השבוע ציינה תנועת "האחים המוסלמים" את יום חיסולו של מייסד התנועה במצרים חסן אל-בנא (12 פברואר 1949). אחרי 93 שנות קיומה מצויה התנועה במשבר עמוק. מספר מדינות במזרח התיכון הוציאו אותה מחוץ לחוק והכריזו עליה כארגון טרור. עד כמה חמור מצבה? כיצד הדבר ישפיע על ישראל?
מתנועה חברתית לארגון טרור
ב-1928 ייסד חסן אל-בנא את תנועה "האחים המוסלמים" כתנועת רפורמה חינוכית במטרה להנחיל מחדש את ערכי האסלאם בחברה המצרית. אל-בנא חש כי העולם המוסלמי נמצא במשבר ערכי, מעצמות אירופאיות שולטות בעולם המוסלמי (אנגליה שלטה במצרים), האימפריה העות'מנית התמוטטה והתפרקה למדינות לאום ומוסד הח'ליפות בוטל.
הסיסמה של התנועה מראשיתה היתה: אללה מטרתנו, הנביא מחמד הוא המופת שלנו, הקוראן הוא חוקתנו, הג'יהאד (מלחמת הקודש) הוא דרכנו והמוות למען אללה הוא שיא שאיפתנו.
סיסמת "האחים המוסלמים" מראשיתה היתה: אללה מטרתנו, הנביא מחמד הוא המופת שלנו, הקוראן הוא חוקתנו, הג'יהאד (מלחמת הקודש) הוא דרכנו והמוות למען אללה הוא שיא שאיפתנו
התנועה הקימה סניפים בכל מדינות המזרח התיכון. הסניף החזק ביותר אחרי המצרי היה הסורי. בעזה היה סניף, שלימים שינה את שמו לחמאס כארגון לוחם באינתיפדה הראשונה (1987).
עד למלחמת העצמאות ריכזה התנועה את מאמציה בתעמולה אסלאמית (דַעְוַּה) ופעילות חינוכית-חברתית. הנהגתה באה משכבה של עירוניים בני המעמד הבינוני, לא מאנשי דת אלא דווקא בוגרי מדעים מדויקים.
ב-1948 חרגה התנועה מהתנהלותה התעמולתית ועברה זמנית לשלב מלחמת הקודש (ג'יהאד). חבריה התנדבו להילחם נגד ישראל במלחמת העצמאות. את התסכול מהתבוסות במערכה הוציאה התנועה על יהודי קהיר בחארת אל-יהוד (שכונת היהודים). גיבור יהודי בוגר מלחמת העולם השנייה בשם ג'אק לוי "אל-עגלאתי" הצליח לפרק חלק מהפצצות שהטמינו "האחים" בשכונה ושילם בחייו.
הפיגועים נגד היהודים לא הטרידו את המלך המצרי פארוק, אלא כמויות הנשק שאגרה התנועה. אחד מחבריה התנקש ב-1949 בראש הממשלה מחמוד נוקראשי ורק אז הוצאו "האחים" מחוץ לחוק. אל-בנא חוסל ע"י השלטונות כעבור כמה חודשים.
"האחים" נגד המשטרים
תנועת "האחים המוסלמית" הפכה מאז לאופוזיציה כמעט לכל שלטון בעולם הערבי. חבר בארגון ניסה להתנקש בנשיא מצרים גמאל עבד א-נאצר ובעקבות זאת אלפים מחברי התנועה נאסרו.
בין האסירים סיד קוטוב שהפך להוגה הבולט של התנועה וכתב את החשובים בספריה. לפי כתביו, אויבי האסלאם הם היהודים כדת (לא רק "האויב הציוני"), האימפריאליזם המערבי והמנהיגים הערביים המשתפים פעולה עם מעצמות זרות (בראשן ארה"ב, בריה"מ, אנגליה וצרפת). משטרים חילוניים אינם לגיטימיים מבחינתו. קוטוב, שמהווה עד היום אב רוחני לתנועות אסלאמיסטיות הוצא להורג ע"י עבד אל-נאצר ב-1966.
תנועת "האחים המוסלמים" הפכה מאז לאופוזיציה כמעט לכל שלטון בעולם הערבי. חבר בארגון ניסה להתנקש בנשיא מצרים גמאל עבד א-נאצר ובעקבות זאת אלפים מחברי התנועה נאסרו
שיא גל הטרור של התנועה נגד מנהיגי האזור הגיע בראשית שנות ה-80. ב-1981 רצח איש צבא שהושפע מהתנועה את נשיא מצרים אנואר סאדאת, כנקמה על הסכם השלום עם ישראל. באותה שנה ניסו חברי התנועה בסוריה לחסל את הנשיא חאפז אל-אסד ללא הצלחה.
"האחים המוסלמים" רואים במשטרה של משפחת אסד אויב משתי סיבות: העדה העלווית אליה משתייך הנשיא אינה נחשבת מוסלמית בעיניהם ומפלגת הבעת' השלטת היא פן-ערבית וחילונית. המשטר הסורי חיסל את התנועה בסוריה בטבח מזעזע ומחק חלקים שלמים מהעיר חמה, שהייתה בסיס התנועה.
בראשית שנות ה-90 נקטעו קשרי התנועה עם מדינות הנפט העשירות שמימנו אותה במשך עשורים – סעודיה ומדינות המפרץ. הקרע אירע כאשר תמכו "האחים" בפלישה של מנהיג עיראק סדאם חוסיין לכווית. "האחים" התנגדו להתערבות האמריקאית נגד עיראק ובעיקר לנחיתה המסיבית של צבא ארה"ב בסעודיה, באדמתו של הנביא מחמד וערש האסלאם.
"האביב הערבי" – עלייתם ונפילתם
תנועת "האחים" היטיבה לנצל את הכאוס של המהפכות הערביות שהחל ב-2011 כדי להשתלט על המחאה. בבחירות שנערכו בתוניסיה ובמצרים ניצחו מפלגות שהשתייכו לתנועה: ה"נהד'ה" (התחייה) בתוניסיה ו"החופש והצדק" במצרים. בסוריה חברי התנועה בלטו בהנהגת האופוזיציה, בין לוחמי "צבא סוריה החופשי" וארגונים אסלאמיים מתונים (כלומר שאינם אל-קאעדה או דאעש).
נפילתם של "האחים" הייתה מהירה כמו עלייתם. שלטון "האחים" במצרים לא שרד יותר משנה. ב-2013 ערך עבד אל-פתאח א-סיסי הפיכה במצרים והחל ברדיפת התנועה. לאחר שנה הפסידה א-נהדה בתוניסיה בבחירות. גם חמאס, הפלג הפלסטיני של "האחים", עשה טעות כאשר פנה עורף למשטר אסד, מתוך הערכה כי הוא עומד לקרוס, ואיבד את תמיכתה של איראן לתקופה ארוכה. ב-2015 התערבה רוסיה לטובתו של משטר אסד. מאבקה של האופוזיציה האסלאמית בסוריה הסתיים בתבוסה ברוב המדינה. במצרים הכריז המשטר על התנועה כארגון טרור בלתי חוקי, ולהחלטה זו הצטרפו כעבור שנה גם סעודיה, האמירויות ובחריין.
תנועת "האחים המוסלמים" היטיבה לנצל את הכאוס של המהפכות הערביות שהחל ב-2011 כדי להשתלט על המחאה, אבל נפילתם של "האחים" הייתה מהירה כמו עלייתם
רשויות הדת הרשמיות בעולם הסוני נקטו נגד התנועה בצעד חסר תקדים. שני המופתים (פוסקי ההלכה) הבכירים של סעודיה ומצרים, השיח' עבד אל-עזיז א-שיח' והשיח' שוקי עלאם, קבעו כי השתייכות לתנועת "האחים" היא בגדר "חראם" (אסורה לפי דת) ומנוגדת להלכה המוסלמית.
משבר פנימי
אחת הסיבות למשבר בתנועה היא השינויים שחוללה הנהגתה במצרים. מועצת השורא (ההתייעצות של הנהגה) והנהגת הארגון יצאו לראשונה משטחה של מצרים. ההנהגה הנוכחית הנפגשת בארצות שונות נטולת כריזמה ואינה מקובלת על כל החברים בתנועה. בשנים האחרונות מתאפיינת התנועה בחולשה, בפעילות דלילה ובפילוג. לאחרונה מתרבות המחלוקות בתוך התנועה והפרישות של חבריה. המנהיג הרוחני המוביל והכריזמטי בתנועה, השיח' יוסף אל-קרדאווי (בן 94) היושב בקטאר, פרש לגמלאות ואינו פעיל יותר.
מאבדים תמיכה
ניצחון הנשיא ג'ו ביידן בארה"ב הפיח מעט תקווה בקרב חברי "האחים". אולם לא נראה כי תבוא תקומה לתנועה בעתיד הנראה לעין. במצרים משטרו של עבד אל-פתאח א-סיסי יציב והוא נחוש במאבקו נגד התנועה. ראשי "האחים" נמקים בכלא ואחרים ברחו מהמדינה.
אמנם התנועה נתמכת כיום ע"י שני משטרים, טורקיה בראשותו של הנשיא רג'פ ארדואן וקטאר בראשותו של האמיר תמים בן חמד. גם יו"ר הפרלמנט התוניסאי ראשד אל-ע'נושי מחובר לתנועה אידיאולוגית. אולם החשש בתנועה הוא שהפיוס שאירע לאחרונה בין קטאר לסעודיה יפגע בתמיכה הקטארית. בתוניסיה יש ניסיונות חוזרים ונשנים של מפלגות חילוניות להדיח את ע'נושי מתפקידו, וטורקיה שקועה במשבר כלכלי קשה בצל הקורונה.
בחודשים האחרונים חווים אנשי התנועה אסון חדש. ממלכת ירדן, המדינה היחידה שאפשרה לתנועה פעילות חוקית משנות החמישים ואף שילבה אותה בפרלמנט, הוציאה אותה לאחרונה מחוץ לחוק.
בחודשים האחרונים חווים אנשי התנועה אסון חדש. ממלכת ירדן, המדינה היחידה שאפשרה לתנועה פעילות חוקית משנות החמישים ואף שילבה אותה בפרלמנט, הוציאה אותה לאחרונה מחוץ לחוק
הדרדרות היחסים בין הממלכה ההאשמית ל"אחים" החלה בהפגנות שארגנו קיצונים בתנועה נגד המלך וממשלתו בתקופת "האביב הערבי". יש להניח כי צעדו של המלך עבדאללה השני מושפע לא מעט מלחצים של מצרים וסעודיה.
טוב לישראל?
תנועת "האחים" התמתנה בשנים האחרונות עד כדי כך שקיים ויכוח בקרב חוקרים מערביים אם אכן מדובר בארגון טרור. אולם התנועה תמיד היוותה מדגרה לטרוריסטים. הדוגמה הבולטת ביותר היא של מנהיג אל-קאעדה אימן אל-זואהרי שצמח בתנועה במצרים.
צעדי הציר הסוני המתון (סעודיה, מדינות המפרץ, מצרים וירדן) נגד התנועה משתלבים היטב עם שיתוף הפעולה שלו עם ארה"ב במלחמה נגד הקנאות האסלאמית, וגם עם מגמת הנורמליזציה עם ישראל.
אין ספק כי משבר "האחים" גם מקרין על מצבו של ארגון חמאס בעזה, המצוי במצוקה חומרית ופוליטית. אולם אסור למהר ולהספיד את "האחים המוסלמים", תנועה כה שורשית בעולם המוסלמי, ששרדה תקופות קשות של רדיפות ותמיד התאוששה.
אין לשכוח את הפעילות רבת השנים של התנועה למען העניים וחסרי ההשכלה ואת פעילותם ההומניטרית (צדקה, בתי ספר, מתנ"סים, מרפאות וכד'). כל אלה הפכו את התנועה לפופולרית מאד. על כן, סיכויי התנועה להתאושש קשורים דווקא לתהליכי דמוקרטיזציה במזרח התיכון. הבחירות שייערכו בקיץ לרשות הפלסטינית יהיו ללא ספק מבחן כוח לחמאס.
אין ספק כי משבר "האחים" מקרין על מצב חמאס בעזה, המצוי במצוקה חומרית ופוליטית. אולם אסור למהר ולהספיד את "האחים", תנועה כה שורשית בעולם המוסלמי, ששרדה תקופות קשות של רדיפות והתאוששה
הסיבה להמשך קיומה של תנועה "האחים" נעוצה בחלל שמותירים משטרים רודנים במזרח התיכון: הדיכוי האכזרי של זכויות האזרח, השחיתות השלטונית, הזנחת העניים, הריקנות ואבדן הערכים של הדור הצעיר. כל עוד אלה מתקיימים, נשאר מקום לפעילותה של האופוזיציה העוצמתית ביותר למשטרים במזרח התיכון – זו של "האחים המוסלמים".
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם