עשור אחרי הצלחת המחזמר "אוליבר!", המבוסס על ספרו של צ'ארלס דיקנס "אוליבר טוויסט", המלחין ליונל בארט חיפש דמות נשית חזקה שעליה יוכל לבסס מחזמר חדש, לצד שותפו רוג'ר קוק, זמר פופולרי, כותב שירים ומפיק.
"שנינו רצינו לכתוב מחזה על אישה חזקה, וליונל חשב על הרעיון של גולדה מאיר", מספר קוק לזמן ישראל. "שנינו קראנו את האוטוביוגרפיה שלה, והמוזיקה והשירים פשוט קפצו אלינו מהדפים".
מאיר נולדה בקייב ב-3 במאי 1898, ועברה עם משפחתה לארה"ב ב-1906, שם חיה עד שהיגרה לפלשתינה המנדטורית ב-1921. היא כיהנה כראשת ממשלת ישראל מ-17 במרץ 1969, ועד התפטרותה ב-11 באפריל 1974, בעקבות מלחמת יום כיפור. היא מתה מסרטן הדם ב-8 בדצמבר 1978. היא האישה היחידה שעמדה עד כה בראש ממשלה בישראל.
המחזמר, "לשנה הבאה בירושלים", נכתב באמצע שנות ה-70, אבל בארט, שמת ב-1999, מעולם לא זכה לראות אותו על במה. אבל היום (חמישי) בערב, שיר הנושא של המחזמר יזכה לחשיפה ראשונה בביצוע אונליין ביוזמת המופע העולמי של המכון היהודי למוזיקה (JMI), למען מוזיקה ומוזיקאים יהודים.
השחקנית הבריטית מורין ליפמן תבצע את "לשנה הבאה בירושלים", שיר ערש מהורהר וקליט שמזמרת הדמות של בלומה מאבוביץ', אמה של גולדה מאיר, לגולדה הצעירה המבועתת מהפוגרום המתקרב לכפר הרוסי שלהם.
"מחזות זמר עשויים מסיפורים טובים, ואני חושב שנשים חזקות כמו מאיר הן דוגמאות נהדרות לעלילות של מחזות זמר", אומר מפיק התיאטרון המוזיקלי ניל מרקוס, שהוא גם המנהל האמנותי של הארוע. המופע העולמי של המכון היהודי למוזיקה יכלול יצירות דתיות, חזניות, קלאסיות ומזרחיות, כמו גם קטעים ממחזות זמר.
מרקוס מתייחס למחזות זמר מצליחים כמו "כאן נמצאת האהבה" ו"אוויטה" – על חייהן של הגברת הראשונה של הפיליפינים, אימלדה מרקוס, והגברת הראשונה של ארגנטינה, אווה פרון.
"אנשים חזקים בכלל, בין אם יש להם את התומכים שלהם או את השונאים, הם קרקע פורייה לתיאטרון מוזיקלי, כי הם דמויות גדולות מהחיים", הוא אומר.
המחזה "לשנה הבאה בירושלים" עוסק במשפחתה וחייה של מאיר, כמו גם במערכות היחסים שלה, מספר מרקוס, ומוסיף ש"בגלל שהמחזמר עובר מרוסיה לישראל ולאמריקה, הוא מצליח לשלב בין כל הסגנונות המוזיקליים השונים האלה.
"אז זה לא רק שהמחזה עוסק באישה מעניינת עם סיפור היסטורי מאחוריו, הוא גם מתמודד עם מוזיקה מכל המדינות האלה. מכיוון ש-JMI חוגג את המוזיקה היהודית, זה נראה כמו המקום הנכון להתחיל ממנו".
מרקוס הכיר את בארט ונהג להיפגש איתו לתה בשנותיו האחרונות. "ליונל סיפר שהוא כתב מחזמר על גולדה מאיר ונתן לי להאזין לחלק. זה היה יפהפה", הוא אומר.
עד אמצע שנות ה-70, בארט כבר סבל מבריאותו הרופפת ונאבק בחובות. "הוא לא כתב הרבה זמן. פשוט נפגשנו וכתבנו והחיינו את העניין וההתלהבות שלו", מספר קוק.
הם עבדו במשך שישה חודשים בעליית הגג של בארט בסוהו בלונדון, הלכו לאלברט הול לשמוע את גולדה מאיר נואמת ואפילו באו לבקר בישראל במה שאמור היה להיות מסע מחקרי ("בהחלט לא כתבנו שם יותר מדי!"). ואז, ב-1976, עבר קוק לנאשוויל, טנסי. בארט נסע לשם כדי להתארח, ומשם הם חיברו את השירים יחד.
למרות שהמחזה משך קצת עניין, בין היתר מהמפיק הישראלי מנחם גולן, היוצרים נאלצו להיפרד מהרעיון כשגולדה מאיר הפכה לשנויה במחלוקת. "בזמנו, גולדה הייתה עדיין נושא רגיש – וגם אמרו לנו לחדול, מכיוון שהזכויות התיאטרליות לאוטוביוגרפיה שלה לא יהיו זמינות במשך שבע שנים", אומר קוק.
קוק, שעדיין פועל בנאשוויל, שואף להביא את המחזה לקהל. היה עניין בגרסת קונצרט מלאה, הוא אומר, אבל לאור הסגירה של התיאטראות בשנה האחרונה, הוא פתוח גם לרעיון של העלאתו על בימה וירטואלית באמצעות פלטפורמת סטרימינג.
"זה פנטסטי שקיים העניין המחודש הזה, ואנחנו עובדים על טיוטה חדשה של התסריט", אומר קוק. "אחרי 47 שנים, הטקסט קצת מאובק".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם