שהם מיעוט בעם.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי, וש"הערבים הם טרוריסטים" והם פסולים מלבוא בקהל הממשלה.

פעם היה ויכוח גדול בין הימין לשמאל – על עתיד השטחים ופתרון הבעיה הפלסטינית. כעת הוויכוח הזה הסתיים, כי אין פרטנר פלסטיני, אבל האג'נדה חוגגת. אשר לבעיה העדתית, כל אחד מכיר ממשפחתו הקרובה כי כל העדות מתערבבות זו בזו, חוץ מן החרדים, וכי אין בעיה עדתית אמיתית. אבל זה לא משנה לאג'נדה.

ערביי ישראל נאמנים וכולנו רואים אותם בבתי החולים נלחמים נגד הקורונה, שכם אל שכם עם כל עם ישראל.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי

מה הוויכוח האמיתי היום? בעד שחיתות או נגד שחיתות. זאת האג'נדה, אבל מישהו צריך לספר זאת לפוליטיקאים. ברגע שזאת תהיה האג'נדה אפשר יהיה להקים את ממשלת השינוי (שינוי למה? שינוי למי?) כי את האג'נדה השקרית של ימין נגד שמאל ואשכנזים נגד מזרחיים תחליף האג'נדה האמיתית – מי בעד שחיתות ומי נגד שחיתות. עם הערבים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 366 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

מועדון יום הזיכרון המצומצם

בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.

דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם  קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם ואינם חלק מתבנית נוף מולדתם.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם

האתוס השולט בחברה החרדית הוא, כי מי שבאמת שומרים על עם ישראל וחייליו מפני הקמים עלינו לכלותנו – הם לא חיילי צה"ל, אלא בראש ובראשונה אותם רבבות תלמידי סיירות התורה במוסדות החינוך החרדיים.

25% נוספים מכלל תלמידי מערכת החינוך לומדים בבתי הספר הערבים, שגם בהם, כאמור, העמידה בצפירה אינה רלוונטית כלל. אז נכון שהנוצרים במזרח התיכון מחוץ לישראל מהווים מיעוט נרדף, ושהסונים בסוריה מגורשים, נרצחים ונאנסים, אך מבחינת רובה המכריע של החברה הערבית, חיילי צה"ל עדיין מגלמים ביתר שאת את האויב והכובש.

הסטטיסטיקה אינה משקרת והמציאות בשטח מעידה כי הסקטורים החילוני והדתי לאומי הם היחידים שרואים ביום הזיכרון מרכיב גורדי באתוס הציוני. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, הוא שמי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים. הם הגורם הישיר למצב החדש, כמי שמממנים אותו וכמי שמתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי מדינת ישראל.

כאשר ילד אינו לוקח שום חלק בעבודות הבית אלא רק עסוק בענייניו, הוא הופך לכפוי טובה כלפי כל מי שמסייע לו – "וישמן ישורון ויבעט". עלות ההסכם הקואליציוני האחרון של מפלגת יהדות התורה והליכוד הגיע לכ-8 מיליארד שקלים.

בחישוב גס אנו מדברים על הוצאה ממוצעת של 1300 ₪ עבור כל אזרח מעל גיל 20 בישראל. היות ש-20 בלבד מאוכלוסיית ישראל אמונה על תשלום של 90 אחוז ממיסי המדינה, מדובר בפועל בעלות שנתית המתקרבת לכ-5000 ₪ עבור כל אזרח במדינה שמשלם מיסים.

בעבר, היה מדובר במיעוט קטן, שלא שילם מיסים ולא שירת בצבא. אך היום המציאות התהפכה לחלוטין – כאשר אותם שוליים בדלניים משתמטים התרחבו לממדים מפלצתיים, כשמנגד שני הסקטורים שכורעים תחת נטל המס ומשרתים בצבא סוחבים על כתפיהם הצנומות והצרות את 90% הנותרים.

מי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים, שמממנים ומתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי המדינה

הציבורים החילוני והדתי לאומי אינם קורבנות של המציאות, אלא מי שיוצרים אותה. ציבורים שבוחרים לממן מציאות שונה מכל מה שהכרנו. לעצב אותה בכספם. מציאות שבה דקת הדומייה ביום הזיכרון הפכה לסוגיה סקטוריאלית צרה, שנוגעת לקבוצות מסוימות וחסרת כל ערך סנטימנטלי, רגשי ולאומי עבור מגזרים גדולים בחברה הישראלית.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר https://www.facebook.com/groups/326060588084664/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 450 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניתוח הצליח, החולה הוטרדה מינית

הטרדות מיניות, החפצה והתנהגות בריונית כלפי נשים הפכו לתופעה שכיחה במערכת הבריאות ● כולן סובלות מזה: רופאות, אחיות, מתמחות - ומטופלות ● ד"ר ליאור שחר אספה במשך שלוש שנים עדויות קשות בבתי החולים: "זה לא סוטה פה, סוטה שם. התופעה הזו רחבה ומושתקת" ● משרד הבריאות: "אנחנו עובדים על שיפור מתמיד של המנגנונים"

עוד 1,945 מילים ו-1 תגובות

הניסיונות להקמת ממשלה: בפעם השנייה בתוך פחות מיממה נתניהו ובנט ייפגשו

דיווח: הליכוד נמנע מלהביא להצבעה את הצעתו להקמת ועדה מסדרת, כי ימינה איימה שאם הנושא יועלה - תצביע יחד עם מתנגדי נתניהו ● אילן ישועה העיד בבית המשפט, שלבקשת נתניהו, ריאיון שקיים נערך מחדש ● גנץ: ביקשתי מהיועמ"ש לחקור את ההדלפות בנושא איראן ● יאיר גולן ממרצ קורא לאיחוד של מפלגתו עם העבודה ● בשבוע הבא הלימודים צפויים להתחדש ללא קפסולות

עוד 60 עדכונים

המרוץ המסוכן לנשיאות המדינה יוצא לדרך

עדותו של אילן ישועה לפני שבוע סיפקה הצצה מדהימה לדרך בה נבחר הנשיא המדינה ב-2014 ● אחד-אחד נפלו אז המועמדים - שלא לומר חוסלו - עד שראובן ריבלין, שנוא נפשו של נתניהו, נבחר לתפקיד ● בעוד 89 ימים יעזוב ריבלין את משכן הנשיא ● לכנסת נותרו חודשיים לבחור את הנשיא ה-11 ● זה לא יהיה נתניהו ● אבל מי יהיו המועמדים האמיצים להיכנס למרוץ? ● פרשנות

עוד 813 מילים

סבב השיחות האחרון בווינה בין איראן והמעצמות על החזרה להסכם הגרעין, שיתחדש ביום רביעי, מעיד כי ארצות הברית מגיעה למשא ומתן הזה מוחלשת מאי פעם ● כעת מנסים האמריקאים לפייס את איראן באמצעות קוריאה הדרומית - ובמקביל שר ההגנה האמריקאי הגיע היום לארץ במטרה לשכנע את הקברניטים בירושלים לאפשר מרחב תמרון נוח יותר לארצות הברית ● פרשנות

עוד 591 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה