חולת סרטן. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מה קורה לעובדים הזרים כשהם חולים בסרטן

חסרי מעמד, חסרי זכויות, חסרי סיכוי

פרסום ראשון

האגוס סבל מכאבים במשך חודשים, אבל נמנע ממנו טיפול רפואי. כשהגיע למיון, התברר שהוא סובל מגידול ממאיר ● עבד אובחן באיחור רב כחולה סרטן הגרון, אבל הוא התקשה לממן את ההקרנות ● שניהם מתו השנה ● דוח חדש של רופאים לזכויות אדם חושף מה קורה לעובדים הזרים כשהם חולים בסרטן: המדינה חילקה להם רשיונות אבל לא מעניקה זכויות רפואיות, והם פשוט נשלחים אל מותם

צגה היא מבקשת מקלט מאריתריאה, בת 28 ואם לילדה בת 5. לפני כשנה אובחן כי היא סובלת מלימפומה במעי. היא טופלה בבית חולים, אבל מצבה לא השתפר. היא שוחררה מאישפוז עם המלצה לעבור בדחיפות השתלת מח עצם על מנת להציל את חייה, אלא שבהיעדר ביטוח רפואי סירב בית החולים להעניק לה את הטיפול. במשך 6 חודשים היא נותרה ללא מעקב וללא טיפול רפואי, חרף מחלתה הקשה.

האגוס, מבקש מקלט מאריתריאה בן 39, עבד באופן סדיר במשך 8 שנים, אך המעסיק האחרון שלו לא טרח להסדיר עבורו ביטוח רפואי כקבוע בחוק. האגוס סבל מכאבים מספר חודשים והמשיך לעבוד עד שהמצב הפך לבלתי נסבל.

האגוס הגיע למיון שם התברר כי הוא סובל מגידול בריאה עם התפשטות ללבלב ולמוח. הוא נזקק לטיפולי הקרנות וכימותרפיה דחופים, אבל בהיעדר ביטוח לא ניתן היה להתחיל בטיפול. כשנמצא בית החולים שהסכים להעניק לו טיפול היה כבר מאוחר מדי. האגוס נפטר בתחילת השנה.

הפגנת מבקשי מקלט, ביניהם מאריתראה וסודן, מול שגרירויות ארה"ב ואירופה בתל אביב, ינואר 2014 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנת מבקשי מקלט, ביניהם מאריתראה וסודן, מול שגרירויות ארה"ב ואירופה בתל אביב, ינואר 2014. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בכל חודש מתקבלות במחלקת חסרי מעמד של עמותת רופאים לזכויות אדם כ-15 פניות לגבי חולי סרטן שאינם תושבי המדינה. מדובר באנשים שחיים בישראל שנים ארוכות, רובם באופן חוקי, אך אינם זכאים למעמד תושב ולכן אינם זכאים לשירותי הבריאות הציבוריים.

לפי הערכות רשות האוכלוסין וההגירה, חיים בישראל יותר מ-200 אלף מבקשי מקלט, מהגרי עבודה שנכנסו לישראל כדין, ופלסטינים השוהים בארץ בין אם מכוח איחוד משפחות ובין אם בשל חשש לשלומם בשטחי הרשות הפלסטינית. לפי עמותת רופאים לזכויות אדם, כמחצית מהם שוהים בישראל כדין.

כישלון השיטה

דוח חדש של העמותה, שכותרתו היא "במלכודת ההדרה: חולי סרטן חסרי מעמד בישראל", מתפרסם כאן לראשונה, ומציג את המצב הטראגי ואת הפגיעה האנושה באנשים שהמדינה נמנעת לגבש מדיניות בריאות ורווחה מקיפה עבורם.

"המדינה מאפשרת להם לחיות כאן באופן חוקי, היא נותנת היתרים ורישיונות עבודה לעובדים שמטפלים בקשישים. היא מגנה על מבקשי המקלט מפני גירוש ועל הפלסטינים שמסייעים למערכות הביטחון, אבל לא באמת מאפשרת להם לחיות כאן כי היא לא נותנת להם זכויות סוציאליות ורפואיות בסיסיות שמאפשרות להם להתקיים.

"חולי סרטן חסרי מעמד שמשלמים על כך בחייהם, הם הדוגמה הטראגית ביותר לכישלון הנחרץ של השיטה הזו", אומרת מחברת הדוח, ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים והמרפאה הפתוחה לחסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם.

"המדינה מאפשרת להם לחיות כאן באופן חוקי, היא נותנת היתרים ורישיונות עבודה, אבל לא באמת מאפשרת להם לחיות כאן כי היא לא נותנת להם זכויות סוציאליות ורפואיות בסיסיות שמאפשרות להם להתקיים"

על פי המתואר בדוח, החולים חסרי הזכויות אינם מקבלים את הטיפול הרפואי הנחוץ להם במקרה של סרטן. בהיעדר ביטוח רפואי פרטי, החולים זכאים אך ורק לטיפול רפואי מציל חיים דרך המיון וזאת מכוח חוק זכויות החולה.

"אנחנו רואים אנשים שלא פונים לטיפול רפואי בקהילה עד שהמצב הופך להיות ממש חמור. פעמים רבות הסרטן מתפשט מכיוון שלא אובחן ולא טופל בזמן", מספרת גוטצייט. "גם אחרי שהרופאים מצליחים לייצב את מצבם, והם עושים מעל ומעבר כדי להציל אותם, הם נאלצים לשחרר אותם כי אין מימון להמשך הטיפול ובמחלה כמו סרטן תמיד נדרשים טיפולי המשך".

חולי הסרטן חסרי המעמד בישראל במלכודת ההדרה – מתוך דוח רופאים למען זכויות אדם
חולי הסרטן חסרי המעמד בישראל במלכודת ההדרה (מתוך דוח רופאים למען זכויות אדם)

ההיגיון לא קובע

עבד הוא פלסטיני שחי בישראל 18 שנה עם היתר ייעודי שניתן לו לאחר שסייע לרשויות הביטחון בישראל. ההיתר לא הקנה לו רישיון עבודה וביטוח רפואי. ביולי 2019 הובהל לחדר המיון עקב אובדן הכרה והפסקת נשימה ושם אובחן כסובל מסרטן הגרון. הרופאים קבעו שעליו לעבור ניתוח לכריתת הגידול ובהמשך הקרנות וכימותרפיה. אלא שבהיעדר ביטוח רפואי נמנע בית החולים מלבצע את הניתוח.

רק לאחר התערבות העמותה, נמצא מוסד רפואי שהסכים לבצע את הניתוח. הרופאים שניתחו את עבד אמרו כי לא ראו מימיהם מקרה של גידול כה מפושט וברור שמדובר בתוצאה ישירה של הדרה משירותי בריאות. הניתוח אמנם הציל את חייו, אבל בהמשך היה זקוק לטיפולי הקרנה יקרים, שהוא לא הצליח לממן. עבד נפטר במאי 2020 .

חסרי המעמד המבוטחים במסגרת הביטוחים הפרטיים (פוליסות עובד זר) נמצאים ביתרון בתחילת המחלה, הליך ביצוע הבדיקות והאבחון, אבל מרגע גילוי הסרטן, מצליחות חברות הביטוח לנצל את החוק לטובתן, מתנערות מאחריות ומותירות את החולים ללא טיפול.

זואי גוטצייט (צילום: שירז גרינבאום)
זואי גוטצייט (צילום: שירז גרינבאום)

"ברגע שמתברר כי העובדים בעלי הפוליסה חולים בסרטן ויש המלצה לטיפול רפואי, חברת הביטוח שולחת אותם לרופא תעסוקתי מטעמה", מסבירה גוטצייט. "הרופא לרוב קובע להם אובדן כושר עבודה, דבר שגם שולל מהם את הזכות לביטוח לטיפול רפואי".

צו עובדים זרים עליו חתום שר הבריאות, קובע כי במידה והעובד חלה ונמצא על ידי רופא תעסוקתי בלתי כשיר לבצע את העבודה שלשמה התקבל לעבוד אצל מעסיקו לתקופה של תשעים ימים ומעלה, "לא יהיה העובד זכאי אלא לשירותים רפואיים שהוא נזקק להם במצב חירום רפואי לשם ייצוב מצבו הרפואי, עד למצב המאפשר המשך הטיפול בו מחוץ לישראל".

