כל מחנה אנטי ביבי, כאיש אחד, סינן אתמול קללה במהלך הראיון שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לחדשות 12. למה אין איש מקצוען ומהוקצע כזה אצלנו, יצא קול הייאוש הקולקטיבי, בפעם הרביעית בתוך שנתיים. וכל מחנה נתניהו יצא מעורו, ליבו התמלא גאווה, והוא יצא מהראיון הזה עם תחושה של ביטחון עצמי מחודש, כפי שבא לידי ביטוי בכל קבוצות הווטסאפ של נאמני הליכוד, שיש בהן לעתים גם ביקורת קשה על המנהיג.
נתניהו היה במיטבו, לטוב ולרע. בשיא הכושר. את כל הניסיון והמיומנות התקשורתית שרכש ב-50 שנה של הופעות טלוויזיוניות הוא הביא אתמול לראיון עם יונית לוי, שהייתה אגב מצוינת, אבל לא יכלה לעשות הרבה מול האשף התקשורתי הזה. זו, אגב, הייתה ההופעה הטובה ביותר של נתניהו, הרבה יותר מהראיון המפורסם מול קרן מרציאנו לפני שנתיים.
נתניהו שולט על האירוע, וזה סוד המקצוע. זה בכלל לא חשוב אם הוא משקר, או לא מדייק, או מספר חצאי-אמיתות, או את האמת לאמיתה. את הטריק הזה עם שידור המסר בפריים טיים הוא לימד אותי כבר לפני שלושים שנה. "אתה חייב לכבד את המרואיין שלך", כך אמר לי באחת הפגישות, "תענה על השאלה, אפילו בקצרה, בשתי מלים, אל תזלזל – ואז תמשיך עם המסר שלך".
נזכרתי במשפט הזה על הפתיחה. "אני מיד עונה על השאלה שלך, יונית, אבל קודם כל חשוב לי להדגיש", ואז אנחנו עוברים אל המסרים שאותם הוא כתב על פתק בכתב יד מונוטוני, והוא לא מחמיץ אף אחד מהם: חיסונים, דרכון ירוק, כלכלה נדיבה אחראית, הישגים חסרי תקדים, משפט תפור, חברת פייזר שתקים מרכז תפעולי בארץ (מה עם החיסון הישראלי שיביא בשורה לכל העולם ויציל את הכלכלה הישראלית, שהוא כל כך התגאה בו? למה צריך כאן את פייזר ולא את המכון הביולוגי?), וכמובן – יאיר לפיד.
האמת היא שאין הרבה מה לעשות מולו. קחו את עניין התקציב. נתניהו משקר: אין למדינת ישראל תקציב. אם היה תקציב מסודר, המצב הכלכלי היה שונה ולא היה כאן כזה כאוס בימים של מגפה משתוללת. אבל נתניהו אומר שיש תקציב אבל רבאק, אין! הכנסת לא אישרה ולכן היא התפרקה, ולכן אנחנו בבחירות רביעיות כי אחרת נתניהו לא היה ראש ממשלה בעוד שמונה-תשעה חודשים, אלא גנץ.
אבל נתניהו בשלו, מספר על 400 מיליארד, ועוד 15, ועוד תקציבים שהוא יזרים, הכל פרטאץ' תקציבי אסוני, אבל הציבור כנראה לא שוקע בעובדות, ולא מבין שמדובר רק במספרים שמבטאים כישלון ניהולי שכרוך באינטרס פוליטי-אישי, שעליו עוד נשלם בריבית דריבית. הוא שומע שיש תקציב, אז יש תקציב.
גם בעניין המשפט נתניהו מדקלם את המסרים הקבועים: תיק תקדימי, לחץ על עדים, בלי אישור משפטי של היועץ וכו'. הכול הזוי ומופרך. גם השיחות עם ארנון מילצ'ן, עד תביעה בתיק 1000, לא חשובות בעיניו.
ובכל זאת, למה יונית לוי או כל מראיין אחר לא שואל את נתניהו את השאלה הפשוטה: למה לקחת מתנות? אז נניח שלא ב-600 אלף ולא בחצי מיליון, אבל במאה אלף שקל כן. נתניהו לא יכול להכחיש את זה. מה הוא היה אומר?
הסיפור של יאיר לפיד הוא ספין מופתי. נתניהו לא יאמר מילה על נפתלי בנט ולא על גדעון סער. הוא רוצה את לפיד גדול על חשבונם, לא רק בגלל שהסקרים שלו אומרים שהוא מכפיל ומשלש אותו באחוזי ההתאמה לראשות הממשלה, אלא בגלל שלפיד חסום.
אין ללפיד שום אפשרות להקים ממשלה, כי החרדים לא יהיו איתו לעולם. אלה בדיוק התדריכים שהוא מעביר לבכירי הליכוד, אלה שהוא מתיר להם להתראיין. לפיד עצמו יוצא כמובן נשכר מהראש בראש הזה, אבל לנתניהו לא אכפת. מבחינתו דווקא זו הדרך לניצחון ב-23 במרץ.
רק בעניין אחד הצליחה אתמול לוי להביך באמת את נתניהו. היא שאלה אם איתמר בן-גביר יהיה בממשלה שלו, הוא השיב בשלילה, והיא שאלה למה? דרך מצוינת להעביר את הכדור לראש הממשלה כדי שהוא יסביר מדוע הוא פוסל את בן-גביר אחרי שהפך עולמות כדי לתפור מפלגה ימנית-דתית-קיצונית ולהכניס אותו לכנסת.
נתניהו כמעט מעד, אבל נחלץ בקושי, והתרגיל המבריק הזה של לוי ניפק את ההתחייבות שבן-גביר לא יהיה שר ולא חבר בוועדות החשובות. זו כמובן התחייבות שנתניהו לא יעמוד בה, אבל לפחות יש כאן כותרת נכונה לשעתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום ידידי, כשאדם יושב באולפן ומשקר, זה לא אומר שהוא מצוין, זה אומר שהוא בסך הכל שקרן. אין הופעה מצוינת אם אתה משקר. ברגע שהתקשורת תשנן את זה, ששקרן לא יכול להיות מופיע טוב, כי הוא… ובכן, שקרן, אז הכל יראה פה טוב יותר.
א. יש תקציב המשכי כך שנתניהו לא שיקר , לפחות לא בענין זה.
ב. לא אמר שבן גביר לא יהיה חבר בוועדות אלא שלא יהיה יו"ר וועדה וחבר בוועדה למינוי שופטים.
ג. אכן הייתה זו הופעה מצוינת של האדם המוכשר כ"כ במגוון תחומים רחב כ"כ, היה זה תענוג צרוף לצפייה ולא משנה לאיזה מחנה פוליטי הצופה משתייך.