מעולם, כך נדמה, הסקרים לא עניינו כל כך את אנשי מרצ. גם אתמול הם חיכו בקוצר רוח לסקר חדשות 12 כדי לראות אם המפלגה יורדת שוב מתחת לאחוז החסימה, אחרי הסקר הדרמטי של כאן 11 מיום שלישי בערב. ראשי התנועה חששו שכל ירידה נוספת תקבע בציבור את התודעה שמדובר במפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה ואסור לבזבז עליה קולות.
למזלם, הסקר בערוץ 12 מאמש עשה עימם חסד, ומרצ קיבלה ארבעה מנדטים. המפלגה לקחה חמצן, נשמה קצת לרווחה – אבל ראשי המפלגה והפעילים עשו גם חשבון נפש. לכולם ברור כי הזינוק המופלא של מרב מיכאלי ומפלגת העבודה עשו שמות במרצ. הרכב הרשימה שנבחר בעבודה היה יכול בקלות לרוץ תחת מותג של מרצ.
אבל יש גם מי שחושב שזו תופעה מוכרת, ובסוף העניינים יסתדרו לטובת מרצ.
מוסי רז, לשעבר חבר כנסת במרצ, בדק ומצא שבכל מערכת בחירות הפריימריז בעבודה מדרדרים את מרצ בסקרים לנקודות שפל, אבל היא מתאוששת לקראת הבחירות. כך, למשל, לפני בחירות 1992 מרצ הגיעה לשמונה מנדטים בסקרים אחרי הפריימריז בעבודה, אבל סיימה עם מספר שיא של 12 מנדטים בבחירות.
"ב-1996 היינו חמישה, וזה נגמר בתשעה מנדטים לנו. ב-2013 היינו שניים, וקיבלנו שישה. גם כאשר עמיר פרץ נבחר בעבודה – אנחנו ירדנו זמנית", מתנחם רז.
מפלגת העבודה היא הסבר מתבקש והגיוני, אבל במפלגה מפנים את האצבע גם לכיוונים אחרים.
מרצ בנתה על תמיכה נרחבת בציבור הערבי. המפלגה שילבה שני ערבים בחמישייה הפותחת – הפעילה החברתית ג'ידא רינאווי זועבי במקום הרביעי, וחבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג' במקום החמישי. יש מי שמכנה את מרצ בעקבות החיבור הזה מפלגה יהודית-ערבית לכל דבר. משום כך גם נשמעת האכזבה עקב התמיכה המוגבלת שמקבלת מרצ בציבור הערבי.
אגב, הכאב הוא גם על אילן גילאון, חבר הכנסת הוותיק והפופולרי שהתבקש לפנות את המקום ברשימה לרינאווי-זועבי. גילאון הסכים באצילות נפש. "מבחינתי עדיף שאלך ויגידו לי תישאר, ולא אשאר ויגידו לי לך", הסביר גילאון.
ההסבר נעוץ באדישות הכללית שיש ברחוב הערבי בגלל הפיצול הפוליטי. שלוש מפלגות ערביות מתמודדות היום בשטח – המפלגה האיסלמית (רע"מ), המפלגה המשולשת (חד"ש, בל"ד ותע"ל), ורשימה בשם מען של מוחמד דראושה. המצב הזה פוגע כנראה גם במרצ, שקיבלה יחד עם העבודה וגשר 2.2% מהקולות הערביים בבחירות האחרונות.
במרצ מסתכלים בעצב גם על ההתלהבות של מצביעי המפלגה מכוכבים אחרים שעולים על המפה. "בכל מערכת בחירות חושבים שיש משיח חדש", אומרת זהבה גלאון, יו"ר מרצ לשעבר. "פעם זה בני גנץ, פעם ציפי לבני, עכשיו מיכאלי יצרה וייב. חלק הולכים לגדעון סער. אני שואלת, מה זה צריך להיות? מה עם הערכים שלנו? גדעון סער הוא הרי הפוך מאיתנו".
"בכל מערכת בחירות חושבים שיש משיח חדש. פעם זה בני גנץ, פעם ציפי לבני, עכשיו מיכאלי יצרה וייב. חלק הולכים לגדעון סער. אני שואלת, מה זה צריך להיות? מה עם הערכים שלנו? גדעון סער הוא הרי הפוך מאיתנו"
גלאון, ולא רק היא, מכוונת לעבר המועמד מספר 3 ברשימה, חבר הכנסת יאיר גולן. הביקורת הפנימית עליו רבה, בעיקר מאז שיצא מאולם המליאה באקטובר האחרון, בהצבעה על הצעת חוק של תמר זנדברג להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם. בימים האחרונים הודיע גולן שהוא מוכן לשבת בממשלה של גדעון סער, והכעס עליו גבר.
"זו טעות כפולה", טוענת גלאון. "זה נותן תחמושת לנתניהו. הוא אומר תראו מי הולך לגדעון סער, אז תצביעו עבורי. זה גם מוריד קולות מאיתנו, כי זה נותן לגיטימציה למפלגות אחרות. אנחנו פועלים נגד האינטרס של עצמנו".
גלאון, רז ופעילים אחרים תובעים להיצמד לאידיאולוגיה הקשיחה של מרצ בבחירות האלה. גלאון, שהייתה יו"ר מרצ ב-2013, רצה אז תחת הסיסמה "שמאלנים הביתה", והמפלגה עלתה משלושה לשישה מנדטים "כי הצביעו עבורי עם הלב ועם הערכים".
רז מבקש להיצמד בכוח לנושא המדיני, להזכיר את הכיבוש ואת האפרטהייד, ואת המאבק לטובת המדינה הפלסטינית, ולא לברוח לנושאי חברה או דת ומדינה. "זה הייחוד שלנו. יש חמישה מנדטים בציבור שהנושא הזה חשוב לו, ואנחנו צריכים לקחת את כולם. זה גם הנושא היחידי שמחזיק אותנו על פני המים. לכל ההישגים האחרים שלנו עולים תמיד טרמפיסטים, בעיקר נתניהו".
מרצ, אביגדור ליברמן והרשימה המשותפת הן היחידות שלא נכנסו לממשלת נתניהו מאז סיבוב הבחירות הראשון באפריל 2019. גם העניין הזה לא מככב מספיק בקמפיין, בעיקר מול מפלגת העבודה, שיש בה מנגנון קבוע שמבקש תמיד להצטרף לממשלה.
ויש גם טענות נגד יו"ר המפלגה ניצן הורוביץ, ועל חברי הנהלה שנטשו בגלל ההתנהגות שלו, ועל חוסר מוטיבציה כללי. בעיות אינן חסרות, ועמן אובדים גם המנדטים ועולה הסכנה שהמפלגה ההיסטורית עומדת לרדת מהבמה הפוליטית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מפלגה דון קישוטית, במקום להתחבר לציבור היא מנסה לשנות את דעתו במידי.
זה מצחיק, הם טוענים שהעבודה לכאורה לקחה להם קולות בגלל שהם לא מספיק שמאל, גם אם זה נכון מלכתחילה זה היה טיפשי לגרור את המפלגה למאבק על אלקטורט כל כך צר, זה שהעבודה שברה כל כך שמאלה לא אומר שזה גם מה שמרצ צריכה לעשות.
עם כל זאת אני חושב שהם יצליחו בבחירות האלה, הם הצליחו לאזן בין האגף הימני של המפלגה לשמאלי בלי לפגוע באחד מהם, לא שהאיזון בין אגפי המפלגה זה הכיוון הנכון, אבל לי לפחות נראה שזה יספיק ל 5-6 מנדטים ואולי אפילו 7.