ההיגיון העומד מאחורי סעיף זה מטריד במיוחד – זכותו של עובד לקבל טיפול נשמרת לו רק בזמן שהוא בריא וכשיר לעבודה. מרגע שאיבד את כושר עבודתו, נשללת זכאותו לטיפול רפואי. וכמו שנכתב בדוח: "מדיניות זו מייצרת תמריץ לחברות הביטוח לקבוע כמה שיותר קביעות אובדן כושר עבודה, שהרי הפסקת הביטוח והטסת המהגר מישראל זולה יותר מהמשך מימון הטיפול רפואי בו".

טביתה היא מהגרת עבודה מהודו בת 37, שעבדה כמטפלת סיעודית בישראל 7 שנים. בנובמבר 2019 אובחנה כחולת סרטן השד. נקבעה לה תכנית טיפולים אינטנסיבית הכוללת כימותרפיה, ניתוח והקרנות.

אבל עוד לפני שהחלה בטיפולים, סוכנות כוח האדם דרכה היא מועסקת שלחה אותה אל רופא תעסוקתי אשר קבע לה אובדן כושר עבודה למשך שנה, וזאת על מנת למצוא לה מחליפה שתמשיך לסעוד את הקשיש בו טיפלה.

חברת הביטוח דרשה להפעיל את סעיף ההחרגה בפוליסה, ולכן הטיפולים הרפואיים להם היא נזקקה נעצרו. על מנת להיאבק על זכותה להשלמת הטיפולים האונקולוגיים הפנתה אותה העמותה לרופא תעסוקתי נוסף שהגיש חוות דעת נגדית, שפסקה שהיא יכולה להמשיך לעבוד.

מטפלת סיעודית עם קשישה בפארק הירקון. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)
מטפלת סיעודית עם קשישה בפארק הירקון. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)

מהלך זה הצליח להאריך את הביטוח בשלושה חודשים בלבד, והיא החלה לקבל טיפולי כימותרפיה. חברת הביטוח עדיין ניסתה להתנער ולהיתלות באי יכולתה של טביתה לחזור לעבודתה הייעודית. קניית הזמן הזו איפשרה לה להשלים את הטיפולים וכעת היא בדרך להחלמה מלאה הודות לאי קטיעת הרצף הטיפולי, למרות ניסיונותיה של חברת הביטוח.

ואז באה הקורונה

"בכל רגע נתון אנחנו מטפלים בעשרות מקרים שוברי לב, מתרוצצים בין הנהלות בתי חולים וחברות התרופות, ומבקשים טיפולי חמלה", אומרת גוטצייט. "אבל בכל פעם שאני מצליחה להכניס מקרה לבית חולים אני שמחה ועצובה בו זמנית כי אני יודעת שאת האדם הבא שידפוק בדלת אני כבר לא אוכל להכניס. הם כבר עשו לי טובה החודש.

"כמות הפניות רק הולכת וגדלה כי אוכלוסיית חסרי המעמד שחיים פה תקופה ארוכה הולכת ומזדקנת. וישראל מאפשרת את זה. היא מאפשרת להם לחיות פה, היא מאפשרת לעובדים הסיעודיים לטפל בקשישים שלנו. אבל כשהעובדים הופכים נזקקים, היא פשוט מתנערת מהם.

"זו לא דרך להתנהג לאנשים שחיים פה איתנו. היום אנחנו מבינים יותר מתמיד שפשוט אי אפשר לטפל באוכלוסייה כל כך גדולה בלי פתרונות מערכתיים ולקיחת אחריות מצד המדינה".

"כמות הפניות רק הולכת וגדלה כי אוכלוסיית חסרי המעמד שחיים פה תקופה ארוכה הולכת ומזדקנת. ישראל מאפשרת מאפשרת להם לחיות פה, אבל כשהעובדים הופכים נזקקים, היא פשוט מתנערת מהם"

ייתכן שהמדינה חוששת מפני תיירות מרפא במסווה של הגירת עבודה, ושיגיעו לכאן אנשים שיסתירו את מחלתם רק על מנת לקבל טיפול רפואי יקר בישראל?
"לצערי הרב אנחנו נותנים עדיפות לפניות של חסרי מעמד שחיים כאן שנים ארוכות. כשפונים אלינו אנשים שחיים כאן חצי שנה-שנה, אני מסבירה להם שיש לי מחוייבות לאלה שבאו לכאן הרבה לפניהם. לפני שנת הקורונה הייתי מציעה להם לחזור למדינת המוצא, השנה הם במצב בלתי אפשרי כי הם לא יכולים בכלל לחזור הביתה.

"למדינה יש הרבה דרכים אנושיות למנוע תיירות מרפא. העובדים עוברים בדיקות לפני שהם נכנסים לפה. משרד הבריאות יכול להנגיש את הטיפול רק למי שחלה בישראל. בכל מקרה, לא יכול להיות שמניעת טיפול רפואי תהיה הכלי של מדינת ישראל למניעת הגירה. גם אם אדם נמצא פה באופן לא חוקי לא מגיע לו למות מסרטן".

המצב הבלתי אפשרי של חולי סרטן חסרי מעמד, שמתואר בדוח הוחמר אף יותר בשל משבר הקורונה.

"רבים מהעובדים פוטרו ואיבדו את פוליסות הביטוח הרפואי שלהם. בנוסף, אם פעם יכולנו להגיד לחולים – אנחנו נתחנן לבתי החולים לעשות את הטיפול במחיר מופחת ואתם תאספו תרומות מהקהילה שלכם, וזה היה עובד, היום לחולים ולבני הקהילה שלהם אין מה לאכול בגלל המשבר הכלכלי. אני מפנה אנשים לבדיקות דם והם מתקשים לאסוף 300 שקל, אז איך ישיגו כסף לטיפולים שעולים עשרות ומאות אלפי שקלים?", ממשיכה גוטצייט.

"אם פעם יכולנו להגיד לחולים – אנחנו נתחנן לבתי החולים לעשות את הטיפול במחיר מופחת ואתם תאספו תרומות מהקהילה שלכם, וזה היה עובד, היום לחולים ולבני קהילתם אין מה לאכול בגלל המשבר הכלכלי"

"כשאנחנו פונים למשרד הבריאות אנחנו מקבלים את אותן התשובות – שיעשו ביטוח בריאות פרטי, שיפנו לשירותי החירום במיון. אבל אי אפשר לקבל כימו בחדר מיון! זה פשוט לא עובד! האוכלוסייה הזו שקופה בפני משרד הבריאות, וזה חייב להיפסק. המדינה צריכה לדאוג לביטוח ממלכתי או הסדר ציבורי גם לחסרי המעמד, ולקחת אחריות על מצבם".

תגובת משרד הבריאות

במענה לשאלות זמן ישראל, משרד הבריאות מסר בתגובה:

"משרד הבריאות מספק מענים שונים לאנשים השוהים בישראל והם חסרי ביטוח רפואי בתוקף.

"בהתאם להוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, במצב חירום רפואי יינתן טיפול רפואי ללא התניה.

"בנוסף, המשרד מפעיל מתקציבו מרפאות ראשוניות, טיפות חלב, טיפול ב HIV ושחפת, ומענים מסוימים בבריאות הנפש לאוכלוסיות שאינן מבוטחות.

"יחד עם זאת, מטבע הדברים, ובהיעדר תקציב ייעודי, יכולת מתן המענים – מוגבלת. אין זה מחובתו של המשרד וגם אין באפשרותו, לממן את כל הטיפולים הרפואיים לכל אדם השוהה בישראל ואינו מבוטח.

"יצויין כי קיימים בשוק מוצרי ביטוח פרטיים וכי אנשים שאינם זכאים לביטוח בריאות ציבורי יכולים לרכוש אותם על מנת להבטיח כי יוכלו לקבל שירותי בריאות אם יזדקקו להם. הסדרים אלה בדרך כלל מחריגים מצב רפואי קודם ולכן מומלץ לאנשים המעוניינים בכך, לרכוש אותם עוד בזמן שהם אינם זקוקים לטיפול רפואי".

 

עוד 1,469 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

כולנו משתתפים בניסוי שנקרא פייסבוק

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

נתניהו לסער: "הליכוד זה הבית שלך; הצטרף אלינו ונקים ממשלת ימין יציבה"

עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לגייס את תמיכתם במועמדותו לנשיאות ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ ● עותרים דורשים מבג"ץ להכריז על נבצרות נתניהו, כי פעל בניגוד עניינים כשמנע מינוי שר משפטים

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה