כשדני דיין מונה ב-2016 לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק, הוא אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש משימה מרכזית אחת שבכוונתו למלא בתקופת כהונתו: "אמרתי לו, 'תראה, אני מתכוון לשמש השגריר למפלגה הדמוקרטית'. ולא הרגשתי שהוא ממש התלהב מזה", משחזר דיין בראיון לזמן ישראל.
הרעיון שישראל תזדקק לשגריר אחד לרפובליקאים ולשגריר אחר לדמוקרטים היה בלתי מתקבל על הדעת בכל זמן אחר בהיסטוריה. אבל בהתחשב בכך שהשגריר רון דרמר הרחיק את הממשל של ברק אובמה והתקרב לרפובליקאים, זו לא הייתה בקשה חריגה במיוחד.
מה שמוזר יותר הוא זהותו של האדם שהעלה אותה. לפני שהתמנה לקונסול, דיין, בן 65, שימש במשך כמה שנים יושב ראש מועצת יש"ע, ולאחר מכן "שר החוץ" של הארגון, והפך לפנים של ההתנחלויות. הניסיון למנותו לשגריר בברזיל נדחה שוב ושוב ולבסוף כשל, מפני שברזיל דחתה את מינויו בשל היותו ימני מדי.
דיין מתמודד היום לכנסת במקום ה-11 ברשימת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, יחד עם פוליטיקאים ימנים אחרים שהתפצלו מהליכוד וממפלגות ימין אחרות במטרה להחליף את שלטון נתניהו.
אחד הטיעונים העיקריים שתקווה חדשה מציגה לבוחרים הוא שחבורת הנצים תומכי ההתנחלויות שלה הם אלה שיוכלו לתקן את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ועם היהודים האמריקאים המשתייכים לשמאל.
"ישראל לא השקיעה בתמיכה הדו-מפלגתית בשנים האחרונות", אמר דיין לזמן ישראל בשבוע שעבר, וטען כי הדבר פגם ביכולתו של נתניהו לעבוד בצורה יעילה עם הממשל הדמוקרטי הנוכחי בארצות הברית.
"נתניהו איבד אמון ביכולת לשמר את התמיכה הדמוקרטית, ואני חושב שזו הייתה טעות", הוא הוסיף.
"ישראל לא השקיעה בתמיכה הדו-מפלגתית בשנים האחרונות. נתניהו איבד אמון ביכולת לשמר את התמיכה הדמוקרטית, ואני חושב שזו הייתה טעות"
לבוס הקודם של ביידן, הנשיא ברק אובמה, הייתה כידוע מערכת יחסים מתוחה עם נתניהו בשתי הכהונות שלו כנשיא. היחסים הגיעו לשפל במרץ 2015, כאשר ראש הממשלה נשא נאום בפני מושב משותף של הקונגרס האמריקאי, שבו תקף את הסכם הגרעין המתגבש עם איראן.
דרמר הואשם אז בקשירת קשר עם הרפובליקאים כדי לארגן את הופעתו של נתניהו מאחורי גבם של הדמוקרטים. בכירים בממשל אובמה אמרו ש"נתניהו ירק לנו בפרצוף" ושהוא עתיד לשלם מחיר על הנאום.
לדעתו של דיין, המתיחות בשנות כהונתו של אובמה, כאשר ביידן שימש כסגן הנשיא, מגבילה עכשיו את יכולתו של נתניהו לעבוד עם הממשל הדמוקרטי החדש בארצות הברית.
יתרה מכך, אומר דיין, במהלך כהונתו של דונלד טראמפ, נתניהו הפר את הרוח הדו-מפלגתית החיונית עמה ישראל צריכה לגשת ליחסיה עם בעלת בריתה החשובה ביותר.
"ראש הממשלה והשגרירות בוושינגטון היו כמעט חברים מלאים במפלגה הרפובליקאית", הוא טוען.
אבל הוא גם מטיל ספק בהחלטתו של נתניהו לקרוא על שם טראמפ תחנת רכבת עתידית בעיר העתיקה בירושלים ויישוב ברמת הגולן. "יש לי השגות לגבי כמה מהצעדים האלה".
שר ההתיישבות מהליכוד צחי הנגבי דוחה את הרעיון שהבוחרים הישראלים יצביעו על סמך יכולתו של המנהיג לעבוד עם ממשל דמוקרטי. "הבוחרים בישראל… ראו שנתניהו נלחם בשבילם, הם ראו שהוא לא עוצר עד שהוא מוודא שכולם מבינים את עמדתה של ישראל לגבי איראן. זה סימן למנהיגות ולאומץ.
צחי הנגבי: "הבוחרים בישראל ראו שנתניהו נלחם בשבילם, הם ראו שהוא לא עוצר עד שהוא מוודא שכולם מבינים את עמדתה של ישראל לגבי איראן. זה סימן למנהיגות ולאומץ"
"הם הצביעו לו ויצביעו לו שוב מהרבה סיבות שונות. אחת מהן היא ארבעת ההסכמים שנחתמו", ממשיך הנגבי, כשכוונתו להסכמים שנחתמו ב-2020 עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סודאן ומרוקו.
הנרטיב הדמוקרטי ה"חדש"
דיין נולד וגדל במשפחה ציונית בבואנוס איירס, ארגנטינה. הוא סיים את כהונתו כדיפלומט הישראלי הבכיר ביותר בניו יורק בקיץ שעבר.
לפני ששימש כקונסול, דיין ניסה ללא הצלחה להיכנס לכנסת ברשימת הבית היהודי. בריאיון לזמן ישראל באוגוסט האחרון, הוא ייחס את כישלונו בפוליטיקה להתנגשות בין השקפותיו הנציות בעניינים ביטחוניים ודיפלומטיים לבין ערכיו הליברליים בנושאים אחרים, וכינה את עצמו "יתום פוליטי".
הוא התבטא בעבר בעד היהדות הרפורמית בארצות הברית, שסופגת השמצות גלויות מצד פוליטיקאים דתיים וחרדים בארץ, דבר המעורר מתיחות ביחסים עם יהודי התפוצות. כדיפלומט, הוא מתח ביקורת על היעדר הפלורליזם הדתי בישראל.
הוא מאמין שתקופת הכהונה שלו בניו יורק העניקה לו תובנות מיוחדות על המפלגה הדמוקרטית של היום. נוסף על יצירת קשרים עם מנהיגים שחורים ולטינים צעירים, דיין השכיל את עצמו לגבי ההיסטוריה והנרטיבים העכשוויים של קהילות המיעוטים בארצות הברית.
באחת החופשות שלו, "במקום לטוס לאיי הבהאמה", דיין לקח את בתו לנתיב זכויות האזרח באלבמה כדי ללמוד על המאבק למען זכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 בסלמה, מונטגומרי ובירמינגהם.
"אתה לא יכול להתחבר למפלגה הדמוקרטית של היום אם אתה לא מבין לעומק את הנרטיב האפריקאי-אמריקאי החדש", הוא מדגיש, ומתאר אותו כמתמקד ב"קיומה של גזענות שיטתית בחברה האמריקאית".
דיין גם הדגיש את החשיבות בהבנת הנרטיב של הדמוקרטים הלטינים בנושא ההגירה.
"זה לא אומר שאנחנו צריכים לנקוט עמדה או להיות מעורבים בפוליטיקה הפנימית", מזהיר דיין. "העניין הוא ליצור איתם קשר, לדבר איתם, ליצור איתם דיאלוג".
"אתה לא יכול להתחבר למפלגה הדמוקרטית של היום אם אתה לא מבין לעומק את הנרטיב האפריקאי-אמריקאי החדש. זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מעורבים בפוליטיקה הפנימית. העניין הוא ליצור איתם דיאלוג"
המועמד לכנסת מכיר בכך שיש אגף במפלגה הדמוקרטית שהפנה את גבו לישראל ואגף אחר שמתייחס לישראל בספקנות, אבל "עדיין יש במפלגה הדמוקרטית זרם מרכזי גדול שאנחנו צריכים לעבוד איתו".
"לא הקדשנו מספיק תשומת לב להתרחקות של ועידת השחורים בקונגרס מישראל", הוא אומר, כדוגמה אחת לכישלונה של ישראל לטפח קשרים עם מיעוטים המשתייכים לציבור הבוחרים הדמוקרטי.
ועדיין, אומר דיין, הוא מעודָד מהצוות שביידן אסף סביבו. "אני חושב שהדרג הבכיר הוא טוב", הוא אומר, "אין מינוי ברמת הקבינט שאפשר לפרש אותו כניסיון לרצות את 'היחידה' או אפילו את אגף סנדרס-וורן של המפלגה הדמוקרטית".
אם סער ייבחר, טוען דיין, הוא "יהיה משוחרר מהעול שנתניהו נושא על כתפיו כמי שנתפס כשחקן פרו-רפובליקאי בפוליטיקה האמריקאית".
אולם גם אם סער יהיה ראש הממשלה הבא, וגם אם דיין מדייק בהערכתו, עדיין קיימים חילוקי דעות עמוקים בין תקווה חדשה לבין הדמוקרטים האמריקאים.
מפעל ההתנחלויות היה אחת המטרות העיקריות שסומנו על ידי ממשל אובמה, ואחת התקריות החריפות ביותר מני רבות שסיבכו את יחסי ישראל וארצות הברית בשנות כהונתו של אובמה הייתה החלטה ישראלית לקדם אישורי בנייה בשכונה במזרח ירושלים במהלך ביקורו של ביידן בארץ ב-2010.
עמדותיה המדיניות של תקווה חדשה אינן ימניות פחות מאלה של מפלגת הליכוד של נתניהו, ויש מי שיאמרו שהן כוללות אפילו תמיכה רבה יותר בהתנחלויות.
דיין עצמו הוא דוגמה ראשית לכך. הוא מתגורר בהתנחלות מעלה שומרון שבגדה המערבית והיה פעיל שנים רבות למען ההתנחלויות ואף שימש בתפקידים מנהיגותיים שם. סער עצמו תומך בהרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית ובסיפוח חלקים מהגדה המערבית, יחד עם מתן אוטונומיה מסוימת לפלסטינים תושבי השטחים.
עמדה התומכת בהתנחלויות לא תחבב את תקווה חדשה על המפלגה הדמוקרטית של 2021, עם אגף הצדק החברתי הדינאמי והמתרחב שלה. סקרים מראים שהתמיכה בישראל בקרב הדמוקרטים הליברלים צנחה בחצי העשור האחרון. בנוסף, התמיכה בפלסטינים גבוהה יותר בקרב הצעירים ובני המיעוטים של המחנה הדמוקרטי.
האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית מסתכל על מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים דרך המסגרת של ניסיונן של קהילות המיעוטים האמריקאיות.
בתגובה על מותם של מפגינים פלסטינים בעימותים אלימים על גבול עזה-ישראל ב-2018, חברת הקונגרס לעתיד מטעם ניו יורק, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אמרה:
"אם 60 בני אדם היו נהרגים בפרגוסון, מיזורי; אם 60 בני אדם היו נהרגים בדרום הברונקס, כשהם בלתי חמושים; אם 60 בני אדם היו נהרגים בפורטו ריקו – אני פשוט מסתכלת על התקרית הזאת [בעזה] יותר מאשר רק כתקרית, ובעיניי, זה פשוט היה בלתי קביל לחלוטין אם זה היה קורה אצלנו".
ובעוד הפלג הפרוגרסיבי יותר של המפלגה הדמוקרטית מרחיב את כוחו ואת השפעתו, ממשלות הימין של ישראל עלולות למצוא את עצמן עומדות על קרקע רעועה בוושינגטון.
במאי 2020, יותר מ-30 אנשי ביטחון לאומי מהמחנה הדמוקרטי, בהם שגרירים לשעבר בישראל, יועצים בכירים של אובמה ובכירים בצוות של ביידן, כמו ראשת המודיעין הלאומי אווריל היינס, חתמו על מכתב הקורא לוועדה הדמוקרטית הלאומית "לכלול התנגדות ברורה לכיבוש המתמשך [בגדה המערבית]" במצע המפלגה ב-2020 ולהביע תמיכה ב"זכויות הפלסטינים, בכלל זאת הגדרה עצמית, ביטחון וחירות".
דיין מבהיר שהוא עומד בהתנגדותו להקמתה של מדינה פלסטינית גם בשעה שהוא מנסה לבנות גשרים אל הדמוקרטים.
"אנחנו לא מאמינים שיש מקום לעוד מדינה ערבית בין הים התיכון לנהר הירדן", הוא אומר. "זה מאוד ברור. אבל זה לא מוציא מכלל אפשרות פתרונות אחרים. וממילא זו שאלה תיאורטית כרגע".
"אנחנו לא מאמינים שיש מקום לעוד מדינה ערבית בין התיכון לירדן. זה מאוד ברור. אבל זה לא מוציא מכלל אפשרות פתרונות אחרים. וממילא זו שאלה תיאורטית כרגע"
"אנחנו רוצים פתרון שבו לפלסטינים יש אוטונומיה וחופש מקסימליים, עם מינימום יכולת לפגוע ולגרום נזק לעם הישראלי", מסביר דיין. "זה לא משהו שלמישהו באמת יש ויכוח עליו".
דיין מדגיש שמפלגתו לא תסכים להקפיא את הבנייה בגדה המערבית ואף לא בירושלים.
![ראשי מועצת יש"ע מוחים נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2009: דני דיין במרכז (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/08/F091127YZ01-640x400.jpg "ראשי מועצת יש"ע מוחים נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2009: דני דיין במרכז (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)")
אף על פי שקיימות נקודות חיכוך רבות, דיין מאמין שממשלה בראשות סער תוכל לשכך את המתחים סביב פתרונות לטווח ארוך לסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות צעדי ביניים קטנים יותר, שישפרו את המצב עבור הפלסטינים. "אנחנו צריכים להיות מציאותיים. אנחנו יכולים להידבר עם ממשל ביידן כדי להבהיר את הנקודה הזאת".
תקן אותו או חסל אותו
למפלגת תקווה חדשה אין חילוקי דעות משמעותיים עם עמדותיו המוצהרות של נתניהו לגבי הסכם הגרעין האיראני, אבל גם בנושא הזה הם בונים על יחסי ידידות עם ממשל ביידן כדי לנווט בין העמדות המנוגדות בנוגע להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית מ-2015.
"אנחנו מסכימים עם נתניהו", אומר דיין על ההסכם, "תקן אותו או חסל אותו".
"המדיניות תהיה ברורה – לפתח קשרים מאוד אינטימיים ומאוד דיסקרטיים עם הממשל כדי לשכנע אותו שקודם כול אסור להסיר שום סנקציות לפני שמגיעים להסכם חדש. שנית, דרוש שיפור של כמה סעיפים בהסכם הגרעין, לא רק של סעיפי השקיעה, אבל זה בהחלט יהיה חלק חשוב מאוד. ולבסוף, צריך להרחיב את היקף ההסכם".
דיין שם את מבטחו ב"אווירה של אמון הדדי בין ישראל לממשל ביידן" שסער והצוות שלו יצליחו לייצר.
"קודם כול אנחנו צריכים לשכנע את הממשל ש[התנאים של ישראל] צריכים להיות העמדה שלהם", הוא אומר.
דיין מנבא שארצות הברית ואיראן לא יגיעו להסכמה לגבי חידוש הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין. "לא הייתי מהמר על זה שהאיראנים יקבלו את התנאים שיציג להם ממשל ביידן".
ומה אז? דיין מוכן רק לומר שעמדתה של ישראל "צריכה להיות שכל האופציות עומדות על הפרק".
דיין מדגיש את חשיבותם של היחסים בין ארצות הברית וסעודיה למאמצים נגד איראן. לדבריו, ישראל יכולה למלא תפקיד כמתווכת שקטה במתיחות ביניהן.
"זה אינטרס חשוב מאוד", טוען דיין. "ממשל ביידן לא אוהב את סעודיה, זה לא סוד. הם לא אוהבים את מצב זכויות האדם שם, הם לא אוהבים את עמדת הממלכה כלפי תימן, והם סולדים מהתקרית האיומה שהתרחשה בקונסוליה באיסטנבול (רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י, ל"ב)".
דיין מכנה את היחסים בין ארצות הברית לסעודיה "אינטרס חיוני של ישראל מול איראן".
"אנחנו לא יכולים לבנות קואליציה דיפלומטית או כל קואליציה אחרת כדי לבלום את איראן בלי השתתפות של סעודיה", לדבריו.
ישראל ויהודי ארצות הברית
דיין גם תוקף את יחסו של נתניהו ליהודים הלא-אורתודוקסים בארצות הברית. "לא אכפת לו מיהדות ארצות הברית הלא-אורתודוקסית. במובן מסוים, הוא היה מאוד ברור בכך שהוא לא מאמין בעתיד שלהם, אז הוא לא ראה סיבה להיכנס לחיכוכים עם החרדים בישראל לטובת היחסים האלה עם יהדות ארצות הברית הלא-אורתודוקסית".
היחס הזה החמיר, לדברי דיין, כשנתניהו שלל ממשרד החוץ תקציבים וסמכויות במהלך השנים. הוא אומר שכקונסול הכללי בניו יורק הוא התווכח עם נתניהו בנוגע לחשיבות שבשיח עם היהודים הליברלים ואפילו הציע להתפטר סביב הנושא.
דובר צוות הקמפיין של הליכוד סירב להגיב, אבל גורם בממשלה דחה את הטענה שנתניהו זילזל בקשרים עם יהודי ארצות הברית הלא-אורתודוקסים. "ראש הממשלה מבין את חשיבות היחסים עם הקהילה היהודית בארצות הברית. הוא יודע שבקהילה יש קשת רחבה של דעות. הוא פתוח לקשרים עם כל חלקי הקהילה. הוא דיבר באירועים אורתודוקסיים, באירועים קונסרבטיביים ובאירועים רפורמיים".
דיין רואה את הנושא הזה כבעל חשיבות עליונה.
"מה שמדיר שינה מעיניי, באופן מילולי, היה השאלה מה ייכתב בספרי ההיסטוריה היהודית בעוד 80 שנה", הוא אומר. "אני דואג שבספר ההיסטוריה הזה, הילדים שלנו, הנכדים שלנו, יקראו שבמהלך המאה ה-21 העם היהודי התפלג לשני שבטים נפרדים, או גרוע מכך, שאיבדנו את אחד השבטים".
"אני דואג שבספרי ההיסטוריה, הילדים שלנו, הנכדים שלנו, יקראו שבמהלך המאה ה-21 העם היהודי התפלג לשני שבטים נפרדים, או גרוע מכך, שאיבדנו את אחד השבטים"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם