הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

10 הדיברות לעורך המהדורה

מדריך לעורך המותש והמיואש: עשר עצות שיכולות להזרים דם חדש לסיקור הבחירות, ושמשום מה אף אחד לא מוכן לאמץ ● אולי כי בשביל לשנות מחשבה מקובעת, עצלה ומיובשת צריך גם קצת אומץ לב

מגיש חדשות. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
מגיש חדשות. אילוסטרציה

נותרו כחמישה שבועות עד לפתיחת הקלפיות, הרשימות נסגרו, וכבר נדמה שלאף אחד אין כוח. אין כוח לניתוח סקרים שלא אומרים בעצם כלום, אין כוח לראיונות בטלים עם הבטחות חתומות, אין כוח לדבר על קורונה בהקשרים פוליטיים, ואין כוח לדבר על פוליטיקה בהקשרים של קורונה.

מה שנשאר זה רק המתחם הצר בין הציני למלקק. ללעוג לאבישי בן-חיים זה ספורט מרענן לשמאלנים בימים של סגר, כמעט כמו להתפלץ מהנפיחות של ברוך קרא מהצד השני. הכול על אוטומט, הכול שחוק, מגעיל ומגוחך. מישהו שם למעלה דואג לספק את האבקה הלבנה, לחתוך אותה לשורות, ולתת לנו קשית – אנחנו כבר נסניף מלוא האף.

ללעוג לאבישי בן-חיים זה ספורט מרענן לשמאלנים בימים של סגר, כמעט כמו להתפלץ מהנפיחות של ברוך קרא מהצד השני. הכול על אוטומט, הכול שחוק, מגעיל ומגוחך

רק שאלה אחת בדרך כלל לא שואלים: מי אמר שחייבים בכלל? מי אמר שחייבים לחתוך בפראות לראש הממשלה רק בשביל "הצהרה דרמטית" נטולת חדשות (או שאלות)? מי אמר שחייבים ללוות את המועמדים במפגשים פתטיים עם כמה פעילים מבולבלים? מי אמר שחייבים ללהג באולפן ללא תכלית? מי אמר שחייבים לאזן בין צרחנים? מי אמר שצריך פוליטיקה רדודה בכוח?

עורך החדשות יכול וצריך להכריז על פסק זמן ממרוץ הסוסים המופרך הזה. במקומו אפשר לשים במרכז את הנושאים, את הסוגיות המטרידות את הציבור, את התחקירים, את העובדות, את המספרים, את האידיאולוגיה.

במקום לשאול 700 פעם "האם תשב עם הערבים?" אפשר להתעניין מה באמת יעשה כל מועמד למען הציבור הערבי, כדי שיהיה באמת עם מי לשבת במקום להילחם בו. במקום לבדוק מי עולה ומי יורד בסקרים מפוקפקים (מוטים בחלקם, סתמיים ברובם) אפשר לבדוק מגמות באוכלוסייה, פילוחים בפריפריה, שינויים בדמוגרפיה.

בנימין נתניהו מגיע לראיון עם קרן מרציאנו בחדשות 12, שבועיים לפני הבחירות באפריל (צילום: צילום מסך)
אילוסטרציה: בנימין נתניהו מגיע לראיון בחדשות 12, שבועיים לפני הבחירות באפריל 2019 (צילום: צילום מסך)

במקום לשאול "עם מי תשב?" אפשר לשאול "מה תעשה?" האם יש לך תחום שאתה רוצה להתמחות בו? חוק שאתה רוצה להעביר? האם הסביבה מעניינת אותך? הבריאות? החברה? התרבות? התחבורה? הנגב? הגליל? אתה בכלל יודע מה אתה הולך לעשות בכנסת חוץ מלחמם את הישבן עד הצבעת האי-אמון הבאה והפנסיה בעוד שנה?

במקום לשאול "עם מי תשב?" אפשר לשאול "מה תעשה?" האם יש לך תחום שאתה רוצה להתמחות בו? חוק שאתה רוצה להעביר? האם הסביבה מעניינת אותך? הבריאות? החברה? התרבות? התחבורה? הנגב? הגליל?

נכון, לא הכול קל לעיכול, לא את הכול אפשר לבצע בזמן קצר, לא לכול יש רייטינג. שינוי תרבות צפייה לוקח זמן. אבל כל מי שישב קצת מול סי-אן-אן או אן-בי-סי או אפילו פוקס ניוז (חלק מהזמן) בבחירות האחרונות באמריקה, יודע כמה כוח יש לעובדות, כמה עוצמה יש לדיון על עתיד המדינה, כמה חשיבות יש לשליטה של המדיה בסדר היום – במקום המצעד הקבוע של מרואיינים לעוסים עד מוות באולפן של רינה מצליח, במטרה להשיג עוד כותרת מיובשת, שבבסיסה הצהרה עקרה בנוסח "לא נשב בקואליציה עם הליכוד/ יש עתיד/ הערבים/ הדתיים/ החרדים".

הנה עוד עשרה דברים שעורכי המהדורות בטלוויזיה יכולים לעשות כבר ממחר, כדי שהבחירות הרביעיות יהיו קצת פחות צפויות, משעממות ומוכתבות מראש. סביר שלא יתנו להם, כנראה שחלקם לא רוצים. אבל שינסו לאמץ לפחות שניים-שלושה דברים בבחירות האלה, כדי שיישאר לנו טיפה של כוח לסיבוב החמישי בקיץ.

1

אנוכי העורך של המהדורה – אתה ולא שרף. רק אתה. לא בנימין נתניהו, לא יועציו, לא נציגי האופוזיציה, לא המו"ל, לא הטרול, לא הזכיין, אפילו לא הצופה. כולם גורמים רלוונטיים ויש להתחשב בהם. אבל שאל את עצמך קודם כל: מה אתה חושב שצריך להיות במהדורה הזאת.

מה הוא תפריט המידע הנכון ביותר ותמהיל הכתבות המתאים ביותר שאתה רוצה להעניק לציבור, כדי שיוכל לקבל סט של החלטות שקולות והגיוניות ביום הבחירות. מה מעניין אותך לשמוע? מה עדיין מדגדג לך את הסרעפת או הטחול? קח בעלות על המהדורה שלך, ותתנהג בהתאם. מכאן הכל יהיה פשוט יותר.

2

לא תשאל – שוב ושוב ושוב "האם תשב עם ביבי", "האם תשב עם גנץ", האם תשב עם הערבים" וכו'. מקסימום פעם אחת ותעבור הלאה. יש חיים מחוץ להרכב הקואליציה. תתקדם. ממילא אף אחד לא מקיים הבטחות.

3

לא תשקר – כן, כשאתה מפרסם ביודעין פייק ניוז אתה משקר לציבור. אתה לא "מתווך" שקרים, אתה ממש משקר. התפקיד שלך הוא לא להיות נער שליחויות של אנשי הציבור. באחריותך לבדוק את המידע שעובר דרך המסננת שלך, ואם מידע זה אינו ניתן לבדיקה – לסייג אותו. כשאתה מתווך פייק אתה מוכר לציבור מוצר פגום. אחר כך אל תתלונן שהוא חוטף הרעלה.

4

לא תלרלר – כן, פרשנים ופאנליסטים באולפן זה דבר חשוב. פרשנים טובים נותנים זווית חדשה, הרחבה לידיעה, מבט מרענן. אבל קצפת באה מעל העוגה, לא בלעדיה. קודם תדאג לתשתית עובדתית, לפני שאתה מעמיס עליה הר לבנבן של ענני פרשנות. וזכור: הפרשנים והפאנליסטים שלך צריכים להביא גם מידע חדש והערכות שמבוססות על ידע ועבודה מאחורי הקלעים. דרוש מהם נתונים, מחקרים, סטטיסטיקות, תקדימים וכו'.

כי אם כל תפקידם הוא לשפרר את הכת הרגעית אליה הם משתייכים, להתבכיין בשם מנהיג מקופח או לריב עם החברים האחרים בפאנל – אזי אין להם באמת ערך. הם תופסים זמן מסך יקר והופכים את המהדורה שלך לבמה של קיטורים ופטפוטים. שחרר אותם. האולפן שלך הוא לא חדר כושר ואם הם רוצים להוציא אנרגיה – שילכו לרוץ בפארק.

5

לא תשווק – דיווחי חדשות, כתבות מגזין, תחקירים – כל אלה אינם מוצרים עם תג מחיר ועליהם להתרחק מהביזנס של שיווק. אין לנו שום בעיה עם כתבות על אוכל, תרבות, פנאי או ספורט, וכשהן מבוצעות ברמה ועם כבוד עצמי – מדובר בתענוג. אבל אין שום סיבה בעולם שתהפוך את התוכנית שלך לבורדל עבור כל טאלנט מעוך שהזכיין דוחף לך.

6

לא תשדך – פרשן עם קשקשן. כמו שכתב לענייני מחול לא צריך לפרשן את המגזר החרדי, כך פרשן לענייני חרדים לא צריך לפרשן את בית המשפט. אפשר להביא דעות של כולם כמה שרוצים. אבל הניסיון לייצר ניגוח מכוון ואלים בין מגישים בעת שידור אירוע חדשותי כדי לקושש רייטינג עבש אינו עיתונות. משפטו של ראש ממשלה הוא עניין רציני, תראה שאתה לוקח אותו ברצינות.

7

לא תסניף – מלשון סנאף. אם לשפוט ממערכות הבחירות הקודמות, יגיע השלב של הלכלוך: תפירת תיקים למועמדים, קלטות סודיות מברים אפלוליים, הקלטות סקסיות באדיבות חוקרים פרטיים. לפני שאתה מטנף לנו את האוזן בקטעי שמע החודרים עמוק לפרטיות – תחשוב טוב אם הם ראויים לשידור ומשרתים את המידע והמסר של האייטם החדשותי. אם סתם הוספת אותם כדי להעלות את הרייטינג, הרגע תלית וילונות אדומים על המסך כדי לפתות אותנו פנימה.

8

לא תאזן בכל מחיר – בעידן הפחד וההשטחה, קיימת נטיה טבעית "לאזן" כל דבר, פן חס ושלום יאשימו עיתונאים ב"אג'נדה". הוואטאבאוטיזם מונע דיון ענייני בנורמות התנהגות, ומשמש כמלבין לכל עבירה חמורה.

לא "כולם מושחתים", לא "כולם גנבים", לא "כולם מחממים את הכסא", לא "כולם פחדנים", לא "כולם משקרים וכן הלאה. יש מדרג, יש מנעד, יש סקאלה. וכן, אתה רשאי לשפוט מה חמור יותר ממה. אל תתבייש להציג את הדברים כמות שהם, וזכור: האיזון צריך לעמוד בשירות האמת, לא ההיפך.

9

חתוך תוכן – ממסיבת עיתונאים שמתארכת יתר על המידה, מנאום שעמוס בשקרים, מניצול ציני של שעת הפריים טיים להעברת מסר שאין בו חדש או אין בו עניין או שכולו ניסיון נואל להרויח זמן מסך. תמיד תוכל לשדר בדיעבד תמצית מהאירוע עם כותרת ובלי כל הברברת מסביב.

10

את פתח לו – חביבי, אנחנו בסיבוב רביעי בשנתיים. שמענו הכל, דיברתם עם כולם, מחקתם לנו את הדיסק במוח מזמן. הציבור עייף ומרגיש אוויל, מושפל ומטופש לגמרי. הוא איבד אמון בשיטה ואיבד אמון בך.

עכשיו  דמיין שאתה נכנס למחסן אפל, טחוב ומאובק שאבד עליו הכלח. מה הצעד הראשון? נכון, לאוורר. הרם וילונות, פתח חלונות לרווחה, תן לאור השמש לחדור פנימה. תחשוב מחוץ לקופסה.

שלח כתבים לפריפריה, תיזום תחקירים משמעותיים על המועמדים, תבחן את המעשים שלהם ולא רק את הסיסמאות, תברור בין העובדות, תהפוך את הסדר של הליין-אפ, תתמרד נגד הודעות היח"צנים, תכריח כתבים לבדוק מה מאחורי הודעות הדוברים, תתרחק מסקרים או תזמין סקרים אחרים – בקיצור, נסה משהו אחר. הכי גרוע: תיכשל. לפחות לא ויתרת.

 

עוד 1,193 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

אהבתי לסופר מצרי שונא ישראל

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב קהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים.

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב בקהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים

אני אדבר עם כל אחד ברחוב או על הבר, אבל בענייני ספרות קשה להכחיש שאני סנוב. המדפים בביתי נאנקים תחת משקלם המצטבר של צווייג, נבוקוב, מופאסן, סומרסט מוהם, נייפול, הבנתם את הנקודה. מידי פעם אנסה משהו מודרני יותר, ולרוב אתאכזב. אני חש שנגמרו לנו האלמנטים הספרותיים לפני כ-50 שנה, ונותרנו בעיקר עם רכיבים מגושמים המתחברים לכדי בליל משעמם לקריאה.

הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)
הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)

מידי פעם לפני נסיעה למקום חדש ומסעיר אשאל איזה מומחה: מהו הרומן על המקום הזה, שעלי לקרוא כדי להבין?

בדרכי להאיטי התשובה היתה: “קרא את הקומיקאים מאת גרהם גרין. הוא אמנם לא היה מקומי, אבל זה הספר". הייתי המום מהיצירה, הזכרתי אותה במאמר שכתבתי ומאז קראתי כמעט כל מה שהאיש הפורה הזה כתב.

לפני כמה שנים נשלחתי לקהיר. "קרא את בניין יקוביאן מאת אסוואני", נאמר לי.

הספר הקסים אותי מיד. לא רק בגלל העלילה. עד כמה שמעניין לקרוא על חיייטים, סנדלרים וסטודנטים משנות השבעים המעניינות מספיק, מה שבאמת שבה את ליבי היה הסגנון. אסוואני עשה מושלם כמה דברים שאני מאוד אוהב.

  1. ראשית, מוטיב הזמן. הפחד ממוות הוא המאיץ הגדול של האנושות. סיפור שעוקב אחר האדם תוך כדי שהוא משתנה, דרך חוויה, למידה או דעיכה, יגע ללב.
  2. שנית, הנרטיבים השזורים זה בזה. לכל אדם שאנחנו פוגשים יש פוטנציאל לשנות את עתידנו. ריבוי נרטיבים יכול להיות תכסיס מגושם, אך בידי אמן זו אומנות (בייחוד כאשר הקשרים מפתיעים).
  3. שלישית, אם סופר מסוגל לבטא את מרכזיות המין בעולמנו ללא וולגריות, זה כבר הישג כביר.
  4. ואחרון חביב, היכולת לשקף איך הכל מקרי ואבסורדי ועם זאת גם נשגב.

אסוואני עשה כל זאת ועוד, כך שמיד קראתי את הרומן השני שלו, שיקגו, וספר סיפורים קצרים; בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים".

כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון.

"ד"ר אסוואני”, אמרתי.

הוא נעמד מייד ולחץ את ידידי בחמימות.

בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים". כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון

"הספר שפרסמת זה עתה העניק לי אושר עצום, כפי שעשו כל ספריך", אמרתי תוך ויתור מסויים על נייטרליות עיתונאית. "בבקשה רק תמשיך לכתוב, ודע שיש לך אוהד".

התכוננתי ללכת, אבל הוא התעקש: "תצטרף אלינו לשולחן". כנראה שהיה עדיף להסס ולו במעט. אבל הסכמתי מייד.

השיחה בשולחנו של אסוואני עברה לאנגלית. ואז חל שינוי מסויים. המפגש החל כמפגן של הערצה, אבל עברתי די מהר לדפוס של עיתונאי חוקר. שמעתי פעם שמועה זדונית לפיה אסוואני, רופא שיניים במקצועו, הוא לא יותר מאשר כיסוי עבור אשתו – שהיא כותבת הכל בסתר מכיוון שבתור מוסלמית אדוקה עליה להתנזר מתהילה. החלטתי לבחון את הסוגייה.

"ד"ר אסווני, אם יורשה לי: מהן ההשפעות ספרותיות שמהן אתה מקבל השראה ליצירתך?".

אסוואני ענה: "הו, ההשפעות רבות, וכל אחת נשגבת בדרכה. אבל מבחינתי, בסופו של דבר, הסגנון הלטינו-אמריקאי הוא שמעניק לי התעלות".

"האם ישנו סופר מסוים מאסכולה זו שהוא אהוב עליך במיוחד?"

"תיאורטית יש רבים, אבל במציאות, כפי שאתה חייב לדעת, זה יכול להיות רק גרסיה מרקס. באופן טבעי".

כמובן! כמו אסוואני, מרקס הוא אמן הנרטיבים המשתלבים וענייני חלוף הזמן! הם חולקים גם נגיעות בריאליזם קסום. זה היה ברור, לגיטימי ומשכנע לחלוטין. אבל המשכתי בשלי.

"איזה מספריו אתה זוכר לטובה?"

אסוואני הביט בי כמו שמביטים בפקיד שומה. אך כהרף עין חזרה אליו חביבותו. "אולי היית מצפה ממני לומר מאה שנים של בדידות. אבל אני אפתיע אותך, ידידי היקר. מבחינתי, מכל יצירותיו אני מעדיף את אהבה בימי כולרה".

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות.

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות

אסוואני מסר לי את כרטיס הביקור שלו מבלי שיתבקש. היה לי חבר חדש! לא חבר אמיתי אמנם, אבל יותר מחבר פייסבוק. נשבעתי לא לנצל זאת לרעה – ועד מהרה עשיתי את זה.

אסוואני הוא ספקן גדול לגבי השלום עם ישראל וסירב בעקשנות לאשר את תרגום ספריו לעברית (אם כי זה נעשה איכשהו לאחרונה). לי בדרך כלל אין סבלנות לאוייבי השלום – אבל במקרה שלו מחלתי על העניין. אמנות גדולה קיימת ביקום מקביל, טוב יותר.

כעבור זמן מה מצאתי את עצמי כותב מאמר על האכזבה הגדולה מה"אביב הערבי" שנגמר במפח נפש קולוסלי ברוב מדינות האזור. נדרשתי לציטוט מטעם מי שעדיין מאמין; התקשרתי לסופר, והוא נענה בשמחה. כיצד אתה עונה לאלה הטוענים שהערבים במדינות האזור פשוט אינם מוכנים לדמוקרטיה, שאלתי. הוא סיפק, כמובן, את הציטוט האידאליסטי הנדרש: "הרעיון שיש אנשים שלא מגיע להם צדק הוא גזעני. זה משקף חוסר כבוד לאנשים. אני בהחלט לא מסכים עם זה".

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן.

אולי הוא כבר התפייס עם הציונים ברוח התקופה – מי יודע.

ד"ר אסוואני, אם אתה קורא את זה במקרה, אנא קבל את התנצלותי. ודע שהזמנתי זה עתה את ספרך החדש: הרפובליקה של אמיתות שווא.

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן

רומן זה, שרבים ציפו לו תקופה ארוכה, מגולל את ארועי מהפכת 2011 מנקודת מבטן של דמויות מהסוג שרק אסוואני יכול להמציא. ברור שהוא יהווה את האמירה האולטימטיבית בנושא.

הספר יצא באנגלית החודש והוא עושה כעת את דרכו לישראל. מעטים הדברים שיסבו לי אושר גדול מזה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

דיווח: בנט יתמוך בגוש השינוי בהצבעה על הוועדה המסדרת

סמוטריץ׳: עדיף בחירות חמישיות וממשלת שמאל על שיתוף פעולה עם רע״ם ● בכיר ברע״ם: לא מגיבים כדי לא להרוס מהלכים ● ח״כ אורית סטרוק: אפשרי להביא את סער לנתניהו ● מרב מיכאלי: כשלנתניהו לא תהיה ממשלה, יהיה על מה לדבר עם בנט ● מאיר כהן: ״שומע שסער נחוש לא להצטרף לנתניהו״ ● מאות מוחים על הטיפול בהלומי קרב ● חברת הכנסת דיסטל-אטבריאן ניסתה לדבר אך הושתקה

עוד 19 עדכונים

למקרה שפיספסת

הצבעה חשאית לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא מנהל מרכז הביקורים של בית הנשיא ודוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה