ציפור ספוגה בנפט, בעקבות האסון האקולוגי במפרץ מקסיקו ב-2016 (צילום: AP Photo/Gerald Herbert)
AP Photo/Gerald Herbert

למדינת ישראל דרושים: מפקחי ים

שלל קידוחי הגז והנפט המתקרבים לחופי ישראל מחייבים הכנה למקרה של תאונה או דליפה, אשר תזהם את הים ותאיים על קו החוף ● במשרד להגנת הסביבה דרשו ממשרד האוצר תקנים ל-25 מפקחי ים ● נכון לעכשיו, לא קיבלו אפילו אחד

הים הופך לזירה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל, אבל נראה שבממשלה לא מפנימים שמישהו צריך לנהל את הזירה הזו.

כדי להיערך לפיקוח על שלל קידוחי הגז והנפט ולהיות מוכנים למקרה של תאונה/דליפה שתזהם את הים ותאיים על קו החוף, במשרד להגנת הסביבה דרשו ממשרד האוצר תקנים ל-25 מפקחי ים. נכון לעכשיו, לא קיבלו אפילו אחד.

כבר לפני מספר שנים, אחרי אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ועם הפיכת הים הישראלי למרחב שוקק קידוחי גז ונפט, הבינו במשרד להגנת הסביבה שבמצבת כוח האדם הנוכחי אין סיכוי שמדינת ישראל תהיה מסוגלת להתמודד עם תאונה עתידית.

אסדת הקידוח
אסדת הקידוח "תמר", כ-24 ק"מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)

כשבכיר במשרד להגנת הסביבה נשאל בזמנו מה נוכל לעשות במקרה של תאונה באחד הקידוחים, הוא השיב: "להתפלל". מאז הצטיידו במשרד בספינות ובציוד לעצירת זיהום, אבל בכל מה שנוגע לכוח אדם מיומן, ולמעשה לכוח אדם בכלל, העניינים מדשדשים.

כדי להתמודד עם האתגרים הימיים, המשרד להגנת הסביבה ביקש מהאוצר הקצאה של 25 תקנים למפקחי ים. לאחר מו"מ ממושך האוצר הסכים לאשר שמונה, מתוכם שישה ל-2020 ושניים באופן מיידי. אלא שגם השניים האלה עדיין לא הגיעו – האיוש שלהם מתקדם באיטיות בצנרת הביורוקרטית של מכרזים ואישורים.

בעמותת "צלול" פרסמו עצומה הקוראת לאוצר להקצות את כוח האדם הדרוש לפיקוח על הנעשה בים. "המזהמים מזהמים, ולאף אחד לא אכפת", נכתב בעצומה, עליה חתמו כבר יותר מ-450 אזרחים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר הגיעו לסיכום במסגרתו יחידת הפיקוח בים תחוזק ב-8 תקנים, וזאת בהתאם לבקשת המשרד".

עוד 219 מילים
סגירה