דני דיין (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
AP Photo/Sebastian Scheiner
"ראש הממשלה והשגריר בוושינגטון היו כמעט חברים מלאים במפלגה הרפובליקאית"

ראיון דני דיין מאמין שהוא יכול לשקם את הקשר עם ממשל ביידן

דני דיין, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק והיום מקום 11 בתקווה חדשה של סער, מאמין שדווקא מתנחל ונץ כמוהו יכול לשקם את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית אחרי שנתניהו הרס אותם, לדבריו ● "אתה לא יכול להתחבר למפלגה הדמוקרטית של היום אם אתה לא מבין לעומק את הנרטיב האפריקאי-אמריקאי החדש", הוא אומר ● ומודה שהוא מאבד שינה מהשבר עם זרמי יהדות ארה"ב הליברליים

כשדני דיין מונה ב-2016 לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק, הוא אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש משימה מרכזית אחת שבכוונתו למלא בתקופת כהונתו: "אמרתי לו, 'תראה, אני מתכוון לשמש השגריר למפלגה הדמוקרטית'. ולא הרגשתי שהוא ממש התלהב מזה", משחזר דיין בראיון לזמן ישראל.

הרעיון שישראל תזדקק לשגריר אחד לרפובליקאים ולשגריר אחר לדמוקרטים היה בלתי מתקבל על הדעת בכל זמן אחר בהיסטוריה. אבל בהתחשב בכך שהשגריר רון דרמר הרחיק את הממשל של ברק אובמה והתקרב לרפובליקאים, זו לא הייתה בקשה חריגה במיוחד.

מה שמוזר יותר הוא זהותו של האדם שהעלה אותה. לפני שהתמנה לקונסול, דיין, בן 65, שימש במשך כמה שנים יושב ראש מועצת יש"ע, ולאחר מכן "שר החוץ" של הארגון, והפך לפנים של ההתנחלויות. הניסיון למנותו לשגריר בברזיל נדחה שוב ושוב ולבסוף כשל, מפני שברזיל דחתה את מינויו בשל היותו ימני מדי.

דני דיין, פברואר 2021 (צילום: לייזר ברמן)
דני דיין, פברואר 2021 (צילום: לייזר ברמן)

דיין מתמודד היום לכנסת במקום ה-11 ברשימת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, יחד עם פוליטיקאים ימנים אחרים שהתפצלו מהליכוד וממפלגות ימין אחרות במטרה להחליף את שלטון נתניהו.

אחד הטיעונים העיקריים שתקווה חדשה מציגה לבוחרים הוא שחבורת הנצים תומכי ההתנחלויות שלה הם אלה שיוכלו לתקן את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ועם היהודים האמריקאים המשתייכים לשמאל.

"ישראל לא השקיעה בתמיכה הדו-מפלגתית בשנים האחרונות", אמר דיין לזמן ישראל בשבוע שעבר, וטען כי הדבר פגם ביכולתו של נתניהו לעבוד בצורה יעילה עם הממשל הדמוקרטי הנוכחי בארצות הברית.

"נתניהו איבד אמון ביכולת לשמר את התמיכה הדמוקרטית, ואני חושב שזו הייתה טעות", הוא הוסיף.

"ישראל לא השקיעה בתמיכה הדו-מפלגתית בשנים האחרונות. נתניהו איבד אמון ביכולת לשמר את התמיכה הדמוקרטית, ואני חושב שזו הייתה טעות"

לבוס הקודם של ביידן, הנשיא ברק אובמה, הייתה כידוע מערכת יחסים מתוחה עם נתניהו בשתי הכהונות שלו כנשיא. היחסים הגיעו לשפל במרץ 2015, כאשר ראש הממשלה נשא נאום בפני מושב משותף של הקונגרס האמריקאי, שבו תקף את הסכם הגרעין המתגבש עם איראן.

