כמו שחקן פוקר ותיק, הטקטיקה של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ להתמודד עם עימותים ממשליים או האשמות כלפיו בדבר פעולות לא חוקיות, הייתה כידוע להתבצר בעמדתו ולהכפיל את ההימור (double down). ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא תלמיד שקדן של טראמפ, בכל הנוגע לעימות מול מוסדות שלטון החוק וכל נורמה ממשלית תקינה.
ביום חמישי האחרון, אפשר היה להיווכח בטקטיקה הזו במסגרת הדיון שהתקיים בבג"ץ בעתירות בעניין הסדר ניגוד העניינים של נתניהו.
ראש הממשלה מצוי בהקשר הזה בעימות חזיתי הן עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שגיבש בעניינו הסדר חד-צדדי, נוכח סירובו של נתניהו לחתום על הסכם, אחרי שעורכי דינו ניהלו "משא ומתן" עם אנשי היועץ במשך תקופה ארוכה; והן עם בג"ץ עצמו, שכבר הוציא צו על-תנאי המלמד שמרחב התמרון של נתניהו מצטמצם.
תקציר הפרקים הקודמים: בחודש נובמבר הוציא בג"ץ צו על-תנאי, המחייב את נתניהו לנמק מדוע לא ייקבע שהסדר ניגוד העניינים ששלח אליו מנדלבליט הוא מחייב, ומדוע ההסדר מחייב גם את השר לביטחון פנים אמיר אוחנה בכל הנוגע למינוי בעלי תפקידים במערכת המשפט.
השופטים ציינו כי נתניהו עצמו הצהיר שיקבל עליו כל הסדר ניגוד עניינים, במסגרת הדיון בעתירות להטלת המנדט להרכבת ממשלה על נתניהו, בחודש מאי 2020.
הדיון שהתקיים בשבוע שעבר הוא, אם כך, שלב כמעט אחרון לפני מתן פסק דין בנושא.
במהלך השבוע הקרוב אמורים השופטים לקבל שני עדכונים – האחד מפרקליטות המדינה, לגבי גיבוש הסדר הנוגע למגעים של נתניהו ואנשים מטעמו עם עובדי מדינה המשמשים גם עדי תביעה במשפטו של נתניהו; וכן תשובה מפרקליטיו של נתניהו, באשר להחלטתו של אוחנה, האם סוגיית מינוי פרקליט מדינה חדש תועלה לאישור הממשלה.
כן, אוחנה הוא המחליט בעניין זה, לאחר שנתניהו העביר דווקא אליו את סמכותו של ראש הממשלה לקבוע מה ייכנס לסדר היום של הממשלה, ביחס לנושא מינוי פרקליט מדינה.
"זה לא מצב רגיל"
בשלב הנוכחי של התגלגלות העתירה, השופטים מתמקדים בהיבטים פרקטיים שלה, ולא בצדדים העקרוניים, שעליהם ניתן להתווכח גם בזמנים אחרים. במילים אחרות, זה לא הזמן לדון בשאלה האם חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את ראש הממשלה, או לקבל ממנו הצהרות כלליות על כוונתו לפעול לפיה.
על הפרק יש נושאים ממוקדים, מעשיים, של מינויים במערכת אכיפת החוק – פרקליט מדינה באופן מיידי ויועץ משפטי לממשלה בהמשך הדרך, אם נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה בעוד 8-10 חודשים, לקראת סוף כהונתו של מנדלבליט, בין אם כראש ממשלת מעבר או בראשות ממשלה חדשה.
קביעות שייקבעו כעת בבג"ץ ביחס לניגוד העניינים של הנאשם נתניהו, לא תהיה נסיגה מהן גם בגלגולי הקואליציה הבאים.
עורך דינו של נתניהו, מיכאל ראבילו, ציין בפתח הדיון ביום חמישי האחרון כי אין מחלוקת שנתניהו לא צריך להיות מעורב בהליכי מינוי של בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק. השופט חנן מלצר, הפורש בקרוב, התערב: "רצו להביא את זה בפני הממשלה, וראש הממשלה לא שם את זה על סדר היום. זה לא נראה לך מעורבות?"
ראבילו בישר לשופטים כי בעקבות המניעות של נתניהו, וההנחיה שקיבל – והמקובלת עליו – להעביר לשר אחר בממשלה את סמכויותיו כראש ממשלה בנושאים שבהם הוא מנוגד-עניינים, נתניהו החליט כי השר המיועד יהיה אוחנה.
דווקא אוחנה, אותו אוחנה שהצו על-תנאי שהוצא בבג"ץ כולל ספקות גם ביחס אליו, נוכח הנאמנות המוחלטת של אוחנה לנתניהו בכל הנוגע להתנהלות הלעומתית כלפי מערכת אכיפת החוק.
"דווקא להעביר לאותו שר שיש לגביו צו על-תנאי, זה בעייתי", הודיע מלצר, "אם [נתניהו] היה רוצה לקדם את זה, היה שם את זה על סדר היום, ואז הממשלה הייתה מצביעה. הסדר חלופי היה שאפשר להעביר את זה לשר אחר".
השופט ניל הנדל שאל את ראבילו, מה הפרשנות שלו לקביעה שראש הממשלה לא יתערב במינוי. ראבילו השיב: נתניהו לא יקבע אם להעלות את הנושא לסדר היום של הממשלה, והוא לא ישתתף בהצבעה.
הנדל הקשה: "כשאתה אומר לא יתערב, האם הוא [נתניהו] רשאי להביע עמדתו לאותו שר? רשאי לשוחח עם השר על הנושא? זה התערבות או לא?". ראבילו נאלץ להבהיר: "לא צריך לדבר, ולא להביע את עמדתו".
ראבילו ביקש לשרטט קו גבול המגדר את היקף המניעות החלה על נתניהו. רק שהוא בחר דוגמה שלא שירתה את הטיעון. "מינוי של יועץ משפטי במשרד לענייני תפוצות, יש מניעה שראש הממשלה יתערב? לא כל דבר [נתניהו יהיה מנוע]".
נשיאת העליון אסתר חיות הבינה לאן הוא חותר וירתה מייד: "ממתי ראש ממשלה מתערב ביועץ משפטי לענייני תפוצות? איזו נגיעה יש לו? האנשים האלה כפופים ליועץ המשפטי לממשלה, הם תחת פיקוחו והם עצמאיים, ולא כפופים לשר".
ראבילו ציין כי עמדתו הכללית של ראש הממשלה היא שאין מקום להגביל אותו ב"דברים רחוקים", שהנגיעה שלהם לתחום המניעות היא קלושה. מלצר חידד את גדר תחום המניעות: "נניח שרוצים למנות שגריר, זה משהו אחר. אבל נושאים משפטיים – אם רוצים לקצץ בסמכויות היועץ בצורה כזו או אחרת, זה רלוונטי [למניעות] וקיבלתם על עצמכם שתימנעו".
חיות סיכמה עבור עורך דינו של נתניהו את המצב: "זה לא מצב רגיל. יש פה אדם שעומד לדין פלילי, אדוני דיבר על נראות, ש[הוא] יראה שהוא לא מתערב בנושאים שיש להם קרבה להליך שלו".
נשיאת העליון חיות: "זה לא מצב רגיל. יש פה אדם שעומד לדין פלילי, אדוני דיבר על נראות, ש[הוא] יראה שהוא לא מתערב בנושאים שיש להם קרבה להליך שלו".
הוויכוח עבר לשאלת היקף המניעות של נתניהו בנושא מינוי שופטים, לרבות לבית המשפט העליון. "ראש הממשלה סבור שיש מועמדים שמרניים יותר מבחינה פוליטית", הודיע עורך דינו, "שיג ושיח רגיל יכול שיהיה עם כל גורם החבר בוועדה לבחירת שופטים, ואף אחד לא יכול להגיד לחבר בוועדה מה לעשות".
השופט הנדל השיב: "העניין של הנראות הוא פשוט. נגד ראש הממשלה יש הליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי. הוא נהנה מחזקת חפות, אין מחלוקת. אם יהיה ערעור מצד זה או אחר, התיק יגיע הנה [לבית המשפט העליון] ומבחינת הנראות הציבורית זה בעייתי אם הוא יהיה מעורב במינויים בעת הזאת, שהמשפט נמשך. אנחנו נמצאים במקום מאוד רגיש".
השופט הנדל: "אם יהיה ערעור מצד זה או אחר, התיק יגיע הנה [לבית המשפט העליון] ומבחינת הנראות הציבורית זה בעייתי אם הוא יהיה מעורב במינויים בעת הזאת, שהמשפט נמשך. אנחנו נמצאים במקום מאוד רגיש"
יש משהו מרתק בקרב שנתניהו מנהל בחזיתות המשפטיות השונות, באמצעות עורכי דינו השונים – הן בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתפקידו כנאשם, והן בבג"ץ, בתפקידו כראש ממשלה שהוא גם נאשם. אם יש קו מחבר הוא הניסיון להציב עמדה תקיפה, לעתים אפילו מתקיפה ולא מתגוננת.
אבל יש משהו מסוכן מבחינת נתניהו בהימור הזה, שהולך ומוכפל: הוא מסייע אקטיבית לפוגג את ערפל הקרב ולקדם את הדיון המשפטי אל התובנה הבלתי נמנעת – שכפל התפקידים הזה, שבו מי שנאשם בעבירות שחיתות חמורות ממשיך לנהל את ענייני המדינה, פשוט בלתי אפשרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני תקווה כי בית המשפט אכן יעמוד על המשמר ולא יתן לנתניהו באמצעות פרקליטיו
אפשרות לדחות את משפטו באמתלות מסוג זה מה עוד שלא יעלה על הדעת שהנאשם מנסה גם לקבוע את הרכב השופטים העתידי בעליון