בנימין גולן, בן 96, מקבל חיסון נגד קורונה, 4 בינואר 2021. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

עשרות אלפי מרותקי בית טרם חוסנו למרות שיעורם הגבוה מקרב החולים הקשים

כ-20% מחולי הקורונה המאושפזים הם מרותקי בית - קשישים וחולים כרוניים שאינם יכולים להגיע למרכזי ההתחסנות ● הרשויות עדיין מחפשות פתרון לחיסונם, אך מהשטח עולות טענות על מכשולים שמערים משרד הבריאות ● בכיר בקופת חולים: "הרבה יותר בוער לחסן אותם מאשר את מיליוני הצעירים" ● משרד הבריאות: "המבצע מורכב והמתין למועד המתאים"

שיעור ההתחסנות בישראל הוא הגבוה בעולם, ונכון להיום (חמישי) התחסנו כבר 4,125,572 איש – יותר משני שליש מהאוכלוסייה הבוגרת, מתוכם 2,753,674 אחרי חיסון שני.

אבל על ההצלחה מעיב כישלון דווקא בחיסון האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר: קשישים וחולים כרוניים שמרותקים לביתם ואינם יכולים להגיע למרכזי ההתחסנות ולהתחסן.

בישראל יש כ-107,000 מרותקי בית. מאז תחילת מבצע החיסונים ב-20 בדצמבר ועד תחילת פברואר חוסנו כ-70 אלף מהם ונשארו כ-40 אלף בלתי מחוסנים אפילו במנת החיסון הראשונה. מבדיקת זמן ישראל עולה כי בשבועיים האחרונים חוסנו כ-10,000 מרותקי בית נוספים בלבד, וכ-30 אלף טרם חוסנו כלל.

מרותקי הבית, כמו חולים סיעודיים בבתי החולים ובתי האבות, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחלות בקורונה קשה ולמות ממנה. למרות מספרם הנמוך, ולמרות שהם פוגשים אנשים מעטים בלבד – קרובי משפחתם והמטפלים שלהם, שרובם כבר חוסנו בעצמם – רבים מהם עדיין ממשיכים להגיע למחלקות הקורונה בבתי החולים ולהתאשפז במצב קשה.

חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

כמה מרותקי בית מאושפזים כיום? במשרד הבריאות ובמרבית בתי החולים לא יודעים להגיד מספרים מדוייקים, מכיוון שהעובדה שחולה היה מרותק לביתו לפני שפונה לאשפוז אינה מופיעה בתיק הרפואי. מבדיקה שערכנו בשמונה בתי חולים גדולים עולה הערכה שכמעט בכל מחלקת קורונה יש מרותקי בית, ושהם מהווים, בהערכה גסה, בין 5% ל-20% מכלל החולים במחלקות, במצב קשה יותר מרוב החולים.

במרכז הרפואי גליל בנהריה, מתוך 58 חולי קורונה מאושפזים, 11 הינם מרותקי בית (18%). במחלקת הקורונה בבית החולים וולפסון שלושה מתוך 38 חולים הינם מרותקי בית (8%). הערכות בסדרי גודל דומים ניתנו גם בבתי חולים גדולים אחרים. מהבדיקה ניתן להסיק שכרגע מאושפזים עשרות חולי קורונה קשים שהיו מרותקי בית לפני האשפוז ויחזרו להיות כאלה אחרי שישוחררו לביתם, בתקווה שישרדו.

לשם השוואה: מתוך כ-3 מיליון ילדים מתחת לגיל 14, שאינם מיועדים לחיסון בשלב זה, מאושפזים כיום בכל הארץ שלושה ילדים חולי קורונה במצב קשה וחמישה במצב בינוני. כלומר, פחות ממספר מרותקי הבית המאושפזים כרגע בבית החולים בנהריה בלבד.

מתוך כ-3 מיליון ילדים מתחת לגיל 14 מאושפזים כיום בכל הארץ שלושה ילדים חולי קורונה במצב קשה וחמישה במצב בינוני. כלומר, פחות ממספר מרותקי הבית המאושפזים כרגע בבי"ח בנהריה בלבד

מתוך שלושה וחצי מיליון צעירים ונערים בגילאי 14-40, שפחות ממחציתם חוסנו בחיסון ראשון, מאושפזים כיום 95 במצב קשה – כלומר, מספר דומה בסדרי הגודל שלו למספר המאושפזים מרותקי הבית. זאת, למרות שאוכלוסיית הצעירים והילדים גדולה פי 70 ממספר מרותקי הבית והם חשופים להדבקה פי כמה וכמה.

ד"ר אהרון בולשינסקי, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים וולפסון, אומר: "יש כאן חולים מסוגרים סיעודיים, חלקם מרותקי בית. כרגע יש לפחות שלושה, מתוך 38 החולים שיש לנו במחלקה. חולים קשים, שאנחנו נלחמים על החיים שלהם כל יום וכל שעה. מקווה שהם יישארו בחיים, אבל הם בסיכון גבוה ביותר".

ד"ר אהרון בולשינסקי (צילום: המרכז הרפואי וולפסון)
ד"ר אהרון בולשינסקי (צילום: המרכז הרפואי וולפסון)

הם חוסנו?
"משיחות עם חולים עולה שמי שמתאשפזים בזמן האחרון הם באופן כללי כאלה שקיבלו מנה אחת, או לא חוסנו בכלל מכל מיני סיבות – לא הספיקו או לא רצו או לא חשבו על זה מספיק או דחו. לכן, אחוז הצעירים מתחת לגיל 60 במחלקות הקורונה עולה והם כיום יותר משליש ומתקרבים לחצי, אלה הגילאים שלא חוסנו.

"החיסון עובד. גם כשמגיעים זקנים שחוסנו חיסון שני, הם יוצאים מזה בזול. הייתה לנו מטופלת בת 90 שעברה חיסון מלא, היתה מאושפזת יומיים, ושוחררה אתמול בלי שנשקפה סכנה לחייה. עם הרקע הרפואי שלה, אם היא הייתה מגיעה לפני החיסון, היא לא היתה יוצאת ככה וספק אם הייתה יוצאת בכלל.

"החיסון של מרותקי בית באופן כללי מתעכב, וכל עוד זה המצב הם ימשיכו להגיע לבתי החולים".

"הייתה לנו מטופלת בת 90 שעברה חיסון מלא, היתה מאושפזת יומיים, ושוחררה אתמול בלי שנשקפה סכנה לחייה. עם הרקע הרפואי שלה, אם היא הייתה מגיעה לפני החיסון, ספק אם הייתה יוצאת בכלל"

אם הם לא יוצאים מהבית וניתנה עדיפות לחיסון המשפחה והמטפלים שלהם, כיצד הם נדבקים?
"אנשים מבקרים אותם. אי אפשר להיות מנותק מהעולם במשך שנה, זה לא אנושי ובטח לא טוב לבריאות ולהרגשה שלהם. מספיק מגע עם נכד או עם נין שלא חוסן כדי שיידבקו. ולא ידוע אם החיסון מונע הדבקה או רק את הסימפטומים, אז ייתכן מאוד שגם המטפלת או הבת המחוסנת שלהם יכולות להדביק אותם".

למה עדיין לא מחסנים אותם?
"אני לא באמת יודע, אין לי יד ורגל בכך. אני מבין שזאת בעיה של תקציבים ולוגיסטיקה, ושיקולים של סדר עדיפויות. אני סומך על המערכת, ואני מבין את סדר העדיפויות שמדבר על חיסון של כמויות גדולות של אנשים כדי להגיע מהר ככל האפשר לחסינות עדר ולהיפטר כבר מהמגפה הזאת. למרות שכואב לי מאוד על האנשים הפגיעים האלה שנשארים בסיכון. בסוף אלה לא החלטות רפואיות אלא פוליטיות".

מטפל סיעודי מהפיליפינים עם קשיש בתל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אביר סולטן/פלאש90)
מטפל סיעודי מהפיליפינים עם קשיש בתל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

כך לא נבזבז אף מנה

החיסונים נגד קורונה מאוחסנים בחבילות גדולות, שבכל אחת מהן יש בין מאתיים לאלף בקבוקונים. החבילות מאוחסנות בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס. בכל בקבוקון נמצאות חמש מנות חיסון, כך שחבילות חיסונים גדולות מיועדות לכ-5,000 אנשים וחבילות קטנות לכ-1,000. לאחר פתיחת החבילה, ניתן להשתמש בה עד חמישה ימים, וגם זה בתנאי שמחזיקים אותה בקירור רגיל בטמפרטורה של מינוס שש מעלות.

ניתן, איפוא, לפתוח חבילה קטנה ולהשתמש בה כדי לחסן מאות קשישים מרותקי בית במשך חמישה ימים. אלא שבזמן כזה לא ניתן להגיע לאלף קשישים הביתה, ובסופו של כל מבצע כזה ייוותרו מאות מנות שלא נוצלו.

הפתרון שנמצא הוא להסיע את הקשישים באמבולנסים למרכזי החיסונים. הפתרון הזה מתבצע, תוך שיתוף פעולה של קופות החולים, מד"א, זק"א וחברות אמבולנסים פרטיות.

מאחר שיש צורך להסיע כל קשיש למרכז החיסונים פעמיים, מדובר במבצע לוגיסטי מורכב, שמתבצע בעיצומה של מגפה שבה שורר בלאו הכי מחסור באמבולנסים – ולכן תוך חודשיים חוסנו רק כשני-שלישים ממרותקי הבית, ורק במנה הראשונה של החיסון.

מד"א חנך שלושה רכבים מיוחדים המיועדים לחיסוני הקורונה כבר בנובמבר 2020 (צילום: דוברות מד"א)
מד"א חנך שלושה רכבים מיוחדים המיועדים לחיסוני הקורונה כבר בנובמבר 2020 (צילום: דוברות מד"א)

גורמים בקופות החולים ובמשרד לענייני גימלאים טוענים שלבעיה יש פתרונות מוצלחים יותר.

לדברי גורם בכיר באחת מקופות החולים: "אפשר לרוץ בין הבתים של הקשישים ולחסן כמה מאות מהם במשך ארבעה ימים, ואת מה שנשאר לפזר בקופות החולים או להעביר לצה"ל, כדי להשתמש בהם ביום החמישי לפני שהחבילה מתקלקלת.

"וגם אם זה לא יעבוד, ובכל חבילה שתיפתח יתבזבזו כמה מאות מנות חיסון, מדובר בסך הכל בבזבוז של כמה עשרות אלפי מנות שבזכותו מרותקי הבית יחוסנו. האוכלוסייה הכי פגיעה, הכי קשה, הכי אומללה. אם הם לא יתחסנו ויידבקו, הם ימותו. הרבה יותר בוער לחסן אותם מאשר את מיליוני הצעירים.

"מדובר בבזבוז של כמה עשרות אלפי מנות שבזכותו מרותקי הבית יחוסנו. האוכלוסייה הכי פגיעה, הכי קשה, הכי אומללה. אם הם לא יתחסנו ויידבקו, הם ימותו"

"באיזשהו שלב משרד הבריאות אישרו להגיע לבתים שלהם עם בקבוקונים, אבל אחר כך הם התחילו להגיד שאם נטלטל את הבקבוקון, איכות החיסון תיפגע. שאלנו, ומה עדיף, לחסן אותם בחיסון שיש חשש לאיכות שלו, או לא לחסן אותם בכלל? גם על פינוי באמבולנסים הם בהתחלה אמרו שזה מסובך ושזה לא ילך ורק אחר כך, הרבה אחרי דיבורים, זה אושר על ידי כל הגורמים.

מגש חיסוני קורונה של פייזר (צילום: דוד כהן/פלאש90)
מגש חיסוני קורונה של פייזר (צילום: דוד כהן/פלאש90)

"אני חושב שהם מפחדים שיבוזבזו הרבה מנות חיסון שאפשר לחסן יותר אנשים, שהחיסון ירד לטמיון. בראייה רחבה כנראה שהם צודקים, אבל במציאות אנחנו פשוט מקריבים אנשים בדרך".

אין למה לחכות

השרה לשעבר לענייני שוויון חברתי מירב כהן לקחה על עצמה לקדם את חיסון מרותקי הבית, והיא ממשיכה לרכז את המאמצים בנושא כמתנדבת גם אחרי שהתפטרה מתפקידה, ולאחר שעברה ממפלגת כחול-לבן ליש עתיד.

"מדובר באנשים שהסיכוי שלהם למות מאוד מאוד גבוה, וצריכים לעשות הכול כדי למנוע את זה", אומרת כהן, "הרי הם לא מרותקי בית סתם, אין מרותק בית שאין לו מחלת רקע קשה. יש התגייסות גדולה של קופות החולים, מד"א ומתנדבים והם נלחמים כדי להגיע לכל בית. אבל זה עובד לאט.

"זה וואחד מבצע להביא את כולם למרכזי החיסון. אנשים שמונשמים בבית, ואם הם לא יחוסנו ויידבקו, זאת סכנה גדולה. כדאי למצוא פתרון מהיר יותר".

מירב כהן (צילום: פלאש90)
מירב כהן (צילום: פלאש90)

יש גורמים בקופות החולים שאומרים שפתרון כזה קיים, שאפשר לפתוח את חבילות החיסונים, ומה שלא יספיקו להשתמש בו תוך ארבעה ימים יוחזר לקופות. למה אתם לא עושים את זה?
"אני תומכת בפתרון הזה".

זה לא עלול להביא לעיכוב של המבצע? במדינות אירופאיות, שבהן התחילו בחיסון החולים הסיעודיים ומרותקי הבית, נתקעו ועיכבו חיסון של מיליוני אנשים אחרים, שגם הם בסיכון גבוה, ובזבזו הרבה מנות יקרות.
"אני מודעת לזה, אבל אנחנו כבר אחרי השאלה הזאת. מיליוני האנשים שבסיכון כבר חוסנו. מי שנשאר, חוץ מהמעטים שלא יכולים או לא רוצים להתחסן, אלה הצעירים ומרותקי הבית. אז למה מחכים?

"החשיבה צריכה להיות שכל מרותק בית שווה לכמה וכמה צעירים ביחד. הרי בסוף הם מגיעים לבתי החולים בשיעורים הרבה יותר גדולים מהצעירים ומתים הרבה יותר. צריך לחשוב על כל אחד מהם כמאות אנשים, וגם אם יתבזבזו מנות, זה עניין של חיים ומוות".

"החשיבה צריכה להיות שכל מרותק בית שווה לכמה וכמה צעירים ביחד. הרי בסוף הם מגיעים לבתי החולים בשיעורים הרבה יותר גדולים מהצעירים ומתים הרבה יותר. צריך לחשוב על כל אחד מהם כמאות אנשים"

העובדה שמספר 5 ברשימת יש עתיד נלחמת בכזאת נחישות על חיסון לאוכלוסיה כל כך חלשה ונעשתה מזוהה עם העניין מועילה לקמפיין הבחירות שלכם, לא?
"הלוואי שזה היה נכון. הנושא הזה לא מעניין תקשורת, לא מעניין חברי כנסת, לא כל כך מעניין את הציבור הרחב. מצדי, אם זה יתרום לקמפיין, שיתרום, אני ממשיכה בעבודה למען הקשישים הרבה שנים. מבחינתי, אסור לוותר עליהם".

תגובת משרד הבריאות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פועל לאפשר בימים הקרובים חיסון בבתים של המרותקים. התהליך מורכב, ודורש צוות ייעודי של אחות ופרמדיק, ערכת החייאה במקום, רופא זמין, יכולת לנייד בקבוקון חיסון בודד, המתאפשרת רק בימים אלה, ועוד חמישה מתחסנים נוספים שיוכלו להתחסן מאותו בקבוקון שנשלח בקרבת בית המרותק, כדי לא להשליכו לפח.

"הקופות בוחנות יכולת מימוש השיטה בהנחיית מנכ"ל משרד הבריאות. עד כה לא נעשה שימוש בשיטה כיוון שהיא יקרה, מורכבת ומאטה מאוד את מבצע החיסונים הלאומי, ולכן המתינה למועד המתאים".

עוד 1,459 מילים
סגירה