ראיון "אני לעולם לא אהיה שוב כזה רלוונטי"

דיוויד פרידמן, עדיין בארץ אבל כבר לא שגריר ארה"ב, מסכם קדנציה שהתאפיינה בתמיכה חסרת תקדים אך שנויה במחלוקת בישראל ● בראיון נרחב הוא טוען שארבע השנים היו הצלחה חד-משמעית הודות לצוות "חסר הניסיון" שיצר תקדים ופרץ דרך חדשה ● הוא שופך אור על דרך קבלת ההחלטות, חושף ויכוחים פנימיים ומדבר בהערצה על הנשיא היוצא: "יש לו מורשת מדהימה"

דיוויד פרידמן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
AP Photo/Susan Walsh
דיוויד פרידמן

דיוויד פרידמן עדיין מאמין. עורך הדין לדיני חדלות פירעון, שהפך לאחד מיועציו הנאמנים ביותר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לענייני מדיניות חוץ, נכנס לתפקידו כשגריר ארצות הברית בישראל כשהוא אוחז באידיאולוגיה המוגדרת בבירור כשמרנית ופרו-ישראלית, וסיים את התפקיד כשהשקפת העולם הזאת עומדת בעינה.

פרידמן טוען כי אאוטסיידרים כמוהו, שהצטרפו לממשל האמריקאי ללא כל ניסיון דיפלומטי קודם, היו מסוגלים ליצור תקדימים חדשים ולקדם כמה מטרות מדיניות שישראל ורבים בארצות הברית שאפו להשיג מזה שנים:

העברת שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים ב-2018; נרמול היחסים עם חלקים מהעולם הערבי; נסיגה מהסכם הגרעין האיראני; הכרה בריבונותה של ישראל על רמת הגולן; איום על בית הדין הפלילי הבינלאומי בנוגע לחקירת פשעי מלחמה של ישראל; הכרזה שההתנחלויות אינן מפרות את החוק הבינלאומי; והגדרתה של תנועת ה-BDS כ"ביטוי של אנטישמיות".

"אליטות מדיניות החוץ האמריקאיות לא בילו זמן עם אף אחד מלבד אליטות מדיניות החוץ הישראליות לפיתוח ההשקפות שלהן", אמר פרידמן לזמן ישראל לפני עשרה ימים, מהמרפסת של דירתו הפרטית בירושלים.

הוא מתגאה בשבירת מחסומים, שב-2019 חרגה מהמובן המטאפורי כאשר שבר קיר במכות פטיש בטקס חנוכה של אתר ארכיאולוגי חדש בעיר דוד בירושלים, מתחת לשכונה הפלסטינית סילוואן. הוא חטף ביקורת על המהלך הזה, ובמיוחד על תמונתו מניף פטיש מעל הסטטוס קוו הרגיש של העיר.

דיוויד פרידמן בפריצת המנהרה בסילוואן, 30 ביוני 2019 (צילום: צילום מסך)
דיוויד פרידמן בפריצת המנהרה בסילוואן, 30 ביוני 2019 (צילום: צילום מסך)

הוא עדיין מאמין שעסקת המאה – הצעת הסכם השלום הישראלי-פלסטיני של טראמפ, שלא זכתה לשום היענות מצד גורמים פלסטינים רשמיים – תסייע להניע דברים במזרח התיכון. ואף על פי שהוא מאמין שהמורשת של טראמפ ניזוקה על ידי אירועי הקפיטול ב-6 בינואר, הוא נותר איתן בדעתו שהנשיא לשעבר חולל פלאים עבור ישראל והמזרח התיכון.

"אני חושב שיש לו מורשת מדהימה", הוא אומר.

פרידמן, עורך דין יהודי שומר מצוות, שייצג את טראמפ בענייניו העסקיים, היה חסר ניסיון דיפלומטי לפני שהתמנה לשגריר ב-2017. אולם לדבריו היה לו ניסיון מסוג אחר, בעוד קודמיו "היו מנותקים לחלוטין מהחברה הישראלית".

"מה שהבאתי לשולחן, שאני חושב שהיה שונה מכל הקודמים שלי, הוא שאני מכיר את העם הישראלי, אני מכיר אותו היטב. אתה יודע, הייתי בטח 100-75 פעמים בארץ לפני שקיבלתי את התפקיד הזה", הוא אומר, וברור מדבריו שכוונתו בעיקר לישראלים היהודים. "ודיברתי עם ישראלים מאוד דתיים ועם ישראלים מאוד חילונים וכל מי שביניהם. אני חושב שאני מבין די טוב מה מניע את ישראל".

דיוויד פרידמן עם בצלאל סמוטריץ' בעת ביקור בישיבה ב-8 באוקטובר 2017 (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)
דיוויד פרידמן עם בצלאל סמוטריץ' בעת ביקור בישיבה ב-8 באוקטובר 2017 (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

לא נחסכו מפרידמן השמצות. הוא זכה, למשל, ללעג על שתרם להפיכתה של ישראל לנושא מפלגתי בארצות הברית, בין השאר משום שלא הזמין דמוקרטים לפתיחת השגרירות בירושלים, והוא הוקע על תמיכתו בהתנחלויות ועל עמדתו החד-צדדית בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. על פי הניו יורקר, כשנכנס לראשונה לתפקיד, הוא הציע שמצרים "תיקח בחזרה" את העזתים.

"דיוויד פרידמן הוא צוות הריסות מהלך, הן לקונצנזוס היהודי האמריקאי והן לקונצנזוס הדו-מפלגתי ביחס לישראל", צייץ העיתונאי יאיר רוזנברג בטוויטר לפני שנה.

למרות זאת, הניו יורק טיימס כינה את פרידמן "אחד השגרירים המשפיעים ביותר של אמריקה", וכולם מסכימים כי הוא מילא תפקיד מכריע בעיצוב המדיניות של טראמפ כלפי ישראל והמזרח התיכון.

פרידמן, שעבד מקרוב עם השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, ועם היועץ הבכיר ג'ארד קושנר, שכנע את טראמפ לאמץ את המלצותיהם על פני אלו של בכירים אחרים בממשל, שניסו לקדם עמדה מסורתית יותר בנושאים ישראלים-פלסטינים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסתובב להושיט עט לראש הממשלה בנימין נתניהו, בבית הלבן בוושינגטון, 25 במרץ 2019, לאחר החתימה על הכרה רשמית בריבונותה של ישראל על רמת הגולן. משמאל: יועצו של הנשיא ג'ארד קושנר, השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט, שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן, שגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר ומזכיר המדינה מייק פמפאו (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/סוזן וולש)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסתובב להושיט עט לראש הממשלה בנימין נתניהו, בבית הלבן בוושינגטון, 25 במרץ 2019, לאחר החתימה על הכרה רשמית בריבונותה של ישראל על רמת הגולן. משמאל: יועצו של הנשיא ג'ארד קושנר, השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט, שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן, שגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר ומזכיר המדינה מייק פמפאו (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/סוזן וולש)

"עשינו כל מה שחשבנו שאנחנו יכולים", מספר פרידמן שהוא אמר לקושנר בשיחת טלפון שניהלו לאחרונה בעקבות הבחירות. "עבדנו קשה ככל שיכולנו עד צהרי ה-20 בינואר כדי לייצר ניצחונות רבים ככל הניתן עבור אמריקה והנשיא".