בנימין נתניהו נואם בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין עם איראן, ב-3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
בנימין נתניהו נואם בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין עם איראן, ב-3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

דרמר הואשם אז בקשירת קשר עם הרפובליקאים כדי לארגן את הופעתו של נתניהו מאחורי גבם של הדמוקרטים. בכירים בממשל אובמה אמרו ש"נתניהו ירק לנו בפרצוף" ושהוא עתיד לשלם מחיר על הנאום.

לדעתו של דיין, המתיחות בשנות כהונתו של אובמה, כאשר ביידן שימש כסגן הנשיא, מגבילה עכשיו את יכולתו של נתניהו לעבוד עם הממשל הדמוקרטי החדש בארצות הברית.

יתרה מכך, אומר דיין, במהלך כהונתו של דונלד טראמפ, נתניהו הפר את הרוח הדו-מפלגתית החיונית עמה ישראל צריכה לגשת ליחסיה עם בעלת בריתה החשובה ביותר.

"ראש הממשלה והשגרירות בוושינגטון היו כמעט חברים מלאים במפלגה הרפובליקאית", הוא טוען.

אבל הוא גם מטיל ספק בהחלטתו של נתניהו לקרוא על שם טראמפ תחנת רכבת עתידית בעיר העתיקה בירושלים ויישוב ברמת הגולן. "יש לי השגות לגבי כמה מהצעדים האלה".

בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה של רמת טראמפ בגולן, ב-16 ביוני 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה של רמת טראמפ בגולן, ב-16 ביוני 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

שר ההתיישבות מהליכוד צחי הנגבי דוחה את הרעיון שהבוחרים הישראלים יצביעו על סמך יכולתו של המנהיג לעבוד עם ממשל דמוקרטי. "הבוחרים בישראל… ראו שנתניהו נלחם בשבילם, הם ראו שהוא לא עוצר עד שהוא מוודא שכולם מבינים את עמדתה של ישראל לגבי איראן. זה סימן למנהיגות ולאומץ.

צחי הנגבי: "הבוחרים בישראל ראו שנתניהו נלחם בשבילם, הם ראו שהוא לא עוצר עד שהוא מוודא שכולם מבינים את עמדתה של ישראל לגבי איראן. זה סימן למנהיגות ולאומץ"

"הם הצביעו לו ויצביעו לו שוב מהרבה סיבות שונות. אחת מהן היא ארבעת ההסכמים שנחתמו", ממשיך הנגבי, כשכוונתו להסכמים שנחתמו ב-2020 עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סודאן ומרוקו.

הנרטיב הדמוקרטי ה"חדש"

דיין נולד וגדל במשפחה ציונית בבואנוס איירס, ארגנטינה. הוא סיים את כהונתו כדיפלומט הישראלי הבכיר ביותר בניו יורק בקיץ שעבר.

לפני ששימש כקונסול, דיין ניסה ללא הצלחה להיכנס לכנסת ברשימת הבית היהודי. בריאיון לזמן ישראל באוגוסט האחרון, הוא ייחס את כישלונו בפוליטיקה להתנגשות בין השקפותיו הנציות בעניינים ביטחוניים ודיפלומטיים לבין ערכיו הליברליים בנושאים אחרים, וכינה את עצמו "יתום פוליטי".

נפתלי בנט עם דני דיין כשזה הצטרף לבית היהודי בדצמבר 2014 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
נפתלי בנט עם דני דיין כשזה הצטרף לבית היהודי בדצמבר 2014 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הוא התבטא בעבר בעד היהדות הרפורמית בארצות הברית, שסופגת השמצות גלויות מצד פוליטיקאים דתיים וחרדים בארץ, דבר המעורר מתיחות ביחסים עם יהודי התפוצות. כדיפלומט, הוא מתח ביקורת על היעדר הפלורליזם הדתי בישראל.

הוא מאמין שתקופת הכהונה שלו בניו יורק העניקה לו תובנות מיוחדות על המפלגה הדמוקרטית של היום. נוסף על יצירת קשרים עם מנהיגים שחורים ולטינים צעירים, דיין השכיל את עצמו לגבי ההיסטוריה והנרטיבים העכשוויים של קהילות המיעוטים בארצות הברית.

באחת החופשות שלו, "במקום לטוס לאיי הבהאמה", דיין לקח את בתו לנתיב זכויות האזרח באלבמה כדי ללמוד על המאבק למען זכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 בסלמה, מונטגומרי ובירמינגהם.

"אתה לא יכול להתחבר למפלגה הדמוקרטית של היום אם אתה לא מבין לעומק את הנרטיב האפריקאי-אמריקאי החדש", הוא מדגיש, ומתאר אותו כמתמקד ב"קיומה של גזענות שיטתית בחברה האמריקאית".

דני דיין (משמאל, בעניבה כחולה) בפגישה עם אנשי דת בניו יורק, 2019 (צילום: Diane Bondareff/AP Images for Appeal of Conscience Foundation)
דני דיין (משמאל, בעניבה כחולה) בפגישה עם אנשי דת בניו יורק, 2019 (צילום: Diane Bondareff/AP Images for Appeal of Conscience Foundation)

דיין גם הדגיש את החשיבות בהבנת הנרטיב של הדמוקרטים הלטינים בנושא ההגירה.

"זה לא אומר שאנחנו צריכים לנקוט עמדה או להיות מעורבים בפוליטיקה הפנימית", מזהיר דיין. "העניין הוא ליצור איתם קשר, לדבר איתם, ליצור איתם דיאלוג".

"אתה לא יכול להתחבר למפלגה הדמוקרטית של היום אם אתה לא מבין לעומק את הנרטיב האפריקאי-אמריקאי החדש. זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מעורבים בפוליטיקה הפנימית. העניין הוא ליצור איתם דיאלוג"

המועמד לכנסת מכיר בכך שיש אגף במפלגה הדמוקרטית שהפנה את גבו לישראל ואגף אחר שמתייחס לישראל בספקנות, אבל "עדיין יש במפלגה הדמוקרטית זרם מרכזי גדול שאנחנו צריכים לעבוד איתו".

"לא הקדשנו מספיק תשומת לב להתרחקות של ועידת השחורים בקונגרס מישראל", הוא אומר, כדוגמה אחת לכישלונה של ישראל לטפח קשרים עם מיעוטים המשתייכים לציבור הבוחרים הדמוקרטי.

ועדיין, אומר דיין, הוא מעודָד מהצוות שביידן אסף סביבו. "אני חושב שהדרג הבכיר הוא טוב", הוא אומר, "אין מינוי ברמת הקבינט שאפשר לפרש אותו כניסיון לרצות את 'היחידה' או אפילו את אגף סנדרס-וורן של המפלגה הדמוקרטית".

דני דיין (מימין, בעניבה כחולה), מבקר בבית הכנסת עץ החיים שנה לאחר תקרית הירי שבה נהרגו 11 מתפללים, אוקטובר 2019 (צילום: באדיבות הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק)
דני דיין (מימין, בעניבה כחולה), מבקר בבית הכנסת עץ החיים שנה לאחר תקרית הירי שבה נהרגו 11 מתפללים, אוקטובר 2019 (צילום: באדיבות הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק)

אם סער ייבחר, טוען דיין, הוא "יהיה משוחרר מהעול שנתניהו נושא על כתפיו כמי שנתפס כשחקן פרו-רפובליקאי בפוליטיקה האמריקאית".

אולם גם אם סער יהיה ראש הממשלה הבא, וגם אם דיין מדייק בהערכתו, עדיין קיימים חילוקי דעות עמוקים בין תקווה חדשה לבין הדמוקרטים האמריקאים.

מפעל ההתנחלויות היה אחת המטרות העיקריות שסומנו על ידי ממשל אובמה, ואחת התקריות החריפות ביותר מני רבות שסיבכו את יחסי ישראל וארצות הברית בשנות כהונתו של אובמה הייתה החלטה ישראלית לקדם אישורי בנייה בשכונה במזרח ירושלים במהלך ביקורו של ביידן בארץ ב-2010.

עמדותיה המדיניות של תקווה חדשה אינן ימניות פחות מאלה של מפלגת הליכוד של נתניהו, ויש מי שיאמרו שהן כוללות אפילו תמיכה רבה יותר בהתנחלויות.

דיין עצמו הוא דוגמה ראשית לכך. הוא מתגורר בהתנחלות מעלה שומרון שבגדה המערבית והיה פעיל שנים רבות למען ההתנחלויות ואף שימש בתפקידים מנהיגותיים שם. סער עצמו תומך בהרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית ובסיפוח חלקים מהגדה המערבית, יחד עם מתן אוטונומיה מסוימת לפלסטינים תושבי השטחים.

גדעון סער ודני דיין (צילום: קמפיין תקווה חדשה)
גדעון סער ודני דיין (צילום: קמפיין תקווה חדשה)

עמדה התומכת בהתנחלויות לא תחבב את תקווה חדשה על המפלגה הדמוקרטית של 2021, עם אגף הצדק החברתי הדינאמי והמתרחב שלה. סקרים מראים שהתמיכה בישראל בקרב הדמוקרטים הליברלים צנחה בחצי העשור האחרון. בנוסף, התמיכה בפלסטינים גבוהה יותר בקרב הצעירים ובני המיעוטים של המחנה הדמוקרטי.

האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית מסתכל על מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים דרך המסגרת של ניסיונן של קהילות המיעוטים האמריקאיות.

בתגובה על מותם של מפגינים פלסטינים בעימותים אלימים על גבול עזה-ישראל ב-2018, חברת הקונגרס לעתיד מטעם ניו יורק, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אמרה:

"אם 60 בני אדם היו נהרגים בפרגוסון, מיזורי; אם 60 בני אדם היו נהרגים בדרום הברונקס, כשהם בלתי חמושים; אם 60 בני אדם היו נהרגים בפורטו ריקו – אני פשוט מסתכלת על התקרית הזאת [בעזה] יותר מאשר רק כתקרית, ובעיניי, זה פשוט היה בלתי קביל לחלוטין אם זה היה קורה אצלנו".

ובעוד הפלג הפרוגרסיבי יותר של המפלגה הדמוקרטית מרחיב את כוחו ואת השפעתו, ממשלות הימין של ישראל עלולות למצוא את עצמן עומדות על קרקע רעועה בוושינגטון.

אלכסנדרה אוקסיו קורטז (צילום: Tom Williams/Pool via AP)
אלכסנדרה אוקסיו קורטז (צילום: Tom Williams/Pool via AP)

במאי 2020, יותר מ-30 אנשי ביטחון לאומי מהמחנה הדמוקרטי, בהם שגרירים לשעבר בישראל, יועצים בכירים של אובמה ובכירים בצוות של ביידן, כמו ראשת המודיעין הלאומי אווריל היינס, חתמו על מכתב הקורא לוועדה הדמוקרטית הלאומית "לכלול התנגדות ברורה לכיבוש המתמשך [בגדה המערבית]" במצע המפלגה ב-2020 ולהביע תמיכה ב"זכויות הפלסטינים, בכלל זאת הגדרה עצמית, ביטחון וחירות".

דיין מבהיר שהוא עומד בהתנגדותו להקמתה של מדינה פלסטינית גם בשעה שהוא מנסה לבנות גשרים אל הדמוקרטים.

"אנחנו לא מאמינים שיש מקום לעוד מדינה ערבית בין הים התיכון לנהר הירדן", הוא אומר. "זה מאוד ברור. אבל זה לא מוציא מכלל אפשרות פתרונות אחרים. וממילא זו שאלה תיאורטית כרגע".

