בעידן המודרני, הרגיש לזולת ולזהותו, קשה להציג קבוצה שלמה באור שלילי מבלי להסתכן. היוצא מן הכלל זה הרוסים בעידן פוטין, שבהם מותר להלום. ברגע ששמים לב לזה, זה די מדהים.
נזכרתי בכך לאור הדיווחים על כך שישראל רכשה חיסונים רוסיים במיליונים (לטענת אל-ג'זירה) עבור משטר אסד בסוריה, תמורת חזרתה (ביום שישי, דרך מוסקבה) של ישראלית שחצתה את הגבול. הממשלת חטפה על כניעתה לסחטנות – אבל איש לא הופתע מהסחטנות הסיבובית הזו עצמה. הרי כזו היא רוסיה.
בעידן המודרני, הרגיש לזולת ולזהותו, קשה להציג קבוצה שלמה באור שלילי מבלי להסתכן. היוצא מן הכלל זה הרוסים בעידן פוטין, שבהם מותר להלום. ברגע ששמים לב לזה, זה די מדהים
גם החונטה הצבאית של מיאנמר והמשטר המטורף בצפון קוריאה מוצגים בצדק רב באור נורא, אבל רוסיה בפסגה בתור מדינה חשובה אשר ראשיה מוצגים בתרבות הפופולרית כרמאים, נצלנים, וקרימינליים באופן ממש מוחלט. המוניטין שלהם בתחומים הללו הוא לחלוטין ללא רבב.
זה בלט במיוחד בסדרה הנורווגית המצויינת OCCUPIED ("כבושה"), אותה ראיתי על שלוש עונותיה בסגר שהסתיים זה עתה. בהתראת ספוילרים מתבקשת, אספר שבסדרה רוסיה פולשת לנורווגיה בגלל מחלוקת על אנרגיה, ומשם זה מתדרדר.
הרוסים חוטפים את ראש ממשלת נורווגיה והורגים חיילים שלהם עצמם ב"פיגוע טרור" מפוברק, המנוצל כדי להצדיק עוד התעמרויות. מאפיונר רוסי הורג את אחד מבריוניו ומענה שני ללא סיבה משכנעת, ואז מחוסל בעצמו חיש קל על ידי סגן ראש הממשלה בעקבות האשמה מופרכת.
הרוסים סוחטים את השגרירה שלהם באוסלו על ידי חטיפת חברתה ההרה ואז שותלים בגופה אמפולה של רעל הנשלט בשלט רחוק (לאחר שהרעילה אותה). הם הורגים עיתונאי מציקן וכורתים ברית עם לאומן נורווגי שמטיל אימה על רוסים במדינתו – כי כך הם מקווים לערער את היציבות שלה. וכמובן שהם משבשים בחירות בפייק ניוז בלתי נגמר ואוספים חומר על כולם.
אזרחים רוסים מחוץ לרוסיה – כולל נציגי המשטר – רוצים רק לא לחזור לשם ויועצים לכל מי שמוכן לשמוע שלא יתקרב לבני עמם.
שומו שמיים! אפילו את ישראל הכובשת אי אפשר להציג כך! מי שרק היה מעז היה חוטף האשמות על אנטישמיות ואף נזיפות מבן-דרור ימיני.
זה לא תמיד היה כך. אני זוכר איך לפני כ-30 שנה דיווחתי מרחבי העולם הקומוניסטי, כולל ממוסקבה, תוך כדי שברית המועצות התפרקה. רומנטיקה ותקווה מילאו את האוויר ומושגים כמו חופש ודמוקרטיה רוממו בפי כל.
זה לא תמיד היה כך. אני זוכר איך לפני כ-30 שנה דיווחתי מרחבי העולם הקומוניסטי, כולל ממוסקבה, תוך כדי התפרקות בריה"מ. רומנטיקה ותקווה מילאו את האוויר ומושגים כמו חופש ודמוקרטיה רוממו בפי כל
במקביל, קרן המטבע הבינלאומית והכלכלן ג'פרי סאקס לחצו על הרשויות הפוסט-סובייטיות ליישם "טיפול בהלם" במעבר לקפיטליזם (רומניה, שנשלטה על ידי קומוניסטים לשעבר שהעדיפו ללכת לאט, הוצגה כלא רצינית).
התוצאה של הטיפול בהלם הזה הייתה היפר-אינפלציה שחיסלה חסכונות ופנסיות, והפרטה בלתי מרוסנת שהפכה פקידים מושחתית למיליונרים ומפיונרים חסרי מעצורים ל"אוליגרכים". וכך אבד האמון בדמוקרטיה ונסללה דרכו לצמרת של פוטין, בוגר הק.ג.ב. הדרוך והחשדן.
בשני העשורים שעברו מאז שעלה הפך פוטין לשם נרדף לתחבולות ותחמונים (הרבה יותר מנתניהו הישראלי, שלבושתנו איננו נדרש לזייף בחירות). סקירה מהירה:
1
האמונה הרווחת היא שהמשטר הורג מתנגדים (מסורת עוד מימי רספוטין) – מהעיתונאית הביקורתית אנה פוליטקובסקאיה (נרצחה במעלית ב -2006) ועד המרגל העריק אלכסנדר ליטוויננקו (הורעל בלונדון באותה שנה) ועד יריבו הפוליטי אלכסיי נבאלני (שחטף רעל בתחתונים לפני כמה חודשים).
2
נבאלני שרד ושחרר סרטון שהאשים את פוטין בבניית ארמון בעלות 1.3 מיליארד דולר לעצמו – כקצה קרחון השחיתות.
3
פוטין כלא לשנים ארוכות את אחד האוליגרכים, מיכאיל חודורקובסקי, לאחר שפיתח יומרות פוליטיות, באשמות מזויפות.
4
הוא משבש בחירות בארצות הברית ובמדינות אחרות באמצעות קמפיינים של דיסאינפורמציה דיגיטלית וטריקים שונים בתחום הסייבר.
5
כמובן שבבית הבחירות מזויפות, והוא למעשה השתלט על רוב התקשורת הרוסית.
6
הוא פלש לאוקראינה וסיפח את חצי האי קרים והואשם בקשר להפלת מטוס נוסעים מלזי מעל המדינה.
7
מדיניות החוץ שלו ככלל היא מקרה מקסימלי של תועלתנות צינית כפי שתעיד בריתו עם בשאר אסד הסורי, שאחראי לחורבן מדינתו והואשם בשימוש בנשק כימי נגד עמו.
8
פוטין עקף את הגבלת הכהונה בנשיאות על ידי הצנחתו של דמיטרי מדבדב כנשיא בובה בזמן שהוא מכהן כראש ממשלתי עם סמכויות – ואז הם התחלפו. כעת הוא עסוק בשינויים חוקתיים שינציחו את שלטונו (ממש כמו ארדואן בטורקיה ולא רחוק מנתניהו בארץ אם ירשה לו הבוחר בעוד חודש).
פוטין עקף את הגבלת הכהונה בנשיאות בהצנחת נשיא בובה, כשהוא מכהן כרה"מ עם סמכויות ולהיפך. כעת הוא עסוק בשינויים חוקתיים שינציחו את שלטונו. ממש כארדואן בטורקיה ולא רחוק מנתניהו כאן, אם ירשה לו הבוחר בקרוב
יש אפס סיבה להאמין שפוטין מנסה אי פעם לעשות את הדבר הנכון עבור עמו או עבור העולם. זהו דבר די מדהים שאי אפשר לומר על דונלד טראמפ או נתניהו, וגם לא על בוריס ג'ונסון הבריטי ואפילו לא על שונאת הזרים הצרפתיה מארין לה פן.
רוסיה, כמובן, היא אחת התרבויות הכבירות – ארצם של דוסטויבסקי, ולדימיר ויסוצקי וגארי קספרוב. עם זאת, היא מעולם לא הגיעה לבגרות פוליטית, טעתה בדרך הן עם הקומוניזם והן דרך היציאה ממנו. זרעו סטאלין וילצין, ובדין קצרו את פוטין.
העניין חשוב יותר מפוטין ואפילו מרוסיה. אנו נמצאים ברגע מכריע לדמוקרטיה ליברלית – שיטת השלטון שלפני שלושה עשורים, עם קריסת האימפריה הקומוניסטית בהנהגת הרוסיה, נחשבה כמנצחת ברמה עולמית-היסטורית.
כיום הדמוקרטיה הליברלית עומדת על בלימה, מכיוון שהשינויים והשיבושים הדמוגרפיים, הטכנולוגיים, המטאורולוגיים והכלכליים של העשורים האחרונים פגעו בהמוני אנשים במערב ובלבלו לחלוטין רבים מהם. התסיסה שזה יוצר מונעת דיון מושכל ורציונלי ומולידה פופוליזם, פרובינציאליזם וגרוע מכך.
דרך התבוננות זו בדברים מטפחת פטליזם והתנתקות בקרב הבוחרים ומסייעת לא רק לאוטוקרטים אלא גם למנהיגים נבחרים בעלי נטיות אוטוקרטיות.
כל כך גדולה הציניות שמכל עבר שומעים כעת שרעיון הדמוקרטיה לוקה בחסר, החופש הוא מותרות, האמת היא אשליה והפוליטיקה תמיד צריכה להיות מכונת שקרים ותחמונים: אם אתה מנסה להיות בסדר, ולשמור על צלם אנוש, אזי שאתה לא 'קילר' ואולי גם 'עגל רך'. נשמע מוכר?
ככל שדמוקרטיות פונות יותר לדרך אידיוטית – וזו המגפה האמיתית של המאה – כך יותר אנשים יתפתו למודלים אחרים, בין אם מדובר בדמוקרטיה המדומה של פוטין או בדיקטטורה הקפילסטית של סין הקומוניסטית. זה נורא.
אולי הדרך היחידה לצאת מזה עוברת דרך פרדיגמה חדשה לחלוטין, שתעניק לאנשים את הביטחון והוודאות שהם מחפשים, אבל ללא מרכיבי הדיסטופיה.
עד שזה יקרה, כדאי מאוד להיזכר בערכי הרנסנס שעזרו לנו לצאת מתקופה אפלה קודמת: חילוניות, הומניזם, קלאסיות, פרספקטיבה ואינדיבידואליזם. הייתי שמח לראות מערך ריענון בינלאומי מוקם לצרך זה, ומסובסד ממס מיוחד עך ענקי המדיה החברתית.
העניין חשוב יותר מפוטין ואף מרוסיה. אנו ברגע מכריע לדמוקרטיה ליברלית – שיטת השלטון שלפני 3 עשורים, עם קריסת האימפריה הקומוניסטית בהנהגת הרוסיה, נחשבה כמנצחת ברמה עולמית-היסטורית
חסידי הפוטיניזם ברחבי תבל מהמרים שזה לא יקרה. הם מהמרים שפרוגרסיבים יבטלו כל דבר מסוג זה כשריד של ההגמוניה הישנה, או משהו כזה – ביד אנטי-ליברלית אחת עם קנאי הימין שפשוט רוצים לשרוף הכל, ספרים כסנטורים.
הבסתם הוא האתגר התרבותי הגדול של זמננו.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם