הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

10 הדיברות לעורך המהדורה

מדריך לעורך המותש והמיואש: עשר עצות שיכולות להזרים דם חדש לסיקור הבחירות, ושמשום מה אף אחד לא מוכן לאמץ ● אולי כי בשביל לשנות מחשבה מקובעת, עצלה ומיובשת צריך גם קצת אומץ לב

מגיש חדשות. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
מגיש חדשות. אילוסטרציה

נותרו כחמישה שבועות עד לפתיחת הקלפיות, הרשימות נסגרו, וכבר נדמה שלאף אחד אין כוח. אין כוח לניתוח סקרים שלא אומרים בעצם כלום, אין כוח לראיונות בטלים עם הבטחות חתומות, אין כוח לדבר על קורונה בהקשרים פוליטיים, ואין כוח לדבר על פוליטיקה בהקשרים של קורונה.

מה שנשאר זה רק המתחם הצר בין הציני למלקק. ללעוג לאבישי בן-חיים זה ספורט מרענן לשמאלנים בימים של סגר, כמעט כמו להתפלץ מהנפיחות של ברוך קרא מהצד השני. הכול על אוטומט, הכול שחוק, מגעיל ומגוחך. מישהו שם למעלה דואג לספק את האבקה הלבנה, לחתוך אותה לשורות, ולתת לנו קשית – אנחנו כבר נסניף מלוא האף.

ללעוג לאבישי בן-חיים זה ספורט מרענן לשמאלנים בימים של סגר, כמעט כמו להתפלץ מהנפיחות של ברוך קרא מהצד השני. הכול על אוטומט, הכול שחוק, מגעיל ומגוחך

רק שאלה אחת בדרך כלל לא שואלים: מי אמר שחייבים בכלל? מי אמר שחייבים לחתוך בפראות לראש הממשלה רק בשביל "הצהרה דרמטית" נטולת חדשות (או שאלות)? מי אמר שחייבים ללוות את המועמדים במפגשים פתטיים עם כמה פעילים מבולבלים? מי אמר שחייבים ללהג באולפן ללא תכלית? מי אמר שחייבים לאזן בין צרחנים? מי אמר שצריך פוליטיקה רדודה בכוח?

עורך החדשות יכול וצריך להכריז על פסק זמן ממרוץ הסוסים המופרך הזה. במקומו אפשר לשים במרכז את הנושאים, את הסוגיות המטרידות את הציבור, את התחקירים, את העובדות, את המספרים, את האידיאולוגיה.

במקום לשאול 700 פעם "האם תשב עם הערבים?" אפשר להתעניין מה באמת יעשה כל מועמד למען הציבור הערבי, כדי שיהיה באמת עם מי לשבת במקום להילחם בו. במקום לבדוק מי עולה ומי יורד בסקרים מפוקפקים (מוטים בחלקם, סתמיים ברובם) אפשר לבדוק מגמות באוכלוסייה, פילוחים בפריפריה, שינויים בדמוגרפיה.

בנימין נתניהו מגיע לראיון עם קרן מרציאנו בחדשות 12, שבועיים לפני הבחירות באפריל (צילום: צילום מסך)
אילוסטרציה: בנימין נתניהו מגיע לראיון בחדשות 12, שבועיים לפני הבחירות באפריל 2019 (צילום: צילום מסך)

במקום לשאול "עם מי תשב?" אפשר לשאול "מה תעשה?" האם יש לך תחום שאתה רוצה להתמחות בו? חוק שאתה רוצה להעביר? האם הסביבה מעניינת אותך? הבריאות? החברה? התרבות? התחבורה? הנגב? הגליל? אתה בכלל יודע מה אתה הולך לעשות בכנסת חוץ מלחמם את הישבן עד הצבעת האי-אמון הבאה והפנסיה בעוד שנה?

במקום לשאול "עם מי תשב?" אפשר לשאול "מה תעשה?" האם יש לך תחום שאתה רוצה להתמחות בו? חוק שאתה רוצה להעביר? האם הסביבה מעניינת אותך? הבריאות? החברה? התרבות? התחבורה? הנגב? הגליל?

נכון, לא הכול קל לעיכול, לא את הכול אפשר לבצע בזמן קצר, לא לכול יש רייטינג. שינוי תרבות צפייה לוקח זמן. אבל כל מי שישב קצת מול סי-אן-אן או אן-בי-סי או אפילו פוקס ניוז (חלק מהזמן) בבחירות האחרונות באמריקה, יודע כמה כוח יש לעובדות, כמה עוצמה יש לדיון על עתיד המדינה, כמה חשיבות יש לשליטה של המדיה בסדר היום – במקום המצעד הקבוע של מרואיינים לעוסים עד מוות באולפן של רינה מצליח, במטרה להשיג עוד כותרת מיובשת, שבבסיסה הצהרה עקרה בנוסח "לא נשב בקואליציה עם הליכוד/ יש עתיד/ הערבים/ הדתיים/ החרדים".

הנה עוד עשרה דברים שעורכי המהדורות בטלוויזיה יכולים לעשות כבר ממחר, כדי שהבחירות הרביעיות יהיו קצת פחות צפויות, משעממות ומוכתבות מראש. סביר שלא יתנו להם, כנראה שחלקם לא רוצים. אבל שינסו לאמץ לפחות שניים-שלושה דברים בבחירות האלה, כדי שיישאר לנו טיפה של כוח לסיבוב החמישי בקיץ.

1

אנוכי העורך של המהדורה – אתה ולא שרף. רק אתה. לא בנימין נתניהו, לא יועציו, לא נציגי האופוזיציה, לא המו"ל, לא הטרול, לא הזכיין, אפילו לא הצופה. כולם גורמים רלוונטיים ויש להתחשב בהם. אבל שאל את עצמך קודם כל: מה אתה חושב שצריך להיות במהדורה הזאת.

מה הוא תפריט המידע הנכון ביותר ותמהיל הכתבות המתאים ביותר שאתה רוצה להעניק לציבור, כדי שיוכל לקבל סט של החלטות שקולות והגיוניות ביום הבחירות. מה מעניין אותך לשמוע? מה עדיין מדגדג לך את הסרעפת או הטחול? קח בעלות על המהדורה שלך, ותתנהג בהתאם. מכאן הכל יהיה פשוט יותר.

2

לא תשאל – שוב ושוב ושוב "האם תשב עם ביבי", "האם תשב עם גנץ", האם תשב עם הערבים" וכו'. מקסימום פעם אחת ותעבור הלאה. יש חיים מחוץ להרכב הקואליציה. תתקדם. ממילא אף אחד לא מקיים הבטחות.

3

לא תשקר – כן, כשאתה מפרסם ביודעין פייק ניוז אתה משקר לציבור. אתה לא "מתווך" שקרים, אתה ממש משקר. התפקיד שלך הוא לא להיות נער שליחויות של אנשי הציבור. באחריותך לבדוק את המידע שעובר דרך המסננת שלך, ואם מידע זה אינו ניתן לבדיקה – לסייג אותו. כשאתה מתווך פייק אתה מוכר לציבור מוצר פגום. אחר כך אל תתלונן שהוא חוטף הרעלה.

4

לא תלרלר – כן, פרשנים ופאנליסטים באולפן זה דבר חשוב. פרשנים טובים נותנים זווית חדשה, הרחבה לידיעה, מבט מרענן. אבל קצפת באה מעל העוגה, לא בלעדיה. קודם תדאג לתשתית עובדתית, לפני שאתה מעמיס עליה הר לבנבן של ענני פרשנות. וזכור: הפרשנים והפאנליסטים שלך צריכים להביא גם מידע חדש והערכות שמבוססות על ידע ועבודה מאחורי הקלעים. דרוש מהם נתונים, מחקרים, סטטיסטיקות, תקדימים וכו'.

כי אם כל תפקידם הוא לשפרר את הכת הרגעית אליה הם משתייכים, להתבכיין בשם מנהיג מקופח או לריב עם החברים האחרים בפאנל – אזי אין להם באמת ערך. הם תופסים זמן מסך יקר והופכים את המהדורה שלך לבמה של קיטורים ופטפוטים. שחרר אותם. האולפן שלך הוא לא חדר כושר ואם הם רוצים להוציא אנרגיה – שילכו לרוץ בפארק.

5

לא תשווק – דיווחי חדשות, כתבות מגזין, תחקירים – כל אלה אינם מוצרים עם תג מחיר ועליהם להתרחק מהביזנס של שיווק. אין לנו שום בעיה עם כתבות על אוכל, תרבות, פנאי או ספורט, וכשהן מבוצעות ברמה ועם כבוד עצמי – מדובר בתענוג. אבל אין שום סיבה בעולם שתהפוך את התוכנית שלך לבורדל עבור כל טאלנט מעוך שהזכיין דוחף לך.

6

לא תשדך – פרשן עם קשקשן. כמו שכתב לענייני מחול לא צריך לפרשן את המגזר החרדי, כך פרשן לענייני חרדים לא צריך לפרשן את בית המשפט. אפשר להביא דעות של כולם כמה שרוצים. אבל הניסיון לייצר ניגוח מכוון ואלים בין מגישים בעת שידור אירוע חדשותי כדי לקושש רייטינג עבש אינו עיתונות. משפטו של ראש ממשלה הוא עניין רציני, תראה שאתה לוקח אותו ברצינות.

7

לא תסניף – מלשון סנאף. אם לשפוט ממערכות הבחירות הקודמות, יגיע השלב של הלכלוך: תפירת תיקים למועמדים, קלטות סודיות מברים אפלוליים, הקלטות סקסיות באדיבות חוקרים פרטיים. לפני שאתה מטנף לנו את האוזן בקטעי שמע החודרים עמוק לפרטיות – תחשוב טוב אם הם ראויים לשידור ומשרתים את המידע והמסר של האייטם החדשותי. אם סתם הוספת אותם כדי להעלות את הרייטינג, הרגע תלית וילונות אדומים על המסך כדי לפתות אותנו פנימה.

8

לא תאזן בכל מחיר – בעידן הפחד וההשטחה, קיימת נטיה טבעית "לאזן" כל דבר, פן חס ושלום יאשימו עיתונאים ב"אג'נדה". הוואטאבאוטיזם מונע דיון ענייני בנורמות התנהגות, ומשמש כמלבין לכל עבירה חמורה.

לא "כולם מושחתים", לא "כולם גנבים", לא "כולם מחממים את הכסא", לא "כולם פחדנים", לא "כולם משקרים וכן הלאה. יש מדרג, יש מנעד, יש סקאלה. וכן, אתה רשאי לשפוט מה חמור יותר ממה. אל תתבייש להציג את הדברים כמות שהם, וזכור: האיזון צריך לעמוד בשירות האמת, לא ההיפך.

9

חתוך תוכן – ממסיבת עיתונאים שמתארכת יתר על המידה, מנאום שעמוס בשקרים, מניצול ציני של שעת הפריים טיים להעברת מסר שאין בו חדש או אין בו עניין או שכולו ניסיון נואל להרויח זמן מסך. תמיד תוכל לשדר בדיעבד תמצית מהאירוע עם כותרת ובלי כל הברברת מסביב.

10

את פתח לו – חביבי, אנחנו בסיבוב רביעי בשנתיים. שמענו הכל, דיברתם עם כולם, מחקתם לנו את הדיסק במוח מזמן. הציבור עייף ומרגיש אוויל, מושפל ומטופש לגמרי. הוא איבד אמון בשיטה ואיבד אמון בך.

עכשיו  דמיין שאתה נכנס למחסן אפל, טחוב ומאובק שאבד עליו הכלח. מה הצעד הראשון? נכון, לאוורר. הרם וילונות, פתח חלונות לרווחה, תן לאור השמש לחדור פנימה. תחשוב מחוץ לקופסה.

שלח כתבים לפריפריה, תיזום תחקירים משמעותיים על המועמדים, תבחן את המעשים שלהם ולא רק את הסיסמאות, תברור בין העובדות, תהפוך את הסדר של הליין-אפ, תתמרד נגד הודעות היח"צנים, תכריח כתבים לבדוק מה מאחורי הודעות הדוברים, תתרחק מסקרים או תזמין סקרים אחרים – בקיצור, נסה משהו אחר. הכי גרוע: תיכשל. לפחות לא ויתרת.

 

עוד 1,193 מילים
כל הזמן // שבת, 20 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גורמים מדיניים: הרוסים דרשו להסתיר את הרכיב ההומניטרי

ראיון הצעקות של בני גנץ: "פגעתם לי במשפחה ובשמי הטוב, נתניהו תחמן, דרעי עבד עלי" ● הממשלה אישרה הקלה בהגבלות מיום ראשון אך תלמידי ז'-י' נשארים בבית ● מרב מיכאלי: "גנץ מנסה לגנוב את המצביעים שלי כי הוא חושב שיעבוד עליהם שוב" ● נחמן שי מאיים לעתור לבג"ץ אם לא יקבל אישור המראה לישראל

עוד 39 עדכונים

אל תדאגו ל"דמותה של המדינה"

ישנם פוליטיקאים, בעיקר מרשימות שאינן זוכות לתמיכה רחבה, המנסים לגרור אותנו תדיר למריבות על "דמותה היהודית של המדינה". החיכוכים המלאכותיים שהם יוצרים מסייעים להם לקושש תמיכה מסוימת בקלפי, בעיקר של אזרחים מודאגים ומפוחדים. כאלה שבטוחים שאנחנו קרובים ל"מדינת הלכה" יותר מאשר לפצצה האיראנית ולעומתם אחרים החוששים שישראל נמצאת כפסע מלחדול להיות מדינה יהודית.

שני תסריטי הפנטזיה הללו חסרי כל אחיזה במציאות, ובכל זאת אזרחים בעלי שיקול דעת סביר בוחרים באלה, שלדעתם יקבעו את "דמותה של המדינה" לפני אחרים, שאולי ישפיעו לטובה על איכות חיינו בתחומים הקריטיים באמת.

ישנם פוליטיקאים שמנסים לקושש תמיכה מאזרחים מפוחדים, הבטוחים שאנו קרובים ל"מדינת הלכה" יותר מאשר לפצצה האיראנית, או מכאלה החוששים שישראל כפסע מלחדול להיות מדינה יהודית

לא זו בלבד שלפחדים שמנסות מפלגות השוליים להעצים אין אחיזה במציאות אלא אף הטענה שיוכלו כחברי כנסת להשפיע על דמות המדינה נשענת על טעות רווחת כאילו "דמות המדינה" נקבעת בבית המחוקקים. אשליה זו מקבלת חיזוק מיוזמות חקיקה, בדרך כלל הצהרתיות ללא השלכה מעשית, שמלבות את המריבה הציבורית ואינן מובילות להכרעה.

התוצאה המעשית היחידה של הצהרות והבטחות הצדדים הניצים על דמותה של המדינה כביכול, היא המשך המריבה העקרה והסחת-דעת מהבעיות האמתיות והקשות אתם מתמודדים אזרחי ישראל.

דמותה של המדינה היא תבנית נוף אזרחיה, השתקפות של האנשים החיים בתוכה. רוב אזרחי המדינה, כשלושה רבעים, הם יהודים. קבוצת הרוב היא מגוונת. יהדותה אינה הומוגנית ואין לנו דרך לבחור זהות תרבותית יהודית אחת ולשרטט על פיה בלבד את דמות המדינה.

אבל למרות הגיוון הרב והשוני העמוק בין קבוצות ותתי-קבוצות יהודיות, מרכיבי התרבות והזהות היהודית הכלליים והמשותפים אינם כלואים במסגרות קהילתיות אלא נוכחים דומיננטיים בכל תחומי הזירה הציבורית. השפעתם של ביטויים אלה בתרבות היהודית אינה מוגבלת לחברת-הרוב אלא משפיעה גם על המיעוטים הלא-יהודים במדינה. דמותה של החברה בישראל היא יהודית, כפועל יוצא מהעובדה הדמוגרפית היבשה שרוב ניכר מאזרחיה הם יהודים. כל עוד תהיה עובדה זו בתוקף אין כל חשש לעתידה של מדינת הלאום.

אין צפי לשינוי דמוגרפי קיצוני שיוביל לצמצום הרוב היהודי. אבל גם אם נדמיין תרחיש כזה, לצורך הדיון, יעברו עוד שנים רבות מאוד, אולי כמה דורות, עד שהדבר יתבטא, אם בכלל, בזהות התרבותית של החברה בישראל. אשר להשלכות הפוליטיות בתרחיש מדומיין כזה, אין מי שיכול היום לנבא אם ומה יהיו השינויים. לחקיקה הצהרתית מסכסכת ומפלגת לא יכולה להיות כל השפעה על תהליכים דמוגרפיים והיא כמובן לא תתאים למציאות בעתיד הרחוק וסביר להניח שיימצא הרוב להסירה מספר החוקים.

תמיכה ברשימה שתעמולת הבחירות שלה מבטיחה לנו מאבק על "דמותה היהודית של המדינה" היא תמיכה בערעור הזהות התרבותית היהודית של כלל החברה בישראל והחלשתה של מדינת הלאום. זו תעמולה שהפחד הוא בן-בריתה. במקום "הם מפחדים" הסיסמה היא: "אנחנו מפחדים ורוצים שכמה שיותר מכם, האזרחים תפחדו אתנו (ותבטאו זאת בקלפי)".

תמיכה ברשימה שתעמולתה מבטיחה מאבק על "דמותה היהודית של המדינה", היא תמיכה בערעור הזהות התרבותית היהודית של כלל החברה בישראל והחלשת מדינת הלאום. תעמולה שהפחד הוא בן-בריתה

מרכיב מרכזי בתעמולה זו הוא דה-לגיטימציה של ביטויי התרבות היהודית של רוב אזרחי המדינה. לא רק הלחישה הרועמת הידועה ש"השמאל שכח מה זה הלהיות יהודים" אלא מצג שיקרי כאילו יש "כרסום גדל והולך של הזהות היהודית"  בחברה ובמדינה ו"רק הרשימה שלנו יכולה להיות זאת שתדאג לזהות היהודית".

תעמולת הפחד יעילה להעלים את העובדות: הפריחה של התרבות היהודית בישראל. התפתחות עולם התורה ואהבת תורה ומצוות בקרב הציבור הרחב במדינה. העמקת הזהות היהודית בקרב חלקים נרחבים בציבור, שהתנתקו ממנה במודע בעשרות השנים הראשונות למדינה.

השלב הראשון של הפחדת הציבור היהודי הרחב הוא לגרום לו להפסיק להאמין בעצמו. התוצאה של רוב מעורער או רוב שאינו חש כרוב היא התנכלות למיעוט. ואמנם, השלב השני הוא להעצים את הפחדים של קבוצת הרוב מהמיעוט. זו נקודת מוצא מסוכנת של תנועה המתחזה לתנועה לאומית. הלאומנות אינה לאומיות-יתר אלא ההפך ממנה.

עמידה על זכויות למיעוט, על שוויון לכל אזרח מחזקת את הרוב וממילא את מדינת הלאום.

רוב מוחלש מופשט מזהותו, רוב המפחד מגיוון ושוני, פחד ממיעוטים, כל אלה הם דרך בטוחה לערעור מדינת הלאום. מדינת לאום חזקה דואגת לכל אזרחיה בשלום ובשוויון.

עבור אזרחים מקבוצת הרוב בישראל, שהם או אבותיהם חוו את חולשת-המיעוט בארצות מוצאם, מאפשרת מדינת הלאום (בדרך כלל) תחושת ביטחון. כוחה של מדינת הלאום ומידת הדמוקרטיות שלה נבחנים במעמדם של מיעוטים בתוכה. הלאומיות אינה פוחדת מריבוי גוונים, מביקורת וחופש ביטוי כי היא בטוחה בכוחה הנשען על הרוב הלאומי. חבר כנסת ערבי (וגם יהודי), המשמיע ביקורת חריפה ואף התנגדות, עושה זאת מכוח היותו חבר במוסד ששמו ומספר חבריו נשען על מסורת יהודית עתיקה כשמאחוריו סמל המנורה ודגל הטלית.

רוב שאינו חש כרוב יתנכל למיעוט. השלב השני הוא העצמת הפחדים של קבוצת הרוב מהמיעוט. זו נקודת מוצא מסוכנת של תנועה המתחזה ללאומית. הלאומנות אינה לאומיות-יתר אלא ההפך ממנה

דמותה היהודית של המדינה מושרשת ואיתנה בזכות העובדה שהזהות היהודית והלאומית חשובה לרוב אזרחי ישראל. החברה בישראל אינה זקוקה לפוליטיקאים ולחוקים הצהרתיים ופופוליסטים כדי להמשיך ולעצב באופן מייצג ודינמי את דמותה של מדינת ישראל.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 747 מילים

הוא הקים את הפרברים בארצות הברית, ואז מנע משחורים לגור בהם

הוא עודד חיילים משוחררים לרכוש בתים בפרברים שהקים, אלא אם הם היו שחורים ● "נוכחתי לדעת שאם נמכור בית אחד למשפחה כושית, יסרבו אחר כך לקוחות לבנים להיכנס לסביבה זו", הסביר ויליאם לוויט ● המאבק במדיניות המפלה הגיע לשיא בפנסילבניה, כשזוג שחור רכש בית בשכונה שהקים איל הנדל"ן ● המחאה המקומית הצליחה, אך מעל 60 שנה אחר כך - 90% מתושבי השכונה הם לבנים

עוד 910 מילים
מתוך סרטו של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר", 1993

באיראן לימדו אותי לשנוא יהודים. ואז צפיתי ברשימת שינדלר

גדלתי ברחובות שנקראים על שם טרוריסטים שהרגו ישראלים ● השואה, סיפרה שוב ושוב הממשלה שלי, היא לא יותר משקר היסטורי ● רק אחרי שנאלצתי לגלות מאיראן, וגיליתי במקרה את סרטו של סטיבן ספילברג, הבנתי שהאמת שונה לגמרי והרגשתי שאני חייב לבקר בפולין ● אומיד ספרי, שנאלץ לגלות מאיראן, על המסע שלו אחר האמת

עוד 684 מילים

למקרה שפיספסת

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עלילות תקע ושקע במכתש רמון

הצל"ש הירוק של השבוע מוענק לשר האנרגיה יובל שטייניץ שהורה להסיר את עמודי החשמל המכוערים שהוצבו במכתש רמון - ובתנאי שאכן יקיים את ההבטחה ● גם הציון לגנאי של השבוע הוא על תנאי: תלוי בכמה זמן נת"ע שוב תדחה את סיום העבודות על הרכבת הקלה בת"א-יפו ● והטיפ: תחליף יוגורט חדש לטבעונים

עוד 703 מילים

"הדם קפא בעורקינו"

אם היה עומד אדם ומכוון אקדח לעבר ראש הממשלה נתניהו או לעבר מפגינים התומכים בו, נתניהו ונאמניו היו עושים מכך מטעמים בתקשורת והיה מוגש נגדם כתב אישום. בעצם, גם אם זה היה קורה ללא ניפנופי אקדח. שכשהסיטואציה הפוכה, דממת אלחוט. למישהו אכפת שהשבוע איימו על מפגינים באקדח, ולא בפעם הראשונה? הפעם זה היה אקדח פלסטיק, אך מי יכול להבטיח לנו שככל שתתקדם מערכת הבחירות וימשיכו להתעצם השנאה וההסתה, המקרה הבא לא יהיה עם אקדח אמיתי?

למישהו אכפת שהשבוע איימו על מפגינים באקדח, ולא בפעם הראשונה? הפעם זה היה אקדח פלסטיק, אך מי יכול להבטיח לנו שככל שתתקדם מערכת הבחירות וימשיכו להתעצם השנאה וההסתה, המקרה הבא לא יהיה עם אקדח אמיתי?

במוצ"ש שעבר, כמדי שבת, התקיימו הפגנות במוקדי הפגנה בכל רחבי הארץ, כחלק מהמחאה המתמשכת נגד ראש הממשלה. אחת מההפגנות התקיימה על גשר שבכביש 471 בפתח תקווה.

במהלך ההפגנה צעירה יצאה מהרכב, נופפה ואיימה על מפגינים באקדח. בדיעבד התברר שהיה אקדח פלסטיק.

תושב קרית אונו, אבי שמואלי, נכח במקום עם אשתו. שמואלי הוא אחד המפגינים הקבועים בגשר, ולוקח חלק פעיל בהפגנות המחאה נגד נתניהו עוד מתקופת ההפגנות בכיכר גורן, עוד לפני שעברו למעון ראש הממשלה בבלפור.

שמואלי הבהיר כי גם כשהאקדח מתברר בסופו של דבר כאקדח צעצוע, תחושת האיום באותם רגעים אמיתית ומוחשית לגמרי, וסיפר על אותם רגעים לאתר "פ"ת עכשיו":

"עמדנו מול לוע אקדח שכוון אלינו והדם קפא בעורקינו מההלם. התעשתתי מיד והוצאתי את המצלמה. זה הפחיד את הצעירה שכיוונה את האקדח אלינו והיא ברחה לאוטו. נשארנו המומים ונסערים. נציין שהיו ילדים קטנים שנבהלו מאוד. אני שואל את עצמי: לו היה שוטר חמוש במקום, איך היה מגיב? אני בטוח שהיה יורה בה קודם ושואל שאלות אחר כך. למזלה לא היה".

משטרת ישראל לא הכחישה את האירוע: "במשטרה התקבל דיווח על בחורה שהצביעה באמצעות דבר מה הנחזה כאקדח לעבר מפגינים על גשר בכביש 471 ולאחר מכן נמלטה מהמקום ברכב. המשטרה עיכבה את נהג הרכב וכן את החשודה באיומים. מדובר בתושבי גבעת שמואל בגילאי 18 ו -19 וכן נתפס אקדח פלסטיק אשר שימש את הצעירה".

האם יוגש כתב אישום כלפי החשודה באיומים? ימים יגידו. רק לחץ ציבורי הוביל קודם לכן להגשת כתבי אישום נגד תוקפי מפגינים בהפגנות המחאה נגד נתניהו. אך כתבי האישום הוגשו רק במקרים ספורים ונגמר בפגיעה פיזית ממשית – פציעות, מכות, השלכת אבנים, ריסוס גז מדמיע בפניהם של מפגינים. אבל היו גם לא מעט איומים נוספים כמו ניפנופי סכין ונסיונות דריסה.

משיחות עם מפגינים מתברר שהם היו עדים למקרים נוספים בפתח תקווה, בראשל"צ (איום בסכין על המפגינים) ובכל רחבי המדינה. יפתח נישרי, תושב קרית אונו שהיה נוכח באותה הפגנה, מעיד כי האירוע של האיום באקדח הוא חלק מסדרה של אירועי אלימות, מילוליים או פיזיים, שלמרבה הצער כבר הפכו לשגרה.

שלט בהפגנה בפתח תקווה (צילום: יפתח נשרי)
שלט בהפגנה בפתח תקווה (צילום: יפתח נשרי)

השלט שנשאו תומכי נתניהו בהפגנה שבה אירע האירוע עם האקדח מספר את הכל: "מנצחים את השמאלנים, שומרים על ישראל". יפתח נשרי מרחיב:

"ישנו ציבור לא מבוטל שרואה את ההפגנה כאירוע שיש להילחם נגדו. גם האלימות שחווינו עד כה, לשמחתי, הסתיימה בזריקת ביצים, בקבוקי שתייה, תלישת שלטים וקצת צעקות וקללות. הנפנוף באקדח צעצוע או אמיתי ע"י הצעירה שירדה מהרכב בשבת האחרונה הווה שיא חדש. לצערי, אני צופה החרפה באירועים ככל שמתקרב מועד הבחירות. היו עוד שני אירועים נוספים בצומת באותו מוצ"ש, רק פחות דרמטים. קללות ויריקות של איזה אמא צעירה שעברה עם עגלת תינוק, וניסיון פרובוקטיבי של פעיל ימין שירד מרכב וירד לדחוף מצלמת טלפון לאנשים בפרצוף ובהמשך חזר עם שלט אנטי שמאלני איתו הסתובב בין קהל המוחים בכוונת פרובוקציה".

כמו במקרים קודמים בהם היו גילויי אלימות פיזית ומילולית כלפי מפגינים, גם הפעם הם מצהירים שלא יתנו לנסיונות ההפחדה להרתיע אותם ולא מתכוונים לוותר על המחאה. גם שמואלי אמר לעיתון: "אנו מתכוונים להכפיל את מספר המפגינים בהפגנות הבאות".

בשביל הגשת כתבי אישום נגד המפגינים עצמם לא היה צריך להפעיל שום לחץ.  על פי הפרסום בהארץ, המשטרה עצמה, שנתפסה בלא מעט גילויי אלימות מתועדים ומצולמים כלפי מפגינים, המליצה לפרקליטות להגיש עשרות כתבי אישום נגד מפגינים מהמחאה נגד נתניהו. שני כתבי אישום כבר הוגשו. אחד מהם נגד הפעיל החברתי גונן בן יצחק שהשתטח מתחת למכתזית כדי למנוע פגיעה במפגינים.

"עמדנו מול לוע אקדח והדם קפא בעורקינו. התעשתתי והוצאתי את המצלמה. זה הפחיד את הצעירה שכיוונה את האקדח אלינו והיא ברחה לאוטו. נשארנו המומים ונסערים. היו שם ילדים קטנים שנבהלו מאוד"

כאמור, זה לא המקרה הראשון של איום באקדח מפלסטיק נגד מפגינים. לפני כחצי שנה ב-30/8/20 המשטרה עצרה גבר מאריאל לאחר שתועד כשהוא מנופף באקדח פלסטיק לעבר מפגינים במחלף הסירה בהרצליה. האם הוגש נגדו כתב אישום? כנראה שלא, כי אין על כך שום דיווח מאז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה אינם פועלים כדי לרסן את תומכיהם ועלול להיות לזה מחיר כבד. האם שוב נמתין עד שזה ייגמר חלילה ברצח פוליטי?

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
חבריי המפגינים , מעריץ אתכם וצועק יחד איתכם. אומץ הלב שלכם הוא אות ועדות לרצונכם הכן והאמיתי לשמור עלינו ועל הדמוקרטייה שאיש מושחת אחד מדרדר אותה לתהומות בלתי הפיכים, ויחד איתכם נשלח את... המשך קריאה

חבריי המפגינים , מעריץ אתכם וצועק יחד איתכם. אומץ הלב שלכם הוא אות ועדות לרצונכם הכן והאמיתי לשמור עלינו ועל הדמוקרטייה שאיש מושחת אחד מדרדר אותה לתהומות בלתי הפיכים, ויחד איתכם נשלח את האיש העלוב הזה לדרכו החד כיוונית . הביתה !

עוד 734 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הח"כים הדתיים באיומים חסרי תקדים נגד הרב הרפורמי גלעד קריב

פרסום ראשון הרב גלעד קריב, מקום 4 ברשימת העבודה לכנסת, הולך לסבול מחרם של ממש עם כניסתו לכנסת ● בש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית מצהירים שיחרימו כל קואליציה, ועדה או אפילו מניין עמו ● "מבחינתנו הוא הרבה יותר גרוע מלפיד, ליברמן או אוחנה", אומר אחד הח"כים. "זה צלם בהיכל. קריב הוא האיש הכי בכיר בתנועה המתקדמת. הוא סמל. אסור לראות אותו שם" ● קריב: "התגובות רק מוכיחות את הצורך בנציגות בכנסת של הזרמים הליברליים"

עוד 681 מילים ו-1 תגובות

במשך שנים נמנעו ממשלות ישראל מלשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, וכך היה גם עם ההחלטה לפתוח בחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה נגד הפלסטינים ● נתניהו קבע שהחלטת בית הדין היא לא פחות מאשר "אנטישמיות מזוקקת", אך הוא התעלם מכך שהתובעת הראשית התבקשה לחקור גם פשעי מלחמה שביצע חמאס נגד ישראלים חפים מפשע ● עוד לא מאוחר לשנות מסלול ● דעה

עוד 1,330 מילים

כ-20% מחולי הקורונה המאושפזים הם מרותקי בית - קשישים וחולים כרוניים שאינם יכולים להגיע למרכזי ההתחסנות ● הרשויות עדיין מחפשות פתרון לחיסונם, אך מהשטח עולות טענות על מכשולים שמערים משרד הבריאות ● בכיר בקופת חולים: "הרבה יותר בוער לחסן אותם מאשר את מיליוני הצעירים" ● משרד הבריאות: "המבצע מורכב והמתין למועד המתאים"

עוד 1,459 מילים

בדיקת זמן ישראל מכונת תעמולה של איש אחד

בשנה החולפת, לעתים כמה פעמים ביום, מצייץ ברדוגו נגד היועמ"ש מנדלבליט ומאשים אותו בכל מחדל ורעה חולה ● זאת, כמובן, לצד ניצול שלל כלי התקשורת שעומדים לרשותו כדי לפמפם את אותם מסרים שוב ושוב ושוב ● אבנר הופשטיין יצא למסע ביקום התעמולה של שדרן גלי צה"ל - מהשקרי להזוי, מהקונספירטיבי למגוחך ● ברדוגו: "כל החוששים, המתחנפים והמאתרגים חוטאים לעצמם"

עוד 2,877 מילים ו-3 תגובות

דיווח: נתניהו הורה לשרי הליכוד לצאת נגד האבטחה לבן ארי

מתאם השבויים והנעדרים יצא למוסקבה להביא את הישראלית שחצתה את הגבול לסוריה ● תלמידי כיתות ז׳ עד י׳ לא יחזרו ללימודים בשבוע הבא ● ראש מפקדת הקורונה ביקש לפרוש מצה״ל לאחר שהתגלה ששלח מכתב אנונימי מכפיש נגד קצין אחר ● דרעי: "ש״ס תעסיק בקלפי רק מחוסנים ומחלימים" ● משרד הסביבה יחקור את זיהום הזפת בחופים והיפלטות גופת הלוויתן בניצנים

עוד 53 עדכונים

ועדת הבחירות המרכזית, המורכבת מפוליטיקאים ועסקנים פוליטיים, החליטה אתמול לפסול את מועמדותה של מספר 7 ברשימת העבודה לכנסת ● אלא שהפסילה אינה עומדת במבחני החוק ותידחה בבית המשפט העליון בשבוע הקרוב ● כולם יודעים זאת, ועדיין בכל מערכת בחירות, חוזרים על אותו הריטואל ● מה יש להפסיד? זו עוד הזדמנות להשליך עוד רפש על מערכת החוק ● פרשנות

עוד 721 מילים

הוא המציא מחדש את היקום המופלא של מארוול, אבל סיים את חייו בגיל 95 כשהוא סובל מהתעללות נפשית ופיזית ● העיתונאי אברהם ריסמאן חפר עמוק לתוך חייו המרתקים של סטן לי ושלף משם את כל השדים ● גיבורי-על אין בסיפור הזה, אלא בעיקר גניבת קרדיטים ועסקאות מפוקפקות

עוד 1,228 מילים

בקרוב שוב ניתקל בענני עלים ואבק בסמוך לביתנו ● עשור אחרי שהשימוש בהם נאסר בחוק, מפוחי העלים חוזרים - הפעם בגירסה חשמלית ושקטה, אבל עדיין מזהמת ● החלוצה בתחום היא עיריית תל אביב, שאישרה השבוע להשתמש שוב במפוחים במסגרת הסכם עם המשרד להגנת הסביבה ● "זו שערוריה שמאפשרים לכלי שמחדיר חלקיקים מזהמים למערכת הנשימה לחזור לפעול"

עוד 705 מילים ו-1 תגובות

מספר הדירות הריקות הוכפל בעשרים שנה

פרסום ראשון לידי זמן ישראל הגיע דוח של הלמ"ס, שאמור להתפרסם בקרוב, לפיו מספר הדירות הריקות בישראל עומד כיום על מעל 180 אלף -מרביתן דווקא באזורי הביקוש ● קרוב ל-70 אלף דירות - סדר גודל של עיר שלמה בישראל - ניתן להוציא באופן מיידי לשוק בעזרת התמריץ הממשלתי הנכון ● אז למה כל שרי האוצר עד היום התחמקו מזה?

עוד 603 מילים ו-1 תגובות

כחודש לאחר שנכנס לתפקיד, הנשיא ביידן קיים שיחה ראשונה עם נתניהו

ישראלית, שחצתה בשוגג את הגבול לסוריה, נעצרה על ידי הרשויות במדינה; רוסיה מתווכת במגעים לשחרורה ● לפי דיווחים, בתמורה להשבת הישראלית, ישוחררו שני אזרחים סורים הכלואים בישראל ● ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה לכנסת של אבתיסאם מראענה; הליכוד לא השתתף בהצבעה על פסילתן של הרשימה המשותפת ושל רע"ם - וכך נמנע הרוב הדרוש לפסילתם

עוד 39 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה