טיל שלפי החשד קבוצת ישראלים תכננה למכור למדינה באסיה בניגוד לחוק (צילום: דוברות משטרת ישראל)
דוברות משטרת ישראל

פרשת מכירת הטילים למדינה באסיה: כישלון של אגף הפיקוח במשרד הביטחון

הפרשייה החמורה שנחשפה בשבוע שעבר, בה מעורבים 20 "יוצאי תעשיות ביטחוניות" החשודים במכירת טילים למדינה באסיה, מעלה מספר סימני שאלה כבדים בנוגע לתפקוד גופי הפיקוח הביטחוניים בישראל ● החשוד המרכזי כבר היה מעורב בפרשה זהה לפני למעלה מעשור, אז איך יכול להיות שהמעשים הללו חוזרים על עצמם תחת פיקוח משרד הביטחון ומלמ"ב? ● פרשנות

פרשת מכירת הטילים למדינה מרכזית באסיה, אשר נחשפה בשבוע שעבר בהודעת שב"כ, צריכה להדליק נורות אדומות בכל הקשור לפעילות אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י).

ביום חמישי הודיעה משטרת ישראל בהודעה משותפת לשב"כ ולממונה על הביחטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) על חקירה משותפת נגד 20 איש החשודים בפיתוח, ייצור וסחר לא חוקי של טילים משוטטים חמושים ומכירתם למדינה באסיה. על פרטי החקירה וזהות החשודים הוטל צו איסור פרסום.

במגבלות הצו, זמן ישראל יכול לדווח כי חשוד מרכזי בפרשה הנוכחית כבר היה מעורב בפרשה זהה לפני למעלה מעשור – גם אז הפרשה נסובה סביב נסיון להבריח ציוד ביטחוני למדינה באסיה.

למעשה, המדובר בטכנולוגיה מסוג דומה, כאשר קו הייצוא שלה בהווה – הטילים המשוטטים החמושים – הוא פיתוח המשכי של הטכנולוגיה שבמרכז הפרשה הישנה. פרטים נוספים, העשויים לחשוף זהות חשודים, שמורים במערכת.

נשאלת השאלה, אם כך, איפה היה הפיקוח בכל הזמן הזה? זהות החשוד הייתה ידועה לאגף הפיקוח, והסתבכותו הקודמת הייתה אמורה להדק את המעקב אחריו. האם גופי הפיקוח הביטחוניים בכלל מצליחים למלא את ייעודם?

"יוצאי תעשיות ביטחוניות"

ישראל היא יצואנית הנשק השמינית בעולם, כך לפי דוח של ארגון SIPRI (Stockholm International Peace Research Institute)  מראשית 2020. הדוח ניתח יבוא ויצוא של נשק בין מדינות העולם בשנים שבין 2015-2019, ונתח השוק של ישראל בייצוא עומד על 3%. המדינות השולטות בייצור וביצוא הן ארה״ב (36%) ורוסיה (21%). המדינות היבואניות הגדולות של נשק, לפי סדר יורד הן: ערב הסעודית, הודו, מצרים, אוסטרליה וסין.

לפי הודעת שב"כ מהשבוע שעבר, אנשי הקבוצה חשודים בעבירות נגד ביטחון המדינה, עבירות על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני ועבירות הלבנת הון. בית המשפט התיר לכנותם "יוצאי תעשיות ביטחוניות" והטיל צו איסור פרסום על פרטים העלולים לזהות את החשודים.

גורמים המעורים במקרה ציינו בפני זמן ישראל כי מכיוון שמדובר בפרשייה גדולה עם מעורבים רבים, לא היה ניתן להמשיך את צו איסור הפרסום הגורף לזמן רב ולכן התיר בית המשפט לפרסם את עצם קיומה של החקירה. למרות זאת, תיזמון הפרסום והעובדה שאף גוף תקשורת לא יזם את הפרסום – אלא כולם קיבלו את המידע משב"כ והמשטרה – מעורר תהיות .

בניין משרד הביטחון בקריה שבתל אביב (צילום: משה שי, פלאש 90)
בניין משרד הביטחון בקריה שבתל אביב (צילום: משה שי, פלאש 90)

מי שמצוי בנבכי התעשיות הביטחוניות יודע שליצואנים ישראלים לא כדאי לשחק עם הפרות האישורים הביטחוניים לייצוא.

יחד עם זאת, כאשר אדם מחליט לייצא ידע או תוכנה מבלי לעבור דרך אפ"י, יש חורים ברשתות של האגף והמלמ"ב. למשל, מי שלא מבקש את האישורים על פי החוק עלול שלא לעלות על הרדאר של אפ"י ולהמשיך בדרכו.

כמו כן, אזרח ישראלי יכול להירשם לייצא למדינה מורשית ואולם לקבוע במדינה הזרה פגישות עם אזרחי מדינה שאליה אסור לייצא, תוך שהוא מוכר להם ידע או טכנולוגיה, וכך לחמוק מן הרשויות.

אפ"י הוא אחד הגופים הכי פחות נגישים במדינה, וזאת על אף שענף ייצוא הנשק בישראל הוא מן המפותחים שיש. מספר הגורמים בעלי רישיון ייצוא בטחוני מוערך בכ-1,600, ויש האומרים שמדובר באלפים רבים.

אפ"י הוא אחד הגופים הכי פחות נגישים במדינה, וזאת על אף שענף ייצוא הנשק בישראל הוא מן המפותחים שיש. מספר הגורמים בעלי רישיון ייצוא בטחוני מוערך בכ-1,600, ויש האומרים שמדובר באלפים

בתעשיות הביטחוניות בישראל מועסקים כ-150-200 אלף איש, וזה כולל גם את העובדים בשלוש חברות הענק – התעשייה האווירית, אלביט ורפא"ל. למאות החברות בתחום התעשיות הביטחוניות יש שרשרות אספקה גדולות של קבלני לוחות אלקטרוניים, חברות תוכנה, חומרה, וייצור מתכתי מגוון.

ראשת אפ"י מאז 2016 היא רחלי חן, אשת מקצוע שצמחה במשרד הבטחון ובמנהל לפיתוח אמצעי לחימה של צה"ל (מפא"ת). אחד מקודמיה בתפקיד, מאיר שליט, התפטר מתפקידו ב-2013 לאחר שהאמריקאים גילו כי אפ"י אישרה ייצוא של מוצר בטחוני לצרפת מבלי שפיקחו על המשך שיווקו. אותו המוצר – מערכת קירור חד־פעמית המשולבת בטילי אינפרה-אדום – התגלגל לסין.

רחלי חן, ראש אפ"י (צילום: דנה שרגא/משרד הביטחון)
רחלי חן, ראש אפ"י (צילום: דנה שרגא/משרד הביטחון)

יד על הדופק

נושא הייצוא הביטחוני למדינות אסיה רגיש במיוחד, בשל דרישות אמריקאיות מחמירות בנוגע ליחסים בינלאומיים אלה.

בשנים האחרונות, תחת ממשל טראמפ, הוחמרו הדרישות מישראל בנוגע לאופן ניהול יחסי הסחר וההשקעות עם מדינות באסיה. שר החוץ לשעבר מייק פומפאו ביקש מראש הממשלה בנימין נתניהו, באחד מביקוריו בישראל, להקים ועדת אישור השקעות מיוחדת כדי לאשר את כל העסקאות – לא רק הביטחוניות – שנעשות בין ישראל לבין סין. גם ממשל ביידן נמצא עם היד על הדופק בנושא הזה.

חוק הפיקוח מ-2007 שהקים את אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) נחקק עקב לחץ אמריקאי כתוצאה ישירה של פרשת מטוסי הפלקון בשנת 1999. בשנת 2005 התפטר מנכ"ל משרד הביטחון דאז עמוס ירון אחרי שהאמריקאים גילו שדרוג של מל"טים שבוצע בסין וזאת בניגוד להסכמות שסיימו את משבר הפלקון. מאז יש רגישות יתרה במשולש היחסים ישראל-ארה"ב-סין וישראל לא מייצאת לסין מוצרים ביטחוניים מסוימים ללא הסכמה אמריקאית.

האם יכול להיות שהוחלט לפרסם בשבוע שעבר את קיומה של החקירה החדשה משום שהממשל האמריקאי גילה בעצמו על ההתרחשות?

בנימין נתניהו ומייק פומפאו במלון המלך דוד בירושלים, 19 בנובמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
בנימין נתניהו ומייק פומפאו במלון המלך דוד בירושלים, 19 בנובמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

הפרשה החדשה – אשר גם במרכזה, כאמור, סחר עם מדינה אסיאתית – נחשפה כאשר קבוצת החשודים הגיעה לשלבים מתקדמים של ניסוי ופיתוח, לרבות ביצוע ניסויים בשדה פתוח לעיני כל. קשה להבין כיצד זה קרה תחת הפיקוח של אפ"י, והאירוע מחייב גם בדיקת התנהלות האגף.

כדי להבין וללמוד את סבך האישורים והרישיונות של אפ"י, נרשמתי לפני מספר חודשים לקורס יצואנים של האגף במשרד הביטחון. אך למרות שעשרות אנשים עוברים את קורס הייצוא מדי חודש, אפ"י פסלו את השתתפותי מכיוון שאני עיתונאית.

הבנת מערך הייצוא בתחום הביטחוני אינה גחמה עיתונאית ומטרת הרישום לקורס הייתה כדי להבין ולהכיר את הכלים והמגבלות החלים על היצואנים. צווי איסור הפרסום והחסימה מפני עיתונאים בהבנת התחום מעבירים את הרושם שהתקלות בפיקוח עשויות להיות דווקא של אפ"י – ולא של היצואנים הביטחוניים.

במשרד הביטחון ואפ"י סרבו להשיב לכל שאלה בנושא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בצע הכסף היהודי מובילה לבוגדנות בעם ומדינה. לא יהיה בכלל הפתעה אם תתגלה שגם מי שממונה על הפיקוח מעורב בזה. חייבים לעשות סדר בנושא ומי שאחראי על פשלה או מעורבות בפיקוח שישלם כל המחיר על ... המשך קריאה

בצע הכסף היהודי מובילה לבוגדנות בעם ומדינה. לא יהיה בכלל הפתעה אם תתגלה שגם מי שממונה על הפיקוח מעורב בזה. חייבים לעשות סדר בנושא ומי שאחראי על פשלה או מעורבות בפיקוח שישלם כל המחיר על כך. יותר מדי אבסורדים ברצף זה מריח רע מאוד.

עוד 839 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים

דיווח: דרישות רע"ם מהליכוד - תקציביות ברובן; אין תביעה לשינוי חוק הלאום

לצד הסוגיות הכספיות דורשים ברע"ם הכשרה של יישובים בדואיים בנגב ● מחרתיים תבוטל החובה לעטות מסכות בשטחים הפתוחים

השרה מירי רגב דרשה שהסרטון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ישובץ במהלך הדלקת המשואות – כך דיווח הבוקר יוסי ורטר ב"הארץ". אולם, בניגוד לתביעתה, הסרטון הוקרן לפני שהוחל בהדלקת המשואות. הסרטון – כך מצוין בדיווח – אושר קודם שידורו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי.

מחרתיים – ביום ראשון – תופסק החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים. החובה לשים מסכות במרחבים סגורים נותרת על כנה.

ביום זה גם תופסק החלוקה לקפסולות במערכת החינוך, והתלמידים ישובו ללמוד במתכונת מלאה של שישה ימים בשבוע. כמו כן התלמידים לא יידרשו עוד למסור הצהרות בריאות על בסיס יומי.

אנשי רע"ם העבירו בימים האחרונים את עיקרי דרישותיהם לגורמים בליכוד, על רקע האפשרות ששתי המפלגות ישתפו פעולה – כך דיווח הבוקר יהודה שלזינגר ב"ישראל היום". לפי הפרסום, הרשימה הערבית המאוחדת מעוניינת במתן תקציבים למערכת החינוך, לשיפור התשתיות ולמאבק באלימות ובפשיעה, וכן אחריות בלעדית על חלוקתם של התקציבים. בנוסף דורשת רע"ם הכשרה של יישובים בדואיים בנגב והכשרה של עתודות בנייה היישובים ערביים. מנגד, במפלגה לא דורשים ביטול או שינוי של חוק הלאום ושל חוק קמיניץ.

גורמים בליכוד אמרו שהדרישות סבירות והגיוניות ושגם יושב ראש הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', לא אמור להתנגד לתביעות אלה.

עוד 3 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

למקרה שפיספסת

מדינת סוד מוחלט בהחלט

שבעים ושלושה אביבים חוגגת ישראל היום. כבר לא המדינה הקטנה והצעירה שגדלנו על ברכיה (רוב מדינות העולם כיום צעירות ומעוטות אוכלוסין ממנה). כבר לא מדינה מוקפת אויבים, רוב גבולהּ עם מדינות שחיות איתה בשלום. אם להאמין לראש הממשלה, מדינה שכלכלתה משגשגת ועתידה מזהיר.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה מרחק עשורים ממצב של מאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להסתכל אל עברה בעיניים פקוחות ותתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות. אלא שמדינת ישראל והחברה הישראלית ממשיכות בעקשנות לברוח מבשורת עברן.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה עשורים ממאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להביט בעברה בעיניים פקוחות ולהתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות

שופטי בית המשפט העליון דחו בשבוע שעבר את עתירתם של ההיסטוריון שי חזקני והאגודה לזכויות האזרח, בה נדרש שירות הבטחון הכללי להסיר את החיסיון על מסמכים, ובהם מידע היסטורי על אירועי ואדי סליב משנת 1959.

פסיקתם מצטרפת לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מן החודש שעבר, בה דחה השופט ברנר עתירה של עו"ד איתי מק, שביקשה לחשוף מידע על שיתוף פעולה בטחוני בין מדינת ישראל לשלטון הרודן דובליה בהאיטי לפני כארבעים שנים ויותר. עתירה נוספת של ההיסטוריון נדב קפלן, בה נדרש השב"כ להסיר את החסיון ממסמכים הנוגעים לרצח קסטנר, עדיין תלויה ועומדת.

בעניין חזקני, השופטים קבעו קביעות נאות על תרומתו של הדיון ההיסטורי ונסמכו על תקדימים בדבר חשיבות השקיפות וזכות הציבור לדעת, אולם בפועל נמנעו מלקבוע חובה משפטית ולוחות זמנים ברורים אפילו לחשיפת אותם מסמכים שהשב"כ מודה שאין בפרסומם חשש לביטחון המדינה. לפי פסק-דינם השופטים השתכנעו שפרסום המסמכים המבוקשים עלול "לגלות שיטות ודרכי פעולה של השירות ובעיקר לפגוע בביטחונם ובשמם הטוב של מקורות אנושיים".

הציבור הישראלי הרחב, ממנו מוסתר המידע, חייב לתמוה האם פרסום פרטים על אירוע ישראלי פנימי מלפני מעל ששים שנים הוא כזה שלא ניתן בהשמטות סבירות לנטרל את הסיכון שלו למקורות אנושיים (למשל בהשחרת שמותיהם). האם בכל מצב בו ניתן ללמוד משהו מן העבר שעלול ליצור קושי מסוים בימינו אלה, נדונו שלא לקבל מידע מקורי ומהימן על עוולות שביצעה המדינה?

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי.

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי

מתחים בין-עדתיים, יחס המשטר לעולים, אלימות פוליטית, הגנה על זכויות אדם ונושאים רבים אחרים שבאים לידי ביטוי באירועים היסטוריים, מלווים את עברה של כל מדינה דמוקרטית. היכולת להתקדם יחד ולהגיע להסכמות לגביהם תלויה גם ביכולת להסתכל יחד אל ההיסטוריה, ללמד אותה וללמוד ממנה.

מעל מכלול הפרשיות ההיסטוריות הטמונות בארכיונים בישראל מרחפת רוח הנכבה. כאשר עמד לפוג החסיון על המסמכים הרלוונטיים לחקר אירועי מלחמת העצמאות, האריכה מועצת הארכיונים את החסיון עליהם מחמישים לשבעים שנה.

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שישב לצידי באותה ישיבה שאל מה יקרה כשנגיע לשנת השבעים. "אז נשוב וניפגש" אמר גנז המדינה דאז, יהושע פרוינדליך. ואכן כשהתקרבו סכנות הפרסום והשקיפות חזרה המועצה והאריכה את החיסיון על חומרים ביטחוניים מסווגים לתשעים שנה, תקופת חיסיון שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי.

דחיית הקץ הבלתי נמנע, בו נצטרך להישיר מבט גם אל פרקים קשים בעברנו, היא הונאה עצמית מצערת וילדותית משהו. המחשבה ששביעות רצון קולקטיבית חשובה יותר מן האמת ההיסטורית מעידה בעיקר על חוסר בטחון קולקטיבי. על רצון לחיות בבועה מוגנת, שברור שסופה להתפוצץ בזמן ובמקום הכי פחות נוחים חברתית.

מעל הפרשיות בארכיונים מרחפת רוח הנכבה. כשעמד לפוג החסיון על מסמכי מלחמת העצמאות, האריכה אותו מועצת הארכיונים מ-50 ל-70 שנה. עו"ד מהאגודה לזכויות האזרח שאל מה יקרה כשנגיע לשנת ה-70. "אז נשוב וניפגש"

פרסום החומרים על ואדי סאליב, מהמעט שאפשר לדלות מתוך פסק-הדין (וכך באשר לפרשיות האחרות), צפוי לעורר כעסים ומתחים. היכולת להתגבר עליהם לא טמונה בהסתרת המידע, אלא בלמידה ממנו ובניית עתיד שונה.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 606 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה