אישה עושה קניות בוואדי ניסנאס בחיפה, 5 בפברואר 2021 (צילום: Shir Torem/Flash90)
Shir Torem/Flash90

כל המפלגות מחזרות אחריהם, אבל לא בטוח שהמצביעים הערבים ירוויחו מזה

עם התפרקותה והיחלשותה של הרשימה המשותפת, הניסיון של יותר ויותר מפלגות יהודיות לפתות את המצביעים הערבים מעלה שאלות קשות ● איך זה ישפיע על אחוזי ההצבעה בחברה הערבית? ● מה באמת יקרה ביום שאחרי הבחירות? ● מי ידאג לציבור הזה? ● המצביעים המחוזרים עכשיו, עלולים רק להפסיד אחר כך ● פרשנות

בשבוע שעבר, במפגש זום, נשא יו"ר יש עתיד יאיר לפיד נאום בחירות באנגלית. 600 ישראלים דוברי השפה הקשיבו לו. לאחר ששטח את טיעוניו נגד הממשלה היוצאת, לפיד השיב לשאלות במשך שעה. אחד המשתתפים הציג לו שאלה שבדרך כלל לא נשמעת בפורומים כאלה. השואל, תושב זכרון יעקב, ביקש מלפיד להגיב על הפער העצום ברווחה ובתשתיות בין המועצה בה הוא מתגורר לבין המועצה הסמוכה, פוריידיס.

לפיד לא היסס. מכיוון שקואליציות מחייבות פשרות, כל מפלגה מחליטה אילו מהמטרות הפוליטיות שלה הן "מאסט, דברים שאני לעולם לא אתפשר עליהם".

"עבור יש עתיד", הוא הסביר, "אלו זכויות להט"בים, העובדה שלא ניתן למפלגות הימין לעשות את מה שהן רוצות בשטחים, והעובדה שישראל צריכה להשקיע יותר באוכלוסייה הערבית".

פוליטיקאים ישראלים, בעיקר מהימין, לרוב עונים על שאלות הנוגעות לשוויון בטיעונים פרקטיים. השקעה במגזר הערבי טובה לכלכלה, טובה לתעשייה, מפחיתה את הפשיעה. הטיעון העיקרי שנשמע בעד השקעה באוכלוסייה הערבית בישראל הוא שזה טוב לכל השאר המגזרים. אבל באותו ערב לפיד שם את הדגש דווקא על רווחת הערבים.

יאיר לפיד בארוע בחירות שנערך בזום, ב-9 בפברואר 2021 (צילום: צילום מסך)
יאיר לפיד בארוע בחירות שנערך בזום, ב-9 בפברואר 2021 (צילום: צילום מסך)

"הדבר הנכון הוא שהמדינה תשקיע בשכונות הערביות אותם סכומים שהיא משקיעה במקומות אחרים, בדיור, בחינוך, במערכת הבריאות. זה פשוט הדבר הנכון לעשות", אמר.

"אני מסתובב בארץ לא מעט. אני תמיד קצת מתבייש כשאני נכנס לעיר ערבית ורואה את מצב הכבישים  והתשתיות. שוויון אזרחי הוא חלק ממה שמדינות צריכות לעשות, ואנחנו לא עושים את זה".

הוא ציין שישראל מוציאה כ-25% פחות על תלמיד בבית ספר ערבי בהשוואה לתלמיד בבית ספר יהודי. "זה פשוט לא צודק", הוסיף. "אתה לא יכול לעשות את זה אם אתה מגדיר את עצמך כמדינה הוגנת. אנחנו לא יכולים לשבת בזכרון ולהסתכל על פוריידיס ולהגיד, אלה אזרחים סוג ב'. אין אזרחים סוג ב' במדינה שמכבדת את עצמה".

"אתה לא יכול לעשות את זה אם אתה מגדיר את עצמך כמדינה הוגנת. אנחנו לא יכולים לשבת בזכרון ולהסתכל על פוריידיס ולהגיד, אלה אזרחים סוג ב'. אין אזרחים סוג ב' במדינה שמכבדת את עצמה"

דאגתו של לפיד לציבור הערבי בארץ איננה דבר חדש במובן הרחב. הוא כבר כתב ודיבר על אי השוויון בעבר. אבל הנושא זוכה כעת לדחיפות חדשה אצל הפוליטיקאים הישראלים, ומסיבה טובה.

מבט על הכפר פוריידיס, ספטמבר 2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מבט על הכפר פוריידיס, ספטמבר 2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

נזילות גדולה

"יש נזילות גדולה", מסביר יוסף מקלדה, המייסד והבעלים של מכון הסקרים "סטאטנט"  והסוקר המוביל בחברה הערבית. "דעת הקהל משתנה בצורה הרבה יותר דרמטית מאשר בעבר". הרשימה המשותפת השיגה תוצאות מרשימות בשני סבבי הבחירות האחרונים. היא זכתה ל-13 ו-15 מושבים – הייצוג הפוליטי הגבוה ביותר שהיה אי פעם לערבים בכנסת.

אבל השיא הזה לא צפוי לחזור על עצמו בבחירות הקרובות, אומר מקלדה. "התפרקות הרשימה המשותפת עם עזיבתה של רע"ם, וכן קריסת הקונצנזוס הפוליטי הערבי, שבמסגרתו המפלגות הניחו בצד את חילוקי הדעות הפנימיים ביניהן לטובת אחדות, יובילו ככל הנראה לירידה בשיעורי ההצבעה ביישובים הערביים".

"התפרקות הרשימה המשותפת עם עזיבתה של רע"ם, וכן קריסת הקונצנזוס הפוליטי הערבי, שבמסגרתו המפלגות הניחו בצד את חילוקי הדעות הפנימיים ביניהן לטובת אחדות, יובילו ככל הנראה לירידה בשיעורי ההצבעה"

מקלדה מציין שהמפלגות הערביות מנהלות כעת קמפיינים שליליים – "קמפיינים של שנאה" – זו כנגד זו. " הקמפיינים האלה מורידים את שיעור ההצבעה", הוא אומר. מהסקרים שהוא עורך בתקופה האחרונה, הוא צופה שהרשימה המשותפת תקבל כ-100 אלף קולות פחות מאשר בבחירות האחרונות, ירידה של 17% מ-580 אלף הקולות לערך שהשיגה המפלגה במרץ 2020.

עם זאת, הוא מוסיף, התנודתיות גדולה מדי, ו"אנחנו פשוט לא יכולים לדעת מה יהיה בעוד חודש". על פי הסקרים של מקלדה, שחזו את תוצאות ההצבעה בציבור הערבי בעבר, הרשימה המשותפת מקבלת בין שישה לתשעה מנדטים, ואילו רע"ם המורדת מתנדנדת סביב אחוז החסימה, כלומר צפויה באותה מידה לקבל "ארבעה או חמישה מנדטים או כלום".

חברי הרשימה המשותפת מגיעים לפגישה עם נשיא המדינה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חברי הרשימה המשותפת מגיעים לפגישה עם נשיא המדינה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אם התחזיות הפסימיות של מקלדה יתגשמו, 15 המנדטים של המפלגות הערביות בכנסת ה-23 יצטמצמו לשישה בלבד בכנסת ה-24. אפילו בסקרים האופטימיים ביותר שלו, הרשימות הערביות מקבלות יחד 13-12 מנדטים בלבד. זו קריסה מהדהדת של סיפור ההצלחה קצר הימים של הרשימה המשותפת, קריסה שמשקפת את המחלוקות הגוברות בתוך החברה הערבית עצמה.

התפצלות רע"ם מהרשימה המשותפת שינתה את השיח בזירה הפוליטית הערבית. בעבר, המפלגות התחרו על מיקומם ברשימה המאוחדת, דבר שלא עניין את הבוחר הממוצע. "עכשיו הן מתחרות על האג'נדה", מסביר מקלדה.

מדובר בסדקים מהותיים בפוליטיקה הערבית: זכויות הקהילה הלט"בית (רע"ם מתנגדת, חד"ש תומכת), חשיבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסדר היום הערבי-ישראלי, מקומה של הדת בחיים הציבוריים, רצונה של רע"ם להצטרף לקואליציה השלטת כדי להשיג מימון למגזר הערבי, גם אם הדבר כרוך בשותפות עתידית עם מפלגות מהימין.

לדוג קולות צפים

לתוך הוואקום הזה נכנסו מפגות אחרות המרכזות מאמצים למשוך אליהן את המצביעים הערבים המאוכזבים. מהליכוד ועד העבודה ומרצ, החלו לקרוץ בגלוי וביתר שאת למצביעים הערבים.

חברי הרשימה המשותפת, מנסור עבאס מרע"ם ומטאנס שחאדה מבל"ד, 14 במרץ 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
חברי הרשימה המשותפת, מנסור עבאס מרע"ם ומטאנס שחאדה מבל"ד, 14 במרץ 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בילה בחודש שעבר כמות מפתיעה של זמן בסיורים בקרב הבדואים בדרום, בסיס הבוחרים הנאמן ביותר של רע"ם. הוא גם מקפיד לבקר מרכזי חיסון ביישובים ערביים, שבחלקם כף רגלו לא דרכה קודם. לראשונה, הליכוד אפילו פרסם תשדיר בחירות בשפה הערבית.

למפלגות הרוב היהודי יש סיבה טובה לפנות לבוחרים הערבים. בחלק מהסקרים מרצ והעבודה קרובות לאחוז החסימה, כך שהאפשרות שקיים ציבור בוחרים פוטנציאלי חדש מפתה במיוחד.

באשר לליכוד, הרצון העז לשבור את מצב התיקו בקלפי, שבו הימין מוצא את עצמו שוב ושוב, הוביל לפנייה מחושבת לציבור הבוחרים הערבי.

יש עתיד גם מחפשת עוד מצביעים. אבל לפנייתה לקהל הבוחרים הערבי יש יתרון נוסף עבור מפלגה הרואה עצמה כמפלגת מרכז ליברלית. עצם התמיכה בשוויון היא גם דרך להדגיש את האתוס הליברלי המכונן של התנועה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין בקופת חולים כללית בזרזיר, 9 בספטמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין בקופת חולים כללית בזרזיר, 9 בספטמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)

כל זה לא אומר שהמפלגות הללו התעלמו מהערבים בעבר. מרצ והעבודה תומכות זה זמן רב בזכויות מיעוטים, ובשנות ה-90 ממשלות בראשות השמאל השקיעו רבות ביישובים הערביים, לפחות בהשוואה להזנחה שקדמה לכך.

שלוש הממשלות האחרונות של נתניהו השקיעו בתשתיות, בחינוך ובתחומים נוספים של החיים הציבוריים בחברה הערבית יותר מאשר כל ממשלה שקדמה להן. הליכוד ניסה להצניע את העובדה הזו בעבר. עכשיו הוא מתהלל בה. נתניהו מזכיר אותה בכל ביקור שלו ביישוב ערבי בחודש האחרון.

שלוש ממשלות נתניהו האחרונות השקיעו בתשתיות, בחינוך ובתחומים נוספים של החיים הציבוריים בחברה הערבית יותר מאשר כל ממשלה שקדמה להן. הליכוד ניסה להצניע את העובדה הזו בעבר. עכשיו הוא מתהלל בה

הנושא לא חדש גם ליש עתיד. היא תומכת זה זמן רב בהשקעה ביישובים הערביים וגילתה פעמים רבות קשב לדאגותיהם של אזרחי ישראל הערבים. דוגמה אחת לאחרונה: לאחר מותו של אחמד חיג'אזי, סטודנט לסיעוד בן 20 שנקלע לחילופי אש בין המשטרה לבין עבריינים בטמרה בתחילת החודש, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מיש עתיד, ניצב לשעבר במשטרה, נסע לטמרה כדי להביע את תנחומיו בפני משפחתו של הקורבן.

שלא כמו מנהיגים אחרים שמחזרים עכשיו אחר הקול הערבי, סגלוביץ' כבר הכיר את הדרך. העיתונאי עפיף אבו מוך, פרשן ופעיל ערבי ישראלי, צייץ לאחר הביקור: "אני עוקב תקופה אחרי סגלוביץ' וחייב לציין שהוא מקפיד לבקר ביישובים הערביים ולשמוע את האנשים, בניגוד ללא מעט ח"כים יהודים שמבחינתם הציבור הערבי זה סוג של טריטוריה מחוץ למדינה".

عربيه????נסענו היום לטמרה לניחום אבלים בביתה של אום ג'בר חיג'אזי ששכלה את בנה אחמד חיג'אזי בעקבות פעילות משטרתית כנגד…

Posted by ‎יואב סגלוביץ – Yoav Segalovitz‎ on Tuesday, February 9, 2021

יהיה זה פשטני מדי להתייחס בביטול למחויבות החדשה של הפוליטיקאים היהודים לציבור הערבי, כנובעת ממניעים פוליטיים גרידא.

פוליטיקאים ממרצ בשמאל ועד ימינה בימין מאמינים שהם אנשים סובלניים ושוויוניים, גם אם שיקולים פוליטיים לפעמים גורמים להם להתנהג אחרת. בסופו של דבר, יש כנות בתשומת הלב החדשה הזאת לציבור הערבי. היא מונעת מהדחף הטבעי ביותר של פוליטיקאי: ישנם הרבה קולות צפים, וכולם רוצים לדוג אותם.

מה, אחרי כל זה, צריך לחשוב האזרח הערבי? מי ידאג לו אם בכנסת הבאה יישבו הרבה פחות חברי כנסת ערבים? מי יתבע מהממשלה דין וחשבון על הבטחותיה?

אם מפלגות הרוב היהודי יגלו ב-23 במרץ שהמאמץ למשוך מצביעים ערבים כשל, האם הדאגה ליישובים הערבים תתנדף פתאום מהפוליטיקה היהודית כלעומת שבאה, ותותיר את האזרחים הערבים ללא זכר מכל תשומת הלב שמורעפת עליהם כעת?

איימן עודה מצביע בחיפה, כשילדיו לצידו, 2 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
איימן עודה מצביע בחיפה, כשילדיו לצידו, 2 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
עוד 1,149 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

כולנו משתתפים בניסוי שנקרא פייסבוק

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

נתניהו לסער: "הליכוד זה הבית שלך; הצטרף אלינו ונקים ממשלת ימין יציבה"

עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לגייס את תמיכתם במועמדותו לנשיאות ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ ● עותרים דורשים מבג"ץ להכריז על נבצרות נתניהו, כי פעל בניגוד עניינים כשמנע מינוי שר משפטים

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה