אבטלה במשק (אילוסטרציה) (צילום: iStock)
iStock

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

נ', בן 38 מגוש דן, נמצא בחל"ת כבר 11 חודשים. הוא עבד בבית תוכנה שנתן שירותים לתעשיית התיירות, שהפסיקה לפעול בתחילת הסגר הראשון. בת זוגו היא עצמאית שפתחה עסק בסוף 2019, כך שלא הספיקה להיות זכאית לפיצויים. מאז הם, ושני ילדיהם בני החמש והשנתיים, חיים מדמי האבטלה של נ' שמגיעים ל-6,300 שקלים בחודש.

"אני מחפש עבודה באינטנסיביות, אבל לא מוצא כלום", הוא מספר. "אני מחפש דרך אפליקציות, ברשתות החברתיות, וגם עשיתי קורס של הכשרה מקצועית וניסיתי לחפש דרכו, וכלום.

"אני בן אדם עם כישורים, ואחרי שמקבלים את קורות החיים שלי מזמינים אותי לראיונות, ותמיד זה נגמר אותו דבר: אומרים לי 'אתה אחלה מועמד, אבל', ותמיד יש איזה 'אבל', או שהם החליטו לקחת מישהו שעבד שם בעבר וחזר, או שיש להם עיכובים בפתיחה מחדש, או שהם ויתרו על התקן".

למזלם של נ' ומשפחתו, הם לא צריכים לשלם שכר דירה או משכנתה. "זאת פריבילגיה שאני לא יודע איך היינו מסתדרים בלעדיה", הוא אומר. "ההורים גם עוזרים לנו בקניות וכאלה, אז אפשר להגיד ששפר מזלנו".

אבטלה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
אבטלה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

יש גם מי שיגיד שיש לכם מזל מעצם העובדה שלפחות אחד מכם מובטל בתקופה הזאת, כי יש לכם ילדים קטנים, ובתקופות שבהם גני הילדים סגורים לא היה לכם פתרון בשבילם.
"יש בזה יתרון. אני רואה מה קורה לזוגות שעובדים, הם צריכים לעבוד במין משמרות כאלה, אחד עובד ביום והשני בלילה כדי להימצא עם הילדים ביום, וזה פשוט סיוט. אנחנו נמצאים עם הילדים כל הזמן ויכולים להעסיק אותם ולהגביל את זמן הצפייה שלהם במסכים, ויש רגעים מאוד יפים. אבל זה לא פתרון, ואני לא יכול להגיד שאני שמח על המצב הזה. הילדים צריכים להיות במסגרת, בחברה של ילדים, ואנחנו צריכים לפרנס אותם".

ומה יקרה אחרי יוני, כשיופסקו דמי אבטלה?
"מקווה שעד אז יפתחו את המשק, אחרת תהיה בעיה רצינית. גם ככה תהיה, אבל אני אסתדר איכשהו".

כולם ייפלו יחד בקיץ

המקרה של נ' לגמרי לא חריג, ומייצג את מצבם של מאות אלפים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסתכם שיעור האבטלה בחודש דצמבר, שבו המשק היה פתוח תחת מגבלות דומות לאלה בהן הוא נמצא עכשיו, ב-13.7%, כ-525 אלף מובטלים. בינואר, שבו הוטל הסגר השלישי, עלה שיעור האבטלה ל-16.7%, כ-680 אלף מובטלים.

לפי נתוני משרד האוצר, השמרניים יותר, הגיע שיעור האבטלה ל-11% בינואר – כ-420 אלף מובטלים, ו-14.2% בפברואר – כ-550 אלף מובטלים.

שירות התעסוקה בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
שירות התעסוקה בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מדובר במצב טוב בהרבה לעומת הסגר הראשון והשני, שבהם מספר המובטלים הגיע ליותר ממיליון. גם בקיץ, שבו המשק נפתח באופן נרחב, שיעור האבטלה נשאר גבוה ולא ירד מחצי מיליון בשום שלב ולפי שום חישוב.

המספרים האלה אינם כוללים כ-380 אלף עצמאים שעסקיהם נפתחו ונסגרו לחילופין במקרה הטוב, או נסגרו במקרה הרע. לפי נתוני חברת המידע דן אנד ברדסטריט, כ-75 אלף עסקים נסגרו אשתקד, מספר כמעט כפול מאשר בשנה רגילה.

רוב האנשים הללו מקבלים דמי אבטלה ופיצויים, בשיעור שנע ממאות שקלים ל-10,000 שקל בחודש. אבל לא כולם. אופן הפיצוי בישראל בנוי בצורה שגם משאירה אנשים רבים בלא כל מקור הכנסה, ובה בעת מאפשר לאנשים רבים אחרים שחזרו לעבוד להמשיך לקבל פיצויים.

מרבית המדינות המפותחות הנהיגו בזמן משבר הקורונה מנגנון פיצויים של חל"ת גמיש, שבו כל עובד במשק – כולל מנהלים ועצמאים – שהושבת מעבודה בגלל בידוד, מחלה, מגבלות הקורונה או סגר, מקבל פיצוי ישיר לפי מספר הימים שבהם הושבת דרך קופת העסק שבו הוא עובד, בגובה של 75%-100% משכרו או הכנסתו היומית הרגילה.

מובטלים מוחים מחוץ למשרדי הממשלה בתל אביב, יולי 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מובטלים מוחים מחוץ למשרדי הממשלה בתל אביב, יולי 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בזכות השיטה הזאת, העובדים המשיכו להיות מועסקים ולקבל שכר ותנאים סוציאליים בזמן הסגרים, ומרבית העסקים שרדו את המשבר והתאוששו מהר בין סגר לסגר.

אבל בניית מנגנון כזה הצריכה שינויי חקיקה ותקציב, וישראל נכנסה למשבר תחת ממשלה זמנית ללא כנסת ותקציב.

הפתרון שאולתר היה החל"ת הבלתי גמיש: העובדים שמקום עבודתם נסגר או שפעילותו צומצמה פוטרו, למעשה, ויצאו ל"חופשה" שבה חתמו באופן וירטואלי בלשכת התעסוקה וקיבלו דמי אבטלה – אם עבדו מספיק זמן לפני המשבר כדי להיות זכאים לכך. עצמאים לא קיבלו בהתחלה דבר.

לאחר שקמה מחאת העצמאים, הוחלט להעניק להם פיצוי לפי ההפרש בין הכנסתם ב-2018 ו-2019 להכנסתם ב-2020, ולהאריך את תשלום הפיצוי ודמי האבטלה עד יוני 2021.

נוצר מצב, שבו רבבות אנשים, החלשים ביותר – עצמאים שהעסק שלהם הוקם רק קרוב לתחילת המשבר ושכירים שהיו מובטלים ב-2019 – נותרו בלא הכנסה, בשעה שמאות אלפי אחרים המשיכו לקבל דמי אבטלה ופיצויים בלי פיקוח אפקטיבי על הצורך בהם, וחלקם חזרו לעבוד – במה שנקרא שחור – במקביל לכסף שקיבלו מהמדינה.

מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לאחרונה, נתפסו כ-200 אלף עובדים שהמשיכו לקבל דמי אבטלה אחרי שחזרו לעבוד כי לא דיווחו על חזרתם לעבודה. העובדים האלה ייאלצו להחזיר את הכסף, ומובטלים יידרשו מעתה להתייצב פיזית מדי פעם בלשכות. אבל מרבית העובדים בשחור מועסקים במשרות חלקיות בעסקים שחלקם פתוחים בניגוד להוראות, בשכר מופחת וללא תנאים סוציאליים.

רבים מהעובדים שחזרו לעבודה באופן רשמי מקבלים שכר מופחת – קל וחומר מי שחזר לעבוד בשחור. המצב הקיים נוח, איפוא, גם לבעלי העסקים שרבים מהם נמצאים בעצמם במצוקה, וגם לחלק מהעובדים עצמם – כל עוד הוא נמשך.

אבל לפי התוכניות הקיימות התשלום אמור להסתיים בחודש יוני, שלושה חודשים אחרי הבחירות, ומאות אלפי אנשים ימצאו את עצמם בבת אחת בלי מקור הכנסתם העיקרי.

המיתון לא יסתיים

המציאות המעוותת הזאת יוצרת בעיה למעסיקים שאינם מוכנים לעקם את הכללים. "פונים אלי קבלני משנה ומבקשים שאני אעסיק את העובדים שלהם בשחור כי הם בחל"ת", אומר קבלן הבנייה ניר נווה, בעלים ומנכ"ל של חברת הבנייה נווה-בגדדי. "אני לא מסכים, והתוצאה היא שבתחומים מסוימים אני עם חוסר בעובדים.

