גורמים מדיניים: הרוסים דרשו להסתיר את הרכיב ההומניטרי

ראיון הצעקות של בני גנץ: "פגעתם לי במשפחה ובשמי הטוב, נתניהו תחמן, דרעי עבד עלי" ● הממשלה אישרה הקלה בהגבלות מיום ראשון אך תלמידי ז'-י' נשארים בבית ● מרב מיכאלי: "גנץ מנסה לגנוב את המצביעים שלי כי הוא חושב שיעבוד עליהם שוב" ● נחמן שי מאיים לעתור לבג"ץ אם לא יקבל אישור המראה לישראל

רמת הגולן, ליד מעבר קוניטרה, 17 בפברואר 2021 (צילום: Ariel Schalit, AP)
Ariel Schalit, AP
רמת הגולן, ליד מעבר קוניטרה, 17 בפברואר 2021

הישראלית שחצתה את הגבול לסוריה נחתה בארץ לפני זמן קצר. היא הוחלפה בשני רועי צאן שחצו את הגבול לארץ בטעות.

הלילה פורסם כי מדובר ביוצאת לשאלה ממשפחה חרדית בת 25 ממודיעין עלית, וכי בסוריה חשבו בהתחלה כי היא מרגלת או אשת מוסד ולכן הציבו דרישות גבוהות תמורת שחרורה, ולאחר מכן הנמיכו אותן כשהתברר שמדובר באזרחית רגילה. למרות הסיום הטריוויאלי של האירוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי הוא מודה לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על התערבותו למען הצלתה.

הממשלה החליטה אמש, בתום דיון ארוך שנמשך כל הערב, כי מתווה היציאה מהסגר שהכין משרד הבריאות ייושם כלשונו, והלימודים ביום ראשון הקרוב יחודשו רק בכיתות ה'-ו' ו"א-י"ב בערים ירוקות, צהובות וכתומות שבהן יותר מ-70% מחוסנים. תלמידי ז'-י', וכל התלמידים בערים האדומות והכתומות ימשיכו בלמידה מרחוק לפחות עד ה-7 במרץ. ההצעה להרחיב את פתיחת החינוך ולכלול בה גם את כיתות ז'-י נדחתה.

עוד אושר כי המסחר יחודש כולו, והמוזיאונים והספריות ייפתחו, בתנאי התו הסגול ובלא הגבלת כניסה בהתאם תו ירוק, וכי מגבלת ההתקהלות תורחב ל-10 אנשים במקום סגור ו-20 בשטח פתוח.

תיאטראות, מופעי תרבות, ספורט, בתי תפילה שחורגים ממגבלת ההתקהלות, חדרי כושר ובתי מלון ייפתחו בתנאי תו ירוק. בשלב הזה, הוחלט, הכניסה תותר למתחסנים עם תעודת מתחסן (10 ימים אחרי החיסון השני) ולמחלימים מקורונה בלבד, ולא למי שיעבור בדיקה, וכן לא לילדים מתחת לגיל 16 שאינם יכולים להתחסן – פרט לבתי המלון שבהם הילדים כן יוכלו להיכנס אחרי בדיקת קורונה שלילית. מאחר והתו הירוק אמור לחול גם על עובדים, המשמעות היא שמרבית העובדים במקומות העבודה שייפתחו, שהינם צעירים שטרם יכלו להשלים את תהליך החיסון, לא יוכלו להיכנס למקומות העבודה שלהם, והממשלה לא מצאה לכך פתרון.

שר החינוך יואב גלנט הציע בדיון לפתוח את כל מערכת החינוך בערים ירוקות וצהובות כולל כיתות ז'-י', שלא כלולים במתווה היציאה שאושר בקבינט, שמספרם הוא כ-300 אלף בערים הללו. "לא הגיוני שבמקום ללכת לבית הספר, תלמידים חוצים את הכביש לצד השני והולכים לקניון", אמר גלנט בדיון, "זה לא שהם בבית, הם הרי לא בסגר. הכול פתוח חוץ מהכיתות שלהם".

שר הבריאות הודה בדיון כי "הייתה זו טעות להעדיף את הקניונים על פני החינוך. "כאיש חינוך לשעבר, אני מבין את חשיבות החינוך. טעינו שהעדפנו את המסחר ולא את החינוך. מבחינתי היה אפשר לתת את הקדימות לחינוך, אבל אי אפשר גם וגם וגם וגם".

שר הביטחון בני גנץ הציע פשרה: לשקול פתיחה של חצאי כיתות או קפסולות בכיתות הללו. הוא ציין את העלייה במספר הערים הירוקות והצהובות בשל הירידה בתחלואה.

ראש הממשלה ציין כי הוא מבין את המאבק של גלנט ואף מעריך אותו, אולם לא רצה להכריע בנושא ושלח את אנשי משרד הבריאות לקיים עבודה מטה נוספת בעניין. הוא ביקש לבדוק "מדוע בבריטניה הוחלט על סגירת כלל מערכת החינוך עד אפריל".

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתום הדיון כי "לאור הפתיחה הרחבה יחסית של המשק שעלולה להביא לעלייה בתחלואה, ולנוכח החששות באשר להשפעת המוטציה הבריטית והדבקה מוגברת של ילדים ונוער שאינם מחוסנים, הוחלט בשלב הזה לאמץ גישה זהירה ולהיצמד לתוכנית היציאה של משרד הבריאות".

יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי, כינה את ההחלטה "פחדנית". לדבריו, "אי-החזרת תלמידי כיתות ז'-י' לבתי הספר מבטאת סדר עדיפויות מעוות. פתיחת קניונים ומסחר לפני מערכת החינוך מסמלת את חשיבות מערכת החינוך ותלמידי ישראל בעיני הדרג הפוליטי. בושה וחרפה. אני מקווה שממשלת ישראל תתעשת, תתכנס ותקבל את ההחלטה הנכונה – להחזיר את תלמידי ז'-י' לאלתר עם מגבלות קורונה של למידה בקפסולות".

סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף, אמרה בתגובה להחלטה: "לא להאמין שביום ראשון רוב המשק בישראל יחזור לנורמליות ולשפיות, ולנו ההורים הייתה ציפייה סבירה שחינוך לפני הכול. הצחקתם אותנו. מדינה נורמלית? קבלת החלטות סבירות? בישראל נכון לפתוח את מרכזי הקניות, להתאמן בחדרי הכושר, לצרוך לתרבות ואפילו ללכת לחוגי הספורט – אך ילדי החטיבות וכיתות י' יישארו בבית, בבדידות".

"ממשלת ישראל פושעת נגד שכבות אלו, היא אטומה לזעקת הילדים, למצוקתם החברתית והרגשית", המשיכה שינדרוף, "מה צריך עוד לקרות כדי שיבינו את גודל הנזק? איזה אסון צריך לקרות כאן? תפנימו – כל יום ללא החלטה הוא נזק מצטבר, הילדים כבר לא איתנו .

"ממשלת ישראל לא פותחת להם שער של תקווה", היא הוסיפה, "חוסר הנכונות להושיט יד ולשלב כוחות עם ארגוני המורים והרשות המקומיות, חוסר היכולת לשחרר את הריכוזיות הוא אסון ופשע נגד הילדים. ההחלטה שלא להחליט היא בריחה מהמציאות שתביא על הילדים רק נזק. אם אתם לא מקשיבים לנו, ההורים, אז תקשיבו לאנשי המקצוע, לראשי הרשויות, לפסיכולוגים – לאלו ששמים את הילד במרכז".

כיתת לימוד בבית הספר כרמים בשכונת בית הכרם בירושלים, 21 באוקטובר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
כיתת לימוד בבית הספר כרמים בשכונת בית הכרם בירושלים, 21 באוקטובר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

סקר מנדטים של מכון פאנלס פוליטיקס שהתפרסם היום בעיתון "מעריב־סופהשבוע", מראה לו הבחירות לכנסת ה־24 היו מתקיימות היום, המערכת הפוליטית הייתה נשארת במבוי הסתום שהיא נמצאת בו ועשויה להגיע לבחירות חמישיות. זאת, שכן הגוש התומך בנתניהו – הליכוד, המפלגות החרדיות והציונות הדתית – היה זוכה -48 מנדטים, ויחד עם ימינה, שמקבלת, לפי הסקר, 12 מנדטים, ואינה פוסלת הצטרפות לממשלת נתניהו היה מגיע ל-60 מנדטים – מה שעדיין משאיר 60 מנדטים לגוש המפלגות שמצהירות כי לא יצטרפו לממשלתו של רה"מ הנוכחי.

במקרה של בחירות אישיות לראשות הממשלה בהתמודדות ראש בראש של בנימין נתניהו מול כל אחד מהמועמדים האחרים התברר שהפער בין נתניהו לסער קטן ביותר: נתניהו מקבל 41% לעומת 39% לסער. במקרה שבו נתניהו מול לפיד, ההכרעה ברורה יותר – 52% לנתניהו לעומדת 35% ללפיד. גם בתרחיש של קרב ראש בראש בין נתניהו לבנט הפער ביניהם קטן. נתניהו עם 40% תמיכה לעומת 37% לבנט.

על פי הסקר, הליכוד נותרת יציבה ביחס לסקר הקודם עם 28 מנדטים. יש עתיד בראשות יאיר לפיד היא המפלגה השנייה בגודלה, אך היא מאבדת מנדט בהשוואה לסקר הקודם ומקבלת 18 מנדטים. לעומת זאת, גדעון סער בראשות תקווה חדשה מצליח לצמצם את הפער מלפיד ועולה מ־13 מנדטים בסקר הקודם ל־15 בנוכחי.

הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה, אחרי שנפרדה מרע"מ, מקבלת 9 מנדטים, עלייה במנדט לעומת הסקר הקודם.

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן עולה מ־7 ל־8 מנדטים. יהדות התורה יציבה עם 7 מנדטים. הרשימה המאוחדת של הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' ובן גביר מתרחקת מאחוז החסימה ומקבלת חמישה מנדטים, לעומת 4 בסקר הקודם. גם מרצ מתאוששת מומטפסת מ־4 מנדטים ל־5.

ואילו כחול לבן בראשות בני גנץ נמצאת מתחת לאחוז החסימה, עם 2.5% מהקולות בלבד. התחזקות של גנץ ומעבר שלו את אחוז החסימה יכולים לשנות כליל את תמונת המצב בין הגושים. רע"מ של מנסור עבאס נמצאת אף היא מתחת לאחוז החסימה אך נמצאת במגמת התחזקות. בסקר הנוכחי היא מקבלת 2.1% לעומת 1.1% בסקר הקודם (מה גם שניתן להניח שהסקרים אינם מייצגים בנאמנות את כוחה). סוגרת את הרשימה מתחת לאחוז החסימה המפלגה הכלכלית של ירון זליכה, שמקבלת 1.9% לעומת 1.3% בסקר הקודם.

בסקר השתתף מדגם מייצג של 587 חברים בפאנל המשיבים של Panel4All לביצוע מחקרים על גבי האינטרנט. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.2%.

בנימין נתניהו ובני גנץ במליאת הכנסת בעת ההצבעה על פיזור הכנסת, 2 בדצמבר 2020 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
בנימין נתניהו ובני גנץ במליאת הכנסת בעת ההצבעה על פיזור הכנסת, 2 בדצמבר 2020 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)

יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', מזכיר לנו יום הזיכרון החשוב החל היום – יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.

בימים הקרובים צפוי להיפתח המכרז להחלפתו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו. כך מדווח הבוקר אתר ynet.

גרוטו, שהוא בעל תפקיד בכיר גם בארגון הבריאות העולמי, יסיים את תפקידו בסוף החודש ושוקל, לפי האתר, מעבר למגזר הפרטי וייעוץ בתחום הבריאות למדינות זרות. באתר מצטטים גורמים במערכת הבריאות שמעריכים כי אחד המועמדים המובילים להחליפו הוא ממונה הקורונה פרופ' נחמן אש, שלא הכחיש בעבר שהוא מעוניין לשמש כמשנה למנכ"ל. אש מקורב למנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, והיה סגנו של לוי כאשר זה שימש כקצין רפואה ראשי.

מועמדים נוסף לתפקיד ששמם עלה הם ד"ר סלמאן זרקא, מנהל בית החולים זיו בצפת וחבר בקבינט המומחים הלאומי של אש; ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל בית החולים הלל יפה; ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, וד"ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות, שהתמודדה מול גרוטו על התפקיד לפני שנבחר.

ממונה הקורונה, פרופסור נחמן אש, בעיריית ירושלים, 22 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ממונה הקורונה, פרופסור נחמן אש, בעיריית ירושלים, 22 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
סגירה