"אנחנו לא מאמינים שיש מקום לעוד מדינה ערבית בין התיכון לירדן. זה מאוד ברור. אבל זה לא מוציא מכלל אפשרות פתרונות אחרים. וממילא זו שאלה תיאורטית כרגע"

"אנחנו רוצים פתרון שבו לפלסטינים יש אוטונומיה וחופש מקסימליים, עם מינימום יכולת לפגוע ולגרום נזק לעם הישראלי", מסביר דיין. "זה לא משהו שלמישהו באמת יש ויכוח עליו".

דיין מדגיש שמפלגתו לא תסכים להקפיא את הבנייה בגדה המערבית ואף לא בירושלים.

ראשי מועצת יש"ע מוחים נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2009: דני דיין במרכז (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
ראשי מועצת יש"ע מוחים נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2009: דני דיין במרכז (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

אף על פי שקיימות נקודות חיכוך רבות, דיין מאמין שממשלה בראשות סער תוכל לשכך את המתחים סביב פתרונות לטווח ארוך לסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות צעדי ביניים קטנים יותר, שישפרו את המצב עבור הפלסטינים. "אנחנו צריכים להיות מציאותיים. אנחנו יכולים להידבר עם ממשל ביידן כדי להבהיר את הנקודה הזאת".

תקן אותו או חסל אותו

למפלגת תקווה חדשה אין חילוקי דעות משמעותיים עם עמדותיו המוצהרות של נתניהו לגבי הסכם הגרעין האיראני, אבל גם בנושא הזה הם בונים על יחסי ידידות עם ממשל ביידן כדי לנווט בין העמדות המנוגדות בנוגע להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית מ-2015.

"אנחנו מסכימים עם נתניהו", אומר דיין על ההסכם, "תקן אותו או חסל אותו".

"המדיניות תהיה ברורה – לפתח קשרים מאוד אינטימיים ומאוד דיסקרטיים עם הממשל כדי לשכנע אותו שקודם כול אסור להסיר שום סנקציות לפני שמגיעים להסכם חדש. שנית, דרוש שיפור של כמה סעיפים בהסכם הגרעין, לא רק של סעיפי השקיעה, אבל זה בהחלט יהיה חלק חשוב מאוד. ולבסוף, צריך להרחיב את היקף ההסכם".

דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

דיין שם את מבטחו ב"אווירה של אמון הדדי בין ישראל לממשל ביידן" שסער והצוות שלו יצליחו לייצר.

"קודם כול אנחנו צריכים לשכנע את הממשל ש[התנאים של ישראל] צריכים להיות העמדה שלהם", הוא אומר.

דיין מנבא שארצות הברית ואיראן לא יגיעו להסכמה לגבי חידוש הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין. "לא הייתי מהמר על זה שהאיראנים יקבלו את התנאים שיציג להם ממשל ביידן".

ומה אז? דיין מוכן רק לומר שעמדתה של ישראל "צריכה להיות שכל האופציות עומדות על הפרק".

דיין מדגיש את חשיבותם של היחסים בין ארצות הברית וסעודיה למאמצים נגד איראן. לדבריו, ישראל יכולה למלא תפקיד כמתווכת שקטה במתיחות ביניהן.

צחי הנגבי, גדעון סער ובנימין נתניהו ב-2005 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
צחי הנגבי, גדעון סער ובנימין נתניהו ב-2005 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

"זה אינטרס חשוב מאוד", טוען דיין. "ממשל ביידן לא אוהב את סעודיה, זה לא סוד. הם לא אוהבים את מצב זכויות האדם שם, הם לא אוהבים את עמדת הממלכה כלפי תימן, והם סולדים מהתקרית האיומה שהתרחשה בקונסוליה באיסטנבול (רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י, ל"ב)".

דיין מכנה את היחסים בין ארצות הברית לסעודיה "אינטרס חיוני של ישראל מול איראן".

"אנחנו לא יכולים לבנות קואליציה דיפלומטית או כל קואליציה אחרת כדי לבלום את איראן בלי השתתפות של סעודיה", לדבריו.

ישראל ויהודי ארצות הברית

דיין גם תוקף את יחסו של נתניהו ליהודים הלא-אורתודוקסים בארצות הברית. "לא אכפת לו מיהדות ארצות הברית הלא-אורתודוקסית. במובן מסוים, הוא היה מאוד ברור בכך שהוא לא מאמין בעתיד שלהם, אז הוא לא ראה סיבה להיכנס לחיכוכים עם החרדים בישראל לטובת היחסים האלה עם יהדות ארצות הברית הלא-אורתודוקסית".

דני דיין נואם בטקס לזכר חללי הפיגוע בפיטסבורג, 31 באוקטובר 2018 (צילום: lev radin/Alamy Live News)
דני דיין נואם בטקס לזכר חללי הפיגוע בפיטסבורג, 31 באוקטובר 2018 (צילום: lev radin/Alamy Live News)

היחס הזה החמיר, לדברי דיין, כשנתניהו שלל ממשרד החוץ תקציבים וסמכויות במהלך השנים. הוא אומר שכקונסול הכללי בניו יורק הוא התווכח עם נתניהו בנוגע לחשיבות שבשיח עם היהודים הליברלים ואפילו הציע להתפטר סביב הנושא.

דובר צוות הקמפיין של הליכוד סירב להגיב, אבל גורם בממשלה דחה את הטענה שנתניהו זילזל בקשרים עם יהודי ארצות הברית הלא-אורתודוקסים. "ראש הממשלה מבין את חשיבות היחסים עם הקהילה היהודית בארצות הברית. הוא יודע שבקהילה יש קשת רחבה של דעות. הוא פתוח לקשרים עם כל חלקי הקהילה. הוא דיבר באירועים אורתודוקסיים, באירועים קונסרבטיביים ובאירועים רפורמיים".

דיין רואה את הנושא הזה כבעל חשיבות עליונה.

"מה שמדיר שינה מעיניי, באופן מילולי, היה השאלה מה ייכתב בספרי ההיסטוריה היהודית בעוד 80 שנה", הוא אומר. "אני דואג שבספר ההיסטוריה הזה, הילדים שלנו, הנכדים שלנו, יקראו שבמהלך המאה ה-21 העם היהודי התפלג לשני שבטים נפרדים, או גרוע מכך, שאיבדנו את אחד השבטים".

"אני דואג שבספרי ההיסטוריה, הילדים שלנו, הנכדים שלנו, יקראו שבמהלך המאה ה-21 העם היהודי התפלג לשני שבטים נפרדים, או גרוע מכך, שאיבדנו את אחד השבטים"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

הצבעה חשאית לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא מנהל מרכז הביקורים של בית הנשיא ודוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

ח״כ אורית סטרוק: חושבת שזה אפשרי להביא את סער לנתניהו

מאיר כהן: ״שומע שסער נחוש לא להצטרף לנתניהו, מקווה שבנט שומר על אנשיו״ ● סמוטריץ׳: עדיף בחירות חמישיות וממשלת שמאל על שיתוף פעולה עם רע״ם ● דיווח: בפייזר הסכימו לשמור על התור של ישראל לחיסונים ● הקבינט המדיני-בטחוני צפוי להתכנס היום לראשונה מאז פברואר ● הפגנות מול הקריה ואגף השיקום בפ״ת במחאה על הטיפול של משרד הביטחון בהלומי קרב

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

כיצד להתמודד עם סכנת הגרעין האיראני?

הנתק המדיני בין ישראל לממשל ביידן בנושא סכנת הגרעין האיראני הוא גדול והסיכויים לשנות את עמדת הנשיא ביידן בנושא החזרה להסכם הגרעין שואפים לאפס. בעוד ישראל מכינה את האופציה הצבאית, עליה להגביר את הפגיעה במתקני הגרעין של איראן ולחסל מדעני גרעין בכירים. ההתקפה המוצלחת על המתקן בנתנז היא דוגמה טובה ליכולותיה של ישראל.

הדרג המדיני והביטחוני יצא בימים האחרונים מגדרו כדי להסביר לשר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין שביקר בישראל את סכנת הגרעין האיראני וכיצד איראן מוליכה שולל את העולם.

הדרג המדיני והביטחוני יצא בימים האחרונים מגדרו כדי להסביר לשר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין שביקר בישראל את סכנת הגרעין האיראני וכיצד איראן מוליכה שולל את העולם

בקרוב יצאו לוושינגטון הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן וראש אמ"ן תמיר הימן כדי להסביר בבית הלבן וב-CIA את פעילות ההונאה האיראנית ואת ההכנות החשאיות של איראן להפוך למדינת סף גרעינית ולהשיג בטווח הארוך יותר נשק גרעיני, למרות כל הכחשותיה.

ישראל נקלעה למצוקה מדינית וביטחונית גדולה בעקבות חילופי הממשל בארה"ב. הנשיא ביידן הוא ידיד ישראל, אבל האינטרסים של ארה"ב, כפי שהוא רואה אותם, הם אחרים מאלה של ישראל. הנשיא ביידן רוצה לעצור את הדהירה האיראנית לעבר נשק גרעיני באמצעות החזרתה להסכם הגרעין מ-2015, אולם האיראנים ביצעו כבר הפרות גדולות של ההסכם, בראשן מעבר להעשרת אורניום מרמה של 4 אחוזים לרמה של 20 אחוזים וצבירת כמויות גדולות של אורניום מועשר.

בנוסף לכך, הם התקינו במתקן הגרעיני בנתנז צנטיפוגות מתקדמות שאסור היה להם להתקינן על פי הסכם הגרעין. האיראנים פשוט קובעים עובדות בשטח ומצפצפים על הפקחים הבינלאומיים.

האיראנים הם אלופי המשא ומתן והם  מקפלים את האמריקאים מעמדותיהם בשיחות וינה באופן איטי אך בטוח. התנאים שלהם ברורים ואותם הם רוצים להכתיב: התנגדות עזה להכנסת כל שינוי בהסכם הגרעין המקורי והסרה מלאה וחסרת תנאים של הסנקציות האמריקאיות שהוטלו עליה.

האיראנים הם אלופי המו"מ ומקפלים את האמריקאים מעמדותיהם. תנאיהם ברורים: התנגדות עזה להכנסת כל שינוי בהסכם הגרעין המקורי והסרה מלאה וחסרת תנאים של הסנקציות האמריקאיות

האיראנים מנצלים את הוואקום המדיני ביחסים בין הנשיא ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לקבוע עובדות בשטח. הם יודעים כי הנשיא ביידן איננו מעוניין בעימות צבאי עם איראן, זוהי נקודת המוצא שלו ולכן הם מרשים לעצמם להשתולל ולנסות להכתיב לארה"ב את מהלכיה הבאים.

ממשל ביידן משלה את עצמו כי יצליח לפתוח דף חדש עם טהרן. הוא איננו מבין כי מדיניות ההתפרסות שלו כלפי איראן נחשבת לחולשה גדולה וטהרן מנצלת זאת לטובתה.

האמריקאים אינם מרוצים, בלשון המעטה, מהמלחמה הימית שהסלימה בין ישראל לאיראן שמבחינתם פוגעת בהתקדמות השיחות בוינה.

ישראל מנסה לשכנע את ממשל ביידן כי הוא טועה ואחר כך לנסות ולהיכנס עמו לקרביים של הסכם הגרעין, בניסיון להפוך אותו להסכם חדש שיכלול את הדגשים החשובים לישראל. ישראל רוצה להכליל בו סעיפים חדשים הקשורים לסכנת הטילים הבליסטיים, להתפשטות האיראנית במזה"ת, להארכת מועד פקיעת ההסכם ועוד. אלו הם שינויים המשרתים גם את מדינות המפרץ ששומרות כעת על שתיקה ונותנות לישראל ולאיראן להתכתש ביניהן.

אולם, הסיכוי שהאיראנים יסכימו לכל שינוי בהסכם הגרעין שואף לאפס. ממשל ביידן בא מתוך עמדת חולשה והם באים מתוך עמדת חוזקה וכוח.

לישראל אסור להתערב במגעים בין ארה"ב לאיראן. היא צריכה לעשות כל מה שביכולתה כדי לשכנע את ארה"ב בצדקת עמדתה, אך במקביל עליה להכין את האופציה הצבאית להנחתת מכה על מתקני הגרעין של איראן.

ההתקפה על המתקן הגרעיני האיראני בנתנז המיוחסת לישראל היא צעד מבורך בכיוון הנכון.

ישראל רוצה להכליל בהסכם סעיפים חדשים המשרתים גם את מדינות המפרץ, ששומרות כעת על שתיקה ונותנות לישראל ולאיראן להתכתש ביניהן. אולם הסיכוי שהאיראנים יסכימו לכל שינוי בהסכם הגרעין שואף לאפס

גורמי מודיעין במערב טוענים כי הייתה זו פעולה מוצלחת מאוד של המוסד הישראלי, אשר הצליח להחדיר מטען חבלה גדול למתקן בנתנז ולפוצצו מרחוק. לא הייתה זו מתקפת סייבר כפי שסברו בתחילה. בפיצוץ נפגעו גם סרקזות חדשות, והערכה בישראל ובמערב היא כי יקח לאיראנים לפחות 9 חודשים להחזיר את המצב לקדמותו.

ממשל ביידן לא יאפשר לישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין באיראן. הוא חושש שהדבר יביא למלחמה אזורית ויבעיר את המזה"ת. אם הממשל יראה שישראל נכנסת לשלב של הכנות מעשיות לתקוף את  מתקני הגרעין האיראניים, הוא יעשה כל מה שביכולתו לעצור את מבצע צה"ל ופירוש הדבר הוא עימות גלוי בין ישראל לממשל ביידן, שיהיה לשמחתם של האיראנים.

לכן ישראל צריכה להתמקד בזמן הקרוב בשתי משימות עיקריות:

1

התקפות יומיות על היעדים האיראניים בסוריה כדי למנוע את ההתבססות האיראנית שם.

2

נוכח ההתקפה המוצלחת על המתקן הגרעיני בנתנז, יש להגביר הפעילות החשאית של המוסד הישראלי נגד מתקני הגרעין האיראניים ונגד האישים הבכירים בפרוייקט הגרעין של איראן, כפי שנעשה במקרה של אבי פצצת הגרעין האיראנית מוחסן פחרי זאדה.

גורמים מדיניים בכירים מעריכים שיקשה מאוד על ישראל לשכנע את ממשל ביידן לשנות את דרכו. הדבר מצריך מאמץ מדיני מרוכז והפעלת גורמי השפעה על הנשיא. הסיכויים לכך אינם גבוהים. לכן צריך להכות באיראנים בלב פרוייקט הגרעין בכל העוצמה. הם מבינים רק את שפת הכוח.

ממשל ביידן לא יאפשר לישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין באיראן מחשש להבערת המזה"ת במלחמה אזורית. הממשל יעשה הכל כדי לעצור הכנות מעשיות לתקיפה. פירוש הדבר עימות גלוי בין ישראל לממשל ביידן

נוכח מה שקרה במתקן בנתנז בימים האחרונים נראה כי לישראל יש את היכולות לכך. ישראל צריכה להרחיב את יריעת הפגיעה ביעדים באיראן מבלי לקחת אחריות ולהמשיך ולשמור על העמימות, עד שיקרה שינוי כלשהו במדיניות הבית הלבן בנושא.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 808 מילים
עודכן לפני 43 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה