טיל שלפי החשד קבוצת ישראלים תכננה למכור למדינה באסיה בניגוד לחוק (צילום: דוברות משטרת ישראל)
דוברות משטרת ישראל

פרשת מכירת הטילים למדינה באסיה: כישלון של אגף הפיקוח במשרד הביטחון

הפרשייה החמורה שנחשפה בשבוע שעבר, בה מעורבים 20 "יוצאי תעשיות ביטחוניות" החשודים במכירת טילים למדינה באסיה, מעלה מספר סימני שאלה כבדים בנוגע לתפקוד גופי הפיקוח הביטחוניים בישראל ● החשוד המרכזי כבר היה מעורב בפרשה זהה לפני למעלה מעשור, אז איך יכול להיות שהמעשים הללו חוזרים על עצמם תחת פיקוח משרד הביטחון ומלמ"ב? ● פרשנות

פרשת מכירת הטילים למדינה מרכזית באסיה, אשר נחשפה בשבוע שעבר בהודעת שב"כ, צריכה להדליק נורות אדומות בכל הקשור לפעילות אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י).

ביום חמישי הודיעה משטרת ישראל בהודעה משותפת לשב"כ ולממונה על הביחטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) על חקירה משותפת נגד 20 איש החשודים בפיתוח, ייצור וסחר לא חוקי של טילים משוטטים חמושים ומכירתם למדינה באסיה. על פרטי החקירה וזהות החשודים הוטל צו איסור פרסום.

במגבלות הצו, זמן ישראל יכול לדווח כי חשוד מרכזי בפרשה הנוכחית כבר היה מעורב בפרשה זהה לפני למעלה מעשור – גם אז הפרשה נסובה סביב נסיון להבריח ציוד ביטחוני למדינה באסיה.

למעשה, המדובר בטכנולוגיה מסוג דומה, כאשר קו הייצוא שלה בהווה – הטילים המשוטטים החמושים – הוא פיתוח המשכי של הטכנולוגיה שבמרכז הפרשה הישנה. פרטים נוספים, העשויים לחשוף זהות חשודים, שמורים במערכת.

נשאלת השאלה, אם כך, איפה היה הפיקוח בכל הזמן הזה? זהות החשוד הייתה ידועה לאגף הפיקוח, והסתבכותו הקודמת הייתה אמורה להדק את המעקב אחריו. האם גופי הפיקוח הביטחוניים בכלל מצליחים למלא את ייעודם?

"יוצאי תעשיות ביטחוניות"

ישראל היא יצואנית הנשק השמינית בעולם, כך לפי דוח של ארגון SIPRI (Stockholm International Peace Research Institute)  מראשית 2020. הדוח ניתח יבוא ויצוא של נשק בין מדינות העולם בשנים שבין 2015-2019, ונתח השוק של ישראל בייצוא עומד על 3%. המדינות השולטות בייצור וביצוא הן ארה"ב (36%) ורוסיה (21%). המדינות היבואניות הגדולות של נשק, לפי סדר יורד הן: ערב הסעודית, הודו, מצרים, אוסטרליה וסין.

לפי הודעת שב"כ מהשבוע שעבר, אנשי הקבוצה חשודים בעבירות נגד ביטחון המדינה, עבירות על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני ועבירות הלבנת הון. בית המשפט התיר לכנותם "יוצאי תעשיות ביטחוניות" והטיל צו איסור פרסום על פרטים העלולים לזהות את החשודים.

גורמים המעורים במקרה ציינו בפני זמן ישראל כי מכיוון שמדובר בפרשייה גדולה עם מעורבים רבים, לא היה ניתן להמשיך את צו איסור הפרסום הגורף לזמן רב ולכן התיר בית המשפט לפרסם את עצם קיומה של החקירה. למרות זאת, תיזמון הפרסום והעובדה שאף גוף תקשורת לא יזם את הפרסום – אלא כולם קיבלו את המידע משב"כ והמשטרה – מעורר תהיות .

בניין משרד הביטחון בקריה שבתל אביב (צילום: משה שי, פלאש 90)
בניין משרד הביטחון בקריה שבתל אביב (צילום: משה שי, פלאש 90)

מי שמצוי בנבכי התעשיות הביטחוניות יודע שליצואנים ישראלים לא כדאי לשחק עם הפרות האישורים הביטחוניים לייצוא.

יחד עם זאת, כאשר אדם מחליט לייצא ידע או תוכנה מבלי לעבור דרך אפ"י, יש חורים ברשתות של האגף והמלמ"ב. למשל, מי שלא מבקש את האישורים על פי החוק עלול שלא לעלות על הרדאר של אפ"י ולהמשיך בדרכו.

כמו כן, אזרח ישראלי יכול להירשם לייצא למדינה מורשית ואולם לקבוע במדינה הזרה פגישות עם אזרחי מדינה שאליה אסור לייצא, תוך שהוא מוכר להם ידע או טכנולוגיה, וכך לחמוק מן הרשויות.

אפ"י הוא אחד הגופים הכי פחות נגישים במדינה, וזאת על אף שענף ייצוא הנשק בישראל הוא מן המפותחים שיש. מספר הגורמים בעלי רישיון ייצוא בטחוני מוערך בכ-1,600, ויש האומרים שמדובר באלפים רבים.

אפ"י הוא אחד הגופים הכי פחות נגישים במדינה, וזאת על אף שענף ייצוא הנשק בישראל הוא מן המפותחים שיש. מספר הגורמים בעלי רישיון ייצוא בטחוני מוערך בכ-1,600, ויש האומרים שמדובר באלפים

בתעשיות הביטחוניות בישראל מועסקים כ-150-200 אלף איש, וזה כולל גם את העובדים בשלוש חברות הענק – התעשייה האווירית, אלביט ורפא"ל. למאות החברות בתחום התעשיות הביטחוניות יש שרשרות אספקה גדולות של קבלני לוחות אלקטרוניים, חברות תוכנה, חומרה, וייצור מתכתי מגוון.

ראשת אפ"י מאז 2016 היא רחלי חן, אשת מקצוע שצמחה במשרד הבטחון ובמנהל לפיתוח אמצעי לחימה של צה"ל (מפא"ת). אחד מקודמיה בתפקיד, מאיר שליט, התפטר מתפקידו ב-2013 לאחר שהאמריקאים גילו כי אפ"י אישרה ייצוא של מוצר בטחוני לצרפת מבלי שפיקחו על המשך שיווקו. אותו המוצר – מערכת קירור חד־פעמית המשולבת בטילי אינפרה-אדום – התגלגל לסין.

רחלי חן, ראש אפ"י (צילום: דנה שרגא/משרד הביטחון)
רחלי חן, ראש אפ"י (צילום: דנה שרגא/משרד הביטחון)

יד על הדופק

נושא הייצוא הביטחוני למדינות אסיה רגיש במיוחד, בשל דרישות אמריקאיות מחמירות בנוגע ליחסים בינלאומיים אלה.

בשנים האחרונות, תחת ממשל טראמפ, הוחמרו הדרישות מישראל בנוגע לאופן ניהול יחסי הסחר וההשקעות עם מדינות באסיה. שר החוץ לשעבר מייק פומפאו ביקש מראש הממשלה בנימין נתניהו, באחד מביקוריו בישראל, להקים ועדת אישור השקעות מיוחדת כדי לאשר את כל העסקאות – לא רק הביטחוניות – שנעשות בין ישראל לבין סין. גם ממשל ביידן נמצא עם היד על הדופק בנושא הזה.

חוק הפיקוח מ-2007 שהקים את אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) נחקק עקב לחץ אמריקאי כתוצאה ישירה של פרשת מטוסי הפלקון בשנת 1999. בשנת 2005 התפטר מנכ"ל משרד הביטחון דאז עמוס ירון אחרי שהאמריקאים גילו שדרוג של מל"טים שבוצע בסין וזאת בניגוד להסכמות שסיימו את משבר הפלקון. מאז יש רגישות יתרה במשולש היחסים ישראל-ארה"ב-סין וישראל לא מייצאת לסין מוצרים ביטחוניים מסוימים ללא הסכמה אמריקאית.

האם יכול להיות שהוחלט לפרסם בשבוע שעבר את קיומה של החקירה החדשה משום שהממשל האמריקאי גילה בעצמו על ההתרחשות?

בנימין נתניהו ומייק פומפאו במלון המלך דוד בירושלים, 19 בנובמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
בנימין נתניהו ומייק פומפאו במלון המלך דוד בירושלים, 19 בנובמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

הפרשה החדשה – אשר גם במרכזה, כאמור, סחר עם מדינה אסיאתית – נחשפה כאשר קבוצת החשודים הגיעה לשלבים מתקדמים של ניסוי ופיתוח, לרבות ביצוע ניסויים בשדה פתוח לעיני כל. קשה להבין כיצד זה קרה תחת הפיקוח של אפ"י, והאירוע מחייב גם בדיקת התנהלות האגף.

כדי להבין וללמוד את סבך האישורים והרישיונות של אפ"י, נרשמתי לפני מספר חודשים לקורס יצואנים של האגף במשרד הביטחון. אך למרות שעשרות אנשים עוברים את קורס הייצוא מדי חודש, אפ"י פסלו את השתתפותי מכיוון שאני עיתונאית.

הבנת מערך הייצוא בתחום הביטחוני אינה גחמה עיתונאית ומטרת הרישום לקורס הייתה כדי להבין ולהכיר את הכלים והמגבלות החלים על היצואנים. צווי איסור הפרסום והחסימה מפני עיתונאים בהבנת התחום מעבירים את הרושם שהתקלות בפיקוח עשויות להיות דווקא של אפ"י – ולא של היצואנים הביטחוניים.

במשרד הביטחון ואפ"י סרבו להשיב לכל שאלה בנושא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בצע הכסף היהודי מובילה לבוגדנות בעם ומדינה. לא יהיה בכלל הפתעה אם תתגלה שגם מי שממונה על הפיקוח מעורב בזה. חייבים לעשות סדר בנושא ומי שאחראי על פשלה או מעורבות בפיקוח שישלם כל המחיר על ... המשך קריאה

בצע הכסף היהודי מובילה לבוגדנות בעם ומדינה. לא יהיה בכלל הפתעה אם תתגלה שגם מי שממונה על הפיקוח מעורב בזה. חייבים לעשות סדר בנושא ומי שאחראי על פשלה או מעורבות בפיקוח שישלם כל המחיר על כך. יותר מדי אבסורדים ברצף זה מריח רע מאוד.

עוד 839 מילים ו-1 תגובות
סגירה