ניר נווה
ניר נווה

"פעם הייתי מפרסם מודעת דרושים ומקבל אלפי פניות, כיום אני מקבל ארבע או חמש. ואני מדבר על תחומים שבהם עובדים ישראלים, כמו טפסנות או עבודה משרדית.

"נראה לי שחבר'ה צעירים התרגלו לשבת בבית ולחיות מדמי אבטלה, וכנראה קשה להם להביא את עצמם לחזור לעבוד. לדעתי זה מצב שלא טוב בשבילם, נפשית, לא רק כלכלית. מצד שני, אני רואה אנשים מבוגרים עובדים במקצועות שנראים לא מתאימים לאנשים בגילם, נגיד שליחים וסבלים שמביאים ציוד כזה או אחר. כנראה שהם זקוקים לפרנסה באופן נואש".

מה יהיה ביוני? תיווצר בעיה גם לאלה וגם לאלה, לא?
"אני מקווה שכולם ימצאו עבודה, יש עבודות".

כלכלנים כלל אינם בטוחים בהנחות האופטימיות של מעסיקים כמו נווה ושל עובדים מובטלים כמו נ'.

הכלכלן יוסף זעירא, פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית, סבור שגם אם המגבלות על המשק יוסרו לגמרי עד יוני, הוא יהיה רחוק מהמצב שבו נמצא לפני משבר הקורונה, ושמיליון העובדים והעצמאים שמקבלים פיצויים ודמי אבטלה יימצאו במצוקה רצינית אם וכאשר הממשלה תפסיק את תשלום דמי האבטלה.

"יש מיתון כבד, ומיתון זה לא מצב שמסתיים בן-לילה גם כשהגורמים לו נעלמים – וגם זה לא מובטח. הייתה ב-2020 נפילה של 10% בצריכה הפרטית, והתוצאה היא סגירה מאסיבית של עסקים וירידה בפדיון. הייתה ירידה של 5% בהשקעות. הדברים האלה משליכים על הביקוש לעובדים. זה משבר עולמי, לא רק ישראלי, וזה פוגע בייצוא.

"הייצוא הישראלי עמיד יחסית למשברים אבל הוא לא גדל ב-2020 בכלל, ועשוי השנה להתכווץ. עסקים זקוקים לוודאות, וכרגע הם בחוסר ודאות מוחלט, גם חוסר ודאות אפידמיולוגי ביחס לקורונה, גם חוסר ודאות בקשר להמשך המגבלות, וגם חוסר ודאות פוליטי, כולל הבחירות החוזרות-ונשנות ומצב חסר תקדים של מדינה שנמצאת קרוב לשנתיים בלי תקציב.

יוסף זעירא
יוסף זעירא

"השורה התחתונה היא, שאם תהיה הפסקה בתמיכה שאנשים מקבלים, זה יחמיר מאוד את מצבם, וחלקם, אלה שמעמדם בשוק העבודה היה נמוך גם לפני המשבר, עלול להגיע למצוקה חריפה, ואף לפת לחם. זה גם יחריף את המיתון, כי זה יקטין את הצריכה הפרטית. במיתון, הממשלה צריכה להמשיך להזרים כסף לשוק, לתשתיות, ולחלשים. אחרת יהיה יותר קשה לצאת מהמשבר, בנוסף על התוצאות החברתיות הקשות".

כלכלנים העלו חשש שהפסקת הקצבאות והפיצויים תקשה על אנשים רבים לשלם משכנתאות ושכר דירה, מה שיביא למשבר בענף הדיור, ועלול להביא לאפקט דומינו.
"אני דווקא בספק אם תסריט כזה יקרה. יש בישראל ביקוש כל כך קשיח לדירות, ושכבה מספיק עבה וחזקה של אנשים מבוססים שלא נפגעו, שמחירי הדיור לא יפלו. מה שכן עלול לקרות, זה שחלק מהחלשים יצטרכו לברוח מהדירות שלהם. יהיה מי שיחטוף את הדירות, והנפגעים עצמם יצטרכו להצטופף עם המשפחה בדירות קטנות יותר ובמקומות פריפריאליים יותר. זה תהליך שכבר התרחש והוא עלול להחריף".

חלק מהמובטלים עובדים בשחור במקביל לכך שהם מקבלים דמי אבטלה.
"מערכתית, זה בשוליים. יש מחסור אמיתי במקומות עבודה במשק, ברמה שלא הייתה קיימת הרבה שנים. אם הממשלה תפסיק לשלם פתאום, מקומות העבודה הקיימים בשחור לא יהיו רלוונטיים לרוב המוחלט של המובטלים".

"יש מחסור אמיתי במקומות עבודה במשק, ברמה שלא הייתה קיימת הרבה שנים. אם הממשלה תפסיק לשלם פתאום, מקומות העבודה הקיימים בשחור לא יהיו רלוונטיים לרוב המוחלט של המובטלים"

זעירא חבר בוועדה שכינס שר הרווחה והעבודה איציק שמולי, לדון בבעיות התעסוקה במשק. הוועדה טרם הגישה את המלצותיה.

זעירא מסרב לדבר על כך, אבל אומר: "בתקופות שגרה, דמי אבטלה צריכים להיות מוגבלים בזמן כדי לספק תמריץ למובטלים לחפש עבודה חדשה. בתקופות משבר הם לא צריכים להיות מוגבלים בזמן, כפי שנעשה בפועל, אלא במצב כלכלי ותעסוקתי. צריך לבטל את התוכנית להפסקת התשלומים ביוני, ולקבוע ששיעור האבטלה יופסק רק כשיירד מתחת לרף מסויים, נניח 7%".

קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

הממשלה והמשק נמצאים גם ככה בגירעון אדיר. מאיפה יבוא הכסף לדמי האבטלה למאות אלפי אנשים לזמן בלתי מוגבל?
"אחת הבעיות במיתון היא שהגירעון עולה, ומשלמים על כך בשנים הבאות. הגענו למיתון במצב סביר של חוב נמוך, 60% תוצר, ככה שהעלאה שלו היא לא סוף העולם. וגם אם כן, הפסקת התשלומים עלולה להחמיר את המצב כל כך, שצריך להסתכל על התשלומים ועל העמקת הגירעון כהשקעה הכרחית שתמנע גירעון עוד יותר גדול".

להפסיק לפזר כסף

גם פרופ' איל וינטר, מומחה לכלכלה התנהגותית מהאוניברסיטה העברית, חושש מההשלכות של הפסקה פתאומית בתשלום דמי האבטלה. "המשק ביוני 2021 לא יהיה המשק במרס 2020 ולא קרוב לזה. ההתאוששות מהמשבר הזה תהיה מהירה יותר מהתאוששות ממשבר רגיל, כי משבר כלכלי רגיל הוא עניין פסיכולוגי, שמתקיים כל עוד לאנשים אין אמון בשוק, ועובד כמו נבואה שמגשימה את עצמה.

"כאן זה משבר שתלוי במשהו קונקרטי, במגבלות הקורונה, וברגע שהמגבלות יוסרו, אנשים ייתנו אמון בשוק ותהיה התאוששות די מהירה. אבל די מהירה זה אומר שאם המשק ייפתח לגמרי במרץ, מצב שוק התעסוקה עשוי לחזור לקדמותו עד סוף השנה הנוכחית, לא קודם. וגם במצב של התאוששות מהירה, יהיו שינויים בשוק התעסוקה. חלק ניכר מהחברות לא ישרדו את המשבר.

"אם המשק ייפתח לגמרי במרץ, מצב שוק התעסוקה עשוי לחזור לקדמותו עד סוף השנה הנוכחית, לא קודם. וגם במצב של התאוששות מהירה, יהיו שינויים בשוק התעסוקה. חלק ניכר מהחברות לא ישרדו את המשבר"

"רשתות גדולות מנצלות את החולשה של עסקים קטנים ובולעות אותם, זה דבר שכבר קורה גם בעולם וגם בארץ. עסקים שפיטרו עובדים עם פרופיל מסוים לא בהכרח ייקחו אותם בחזרה, אלא יעדיפו עובדים אחרים. כדי להתאים אנשים לעולם החדש צריך הכשרות מקצועיות, וגם זה עולה הרבה כסף ומצריך זמן ודמי אבטלה. ככה שהמחשבה שביוני פתאום כמיליון איש שמקבלים סיוע לא יצטרכו אותו היא לא מציאותית.

איל וינטר
איל וינטר

"הבעיה היא שכדי לשמור כסף לאלה שבאמת יצטרכו, צריך לחפש אותם בפינצטה. ולשם כך צריך להפסיק את ההתנהלות הפופוליסטית של הממשלה הנוכחית. כשלוקחים כסף ומפזרים אותו בלי אבחנה לכל עבר זה בהכרח בא על חשבון המשאבים המוגבלים שיידרשו עוד הרבה זמן כדי לסייע למי שבאמת נפגע".

אתה מדבר על התוכניות הכלכליות של כסף לכולם או על העובדה שחלק מאלה שמקבלים דמי אבטלה עובדים בשחור?
"גם על זה וגם על זה, וגם על עוד הרבה מהלכים פופוליסטיים וחסרי שחר של הממשלה. המדיניות צריכה להיות אך ורק, למצוא את מי שמצבו באמת הורע ביחס למרס 2020 ולהחזיק אותו בהנשמה במצב הכלכלי שלפני הפגיעה כמה זמן שיידרש. וזאת לא המדיניות הקיימת. למעשה גם ההגדרה המדיניות הקיימת היא לא במקום, כי אין שום מדיניות".

רק שתי מפלגות מגלות מה יעשו

התשובה לשאלה מתי יסתיים תשלום הפיצוי ומה יקרה ביום שאחרי נמצאת במגרש הפוליטי – ושלא במקרה, היא נדחתה ליום שאחרי הבחירות. כדי לנסות למצוא לה תשובה, לפחות בצורת הבטחת בחירות, שלח זמן ישראל שאלה זהה בנושא לכל המפלגות המרכזיות המתמודדות בבחירות.

הפנייה שהופנתה – לליכוד, יש עתיד, תקווה חדשה, ימינה, הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, מפלגת העבודה, מרצ, כחול לבן, הציונות הדתית, רע"מ והמפלגה הכלכלית –  היתה: בחודש יוני נגמר תשלום החל"ת והפיצויים. מה המפלגה מציעה לעשות? אם להמשיך לשלם – לכמה זמן, ומאין התקציב? אם להפסיק – מה יעשו המובטלים?"

רק שתי מפלגות ענו לשאלה.

אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)
אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)

מיש עתיד נמסר: "לא צריך לחכות לחודש יוני. חייבים להפסיק מיד את מודל החל"ת ולעבור למודל הגרמני שבו משלמים את דמי האבטלה של העובדים ישירות למעסיקים. זה יתמרץ חזרה של מאות אלפים לשוק העבודה ויקטין משמעותית את הכלכלה השחורה.

"בשאר המובטלים הכרוניים שלא יחזרו לעבודה, שעל פי הנתונים רובם צעירים, יש לטפל באמצעות השקעה בהכשרות מקצועיות רלוונטיות במימון המדינה ולוודא ניצול של הכסף הממשלתי שהוקצה (עד כה נוצל פחות משליש מהסכום, כ-100 מיליון שקל בלבד).

"כמו כן, לבצע הסבה לתחום ההייטק והגדלה של אחוז המועסקים בהייטק לכ-30% בתוך 4 שנים, ולסבסד את החינוך הטכנולוגי. במקביל, יש לעודד יזמים להקמת עסקים קטנים ובינוניים".

ממפלגת העבודה נמסר: "הסיבה המרכזית בגינה עתידה להסתיים רשת הביטחון הסוציאלית היא כשלון המדינה באישור התקציב, ובמסגרתו תוכנית חילוץ כלכלית לנפגעי הקורונה. על המדינה להמשיך לפרוש את רשת הביטחון הכלכלית, ואף להרחיבה.

"על הממשלה לאמץ תקציב מדינה חדש, כזה שיכלול שינוי סדר עדיפות תקציבי והפניית מקורות תקציביים להרחבת רשת הביטחון. ישנם לכך מקורות תקציביים רבים. לדוגמה, סך ההסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה ה-35 יכול לתמוך בחל"ת לכמעט שנה נוספת, כ-12 מיליארד שקלים. צריך להרחיב את מודלי ההכשרה התעסוקתית ביחד עם ארגוני המעסיקים, ולייצר חל"ת גמיש המתאים לעידן הקורונה".

עוד 2,032 מילים
סגירה