"אתה צריך להיות אחראי למילים שלך"

גם לאחר ההפסד בבחירות בנובמבר 2020 – ואובדן שליטתה של המפלגה הרפובליקאית בסנאט זמן קצר לאחר מכן – פרידמן ממשיך לראות בטראמפ פוליטיקאי מוכשר בצורה יוצאת דופן.

"אני חושב שהוא הפוליטיקאי ה'קמעונאי' הגדול ביותר בהיסטוריה", אומר פרידמן. "אני חושב שהוא מסוגל לשדר תחושת אמפתיה בצורה יוצאת דופן. אנשים אומרים שהוא לא אמפתי. אני חושב בדיוק ההפך. אני חושב שיש לו הרבה כישרון לגרום לאנשים לחשוב ולהרגיש שאכפת לו מהם".

"אני חושב שטראמפ מסוגל לשדר תחושת אמפתיה בצורה יוצאת דופן. אנשים אומרים שהוא לא אמפתי. אני חושב בדיוק ההפך. אני חושב שיש לו הרבה כישרון לגרום לאנשים לחשוב ולהרגיש שאכפת לו מהם"

פרידמן, שהכיר את טראמפ כאיש עסקים, מאמין שהקריירה שלו כיזם נדל"ן הייתה נכס פוליטי גדול עבורו. "הוא בא ממשפחת צווארון לבן, אבל בעלת עסק של צווארון כחול. הוא בילה את כל חייו באתרי בנייה, עם גברים ונשים שמביאים קופסאות אוכל מהבית, התעסק בתקיעת מסמרים ובלוחות גבס, אז הוא באמת מכיר את מעמד הפועלים של אמריקה. ואני חושב שזה ניכר עליו".

סגן הנשיא מייק פנס משביע את דיוויד פרידמן עם מינויו לשגריר ארה"ב בישראל, 29 במרץ 2017 (צילום: משרד סגן נשיא ארה"ב)
סגן הנשיא מייק פנס משביע את דיוויד פרידמן עם מינויו לשגריר ארה"ב בישראל, 29 במרץ 2017 (צילום: משרד סגן נשיא ארה"ב)

הוא משווה את הסגנון הרטורי הנאצל של ברק אובמה וביל קלינטון לאוכל סיני שמשאיר אותך רעב שוב כעבור שעה.

"אתה שומע את הרטוריקה, אתה יוצא משם בהרגשה טובה, ואתה שואל את עצמך איך זה הולך להשפיע עליי, וזה לא, זה לא משפיע על אף אחד", הוא אומר. "טראמפ היה מסוגל לקחת עקרונות פוליטיים ולתרגם אותם ליתרונות בשטח עבור מעמד הפועלים של אמריקה.

"אני לא חושב שאף אחד היה מסוגל לעשות את זה כמוהו לפני כן, ואני לא חושב שאף אחד יהיה מסוגל לעשות את זה שוב. זה מפני שהוא לא מתוסרט, הוא מתנהג בצורה אותנטית לחלוטין. האותנטיות הזאת מהדהדת אצל אנשים, ורובה מתפרשת כמישהו שרק רוצה לשפר את חייהם של אנשים. ואני לא חושב שמישהו בעבר היה טוב בזה כמוהו".

למרות ההערכה הברורה שהוא רוחש לטראמפ, לפרידמן יש ביקורת על האופן שבו הנשיא דיבר והתנהג בכמה מקרים בולטים.

הוא לא שוחח עם טראמפ על הדברים שאמר בעקבות עצרת "אחדו את הימין" בשרלוטסוויל, וירג'יניה, ב-2017 או על השבועות האחרונים הסוערים – ובסופו של דבר האלימים – לכהונתו כנשיא.

צלב קרס בהפגנה בשרלוטסוויל, 8 ביולי 2017 (צילום: AP Photo/Steve Helber)
צלב קרס בהפגנה בשרלוטסוויל, 8 ביולי 2017 (צילום: AP Photo/Steve Helber)

פרידמן טוען שתגובת התקשורת למסיבת העיתונאים של טראמפ מ-15 באוגוסט 2017, בעקבות האלימות בשרלוטסוויל, שבה אמר כי היו שם "אנשים טובים מאוד, משני הצדדים", הייתה בלתי הוגנת, אם כי הוא מודה שהוא עצמו לא היה בוחר במילים שטראמפ השתמש בהן, ומכנה אותן "טעות בלתי מחויבת".

"פשוט תקרא את התמליל. הוא הבהיר את זה מיד אחרי שאמר שהיו אנשים טובים בשני הצדדים – מיד, מיד – המילים הבאות שיצאו מפיו היו, 'כמובן, אני לא מדבר על חסידי העליונות הלבנה'".

(למעשה, טראמפ סייג את דבריו כמה שאלות לאחר מכן, ואמר, "אני לא מדבר על הניאו-נאצים ועל הלאומנים הלבנים – כי אותם צריך להוקיע לחלוטין".)

פרידמן היה "מוטרד יותר" מהרטוריקה של טראמפ בעצרת "הצילו את אמריקה" ב-6 בינואר, זמן קצר לפני שתומכיו הסתערו על בניין הקפיטול, שבה הוא עודד את הקהל לצעוד אל בניין הקפיטול כדי לעצור את אישור קולות חבר האלקטורים.

ההתפרעויות בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 6 בינואר 2021 (צילום: Lev Radin/Pacific Press)
ההתפרעויות בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 6 בינואר 2021 (צילום: Lev Radin/Pacific Press)

"אני פשוט לא חושב שהיה לזה לאן ללכת", אומר פרידמן. "פשוט לא ראיתי איך זה יכול להיגמר טוב, מפני שהקונגרס עמד להכריז על מנצח, לא היה ספק לגבי זה… אני לא חושב שהייתה לו ציפייה כלשהי שזה יוביל לאלימות. אני לא חושב שהוא ציפה לזה".

"אבל אני כן חושב שהרטוריקה שלו תרמה לזה, וכל אחד צריך להיות אחראי למילים שלו, זה פשוט מצער", אומר פרידמן, שבעצמו סירב להודות בהפסד של טראמפ בבחירות עד 8 בינואר, ולא התבטא בפומבי לאחר ההסתערות על הקפיטול.

אבל מה שבאמת מכעיס אותו הוא העובדה שבעלי תפקידים בממשל הקודם מנודים כעת מעבודה במגזר הפרטי, או במילים שלו, "מחוקים".

"הרבה אנשים שעבדו מאוד, מאוד קשה במשך ארבע שנים כדי לייצג את ארצות הברית וכדי להפוך את ארצות הברית למדינה חזקה יותר, טובה יותר, משגשגת יותר, הם קרעו את התחת ימים ולילות במשך ארבע שנים, ועכשיו בגלל העולם שאנחנו חיים בו, הם לא יכולים למצוא עבודה, כי הם כולם מחוקים", הוא אומר.

"הרבה אנשים שעבדו מאוד, מאוד קשה במשך ארבע שנים כדי לייצג את ארצות הברית וכדי להפוך את ארצות הברית למדינה חזקה יותר, טובה יותר, משגשגת יותר, ועכשיו הם לא יכולים למצוא עבודה, כי הם כולם מחוקים"

"אולי הם לא היו מחוקים אלמלא ה-6 בינואר, אבל ה-6 בינואר נתן להרבה אנשים צידוק קל לקפח את האנשים האלה. זה פשוט מגוחך, מפני שלאף אחד מאנשים האלה לא היה שום קשר לאירועי ה-6 בינואר, וכל האנשים האלה הונעו על ידי שאיפות גבוהות ביותר לשרת את ארצות הברית".

למרות הביקורת שלו על השבועות האחרונים של ממשל טראמפ, פרידמן משוכנע כי המורשת של הנשיא ה-45 תוכיח את עצמה עם הזמן: "אין ספק, המורשת של טראמפ היא הרבה יותר מאירועי ה-6 בינואר. זו לא דרך כל כך טובה לעזוב".

"אני מאוד גאה במורשת שלו", הוא אומר. "מטריד אותי עד אין קץ שאנשים שקשורים אליו חווים עכשיו קשיים".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על הסכם נירמול היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות. מאחוריו, משמאל: בריאן הוק, אבי ברקוביץ, דיוויד פרידמן, ג'ארד קושנר וסטיב מנושין. 12 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על הסכם נירמול היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות. מאחוריו, משמאל: בריאן הוק, אבי ברקוביץ, דיוויד פרידמן, ג'ארד קושנר וסטיב מנושין. 12 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

מתווך ניטרלי?

פרידמן, 62, גדל בצפון וודמיר, ניו יורק. אביו, מוריס פרידמן, היה רב קונסרבטיבי בולט, וכפי שסיפר בשימוע לאישור המינוי שלו לשגריר, הוא "צעד עם תנועת זכויות האזרח, כינס לילות שימורים של תפילות כדי לקונן על ההתנקשות בחייהם של הנשיא קנדי ושל ד"ר מרטין לותר קינג, ובשנות ה-70 הוא כבל את עצמו פעמים רבות לשגרירות הסובייטית במחאה על סירובו של הקרמלין לאפשר ליהודי ברית המועצות להגר ממנה".

פרידמן הצעיר הפך לעורך דין, וייצג את טראמפ כשותף במשרד קטוביץ', בנסון, טורס ופרידמן. אותו סגנון מאולתר ולוחמני שאפיין את נשיאותו של טראמפ ניכר גם לעיני הצוות המשפטי שלו.

"אני יכול להגיד לך שהוא לא מתוסרט", מספר פרידמן. "כעורך דין, כשהייתי מעלה אותו לדוכן העדים, אני יכול לספר לך על התסכול שלי מהניסיון לגרום לו לדבוק בתסריט. הוא היה אומר מה שהוא רצה להגיד, מתי שהוא רצה להגיד את זה".

"כעורך דין, כשהייתי מעלה את טראמפ לדוכן העדים, אני יכול לספר לך על התסכול שלי מהניסיון לגרום לו לדבוק בתסריט. הוא היה אומר מה שהוא רצה להגיד, מתי שהוא רצה להגיד את זה"

פרידמן לא זוכר שיחות נרחבות עם הלקוח שלו על פוליטיקה או על ישראל, אבל היה ביניהם מפגש אחד שהותיר את חותמו על הנשיא לעתיד.

דונלד טראמפ ודיוויד פרידמן בניו יורק, 2015 (צילום: באדיבות דיוויד פרידמן)
דונלד טראמפ ודיוויד פרידמן בניו יורק, 2015 (צילום: באדיבות דיוויד פרידמן)

באמצע שנות ה-2000, כשהאינתיפאדה השנייה עדיין השתוללה בארץ, פרידמן וטראמפ ישבו בחדר ישיבות והמתינו לתחילתה של ישיבה. פרידמן שלף תוכניות של דירת 500 מ"ר שהוא בנה אז בירושלים.

טראמפ שאל כמה עולה הפרויקט, וכששמע את המחיר, אמר, "וואו, זה הרבה כסף בשביל ירושלים… אתה יכול למצוא דירה במזרח המפטון, ללכת לשם בסופי שבוע. במרחק של 9,000 קילומטר, ירושלים לא ידועה כאתר נופש".

פרידמן הסביר לאיל הנדל"ן מדוע הוא קנה את הדירה ומה משמעותה עבורו.

ב-2003 פרידמן הגיע לארץ לקראת חתונתו של בן דודו חנן זנד עם בחירת לבו נאווה אפלבאום. בלילה שלפני החתונה, הכלה ואביה דיוויד, חלוץ בתחום הרפואה הדחופה בארץ, הלכו לקפה הלל בירושלים לשיחת אב ובת. מחבל מתאבד פלסטיני התפוצץ בדיוק כשהשניים נכנסו אל בית הקפה, והרג אותם יחד עם חמישה אחרים.

ככהן, פרידמן לא יכול היה להשתתף בהלוויה, אז הוא הלך לסיבוב בירושלים ועצר ליד אתר בנייה שמשך את תשומת לבו.

"היו שם רק כמה לבנים ושלט של הקבלן. התקשרתי לבחור, ואמרתי לו בוא תפגוש אותי כאן. נזקקנו לכמה סולמות וחבלים כדי להגיע לשם, רציתי לראות את הנוף. אמרתי, 'אני אקנה את כל הקומה'. והוא אמר, 'בחייך, אנחנו באמצע אינתיפאדה…'. אמרתי, ובכן, אף אחד אחר לא רוצה לקנות כרגע שום דבר, וזאת הדרך האישית שלי להכניס היגיון במה שקרה עכשיו עם פיגוע ההתאבדות".

פיגוע הטרור בקפה הלל בירושלים, 9 בספטמבר 2003 (צילום: פלאש90)
פיגוע הטרור בקפה הלל בירושלים, 9 בספטמבר 2003 (צילום: פלאש90)

"לפחות אני יכול, בדרך האישית והקטנה שלי, לגבות את הדיבורים שלי בכסף ולהראות שפיגועים לא יסלקו את העם היהודי מירושלים. ואמרתי את זה אז לדונלד. אני חושב שהוא לקח את זה לתשומת לבו. אני חושב שזאת הייתה השיחה שדיברה אליו, כי אז הוא הבין שזו הייתה הרבה יותר מהשקעה נדל"נית".

עם זאת, זו לא הייתה השקעה גרועה, היות שמחירי הדירות זינקו מאז כמעט פי שלושה.

פרידמן הצטרף לקמפיין הנשיאות של טראמפ באפריל 2016, אותו חודש שבו טראמפ הכריז על עצמו כמועמד המוביל לאחר שסחף חמש מדינות בצפון-מזרח ארצות הברית ביום אחד של פריימריז. יחד עם גרינבלט, גם הוא יהודי שומר מצוות, שהיה אז היועץ המשפטי הראשי וסגן הנשיא של ארגון טראמפ, פרידמן עמד בראש הוועדה המייעצת של טראמפ לענייני ישראל.

באותו זמן הועלו כמה ספקות בנוגע לתום הלב של טראמפ בתמיכתו בישראל. בפברואר 2016 הוא הבטיח לשמש מתווך "ניטרלי" בשיחות בין ישראל לפלסטינים, וציין בפני כמה משקיפים כי הוא עשוי לשבור את המסורת של תמיכה דו-מפלגתית בישראל.

אבל לפרידמן לא היה ספק שטראמפ התכוון לתמוך בישראל. המועמד לנשיאות ביקש מפרידמן ומגרינבלט לחבר עבורו מתווים מדיניים.

ג'ייסון גרינבלט (מימין) ודיוויד בפרידמן בירושלים, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, Pool)
ג'ייסון גרינבלט (מימין) ודיוויד בפרידמן בירושלים, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, Pool)

"הוא נתן לנו מרווח די רחב אז, והוא עשה את זה גם אחרי שנבחר", מסביר פרידמן. "הוא רצה לתמוך בישראל, הוא רצה להיות יותר פרו-ישראלי מקודמיו בצורה משמעותית. ואני חושב שהוא היה זקוק לעזרה שלנו כדי להגדיר וליצור גישה כוללת שתעלה בקנה אחד עם הרצון שלו לתמוך בישראל".

פרידמן וגרינבלט כתבו את הסעיף העוסק בישראל במצע הבחירות של המפלגה הרפובליקאית ב-2016, שאינו מזכיר פתרון של שתי מדינות, בשעה שהוא דוגל ב"מדיניות המשקפת את רצונם החזק של האמריקאים ליחסים ללא מחלוקות בין ארצות הברית לישראל. אנחנו מכירים בירושלים כבירתה הנצחית והמאוחדת של מדינת היהודים וקוראים לשגרירות האמריקאית לעבור לשם בהתאם לחוק האמריקאי".

כמו רוב המומחים, פרידמן צפה שטראמפ יפסיד להילארי קלינטון ביום הבחירות. "התעוררנו בבוקר, ואמרתי לאשתי, 'כמה חבל שזה נגמר. זה היה כזה כיף'".

הוא החליט ללכת למטה הקמפיין של טראמפ כדי להפגין את תמיכתו, ובזמן שהיה שם, נעשה ברור יותר ויותר שטראמפ עומד לנצח.

"למחרת הלכתי לפגוש אותו", נזכר פרידמן. "אני בטוח שהוא ישן פחות ממני. באתי למשרד שלו למחרת בשעה 8 בבוקר, כדי לברך אותו ולהזכיר לו שדיברנו על המינוי שלי לשגריר. קיוויתי שהוא יתייחס לזה ברצינות".

הנשיא הנבחר עמד במילה שלו, ובאופן נדיר הכריז על הבחירה שלו לשגריר בישראל עוד לפני שנכנס לתפקיד. כמו כל דבר כמעט בקמפיין של טראמפ ובעלייה שלו לשלטון, הדבר עורר מחלוקת רבה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

הניו יורק טיימס תיאר את המינוי של פרידמן כ"מסוכן" וכ"טעות". חמישה שגרירים קודמים אמרו כי הוא "חסר כישורים לתפקיד". בשימוע אישור המינוי שלו בפברואר 2017 הוא נשאל על מאמר שכתב שנה קודם לכן, שבו גינה את "האנטישמית של אובמה" וטען שאנשי השדולה הפרו-ישראלית היונית ג'יי סטריט "הרבה יותר גרועים מקאפואים" – היהודים שסייעו לנאצים בתקופת השואה.

במהלך השימוע פרידמן התנצל על אמירותיו. היום, פרידמן עדיין מתחרט על "בחירת המילים האומללה" שלו, אבל לא יותר מכך. "חילוקי הדעות המדיניים שלי עם ג'יי סטריט לא יכולים להיות חריפים יותר", הוא מדגיש.

הסנאט אישר את מינויו ברוב של 52 לעומת 46; הסנאטור רוברט מננדז מניו ג'רזי והסנאטור ג'ו מנצ'ין היו הדמוקרטים היחידים שתמכו בו.

היעדר התמיכה הדו-מפלגתית הותיר אותו בתחושה של אכזבה עמוקה, אפילו מרירות, שנראה שהוא סוחב איתו עד היום. המינויים של קודמיו, הוא אומר, קיבלו גיבוי דו-מפלגתי מהסנאט.

"כשאני נבחרתי, הדמוקרטים לא זיכו אותי בשמץ מהאדיבות הזאת", הוא אומר.

דיוויד פרידמן בסנאט בעת השימוע לאישור מינויו לשגריר ארה"ב בישראל, 16 בפברואר 2017 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
דיוויד פרידמן בסנאט בעת השימוע לאישור מינויו לשגריר ארה"ב בישראל, 16 בפברואר 2017 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

"חוסר הסכמה מוחלט"

למרות עזרתו של פרידמן, התומך בהתנחלויות, לטראמפ בעיצוב המדיניות שלו כלפי ישראל, היה ברור מההתחלה שהנשיא מקשיב גם לקולות אחרים. במהלך ביקורו הראשון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, בפברואר 2017, טראמפ תפס את האורח שלו לא מוכן כאשר אמר לו לפני הכתבים במסיבת עיתונאים כי "שני הצדדים יצטרכו לעשות פשרות", וכי הוא רוצה שישראל "תרסן קצת את הבנייה בהתנחלויות".

פרידמן אומר שמקורן של הטענות למתיחות בין טראמפ לנתניהו היה באנשים ש"ניסו להידחף לתוך זה ולהציע לנשיא את ההשקפות שלהם".

עם אלה נמנה הבוס שלו באותו הזמן, מזכיר המדינה דאז רקס טילרסון. פרידמן אומר שהיה "חוסר הסכמה מוחלט" בינו לבין טילרסון.

"הוא התנגד לירושלים, להעברת השגרירות, הוא תמך בדעה שההתנחלויות הן הפרה של החוק הבינלאומי. אני חושב שהוא חשב שהמדיניות של הממשל לא הייתה חסרת פניות ביחס לפלסטינים. אני חושב שהייתה לו השקפה מאוד מסורתית לגבי ישראל, שקשה להבחין בינה לבין זו של ממשל אובמה".

דיוויד פרידמן ובנימין נתניהו בארוע לציון יום ירושלים ב-2017 (צילום: Abir Sultan/Pool Photo via AP)
דיוויד פרידמן ובנימין נתניהו בארוע לציון יום ירושלים ב-2017 (צילום: Abir Sultan/Pool Photo via AP)

טילרסון ושר ההגנה ג'יימס מאטיס התנגדו ל"שלב הראשון", לדברי פרידמן, הצעד של הכרה בירושלים כבירת ישראל. "הם פשוט לא ראו את הטעם בזה".

פרידמן מתאר ישיבה מכריעה, שנמשכה שעתיים, בנובמבר 2017, ובה כל אחד מהמחנות האידיאולוגיים בתוך הממשל הציג בפני טראמפ את הטיעונים שלו בנוגע להעברת השגרירות.

מלבד הנשיא נכחו בחדר סגן הנשיא מייק פנס, היועץ לביטחון לאומי הרברט ריימונד מקמאסטר, ראש הסגל ג'ון קלי, שגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי, טילרסון, מאטיס ופרידמן.

"זה היה ויכוח די סוער. טילרסון היה המתנגד העיקרי, מאטיס נטה באופן כללי לצדו של טילרסון. אני הייתי הדובר העיקרי בעד המעבר".

פרידמן אמר לטראמפ וליועצים הבכירים שלו שהעברת השגרירות הייתה "שעת ההוכחה" של כל מדיניות החוץ שלו. מועמדים רבים לנשיאות הבטיחו להעביר את השגרירות לירושלים, אבל מרגע שנכנסו לתפקיד, כולם חתמו על כתב ויתור מדי שישה חודשים כדי להשאיר את השגרירות בתל אביב, בנימוק שהעברתה תגרור תגובת נגד חריפה שעלולה להוות איום ביטחוני.

שר ההגנה ג'יימס מאטיס (מימין) ושר החוץ רקס טילרסון בוושינגטון, ב-30 בינואר 2018 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)
שר ההגנה ג'יימס מאטיס (מימין) ושר החוץ רקס טילרסון בוושינגטון, ב-30 בינואר 2018 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

"זאת הייתה הנקודה שבה יכולנו לראות אם טראמפ הוא טיפוס חדש של מנהיג, שמקיים את ההבטחות שלו, שלא נרתע מהאויבים שלו, שמוכן לחשוב מחוץ לקופסה, שמוכן לשקול לקיים את רצון העם האמריקאי, שהמנהיגים שלו העבירו את חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים 22 שנים קודם לכן ברוב דו-מפלגתי מוחץ", הוא אומר.

"אז זאת באמת הייתה הנקודה שבה הנשיא עמד לנקוט עמדה ולומר 'אני לא מתכוון להניח לאיומים היפותטיים כלשהם מצד כמה שחקנים שלוחי רסן להשפיע על מדיניות החוץ של אמריקה'".

פרידמן גם אמר לטראמפ שהוא חשב שהמעבר לירושלים יהדהד אצל אויביה של ארצות הברית בעולם, בעיקר איראן, צפון קוריאה וסין.

"אני חושב שדיוויד צודק", סיכם טראמפ, לדבריו של פרידמן. "כמובן שאני צריך לעשות את זה. נתתי את הבטחתי, זה החוק האמריקאי".

ב-6 בדצמבר 2017 טראמפ נשא נאום שבו ביטא הכרה בירושלים כבירת ישראל. חודשיים לאחר מכן הוא הודיע כי ארצות הברית תעביר את השגרירות לירושלים במאי 2018, בחפיפה עם יום העצמאות ה-70 של המדינה.

שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן והיועץ לביטחון לאומי דאז ג'ון בולטון בביקור בשגרירות ארה"ב בירושלים, ב-21 באוגוסט 2018 (צילום: Matty Stern/U.S. Embassy Jerusalem)
שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן והיועץ לביטחון לאומי דאז ג'ון בולטון בביקור בשגרירות ארה"ב בירושלים, ב-21 באוגוסט 2018 (צילום: Matty Stern/U.S. Embassy Jerusalem)

הממשל לא ציפה לשום אירועים אלימים בעקבות המהלכים הללו. הוא התעדכן על בסיס קבוע עם השגרירויות שלו באזור. "היינו ערוכים לגרוע ביותר, אבל לא ציפינו לכל זה. וצדקנו".

אף על פי שהתקיימו כמה הפגנות מחוץ לשגרירויות ארצות הברית בעולם, אף אחת מהן לא התפתחה לכדי איום של ממש.

עם זאת, בעזה, סדרה של הפגנות שהחלו בחודש מרץ על הגבול עם ישראל הגיעה לשיאה ב-14 במאי 2018. יותר מ-60 פלסטינים נהרגו, רבים מהם כביכול פעילי חמאס ואלפים אחרים נפצעו מאש חיה, כדורי גומי וגז מדמיע.

התקשורת הבינלאומית שידרה את הדיווחים על טקס פתיחת השגרירות לצד דיווחים על אלימות קטלנית בגבול עזה, דבר שהציג את ישראל באור שלילי.

גורמים רשמיים בארץ מאמינים כי להפגנות, שהתקיימו באופן בלתי סדיר במשך חודשים, לא היה כל קשר להכרזות של טראמפ לגבי ירושלים, אלא היו תוצר של כישלון שיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס ושל המשבר ההומניטרי המתמשך בעזה תחת הסגר הישראלי והמצרי.

הפגנות סוערות בגבול עזה בעקבות העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, 14 במאי 2018 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
הפגנות סוערות בגבול עזה בעקבות העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, 14 במאי 2018 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

פרידמן טוען כי באופן כללי, המוסלמים אדישים לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. "אם אתה הולך לעולם המוסלמי, אז כן, לעולם המוסלמי אכפת מאוד מאל-אקצא, אבל כאתר דתי, לא כבירה פוליטית".

רוב הערבים בירושלים, הוא טוען, אינם מעוניינים בחלוקת העיר, מפני שהם עובדים במערב ירושלים. ההנהגה הפלסטינית היא שהפכה את ירושלים לעניין, לדבריו. "אבל מה שראיתי במשך שנים הוא שזה פשוט לא חלחל לעם של שום מדינה ערבית".

למעשה, סקר שערך המרכז הפלסטיני לדעת קהל מצא שבאופן עקבי, 70% או יותר מהפלסטינים תושבי מזרח ירושלים רוצים להיות חלק ממדינה פלסטינית. ב-2020 היו יותר משיבים שאמרו כי היו מעדיפים להיות ירדנים מאשר אלה שאמרו כי היו מעדיפים להיות חלק מישראל.

הסקר, שכלל 650 תושבי מזרח ירושלים ופורסם על ידי מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מצא כי שני שלישים מהם תומכים בירושלים מאוחדת, כבירת פלסטין.

שכנות סילוואן במזרח ירושלים, ארכיון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שכנות סילוואן במזרח ירושלים, ארכיון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"לא היה שום סיכוי שהפלסטינים יקבלו את התוכנית"

במאי 2017 טראמפ ביקר בישראל, ונסע גם לבית לחם, להיפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

לדבריו של פרידמן, הפגישה החלה ברגל שמאל, כאשר טראמפ הבין ששגריר ארצות הברית בישראל אינו נוכח שם מפני שהרשות הפלסטינית דחתה בקשה להשתתפותו.

על פי מדיניות ארצות הברית, הקונסול האמריקאי בירושלים, שמשמש כנציג ארצות הברית אצל הפלסטינים, הוא שמשתתף בפגישות כאלה. אבל לדברי פרידמן, סירובו של עבאס לאפשר לשגריר להשתתף בפגישה הרתיחה את טראמפ.

הדבר הראשון שטראמפ אמר כשהוא הגיע היה "איפה דיוויד?", כך נאמר לפרידמן.

"הוא גילה שעבאס התעקש שאני לא אגיע מפני שכשגריר ארצות הברית בישראל אין לי שום תפקיד למלא בחדר. ואני חושב שזה הרגיז אותו", הוא אומר.

דונלד טראמפ ומחמוד עבאס בבית לחם, בעת ביקורו של נשיא ארה"ב ברשות הפלסטינית, מאי 2017 (צילום: Fadi Arouri, Xinhua Pool via AP)
דונלד טראמפ ומחמוד עבאס בבית לחם, בעת ביקורו של נשיא ארה"ב ברשות הפלסטינית, מאי 2017 (צילום: Fadi Arouri, Xinhua Pool via AP)

"טראמפ הוא לא פוליטיקאי, הוא לא מבין את הקופסאות שאנשים מוכנסים אליהן בממשל. ונקודת המבט שלו הייתה שאני בישראל, אני השגריר בישראל, אבל אני גם בחור מוכשר בעיניו, והוא חשב שהסכסוך הפלסטיני הוא משהו שאני אוכל לסייע בו, והוא רצה שאני אהיה מעורב".

כעבור שלושה חודשים, לאחר שטראמפ התעקש בעניין, פרידמן השתתף בפגישה עם צוות המשא ומתן הפלסטיני לצד גרינבלט והקונסול הכללי של ארצות הברית, דונלד בלום. הפגישה, שעסקה בחידוש שיחות השלום, התקיימה בירושלים, מפני שהפלסטינים סירבו לארח את פרידמן ברמאללה, כך על פי הדיווחים באותו הזמן.

אחרי ההכרזה של טראמפ על ההכרה בירושלים, הפלסטינים ניתקו את הקשרים עם הממשל האמריקאי, אבל פרידמן, גרינבלט וקושנר המשיכו לקדם את תוכנית השלום הישראלי-פלסטיני.

"היא התגבשה בעקבות המאמצים של ג'ארד, של ג'ייסון ושלי", מסביר פרידמן, "ואבי [ברקוביץ', המחליף של גרינבלט] הצטרף מאוחר יותר. ועם הזמן הכנסנו לעניינים גם את היילי ואת [מזכיר המדינה מייק] פומפאו. ואז את הנשיא".

ג'ייסון גרינבלט (מימין) וג'ארד קושנר מאחורי ניקי היילי, בעת שהיא נואמת במועצת הביטחון של האו"ם ב-20 בפברואר 2018 (צילום: AP Photo/Mary Altaffer)
ג'ייסון גרינבלט (מימין) וג'ארד קושנר מאחורי ניקי היילי, בעת שהיא נואמת במועצת הביטחון של האו"ם ב-20 בפברואר 2018 (צילום: AP Photo/Mary Altaffer)

עיקרון מנחה בגיבוש התוכנית היה התייחסות לצורכי הביטחון של ישראל כדאגה עיקרית, שלדברי פרידמן כללה יותר מאשר ערבויות ביטחוניות.

"כלומר לא רק לקבל ככתוב כל נקודה ביטחונית שישראל מעלה, אלא להבין שישראל היא בסופו של דבר האחראית לביטחונה, ואם היא לא חושבת שהתוכנית הזאת תגן עליה מבחינה ביטחונית, אז היא תידחה על הסף, ובצדק", אומר פרידמן.

"התחלנו בהכרה בצורכי הביטחון של ישראל ולא בניסיון לשאת ולתת על הביטחון. מפני שעבורנו זה לא תנאי במשא ומתן, זה עניין של חיים ומוות. זה היה חייב להיות נקודת פתיחה", הוא אומר.

"התחלנו בהכרה בצורכי הביטחון של ישראל ולא בניסיון לשאת ולתת על הביטחון. עבורנו זה לא תנאי במשא ומתן, זה עניין של חיים ומוות. זה היה חייב להיות נקודת פתיחה"

ברגע שהישראלים ראו שארצות הברית מתייחסת לצורכי הביטחון שלהם ברצינות, אומר פרידמן, נושאים אחרים – כמו גבולות – היו קלים יותר לדיון. וללא כל תרומה מצד הפלסטינים, ארצות הברית וישראל היו היחידות שנשאו ונתנו על תוכן התוכנית.

לאחר כמה דחיות, וושינגטון חשפה את תוכנית "שלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של העמים הפלסטיני והישראלי" בשני שלבים – החלק הכלכלי ביוני 2019 והחלק המדיני בטקס שהתקיים בבית הלבן בינואר 2020.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

למרות התעקשותו של טראמפ כי העסקה היא "ניצחון לכול" ו"הזדמנות היסטורית עבור הפלסטינים" שעבאס צריך לנצל, פרידמן אומר שלממשל לא היו שום ציפיות שהפלסטינים, שלא נכחו בטקס חשיפת התוכנית, יקבלו אותה. רמאללה דחתה את התוכנית בעקביות עוד לפני שפורסמה, ועבאס כינה אותה "סטירת המאה".

"הפלסטינים התחממו לפני כן עד כדי כזה טירוף, שלא היה שום סיכוי שהם יקבלו את התוכנית, מפני שהם דחו אותה שוב ושוב ושוב מבלי לראות אותה", אומר פרידמן. "אז לא, לא היה שום סיכוי שהפלסטינים יקבלו אותה. אבל זה לא מנע מאיתנו לפרסם משהו כדי שזה יתחיל להיטמע ואנשים יתחילו להסתכל על זה.

"יש בזה הרבה מורכבות, זה צריך להתחיל בעיניי בשיחה רצינית, בין אם בהשתתפות הפלסטינים או לא, על מה הן הציפיות ההגיוניות לפתרון הסכסוך".

"הפלסטינים התחממו לפני כן עד כדי כזה טירוף, שלא היה שום סיכוי שהם יקבלו את התוכנית, מפני שהם דחו אותה שוב ושוב ושוב מבלי לראות אותה. אז לא, לא היה שום סיכוי שהפלסטינים יקבלו אותה"

התוכנית מותירה את כל ההתנחלויות והמאחזים הישראליים בגדה המערבית על כנם, באמצעות רשת מקושרת של מובלעות. בתמורה, הפלסטינים היו אמורים לקבל אדמות נרחבות בדרום ישראל, ואולי גם בכמה ערים ערביות-ישראליות מצפון לגדה המערבית.

פרידמן, שאינו מסתיר את תמיכתו הכלכלית בהתנחלויות, טוען כי הרעיון של פתרון של שתי מדינות המבוסס על גבולות 67' עם כמה חילופי שטחים אינו צריך להוות נקודת פתיחה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

"זו בהחלט לא דעת קונצנזוס. אולי זו דעת קונצנזוס בקרב מלומדים בשמאל, אולי זו דעת קונצנזוס במחלקת המדינה. אבל זו בוודאי לא דעת קונצנזוס בישראל", הוא אומר.

לציבור הישראלי אכפת מאתרים בעלי חשיבות לאומית מעבר לקו הירוק, והוא לעולם לא יסכים לוותר עליהם, הוא טוען.

סקרים מראים באופן עקבי כי הישראלים חלוקים בנושא. סקר שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ביולי האחרון מראה כי 25% מהישראלים מתנגדים לסיפוח חלק כלשהו מהגדה המערבית, ואילו 24.5% תומכים בסיפוח כל הגדה המערבית. התשובה הנפוצה ביותר, של 28.5% מהמשיבים, הייתה "לא יודע/ת".

חוסר ניסיון כנכס

בעוד שתוכנית המאה נחשבת על פי רוב לכישלון, התחום שבו הייתה לממשל השפעה היסטורית הוא עיצובו מחדש של מקומה של ישראל במזרח התיכון.

ממשל טראמפ תיווך בהסכמי נורמליזציה היסטוריים שבהם ישראל ביססה את קשריה עם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, "הסכמי אברהם", שנחתמו בספטמבר 2020. היא גם נשאה ונתנה על הסכמים עם מרוקו לחידוש יחסיה עם ישראל ועם סודן לשיחות על נרמול היחסים.

מימין: שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף בן רשיד א-זיאני במדשאת הבית הלבן, 16 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
מימין: שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף בן רשיד א-זיאני במדשאת הבית הלבן, 16 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

מיומו הראשון של הממשל, אומר פרידמן, הוא זיהה את ההזדמנות לעודד הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות בעלות אינטרסים חופפים לשלה.

"הנסיעה הראשונה של הנשיא למדינה זרה, התחנה הראשונה, הייתה סעודיה, שם הוא נשא את הנאום המנוגד לאובמה", אומר פרידמן, כשהוא מנגיד בין פסגת ריאד במאי 2017 לנאומו של ברק אובמה בקהיר, שבו הוא ניסה לפתוח דף חדש ביחסים עם העולם המוסלמי.

"לא רק שאני לא מתכוון להתנצל בפניכם על שום דבר שאמריקה עשתה", אמר אז טראמפ, "אלא שאני רואה את כולכם – לא את עצמי, אתכם – כקו ההגנה הראשון במלחמה נגד הטרור של האסלאם הקיצוני".

"חשבנו מההתחלה שזה הדהד, שהגיע הזמן שהרבה מהמדינות האלה ינקטו עמדה נגד הטרור ויראו שישראל היא לא חלק מהבעיה אלא חלק מהפתרון".

פרידמן אומר שטראמפ הציע לבעלות הברית הערביות גישה חדשה, אף על פי שזה דרש ממנו להעמיד לדיון את הסיפוח בגדה המערבית ואז להציע להוריד אותו מהפרק, כדי להתחיל להניע את התהליך עם איחוד האמירויות. המעשה הזה "יצר דינמיקה שבה הם יכלו לנרמל את היחסים עם ישראל בתנאים שבהם הם לא זונחים את המאבק הפלסטיני".

ילדות פלסטיניות ברמאללה מחזיקות שלט שעליו כתוב "לא, לא, לנורמליזציה" במהלך מחאה נגד ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
ילדות פלסטיניות ברמאללה מחזיקות שלט שעליו כתוב "לא, לא, לנורמליזציה" במהלך מחאה נגד ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

איחוד האמירויות הערבית טוענת כי היא חתמה על ההסכם כדי לבלום את התוכנית השנויה במחלוקת של נתניהו להחיל ריבונות הישראלית על שטחים נרחבים מהגדה המערבית, אם כי הפלסטינים עדיין גינו אותה ומדינות אחרות אשר נרמלו את יחסיהן עם ישראל כמי שהפקירו אותם.

פרידמן מודה שהצוות של טראמפ לא היה מנוסה בניהול משא ומתן על הסכמים דיפלומטיים, אף על פי שהוא מרעיף שבחים על קושנר, חתנו של טראמפ והאדריכל העיקרי של ההסכמים, שאותו הוא מכנה "בחור מבריק".

"ניסינו להשתמש בחוסר הניסיון הזה כנכס, על ידי קריאת תיגר על הידע הקונבנציונלי בכל נתיב. מה שג'ארד מסוגל לעשות – הוא מגיע משנים של ניהול עסקים, בערך כמוני – אנחנו מסוגלים להבין מה אנשים רוצים, מה הם צריכים, עם מה הם יכולים לחיות בפומבי, עם מה הם יכולים לחיות שלא בפומבי, איך אתה מפתח אמון, איך אתה יוצר מצב של 'ניצחון לכול'", הוא אומר.

"אני משוכנע שהדרך היחידה לעשות את זה במקרה הזה הייתה לבוא עם דף חלק. כי אם אתה בא עם דרכי פעולה מהעבר, אתה תיתקע בבוץ עם דרכי הפעולה האלה, כי הן לא יעבדו והן אף פעם לא עבדו".

בנימין נתניהו וג'ארד קושנר (צילום: Matty Stern/U.S. Embassy Jerusalem)
בנימין נתניהו וג'ארד קושנר (צילום: Matty Stern/U.S. Embassy Jerusalem)

לדבריו, איחוד האמירויות גם ראתה בהתחממות היחסים עם ישראל דרך להתקרב לארצות הברית, דבר שאת הערך שלו היא הבינה רק לאחר שראתה כיצד ממשל טראמפ מפנקת את ישראל.

"מה שהדגמנו בתמיכה החזקה שלנו בישראל הוא שאנחנו יכולים לשמש ידיד טוב לבעלת ברית שזקוקה לעזרתנו. ואני חושב שאיחוד האמירויות, אלה אנשים חכמים מאוד, הם מאוד יצירתיים – יש מי שמכנה אותם ישראל של העולם הערבי, כי גם הם נוטים לחשוב מחוץ לקופסה – אני חושב שהם אמרו, 'תראו, אנחנו רוצים את אותו הדבר.

"'אנחנו רואים את היחסים בין ארצות הברית לישראל, גם אנחנו רוצים ליהנות מזה. אנחנו רוצים להיות בעלי ברית נאמנים של ארצות הברית, כי אנחנו רואים את המשמעות של זה בשטח, מה יכול להניב סוג היחסים הזה".

"מה שהדגמנו בתמיכה החזקה שלנו בישראל הוא שאנחנו יכולים לשמש ידיד טוב לבעלת ברית שזקוקה לעזרתנו. ואני חושב שאיחוד האמירויות, אלה אנשים חכמים מאוד, אמרו, 'אנחנו רוצים את אותו הדבר'"

לדברי פרידמן, מנהיגי מדינות המפרץ רוחשים לטראמפ כבוד רב ורואים בו אדם "ישיר באופן מרענן, אדם אמיץ שמוכן לנקוט עמדה, מוכן לעשות את הדבר הנכון, לא לשקוע בחשיבה קבוצתית או בתקינות פוליטית".

"למדתי לשחק שחמט"

פרידמן אומר שהוא לא יודע מהן התוכניות של טראמפ לעתיד, ושהתוכניות שלו עצמו עדיין מעורפלות.

הוא כן יודע שהוא רוצה "להישאר רלוונטי ביחסי ארצות הברית וישראל".

שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

"זאת נפילה עצומה ממצב שבו אתה יכול להתקשר לנשיא ולהשיג אותו בניסיון הראשון. אין תחליף לזה. אני לעולם לא אהיה שוב כזה רלוונטי".

הוא כן יודע שהוא יכתוב ספר, ובראש ובראשונה מסיבות משפחתיות, יחלק את זמנו בין ירושלים, ניו יורק ופלורידה.

הטעות הגדולה ביותר של פרידמן בארבע השנים האחרונות, לדעתו, הייתה אזכור ה"קאפואים" במאמר ההוא. "אתה יכול להיות ישיר, אתה יכול להיות בוטה, אתה יכול להיות סנגור תקיף ככל שאתה רוצה, אבל לעולם אל תעשה שוב השוואות לשואה", הוא אומר. הוא בטוח שלא עשה עוד טעות דומה במשך כהונתו.

"אתה יכול להיות ישיר, אתה יכול להיות בוטה, אתה יכול להיות סנגור תקיף ככל שאתה רוצה, אבל לעולם אל תעשה שוב השוואות לשואה"

הוא למד לצפות טוב יותר את התגובות להצהרות ולהחלטות מדיניות, להריץ בראש תוצאות אפשריות. "זה משחק שחמט, למדתי לשחק טוב יותר עם הזמן".

בשעה שהוא מתכונן לפרק הבא בחייו, פרידמן ממשיך להפיק שביעות רצון מהישגיו של ממשל טראמפ במזרח התיכון. נתניהו מסכים; בטקס הפרידה מפרידמן ב-18 בינואר, ראש הממשלה אמר כי "לא היה שגריר טוב מדיוויד פרידמן לביסוס הקשר העמוק בין ישראל לארצות הברית, לתיקון עוולות שנוצרו במהלך השנים בדיפלומטיה העולמית ביחס לישראל".

דיוויד פרידמן מבקר בכותל המערבי ביומו האחרון בתפקיד שגריר ארה"ב בישראל, 20 בינואר 2021 (צילום: באדיבות המצולם)
דיוויד פרידמן מבקר בכותל המערבי ביומו האחרון בתפקיד שגריר ארה"ב בישראל, 20 בינואר 2021 (צילום: באדיבות המצולם)

פרידמן מספר כי הוא דיבר לאחרונה עם טראמפ, וגילה שהנשיא לשעבר "עדיין מוטרד בגלל הבחירות וגם בגלל האלימות" ב-6 בינואר.

"אמרתי, 'תראה, אתה עשית בשביל אמריקה בארבע שנים יותר ממה שרוב הנשיאים עשו בשמונה שנים, אם בכלל. יש לך מורשת גדולה, שבסופו של דבר תתגלה. עם סיום התפקיד אתה לא פחות פופולרי מג'ורג' בוש האב. רק תעבור את החודשים הקרובים'", הוא משחזר.

"אמרתי לטראמפ, 'תראה, אתה עשית בשביל אמריקה בארבע שנים יותר ממה שרוב הנשיאים עשו בשמונה שנים, אם בכלל. יש לך מורשת גדולה, שבסופו של דבר תתגלה. רק תעבור את החודשים הקרובים'"

"אני חושב שעם הזמן, ברגע שנעבור את המיידיות של הרגע, ברגע שסדר היום הסוציאליסטי-לכאורה ייכשל, והוא ייכשל, אני חושב שאנשים יסתכלו על הנשיא טראמפ כלוחם עז למען העובדים האמריקאים, אדם שהחזיר את אמריקה לעבודה", הוא אומר.

"אדם שהחזיר את מדיניות החוץ האמריקאית למסלול הנכון, עמידה ברורה לצד בעלי בריתנו ועמידה תקיפה לנוכח האתגרים שלנו".

עוד 4,519 מילים
סגירה