דיירים חדשים הגיעו למרכז תל אביב: התנים.
"אתמול בלילה שמעתי צעקות/יללות מוזרות ברחוב רמברנדט", מתאר עמית זיצמן, "פתחתי את החלון וראיתי שני תנים. הספקתי לצלם אחד מהם". "שומעים בלילות יללות מקפיאות דם", אומרת זמירה שגב שגרה ברחוב דובנוב, "אחד השכנים פגש תן בחצר הפנימית של הבניין". "הם משכימים אותנו עם הנביחות/יללות כל בוקר בחמש", מוסיף תושב רחוב בלוך הסמוך לעירייה.
מתברר שלא צריך לנסוע לגליל או לרמת הגולן כדי להתקרב לטבע; אפשר להישאר בלב תל אביב והטבע כבר יגיע אליך.
הדיווחים על מפגשים עם תנים הגיעו בשבועות האחרונים מעשרות נקודות במרכז העיר, ועוברים במהירות בדפי הפייסבוק וקבוצות הווטסאפ השכונתיות. דיירת ברחוב כורש פגשה תן בחצר הבניין; תן נצפה בכניסה לגינת דובנוב; תנים נראו גם ברחובות דוד המלך, פרישמן-מימון, כצנלסון, אנטוקולסקי, בלוך וגם מעט צפונה משם בגינת פייבל.
חלק מהתושבים שדיווחו על מפגש עם תן היו מבוהלים ומודאגים, בעוד אחרים דווקא בירכו על שגרירי הטבע שמשתלבים במרחב העירוני.
זה היה רק עניין של זמן. החיכוך בין חיות בר לבני האדם בערי ישראל הולך וגובר ככל שהבנייה מתרחבת ומנגד השטחים הפתוחים מצטמצמים ואיתם המזון הזמין בטבע.
אוכלוסיית התנים, שהתרכזה בחלקים היותר פראיים של פארק הירקון, הלכה וזלגה בשנים האחרונות אל השכונות בתל אביב וברמת גן הסמוכות לפארק בחיפוש אחר מזון. חלק מהתנים מבצעים גיחות אל השכונות וחוזרים אל המסתור בפארק.
אלא שמרכז העיר, שבו כמעט ואין שטחים פתוחים, זה משהו אחר.
"בסך הכול יש בתל אביב אוכלוסייה של בין 60 ל-100 תנים", אומר ד"ר צבי גלין, הווטרינר העירוני. "חלקם בפארק הירקון וחלקם נכנסים לעיר מהשטחים הפתוחים שמסביב לה – מאזור האיילון, ממזרח או מדרום.
"תן יכול לעשות בלילה 10 ק"מ בחיפוש אחרי אוכל. בדרך כלל הם חוזרים אחר כך לשטחים הפתוחים, אבל בשנת הקורונה דברים השתבשו ובגלל הסגרים והמחסור באוכל זמין, רואים יותר תנים בריכוזי אוכלוסייה שבעבר הם התרחקו מהם".
גם הווטרינר העירוני ואנשי הצוות שלו קיבלו את הדיווחים על המפגשים עם התנים בלב העיר, ולהערכתו מדובר בפרטים בודדים, אולי רק שניים. חלק מהתושבים, בעיקר הורים לילדים קטנים, נלחצים מהמפגש עם התנים ומצפים מהעירייה "לעשות משהו".
"תן יכול לעשות בלילה 10 ק"מ בחיפוש אחרי אוכל. בדרך כלל הם חוזרים אחר כך לשטחים הפתוחים, אבל בשנת הקורונה דברים השתבשו ורואים יותר תנים בריכוזי אוכלוסייה שבעבר הם התרחקו מהם"
בעיריית תל אביב, גם לאחר לימוד של המתרחש בערים גדולות בעולם, הגיעו למסקנה שהחיים לצדן של חיות הבר הם חלק מהאתגרים שאיתם מתמודדת עיר גדולה בעידן המודרני. בני האדם, שהתרגלו לחיות בסביבה סטרילית וחפה מכל רמז לטבע, יצטרכו להשלים עם זה.
התנים הם חיית בר מוגנת ואי אפשר פשוט להעלים אותה; בכנסים מקצועיים המומחים מדברים על "ניהול הממשק" העירוני של חיות הבר – מתוך הבנה ששני הצדדים כאן בשביל להישאר.
למרות זאת, בכל הנוגע ללב העיר, גלין סבור שהעירייה תצטרך להתערב ולא לאפשר לתנים להישאר באזור.
"אנחנו מעריכים שהם נקלעו לתוך האזור הזה ומסתובבים ברחובות הקטנים ולא יודעים איך לחזור", הוא אומר. "בדרך כלל אנחנו לא מתערבים בנוכחות שלהם ולא עושים שום דבר אקטיבי, אבל במקרה הזה נצטרך כנראה לבקש אישור מרשות הטבע והגנים, לאתר אותם ולנסות להחזיר אותם לטבע.
"זה מאוד מורכב ללכוד אותם בשטח עירוני צפוף בלי לפגוע באנשים. לפני כמה חודשים היה לנו מקרה חריג כזה בשכונת מעוז אביב, שבו אחד התנים התקרב מדי לבני האדם ולילדים וממש היה יושב בבית הקפה. קיבלנו אישור להרדים אותו ולהעביר אותו לחווה של דנדן בולוטין בנגב והיום הוא חי שם חיים טובים".
מטבעם, תנים חוששים מבני אדם ונוטים להתרחק מהם. זה משתנה כשהם חולים בכלבת, כמו התן מנהריה שתועד לאחרונה כשהוא תוקף תושבים בעיר. כדי להתמודד עם זה עיריית תל אביב מפזרת מדי שנה פיתיונות עם חיסון בשטחים הפתוחים שבשולי העיר, ובעשרים השנה האחרונות אכן לא נרשמו מקרי כלבת בעיר.
"לפני כמה חודשים היה לנו מקרה חריג שבה אחד התנים התקרב מדי לבני האדם ולילדים וממש היה יושב בבית הקפה. קיבלנו אישור להרדים אותו ולהעביר אותו לחווה של דנדן בולוטין בנגב והיום הוא חי שם חיים טובים"
"החיסון כולל חומר שצובע את העצמות", אומר ד"ר גלין, "וכל גופה של תן שאנחנו מוצאים אנחנו שולחים לנתיחה כדי לברר את סיבת המוות וכדי לראות אם הוא בלע את הפיתיון. לשמחתנו, מתגלה שרובם המכריע קיבלו את החיסון".
ההנחיה העיקרית של העירייה לתושבים היא להימנע מהאכלת התנים. ד"ר גלין: "יש הרבה תצפיות שמראות שבמקומות שבהם מאכילים האכלה לא נבונה של בעלי חיים, בעיקר מאכילי חתולים שלא אוספים בסיום ההאכלה את השאריות, התנים למדו מהר מאוד להגיע לשם.
"יש תמונות של 8 ערימות של מזון חתולים שלידן עומדים 7 חתולים ותן, כל אחד ליד הערימה שלו. התנים מאוד תמימים ואין להם עניין בנו, מי שמקלקל אותם זה אנחנו. האכלה יזומה פוגעת להם באינסטינקטים ובהרגלים".
האם תנים מסוכנים לחתולים? "אני לא חוששת מהתנים אבל אני חוששת לגורל חתולי הרחוב", אומרת חגית אוריין, פעילה חברתית-סביבתית מוכרת ממרכז תל אביב, "אין לי ספק שאם הם לא ימצאו מזון הם יטרפו חתולים איטיים או גורים".
גלין סבור שהסכנה קיימת, אבל בשוליים: "פה ושם היו דיווחים על תן שאכל גור חתולים, כך שאני לא יכול להגיד ב-100% שאין סכנה כזו, אבל בגדול הם נרתעים מחיות הבית ואנחנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על תקיפות שלהן".
"פה ושם היו דיווחים על תן שאכל גור חתולים, כך שאני לא יכול להגיד ב-100% שאין סכנה כזו, אבל בגדול הם נרתעים מחיות הבית ואנחנו מקבלים מעט מאוד דיווחים על תקיפות שלהן"
בעירייה אומרים שאין צורך לדווח למוקד העירוני על כל היתקלות אקראית עם תן על המדרכה. הדיווח נחוץ במקרים ספציפיים:
- כשרואים פגר של תן;
- כשנתקלים בתן שנראה חולה;
- כשהתן מתקרב באופן חשוד לבני אדם;
- כשהוא מסתובב בחדרי מדרגות.
ההתנהגויות האלה לא אופייניות לתן בריא ומעוררות חשד לכלבת – ואז יש להזעיק מייד את השירותים הווטרינריים. באשר למקרים האחרים, איך לומר את זה בעדינות, תתחילו להתרגל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם