נשים וילדים מהקהילה החרדית בבורו פארק, ברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Kathy Willens)
AP Photo/Kathy Willens
"אנשים פוחדים יותר מהחיסון מאשר מהווירוס"

בקהילות החרדיות בארה"ב, החיסונים והמוטציות מפחידים בעיקר את הנשים

בלייקווד, ניו ג'רזי, שם מחצית התושבים הם חרדים, שיעור הילודה הוא מהגבוהים בעולם ● זו גם העיר שבה חזרו לנהל ארועי התקהלות בחללים סגורים במהירות רבה ולמעשה, הקורונה נתפסה שם כמפחידה פחות מהרחקת הילדים מבתי הספר ● כל זה השתנה בשבועות האחרונים עם הגעתן של המוטציות לקהילה ● אך בד בבד, מידע כוזב על החיסונים מבלבל את התושבים ומותיר בעיקר את הנשים מבולבלות

לאורך רוב השנה האחרונה, האימהות הצעירות בלייקווד, ניו ג'רזי, חוו את מגפת הקורונה לא רק כעניין של חיים ומוות, אלא בעיקר כמטרד.

זה לא אומר שהקהילה לא חוותה התפרצויות כואבות של המגפה: היא כן. זה לא אומר שהמשפחות לא איבדו את יקיריהן: הן איבדו. אבל כשמקשיבים לאופן שבו האימהות הצעירות מתארות את הסיפור, החלק המשברי של המגפה חלף.

רוב האנשים החלימו מהנגיף, הן חושבות, ורק חלק מהקשישים ומהחולים בסיכון גבוה היו צריכים להישאר בבית. אם לשפוט לפי סרטוני האינסטגרם של החתונות הרבות שמתקיימות כאן בחללים סגורים בעיר, אירועים שבהם מעט מאוד מהאורחים, אם בכלל, טורחים לעטות מסכה, הימים הקודרים של מרץ כמעט ונשכחו.

עבור רבים, סגר שהשאיר בבית אלפי תלמידי ישיבה מבית המדרש הגבוה המקומי, הישיבה הגדולה ביותר בעולם מחוץ לישראל, במשך חודשים – היה מחיר גבוה מדי לשלם. כשהילדים והאנשים הצעירים נמצאים בסיכון נמוך יחסית למות או לסבול ממחלה קשה מווירוס הקורונה, הרחקת הילדים מבתי הספר נדמתה לרבים יותר מזיקה מהנגיף עצמו.

אישה חרדית בשכונה בברוקלין, ניו יורק. 29 בספטמבר, 2020 (צילום: TIMOTHY A. CLARY/AFP via Getty Images)
אישה חרדית בשכונה בברוקלין, ניו יורק. 29 בספטמבר, 2020 (צילום: TIMOTHY A. CLARY/AFP via Getty Images)

כל זה השתנה בשבועות האחרונים, אחרי שנודע על מותה של אישה בת 37, שלפי הידוע הייתה בריאה קודם לכן. החדשות נפוצו בקבוצות הווטסאפ במקביל למידע מוטעה בנוגע לכך שחיסוני הקורונה החדשים עשויים לפגוע בפוריות. בקהילה שבה ילודה ואימהות הם סמל סטטוס בקרב הנשים, שתי ההתפתחויות האלה גרמו לאימהות רבות בעיר לקחת את המגפה ברצינות.

עכשיו, כשרופאים שם וברחבי העולם החרדי יוצאים בקמפיין לשכנע נשים להתחסן כשהן יכולות, ולהיזהר יותר כל עוד הן לא, חלק מהאימהות בלייקווד שוקלות מחדש את העמדה המשפחתית שלהן ביחס לקורונה.

"הסיפורים האלה לא גורמים לנו להיות פחות מודאגות, לכל הפחות", אומרת תושבת לייקווד, 30, בהיריון. היא ציפתה לקבל את החיסון עד שבדיקת הקורונה שלה יצאה חיובית בשבוע שעבר, דבר שהופך אותה ללא זכאית להתחסן, לפחות עכשיו.

לייקווד, עם קהילה חרדית שמהווה כמחצית מאוכלוסיית העיר, שמונה 100,000 איש, היא העיר הפורייה ביותר בניו ג'רזי. ב-2015 נולדו כאן 45 תינוקות על כל 1,000 תושבים – שיעור גבוה פי ארבעה מהממוצע במדינה, ובין הגבוהים בעולם. אז כשהתחילו לצוץ השמועות על השפעות החיסון המתקרב על הפוריות, המקומיים חששו מאוד.

השמועות התחילו בערך כשניו ג'רזי התחילה להציע חיסונים, והתבססו באינסטגרם ובווטסאפ, פלטפורמות הרשת החברתית וההודעות הפופולריות בקרב נשים חרדיות.

נשים הולכות בוויליאמסבורג, בית לקהילה חרדית גדולה בניו יורק, 10 באפריל, 2019 (צילום: Spencer Platt/Getty Images)
נשים הולכות בוויליאמסבורג, בית לקהילה חרדית גדולה בניו יורק, 10 באפריל, 2019 (צילום: Spencer Platt/Getty Images)

בקבוצת ווטסאפ אחת שמנוהלת על ידי חרדים כדי לדון בקורונה, אישה אמרה שהיא חושבת לעלות לישראל, אבל שוקלת מחדש את צעדיה אחר שראש עיריית לוד הודיע כי ידרוש מהורים להתחסן לפני שילדיהם יוכלו לחזור לבתי הספר.

בקבוצה אחרת, נשים השוו את ההמלצה הישראלית לאפשר לנשים הרות להתחסן, לרופאים נאצים שמענים יהודים. "מגעיל!! הם מבצעים ניסויים ביהודים!!", כתבה אחת הנשים.

מספר אנשים שיתפו מידע על קוקטייל תרופות שיצר רופא חסידי, ולדימיר זלנקו, שקודם על ידי דונלד טראמפ אך בהמשך נמצא שהוא לא יעיל ואף מסוכן במקרים מסוימים. מישהו אחר שיתף וידאו של זלנקו שבו הוא אומר שאנשים צעירים ובריאים לא צריכים להתחסן. הוא הציע ליטול אבץ כדי לעכב את "השכפול הוויראלי" ואמר ש"לעניות דעתי הרפואית, אף אחד לא זקוק לחיסון".

בתחילת ינואר, מייקל ויינשטיין, משפיען אינסטגרם חרדי מלונג איילנד עם למעלה מ-21,000 עוקבים, העלה לייב לאינסטגרם של ד"ר לורנס פלבסקי, רופא ילדים ומתנגד ידוע לחיסונים, שאף נשא דברים בסימפוזיון של פעילים מתנגדי חיסונים ב-2019, שאליו הגיעו מאות חרדים ממונסי, ניו יורק. בסרטון, פלבסקי רומז שהחיסונים הם רק מהלך עסקי של חברות התרופות – ושהם עשויים לפגוע בפוריות.

טובה הרשקוביץ, 30, אם לארבעה שגרה בטומס ריבר, ניו ג'רזי, קהילה חרדית גדולה בקרבת לייקווד, אומרת שרבות מחברותיה מבולבלות בנוגע לחיסון ולא יודעות על מי לסמוך.

משפחה חרדית בברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Kathy Willens)
משפחה חרדית בברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Kathy Willens)

"מפחיד לדעת שיש נשים שם שאומרות מה שהן רוצות על החיסון הזה", היא אומרת ומציינת שמשפיעני אינסטגרם פופולריים בקהילה החרדית מפיצים מידע שגוי על החיסונים. "הרבה מהחברות שלי עוקבות אחרי האנשים האלה".

ד"ר מארק קירשנבאום, רופא ילדים עם מרפאה בבורו פארק ובוויליאמסבורג, שתי קהילות חרדיות שבהן החתונות והאירועים חברתיים חזרו להיראות כמו בחודשים שלפני המגפה, אומר שהוא מאמין שבערך 20% ממשפחות המטופלים שלו "חשדניים לגבי החיסון".

הרוב מחסנים את ילדיהם למחלות אחרות בגלל הדרישות של בתי הספר, הוא אומר, אבל חיסוני הקורונה הם עדיין עניין של בחירה – אם את בכלל מצליחה להתחסן. קצב הפיתוח המהיר שלהם, כמו גם העובדה שהם חדשים לגמרי, גורמים לו לצפות לחשדנות רבה יותר. "אנשים פוחדים יותר מהחיסון מאשר מהווירוס", אומר קירשנבאום.

כדי להילחם בחשש הזה, אנשי הרפואה החרדים שעמלו בשנה האחרונה לשכנע את הקהילות שלהם להתייחס להנחיות הקורונה ברצינות, מפנים עכשיו את כל כוחם לבניית אמון בחיסונים החדשים.

הוועד הרפואי של הנשים היהודיות, ארגון לרופאות חרדיות וסטודנטיות לרפואה, מפריך מידע שגוי באמצעות דף מידע ופודקאסט שהוא מפיק. קבוצה של אחיות חרדיות מארחות שיחה שבועית שבה ניתן לדון בחיסונים, באמצעות קווים חמים שנגישים לנשים שלא משתמשות באינטרנט מטעמי דת, ובשעה שבה רוב הילדים כבר במיטה – ימי חמישי ב-21:00 – והנשים לרוב מבשלות לקראת שבת.

הקהילה החרדית מנהלת דיאלוג עם משטרת ניו יורק בברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
הקהילה החרדית מנהלת דיאלוג עם משטרת ניו יורק בברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

"גם אם את לא באינטרנט, יש מתקפה של מידע ומידע מוטעה שמנסה לשכנע ולהניא אנשים מהחיסון לקורונה", אומרת טובי אש, אחות במיאמי ואחת המייסדות של EMES, ארגון שמקדם הפצת מידע רפואי שמבוסס על מדע בקהילות החרדיות. "קשה מאוד לסנן את המידע המדויק".

רופאות חרדיות אומרות שהן מקבלות עשרות טלפונים בנוגע לבטיחות החיסונים בחודשיים האחרונים, כששאלות רבות מתייחסות לבטיחות של החיסונים עבור נשים צעירים או נשים הרות.

הרב ד"ר אהרון גלאט, ראש מחלקת מחלות זיהומיות והאפידמיולוג ועוזר רב במחוז נסאו בלונג איילנד, אומר שהוא מקבל שאלות מהורים לנשים צעירות שמתחילות לצאת לדייטים וירצו להרות זמן קצת אחרי שיתחתנו – כולם רוצים לדעת האם החיסון יהווה בעיה.

"אם מישהו שואל אותי, אני בהחלט ממליץ להתחסן", אומר גלאט. "אנחנו מתמודדים עם סיכון ממשי של מוות מקורונה או סיבוכים אחרים של המחלה, לעומת סיכון תיאורטי, כשאין שום סיבה תיאורטית לכך שהוא מסוכן".

הוא מוסיף: "יש אפס ראיות שמצביעות על כך שהחיסון פוגע בפריון".

צוות רפואי מטפל באישה בהריון שחלתה בקורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, 3 בפברואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
צוות רפואי מטפל באישה בהריון שחלתה בקורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, 3 בפברואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בלייקווד, מרפאה בשם חמד התריעה על הבעייתיות של מקרי קורונה בקרב נשים צעירות, והודיעה שחלק מהחולות הפילו. "שלא כמו בתחילת המגפה, כשבעיקר קשישים וגברים היו בסיכון, עכשיו אנחנו עדים לאשפוזים של נשים בנות 35-45", הם כתבו בהודעה. הם יעצו לנשים הרות לדבר עם הרופאים שלהן לגבי החיסון, "בין אם נדבקתן בעבר בקורונה או לא".

יש בקהילות מי שמתייחסים להנחיות מרשויות הבריאות כמקור לבלבול.

החיסונים החדשים לקורונה שייצרו פייזר ומודרנה לא נבדקו על נשים הרות, מה שגרם לארגון הבריאות העולמי לייעץ בהתחלה שרק נשים בהיריון שנמצאות בסיכון גבוה לסיבוכים מקורונה יתחסנו.

אבל עם הזמן התגבש קונצנזוס שההיריון עצמו הוא גורם סיכון, וארגון הבריאות העולמי שינה את המלצתו, למרות שהוא עדיין לא ממליץ לחסן את כל הנשים ההרות, וממליץ שנשים ידברו עם הרופאות שלהן. בניו ג'רזי כללו את ההיריון ברשימת התנאים שמעניקים לאנשים את הזכות להתחסן מוקדם יותר, וגם בניו יורק הוסיפו את ההיריון לרשימה.

הקמפיינים החינוכיים האלה עשויים לקבל עידוד מסיפורים עצובים רבים, בישראל ובלייקווד. בישראל, שש נשים הרות אושפזו במצב קשה, אחרי שנדבקו במוטציה הבריטית החדשה, מה שעודד את ממשלת ישראל לחסן גם נשים הרות.

משפחה בקורונה. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/vlada_maestro)
משפחה בקורונה. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/vlada_maestro)

בלייקווד, המקומיים נדהמו לשמוע בחודש שעבר על מותה של בשה רנד, 37, אמא לשלושה שגרה בטומס ריבר הסמוכה. הודעה על מותה בתקשורת המקומית לא פירטה את סיבת המוות, אבל פוסט לגיוס כספים למען משפחתה של רנד, שנכתב על ידי אחותה, פירט שהיא מתה מקורונה, למרות שלא ניתן היה ליצור קשר ישיר עם משפחתה ולאמת את העובדה הזאת.

רנד לא הייתה בהיריון, אבל היא אמא חרדית טיפוסית, אחרי שעברה מנוואדה לניו ג'רזי זמן קצר לפני מותה, כדי שילדיה יוכלו ללמוד בישיבה וכדי שבתה הבכורה תוכל ללמוד בתיכון חרדי.

"בשי הייתה קלינאית התקשורת של הבת שלי בחודשים האחרונים", כתב אחד המגיבים לפוסט גיוס הכספים, פוסט שגייס מעל 600 אלף דולר. "מעולם לא פגשתי אישה אדיבה ודואגת ומסורה כמוה".

מתנדבים מקומיים ביוזמת COVID Plasma, שמחברת בין אנשים שיצאו חיוביים בבדיקת הקורונה לבין בתי חולים ומרפאות חוץ שמעניקות טיפול באמצעות נוגדנים ממחלימי המחלה, מעודד נשים הרות לשקול את הטיפול אם הן נדבקות במחלה. אבל אפילו כמה מהמתנדבים בפרויקט, כמו חדוה, מורה בתיכון בלייקווד, אומרים שהם לא בטוחים שהחיסון הגיוני לכולם.

חדוה ובעלה, שנמצא בסיכון גבוה לסיבוכים, התחסנו בשבוע שעבר. "אם הייתי חושבת שזה משהו באמת לא בטוח, לא הייתי מתחסנת בעצמי", היא אומרת.

גבר חרדי מקבל חיסון נגד וירוס הקורונה בירושלים. 12 בינואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גבר חרדי מקבל חיסון נגד וירוס הקורונה בירושלים. 12 בינואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל היא לא בטוחה שהחישובים האלה תקפים לגבי בתה, צעירה בת 20 שגרה בישראל, עובדת מהבית ובעלה כבר חולה בקורונה. היא שמע שמועות על כך שהחיסון גורם לבעיות בפוריות והיא כבר לא יודעת במה להאמין, בעיקר כי החיסון חדש כל כך.

"בהחלט שמעתי מרופאים שלא מומלץ להיכנס להיריון מיד אחרי החיסון", היא אומרת. "את לא שומעת דברים כאלה לגבי חיסונים לשפעת". (המרכז לבקרת מחלות אמר ש"נשים שמנסות להרות לא צריכות להימנע מהיריון אחרי קבלת החיסון").

מצד שני, אומרת חדוה, בכל הנוגע לקהילה שלה בלייקווד, היא שמעה על שתיים או שלוש נשים הרות שחלו מאוד בקורונה בשבוע האחרון. היא מקווה שהנשים יהיו זהירות יותר.

"הגיעה אלי בשבוע שעבר בת 22 עם דלקת ריאות כפולה", היא אומרת. "הרבה יותר דברים כאלה קורים בזמן האחרון, ואנחנו מנסים להפיץ את הבשורה ולגרום לאנשים להיזהר יותר".

עוד 1,350 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 14 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

מועדון יום הזיכרון המצומצם

בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.

דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם  קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם ואינם חלק מתבנית נוף מולדתם.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם

האתוס השולט בחברה החרדית הוא, כי מי שבאמת שומרים על עם ישראל וחייליו מפני הקמים עלינו לכלותנו – הם לא חיילי צה"ל, אלא בראש ובראשונה אותם רבבות תלמידי סיירות התורה במוסדות החינוך החרדיים.

25% נוספים מכלל תלמידי מערכת החינוך לומדים בבתי הספר הערבים, שגם בהם, כאמור, העמידה בצפירה אינה רלוונטית כלל. אז נכון שהנוצרים במזרח התיכון מחוץ לישראל מהווים מיעוט נרדף, ושהסונים בסוריה מגורשים, נרצחים ונאנסים, אך מבחינת רובה המכריע של החברה הערבית, חיילי צה"ל עדיין מגלמים ביתר שאת את האויב והכובש.

הסטטיסטיקה אינה משקרת והמציאות בשטח מעידה כי הסקטורים החילוני והדתי לאומי הם היחידים שרואים ביום הזיכרון מרכיב גורדי באתוס הציוני. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, הוא שמי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים. הם הגורם הישיר למצב החדש, כמי שמממנים אותו וכמי שמתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי מדינת ישראל.

כאשר ילד אינו לוקח שום חלק בעבודות הבית אלא רק עסוק בענייניו, הוא הופך לכפוי טובה כלפי כל מי שמסייע לו – "וישמן ישורון ויבעט". עלות ההסכם הקואליציוני האחרון של מפלגת יהדות התורה והליכוד הגיע לכ-8 מיליארד שקלים.

בחישוב גס אנו מדברים על הוצאה ממוצעת של 1300 ₪ עבור כל אזרח מעל גיל 20 בישראל. היות ש-20 בלבד מאוכלוסיית ישראל אמונה על תשלום של 90 אחוז ממיסי המדינה, מדובר בפועל בעלות שנתית המתקרבת לכ-5000 ₪ עבור כל אזרח במדינה שמשלם מיסים.

בעבר, היה מדובר במיעוט קטן, שלא שילם מיסים ולא שירת בצבא. אך היום המציאות התהפכה לחלוטין – כאשר אותם שוליים בדלניים משתמטים התרחבו לממדים מפלצתיים, כשמנגד שני הסקטורים שכורעים תחת נטל המס ומשרתים בצבא סוחבים על כתפיהם הצנומות והצרות את 90% הנותרים.

מי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים, שמממנים ומתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי המדינה

הציבורים החילוני והדתי לאומי אינם קורבנות של המציאות, אלא מי שיוצרים אותה. ציבורים שבוחרים לממן מציאות שונה מכל מה שהכרנו. לעצב אותה בכספם. מציאות שבה דקת הדומייה ביום הזיכרון הפכה לסוגיה סקטוריאלית צרה, שנוגעת לקבוצות מסוימות וחסרת כל ערך סנטימנטלי, רגשי ולאומי עבור מגזרים גדולים בחברה הישראלית.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר https://www.facebook.com/groups/326060588084664/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 450 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו בנאומו: בלי פוליטיקה, איפה היית 40 שנה?

הצעקות - לאחר שראש הממשלה אמר ״אחרי שתקום הממשלה החדשה הוא יאשר הקמת היכל זיכרון ● ביידן אישר להתקדם בעסקת מכירת החמקנים לאמירויות ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועים ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

הביאו את היום

לשבוע בין יום השואה ליום העצמאות יש צבע שונה, הארץ נעטפת תוגה. השירים העצובים ברדיו, הדגלים הנובטים בזה אחר זה על מרפסות. יש תחושת היטהרות באוויר ומין התכנסות לקראת טקס שבלבו גורל משותף, מעטים מול רבים. הנה אני גולשת לקלישאות. זה ממכר.

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו. נותרו שבועיים עד תום המנדט שקיבל ולמנסור עבאס יש אבנים בכליות של כולנו אבל רגע רגע רגע רגע…

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו

בין יום השואה ליום העצמאות כולנו יפים ממני וממך, כמו הנופלים מהשיר, אלה שאדמה לקחה כי היינו בזבזנים עד מאוד. הרכינו ראש, אחים, זה לא זמן לתהות, מי שיתהה – יחטוף. משורה ישחרר רק המוות ואחריו אין את מי לשאול ואין מי שישאל: על מה בעצם? עוד "פעילות מבצעית" שבסופה נהרג עוד לוחם צעיר שיצא לעצור עוד מבוקש.

שינה משהו? ניצח משהו? ואם כן את מי? אלפי נופלים במלחמות מיותרות ומבצעים זקופי קומה ושם (צוק איתן, חומת מגן, עופרת יצוקה), מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור האיומה, 18 שנות מלחמת "שלום" הגליל, מלחמת לבנון השניה. מצעד מתים שאין לו קץ, רק דמם צועק מן האדמה. עד מתי מגש הכסף?

תכף יהיה נאום נשיא המדינה ואחריו הטקס בהר הרצל. יום הזיכרון ישטוף את הרחובות בבכי. אנחנו מתים על עצמנו בשבוע הזה, תסתכלו עלינו, כל כך יפים בעצב שלנו על המתים והנופלים, עוברים בחולצות צחורות ומדבקה מעצרת לעצרת ומצפירה לצפירה, מי עומד ומי לא, כמה ולמה. ומי הבא בתור.

מול ביתי מתקיימת עצרת קבועה, קלישאות-אבל ממוחזרות לנוכח משפחות מרוסקות. היתה שנה שהתפאורה כללה קבר עשוי קלקר. תיכוניסטיות בשחור חוללו מעליו, הבמאי בעצרת הזיכרון ביקש לחדד את המסר: חיילים ממש מתים במלחמות. מתים לגמרי. האם באמת "במותם ציוו לנו את החיים"? ואם כן – למה?

גם אני מיישרת קו כל שנה, אני לא רובוט, הבנים שלי היו חיילים קרביים, אחד מהם בלבנון הארורה שגבתה ממנו גם אי שפיות זמנית של אמא שלו. אז כן, אני צופה בכל סרט וסרט ובוכה את עצמי למוות על הנעורים האלה שבאו פתע אל סופם, בוכה אבל בזעם. מסתכלת עליהם וכועסת עלינו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית, שבידינו שלנו ובאמצעות שליחים פוליטיים ערלי לב ותאבי כוח בנינו אותו וטיפחנו במו ידי היהודי החדש שנהיינו כאן בארץ המובטחת. והתמכרנו. לבו של הגוליית הזה גבה והוא שמן ובעט והיום הוא זקן עצבני, קצת דמנטי, עם סוכר גבוה ועורקים סתומים מרוב שומן, אבל על הרגליים. לא יזוז מפה. והוא קם עלינו לכלותנו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית

לא נתעורר? לא נעצור את צעדת המוות הזאת? לא רק שאין לנו בנים למלחמות מיותרות, גם המלחמות השתנו בעודנו גובים חיי חיילים. המבוקשים לא ייגמרו לעולם, תמיד נולדים חדשים, אין בעולם עם שיסכים לחיות תחת כיבוש. פשוט אין. אם הבנים שלנו היו חיים תחת כיבוש היינו שרים את אותם שירים נוגים רק בערבית, ובאותו להט של צדקת הדרך. ככה זה.

ובינתיים בצדי הדרך מוטלים מתינו, מתי כל הצדדים. רק הפוליטיקאים החיים שמתחלפים מעלינו לא משלמים את מחיר היוהרה. כשלמדתי בתיכון, שנים לפני שידעתי שאלד בנים למלחמות מיותרות, העזה להקת הנחל לשיר את "שיר לשלום". מילותיו של יעקב רוטבליט היו חתרניות מדי לאוזניו של מפקד פיקוד מרכז דאז, רחבעם זאבי:

"מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יחזירו, לא ישיבו לכאן".

הצעת המשורר שבע המלחמות נפלה על אוזניים ערלות. שנים חלפו וכולנו עוד רצים כמו עכברים מאולפים על גלגל המלחמות, מאכילים את המולך בעוד דם אבל נשארים במקום. בהתחדש עלינו הימים הנוראים האלה אין לי אלא לשוב ולדרוש: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניו... המשך קריאה

מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניות דעתי, בהנהגה הפלסטינית לא נעשים מאמצים ראויים להגעה לשיוויון ושלום: אפילו טיבי, שאהוד עליי יחסית, 'שמח' במידה מסויימת על פגיעה כזאת או אחרת בישראל. מבחינתו, התירוץ הוא שזה בא לחנך את ישראל, לאזן אותה. אני לא קונה את התירוץ הזה. טיבי וההנהגה הפלסטינית יכולים להתאמץ יותר להגעה לשלום ושיוויון – לעיתים נשמה לי שזה מצב שדי מתאים להם. סאדאת ובגין ומרתין לותר קינג ועוד היו גדולי רוח

עוד 644 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניתוח הצליח, החולה הוטרדה מינית

הטרדות מיניות, החפצה והתנהגות בריונית כלפי נשים הפכו לתופעה שכיחה במערכת הבריאות ● כולן סובלות מזה: רופאות, אחיות, מתמחות - ומטופלות ● ד"ר ליאור שחר אספה במשך שלוש שנים עדויות קשות בבתי החולים: "זה לא סוטה פה, סוטה שם. התופעה הזו רחבה ומושתקת" ● משרד הבריאות: "אנחנו עובדים על שיפור מתמיד של המנגנונים"

עוד 1,945 מילים ו-1 תגובות

הניסיונות להקמת ממשלה: בפעם השנייה בתוך פחות מיממה נתניהו ובנט ייפגשו

דיווח: הליכוד נמנע מלהביא להצבעה את הצעתו להקמת ועדה מסדרת, כי ימינה איימה שאם הנושא יועלה - תצביע יחד עם מתנגדי נתניהו ● אילן ישועה העיד בבית המשפט, שלבקשת נתניהו, ריאיון שקיים נערך מחדש ● גנץ: ביקשתי מהיועמ"ש לחקור את ההדלפות בנושא איראן ● יאיר גולן ממרצ קורא לאיחוד של מפלגתו עם העבודה ● בשבוע הבא הלימודים צפויים להתחדש ללא קפסולות

עוד 60 עדכונים

המרוץ המסוכן לנשיאות המדינה יוצא לדרך

עדותו של אילן ישועה לפני שבוע סיפקה הצצה מדהימה לדרך בה נבחר הנשיא המדינה ב-2014 ● אחד-אחד נפלו אז המועמדים - שלא לומר חוסלו - עד שראובן ריבלין, שנוא נפשו של נתניהו, נבחר לתפקיד ● בעוד 89 ימים יעזוב ריבלין את משכן הנשיא ● לכנסת נותרו חודשיים לבחור את הנשיא ה-11 ● זה לא יהיה נתניהו ● אבל מי יהיו המועמדים האמיצים להיכנס למרוץ? ● פרשנות

עוד 813 מילים

סבב השיחות האחרון בווינה בין איראן והמעצמות על החזרה להסכם הגרעין, שיתחדש ביום רביעי, מעיד כי ארצות הברית מגיעה למשא ומתן הזה מוחלשת מאי פעם ● כעת מנסים האמריקאים לפייס את איראן באמצעות קוריאה הדרומית - ובמקביל שר ההגנה האמריקאי הגיע היום לארץ במטרה לשכנע את הקברניטים בירושלים לאפשר מרחב תמרון נוח יותר לארצות הברית ● פרשנות

עוד 591 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה