היום שאחרי החל"ת

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

אבטלה במשק (אילוסטרציה) (צילום: iStock)
iStock

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

נ', בן 38 מגוש דן, נמצא בחל"ת כבר 11 חודשים. הוא עבד בבית תוכנה שנתן שירותים לתעשיית התיירות, שהפסיקה לפעול בתחילת הסגר הראשון. בת זוגו היא עצמאית שפתחה עסק בסוף 2019, כך שלא הספיקה להיות זכאית לפיצויים. מאז הם, ושני ילדיהם בני החמש והשנתיים, חיים מדמי האבטלה של נ' שמגיעים ל-6,300 שקלים בחודש.

"אני מחפש עבודה באינטנסיביות, אבל לא מוצא כלום", הוא מספר. "אני מחפש דרך אפליקציות, ברשתות החברתיות, וגם עשיתי קורס של הכשרה מקצועית וניסיתי לחפש דרכו, וכלום.

"אני בן אדם עם כישורים, ואחרי שמקבלים את קורות החיים שלי מזמינים אותי לראיונות, ותמיד זה נגמר אותו דבר: אומרים לי 'אתה אחלה מועמד, אבל', ותמיד יש איזה 'אבל', או שהם החליטו לקחת מישהו שעבד שם בעבר וחזר, או שיש להם עיכובים בפתיחה מחדש, או שהם ויתרו על התקן".

למזלם של נ' ומשפחתו, הם לא צריכים לשלם שכר דירה או משכנתה. "זאת פריבילגיה שאני לא יודע איך היינו מסתדרים בלעדיה", הוא אומר. "ההורים גם עוזרים לנו בקניות וכאלה, אז אפשר להגיד ששפר מזלנו".

אבטלה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
אבטלה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

יש גם מי שיגיד שיש לכם מזל מעצם העובדה שלפחות אחד מכם מובטל בתקופה הזאת, כי יש לכם ילדים קטנים, ובתקופות שבהם גני הילדים סגורים לא היה לכם פתרון בשבילם.
"יש בזה יתרון. אני רואה מה קורה לזוגות שעובדים, הם צריכים לעבוד במין משמרות כאלה, אחד עובד ביום והשני בלילה כדי להימצא עם הילדים ביום, וזה פשוט סיוט. אנחנו נמצאים עם הילדים כל הזמן ויכולים להעסיק אותם ולהגביל את זמן הצפייה שלהם במסכים, ויש רגעים מאוד יפים. אבל זה לא פתרון, ואני לא יכול להגיד שאני שמח על המצב הזה. הילדים צריכים להיות במסגרת, בחברה של ילדים, ואנחנו צריכים לפרנס אותם".

ומה יקרה אחרי יוני, כשיופסקו דמי אבטלה?
"מקווה שעד אז יפתחו את המשק, אחרת תהיה בעיה רצינית. גם ככה תהיה, אבל אני אסתדר איכשהו".

כולם ייפלו יחד בקיץ

המקרה של נ' לגמרי לא חריג, ומייצג את מצבם של מאות אלפים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסתכם שיעור האבטלה בחודש דצמבר, שבו המשק היה פתוח תחת מגבלות דומות לאלה בהן הוא נמצא עכשיו, ב-13.7%, כ-525 אלף מובטלים. בינואר, שבו הוטל הסגר השלישי, עלה שיעור האבטלה ל-16.7%, כ-680 אלף מובטלים.

לפי נתוני משרד האוצר, השמרניים יותר, הגיע שיעור האבטלה ל-11% בינואר – כ-420 אלף מובטלים, ו-14.2% בפברואר – כ-550 אלף מובטלים.

שירות התעסוקה בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
שירות התעסוקה בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מדובר במצב טוב בהרבה לעומת הסגר הראשון והשני, שבהם מספר המובטלים הגיע ליותר ממיליון. גם בקיץ, שבו המשק נפתח באופן נרחב, שיעור האבטלה נשאר גבוה ולא ירד מחצי מיליון בשום שלב ולפי שום חישוב.

המספרים האלה אינם כוללים כ-380 אלף עצמאים שעסקיהם נפתחו ונסגרו לחילופין במקרה הטוב, או נסגרו במקרה הרע. לפי נתוני חברת המידע דן אנד ברדסטריט, כ-75 אלף עסקים נסגרו אשתקד, מספר כמעט כפול מאשר בשנה רגילה.

רוב האנשים הללו מקבלים דמי אבטלה ופיצויים, בשיעור שנע ממאות שקלים ל-10,000 שקל בחודש. אבל לא כולם. אופן הפיצוי בישראל בנוי בצורה שגם משאירה אנשים רבים בלא כל מקור הכנסה, ובה בעת מאפשר לאנשים רבים אחרים שחזרו לעבוד להמשיך לקבל פיצויים.

מרבית המדינות המפותחות הנהיגו בזמן משבר הקורונה מנגנון פיצויים של חל"ת גמיש, שבו כל עובד במשק – כולל מנהלים ועצמאים – שהושבת מעבודה בגלל בידוד, מחלה, מגבלות הקורונה או סגר, מקבל פיצוי ישיר לפי מספר הימים שבהם הושבת דרך קופת העסק שבו הוא עובד, בגובה של 75%-100% משכרו או הכנסתו היומית הרגילה.

מובטלים מוחים מחוץ למשרדי הממשלה בתל אביב, יולי 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מובטלים מוחים מחוץ למשרדי הממשלה בתל אביב, יולי 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בזכות השיטה הזאת, העובדים המשיכו להיות מועסקים ולקבל שכר ותנאים סוציאליים בזמן הסגרים, ומרבית העסקים שרדו את המשבר והתאוששו מהר בין סגר לסגר.

אבל בניית מנגנון כזה הצריכה שינויי חקיקה ותקציב, וישראל נכנסה למשבר תחת ממשלה זמנית ללא כנסת ותקציב.

הפתרון שאולתר היה החל"ת הבלתי גמיש: העובדים שמקום עבודתם נסגר או שפעילותו צומצמה פוטרו, למעשה, ויצאו ל"חופשה" שבה חתמו באופן וירטואלי בלשכת התעסוקה וקיבלו דמי אבטלה – אם עבדו מספיק זמן לפני המשבר כדי להיות זכאים לכך. עצמאים לא קיבלו בהתחלה דבר.

לאחר שקמה מחאת העצמאים, הוחלט להעניק להם פיצוי לפי ההפרש בין הכנסתם ב-2018 ו-2019 להכנסתם ב-2020, ולהאריך את תשלום הפיצוי ודמי האבטלה עד יוני 2021.

נוצר מצב, שבו רבבות אנשים, החלשים ביותר – עצמאים שהעסק שלהם הוקם רק קרוב לתחילת המשבר ושכירים שהיו מובטלים ב-2019 – נותרו בלא הכנסה, בשעה שמאות אלפי אחרים המשיכו לקבל דמי אבטלה ופיצויים בלי פיקוח אפקטיבי על הצורך בהם, וחלקם חזרו לעבוד – במה שנקרא שחור – במקביל לכסף שקיבלו מהמדינה.

מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לאחרונה, נתפסו כ-200 אלף עובדים שהמשיכו לקבל דמי אבטלה אחרי שחזרו לעבוד כי לא דיווחו על חזרתם לעבודה. העובדים האלה ייאלצו להחזיר את הכסף, ומובטלים יידרשו מעתה להתייצב פיזית מדי פעם בלשכות. אבל מרבית העובדים בשחור מועסקים במשרות חלקיות בעסקים שחלקם פתוחים בניגוד להוראות, בשכר מופחת וללא תנאים סוציאליים.

רבים מהעובדים שחזרו לעבודה באופן רשמי מקבלים שכר מופחת – קל וחומר מי שחזר לעבוד בשחור. המצב הקיים נוח, איפוא, גם לבעלי העסקים שרבים מהם נמצאים בעצמם במצוקה, וגם לחלק מהעובדים עצמם – כל עוד הוא נמשך.

אבל לפי התוכניות הקיימות התשלום אמור להסתיים בחודש יוני, שלושה חודשים אחרי הבחירות, ומאות אלפי אנשים ימצאו את עצמם בבת אחת בלי מקור הכנסתם העיקרי.

המיתון לא יסתיים

המציאות המעוותת הזאת יוצרת בעיה למעסיקים שאינם מוכנים לעקם את הכללים. "פונים אלי קבלני משנה ומבקשים שאני אעסיק את העובדים שלהם בשחור כי הם בחל"ת", אומר קבלן הבנייה ניר נווה, בעלים ומנכ"ל של חברת הבנייה נווה-בגדדי. "אני לא מסכים, והתוצאה היא שבתחומים מסוימים אני עם חוסר בעובדים.

ניר נווה
ניר נווה

"פעם הייתי מפרסם מודעת דרושים ומקבל אלפי פניות, כיום אני מקבל ארבע או חמש. ואני מדבר על תחומים שבהם עובדים ישראלים, כמו טפסנות או עבודה משרדית.

"נראה לי שחבר'ה צעירים התרגלו לשבת בבית ולחיות מדמי אבטלה, וכנראה קשה להם להביא את עצמם לחזור לעבוד. לדעתי זה מצב שלא טוב בשבילם, נפשית, לא רק כלכלית. מצד שני, אני רואה אנשים מבוגרים עובדים במקצועות שנראים לא מתאימים לאנשים בגילם, נגיד שליחים וסבלים שמביאים ציוד כזה או אחר. כנראה שהם זקוקים לפרנסה באופן נואש".

מה יהיה ביוני? תיווצר בעיה גם לאלה וגם לאלה, לא?
"אני מקווה שכולם ימצאו עבודה, יש עבודות".

כלכלנים כלל אינם בטוחים בהנחות האופטימיות של מעסיקים כמו נווה ושל עובדים מובטלים כמו נ'.

הכלכלן יוסף זעירא, פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית, סבור שגם אם המגבלות על המשק יוסרו לגמרי עד יוני, הוא יהיה רחוק מהמצב שבו נמצא לפני משבר הקורונה, ושמיליון העובדים והעצמאים שמקבלים פיצויים ודמי אבטלה יימצאו במצוקה רצינית אם וכאשר הממשלה תפסיק את תשלום דמי האבטלה.

"יש מיתון כבד, ומיתון זה לא מצב שמסתיים בן-לילה גם כשהגורמים לו נעלמים – וגם זה לא מובטח. הייתה ב-2020 נפילה של 10% בצריכה הפרטית, והתוצאה היא סגירה מאסיבית של עסקים וירידה בפדיון. הייתה ירידה של 5% בהשקעות. הדברים האלה משליכים על הביקוש לעובדים. זה משבר עולמי, לא רק ישראלי, וזה פוגע בייצוא.

"הייצוא הישראלי עמיד יחסית למשברים אבל הוא לא גדל ב-2020 בכלל, ועשוי השנה להתכווץ. עסקים זקוקים לוודאות, וכרגע הם בחוסר ודאות מוחלט, גם חוסר ודאות אפידמיולוגי ביחס לקורונה, גם חוסר ודאות בקשר להמשך המגבלות, וגם חוסר ודאות פוליטי, כולל הבחירות החוזרות-ונשנות ומצב חסר תקדים של מדינה שנמצאת קרוב לשנתיים בלי תקציב.

יוסף זעירא
יוסף זעירא

"השורה התחתונה היא, שאם תהיה הפסקה בתמיכה שאנשים מקבלים, זה יחמיר מאוד את מצבם, וחלקם, אלה שמעמדם בשוק העבודה היה נמוך גם לפני המשבר, עלול להגיע למצוקה חריפה, ואף לפת לחם. זה גם יחריף את המיתון, כי זה יקטין את הצריכה הפרטית. במיתון, הממשלה צריכה להמשיך להזרים כסף לשוק, לתשתיות, ולחלשים. אחרת יהיה יותר קשה לצאת מהמשבר, בנוסף על התוצאות החברתיות הקשות".

כלכלנים העלו חשש שהפסקת הקצבאות והפיצויים תקשה על אנשים רבים לשלם משכנתאות ושכר דירה, מה שיביא למשבר בענף הדיור, ועלול להביא לאפקט דומינו.
"אני דווקא בספק אם תסריט כזה יקרה. יש בישראל ביקוש כל כך קשיח לדירות, ושכבה מספיק עבה וחזקה של אנשים מבוססים שלא נפגעו, שמחירי הדיור לא יפלו. מה שכן עלול לקרות, זה שחלק מהחלשים יצטרכו לברוח מהדירות שלהם. יהיה מי שיחטוף את הדירות, והנפגעים עצמם יצטרכו להצטופף עם המשפחה בדירות קטנות יותר ובמקומות פריפריאליים יותר. זה תהליך שכבר התרחש והוא עלול להחריף".

חלק מהמובטלים עובדים בשחור במקביל לכך שהם מקבלים דמי אבטלה.
"מערכתית, זה בשוליים. יש מחסור אמיתי במקומות עבודה במשק, ברמה שלא הייתה קיימת הרבה שנים. אם הממשלה תפסיק לשלם פתאום, מקומות העבודה הקיימים בשחור לא יהיו רלוונטיים לרוב המוחלט של המובטלים".

"יש מחסור אמיתי במקומות עבודה במשק, ברמה שלא הייתה קיימת הרבה שנים. אם הממשלה תפסיק לשלם פתאום, מקומות העבודה הקיימים בשחור לא יהיו רלוונטיים לרוב המוחלט של המובטלים"

זעירא חבר בוועדה שכינס שר הרווחה והעבודה איציק שמולי, לדון בבעיות התעסוקה במשק. הוועדה טרם הגישה את המלצותיה.

זעירא מסרב לדבר על כך, אבל אומר: "בתקופות שגרה, דמי אבטלה צריכים להיות מוגבלים בזמן כדי לספק תמריץ למובטלים לחפש עבודה חדשה. בתקופות משבר הם לא צריכים להיות מוגבלים בזמן, כפי שנעשה בפועל, אלא במצב כלכלי ותעסוקתי. צריך לבטל את התוכנית להפסקת התשלומים ביוני, ולקבוע ששיעור האבטלה יופסק רק כשיירד מתחת לרף מסויים, נניח 7%".

קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

הממשלה והמשק נמצאים גם ככה בגירעון אדיר. מאיפה יבוא הכסף לדמי האבטלה למאות אלפי אנשים לזמן בלתי מוגבל?
"אחת הבעיות במיתון היא שהגירעון עולה, ומשלמים על כך בשנים הבאות. הגענו למיתון במצב סביר של חוב נמוך, 60% תוצר, ככה שהעלאה שלו היא לא סוף העולם. וגם אם כן, הפסקת התשלומים עלולה להחמיר את המצב כל כך, שצריך להסתכל על התשלומים ועל העמקת הגירעון כהשקעה הכרחית שתמנע גירעון עוד יותר גדול".

להפסיק לפזר כסף

גם פרופ' איל וינטר, מומחה לכלכלה התנהגותית מהאוניברסיטה העברית, חושש מההשלכות של הפסקה פתאומית בתשלום דמי האבטלה. "המשק ביוני 2021 לא יהיה המשק במרס 2020 ולא קרוב לזה. ההתאוששות מהמשבר הזה תהיה מהירה יותר מהתאוששות ממשבר רגיל, כי משבר כלכלי רגיל הוא עניין פסיכולוגי, שמתקיים כל עוד לאנשים אין אמון בשוק, ועובד כמו נבואה שמגשימה את עצמה.

"כאן זה משבר שתלוי במשהו קונקרטי, במגבלות הקורונה, וברגע שהמגבלות יוסרו, אנשים ייתנו אמון בשוק ותהיה התאוששות די מהירה. אבל די מהירה זה אומר שאם המשק ייפתח לגמרי במרץ, מצב שוק התעסוקה עשוי לחזור לקדמותו עד סוף השנה הנוכחית, לא קודם. וגם במצב של התאוששות מהירה, יהיו שינויים בשוק התעסוקה. חלק ניכר מהחברות לא ישרדו את המשבר.

"אם המשק ייפתח לגמרי במרץ, מצב שוק התעסוקה עשוי לחזור לקדמותו עד סוף השנה הנוכחית, לא קודם. וגם במצב של התאוששות מהירה, יהיו שינויים בשוק התעסוקה. חלק ניכר מהחברות לא ישרדו את המשבר"

"רשתות גדולות מנצלות את החולשה של עסקים קטנים ובולעות אותם, זה דבר שכבר קורה גם בעולם וגם בארץ. עסקים שפיטרו עובדים עם פרופיל מסוים לא בהכרח ייקחו אותם בחזרה, אלא יעדיפו עובדים אחרים. כדי להתאים אנשים לעולם החדש צריך הכשרות מקצועיות, וגם זה עולה הרבה כסף ומצריך זמן ודמי אבטלה. ככה שהמחשבה שביוני פתאום כמיליון איש שמקבלים סיוע לא יצטרכו אותו היא לא מציאותית.

איל וינטר
איל וינטר

"הבעיה היא שכדי לשמור כסף לאלה שבאמת יצטרכו, צריך לחפש אותם בפינצטה. ולשם כך צריך להפסיק את ההתנהלות הפופוליסטית של הממשלה הנוכחית. כשלוקחים כסף ומפזרים אותו בלי אבחנה לכל עבר זה בהכרח בא על חשבון המשאבים המוגבלים שיידרשו עוד הרבה זמן כדי לסייע למי שבאמת נפגע".

אתה מדבר על התוכניות הכלכליות של כסף לכולם או על העובדה שחלק מאלה שמקבלים דמי אבטלה עובדים בשחור?
"גם על זה וגם על זה, וגם על עוד הרבה מהלכים פופוליסטיים וחסרי שחר של הממשלה. המדיניות צריכה להיות אך ורק, למצוא את מי שמצבו באמת הורע ביחס למרס 2020 ולהחזיק אותו בהנשמה במצב הכלכלי שלפני הפגיעה כמה זמן שיידרש. וזאת לא המדיניות הקיימת. למעשה גם ההגדרה המדיניות הקיימת היא לא במקום, כי אין שום מדיניות".

רק שתי מפלגות מגלות מה יעשו

התשובה לשאלה מתי יסתיים תשלום הפיצוי ומה יקרה ביום שאחרי נמצאת במגרש הפוליטי – ושלא במקרה, היא נדחתה ליום שאחרי הבחירות. כדי לנסות למצוא לה תשובה, לפחות בצורת הבטחת בחירות, שלח זמן ישראל שאלה זהה בנושא לכל המפלגות המרכזיות המתמודדות בבחירות.

הפנייה שהופנתה – לליכוד, יש עתיד, תקווה חדשה, ימינה, הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, מפלגת העבודה, מרצ, כחול לבן, הציונות הדתית, רע"מ והמפלגה הכלכלית –  היתה: בחודש יוני נגמר תשלום החל"ת והפיצויים. מה המפלגה מציעה לעשות? אם להמשיך לשלם – לכמה זמן, ומאין התקציב? אם להפסיק – מה יעשו המובטלים?"

רק שתי מפלגות ענו לשאלה.

אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)
אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)

מיש עתיד נמסר: "לא צריך לחכות לחודש יוני. חייבים להפסיק מיד את מודל החל"ת ולעבור למודל הגרמני שבו משלמים את דמי האבטלה של העובדים ישירות למעסיקים. זה יתמרץ חזרה של מאות אלפים לשוק העבודה ויקטין משמעותית את הכלכלה השחורה.

"בשאר המובטלים הכרוניים שלא יחזרו לעבודה, שעל פי הנתונים רובם צעירים, יש לטפל באמצעות השקעה בהכשרות מקצועיות רלוונטיות במימון המדינה ולוודא ניצול של הכסף הממשלתי שהוקצה (עד כה נוצל פחות משליש מהסכום, כ-100 מיליון שקל בלבד).

"כמו כן, לבצע הסבה לתחום ההייטק והגדלה של אחוז המועסקים בהייטק לכ-30% בתוך 4 שנים, ולסבסד את החינוך הטכנולוגי. במקביל, יש לעודד יזמים להקמת עסקים קטנים ובינוניים".

ממפלגת העבודה נמסר: "הסיבה המרכזית בגינה עתידה להסתיים רשת הביטחון הסוציאלית היא כשלון המדינה באישור התקציב, ובמסגרתו תוכנית חילוץ כלכלית לנפגעי הקורונה. על המדינה להמשיך לפרוש את רשת הביטחון הכלכלית, ואף להרחיבה.

"על הממשלה לאמץ תקציב מדינה חדש, כזה שיכלול שינוי סדר עדיפות תקציבי והפניית מקורות תקציביים להרחבת רשת הביטחון. ישנם לכך מקורות תקציביים רבים. לדוגמה, סך ההסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה ה-35 יכול לתמוך בחל"ת לכמעט שנה נוספת, כ-12 מיליארד שקלים. צריך להרחיב את מודלי ההכשרה התעסוקתית ביחד עם ארגוני המעסיקים, ולייצר חל"ת גמיש המתאים לעידן הקורונה".

עוד 2,032 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 15 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

מחשבות על ביטחוניזציה ואזרחי ישראל

המאורעות המתוארים בטקסט זה התרחשו לפני עשרות שנים. גם אם לא כולם מכירים את המקרה הספציפי על פרטיו, כולם מכירים את הרקע ואת הנסיבות. הטבח נמשך כשעה אחת, ובמהלכו נרצחו 51 בני אדם, רובם נורו למוות: ילדים וילדות, גברים ונשים, אחת מהן בהריון. תיאורי המקרה המובאים כאן די מזעזעים (אזהרת טריגר – לא לבעלי לב חלש). כך היה:

גם אם לא כולם מכירים את המקרה הספציפי על פרטיו, כולם מכירים את הרקע ואת הנסיבות. הטבח נמשך כשעה אחת, ובמהלכו נרצחו 51 בני אדם: ילדים וילדות, גברים ונשים, אחת מהן בהריון

בשעות הערב, ארבעה גברים הגיעו לביתם בכפר לאחר יום העבודה, רכובים על אופניהם. חיילים שהוצבו בכפר ופקודתם היתה למנוע את תנועת התושבים מחוץ לבתיהם, פתחו עליהם באש מטווח קצר ללא אזהרה מוקדמת. שניים נהרגו במקום, אחד נפצע מהירי בירכו ובזרועו, כיסה עצמו באופניו והעמיד פני מת לאורך כל הטבח. משהבחין שאיש מהחיילים לא מתבונן בו הצליח לזחול למטע סמוך בו הסתתר עד אור הבוקר.

דקות מעטות לאחר מכן הגיעה לכפר עגלה רתומה לפרד, עליה ישבו אב ובתו הקטנה בת השמונה. לצידם צעדו שני מבוגרים ונער בן 14. עם הגיעם הופיעו מפקד המחלקה וחולייתו במכונית.

הקצין הורה לשלושת פקודיו לרדת מהמכונית וניגש לעגלה, כשהוא מצווה על שלושת המבוגרים להתייצב זה לצד זה בשורה על הכביש. אחד הגברים, שראה את גופות הנרצחים שנמצאו במקום שאל: "מדוע תרצו להרוג אותנו. אמרו [לי] שתוק. ואחר כך ירו בנו". המפקד נתן פקודת אש – "תדפוק אותם" הוא צעק – וירה בשלושת הגברים ברובה שהחזיק בידו.

בזמן זה הגיעה למקום משאית ובה 23 תושבים. המשאית המשיכה לנוע אל עבר הכניסה לכפר, ואחד הגברים שעמדו בצד הכביש החל לרוץ לכיוון המשאית. בעת ניסיונו להיכנס אליה, הוא נורה למוות. "אבא, אני מת" היו מילותיו האחרונות.

זמן קצר לאחר שנכנסה המשאית בשלום לתוך הכפר, הגיעה לאזור משאית נוספת. כשהתקרבו, הבחין נוסע בחיילים יורים והורה לנהג לעצור את המשאית. אחד החיילים ניגש אליהם והורה להם להמשיך בנסיעה לתוך הכפר, ואז נפתחה עליהם אש שהגיעה מחוליה שנמצאה מאחוריהם. היריות המשיכו בזמן שהמשאית התרחקה מאזור הירי. לאחר עצירה קצרה בשולי הדרך המשיכה המשאית במהרה פנימה, ובארגז המשאית מוטל חסר חיים אדם אחד.

מספר דקות לאחר מכן הגיעו תושבים נוספים למקום, רובם רכובים על אופניים. הם הצטוו על ידי חייל לעמוד בצד הדרך ולהסתדר בשורה. בסך הכל עמדו 13 גברים בשורה. "כלב, תעמוד בשורה באמצע" צעק אחד החיילים. כשהתברר לחיילים שלא נראים באופק אנשים נוספים, שאל אחד מהם למקום מגוריהם והם השיבו שהם מתגוררים בכפר.

ניצול אמר לאחר המקרה ש"אנחנו לא חשדנו שהוא עומד לירות בנו. אנחנו חשבנו שהוא עומד לבקש מאתנו מסמכים". מפקד הכוח צעד אחורנית והורה לשני חיילים ששכבו בצד הדרך לפתוח באש. אחד מהם היה חמוש במקלע אוטומטי. "תקצור אותם", צעק המפקד, ובמהרה נורו על שורת הגברים יריות רבות.

"לא חשדנו שהוא עומד לירות בנו. חשבנו שהוא עומד לבקש מאתנו מסמכים". מפקד הכוח צעד אחורנית והורה לשני חיילים ששכבו בצד הדרך לפתוח באש. אחד מהם היה חמוש במקלע אוטומטי. "תקצור אותם", צעק המפקד

כל הגברים נפלו ארצה לבד מנער בן 18 שהצליח לברוח ולקפוץ מעל הגדר לאחר מתן הפקודה. הוא התחבא בשדה, מפוחד. רק לאחר יומיים חזר לכפר. גם לאחר שהגברים שכבו על הרצפה המשיכו החיילים לירות בנופלים שגילו סימני חיים.

דקות ספורות לאחר הירי של רוכבי האופניים ואיסוף הגופות לערמה, התקרבה לכניסה לכפר משאית עמוסת אנשים. עוד כשהתקרבו שמעו יריות וחשבו שהירי נועד לגרום לתושבים להיכנס לביתם. המשאית נעצרה עלי ידי מפקד הכוח שציווה על הנהג ו-18 הנוסעים לרדת מן המשאית ולעמוד לפניה כשהם מרוכזים בצד הכביש. מיד לאחר שבתשובה לשאלת החיילים מסרו האנשים שהם תושבי הכפר – הורה מפקד החולייה לפתוח באש על הקבוצה.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה משאית נוספת ובה ארבעה גברים ו-14 נשים (מגיל 12 עד 66). עוד לפני שהמשאית עצרה שמו לב נוסעיה לגופות המוטלות בצד הכביש. הנשים צרחו במשאית. "צרחנו בקולי קולות. איבדנו כל יכולת לחשוב או לשפוט. לא ידענו איפה אנחנו".

אחד החיילים רץ לעבר המשאית והורה לה לעצור. מיד עם עצירתה ציווה חייל על כל הנוסעים לרדת: "תעצור כלב ותרד". כ-18 נשים וגברים עמדו מקובצים יחדיו כאשר המפקד נתן את פקודת האש הקטלנית. הירי לא נפסק עד ש-17 מתוכם הוטלו מתים.

*  *  *

התיאורים המובאים כאן התרחשו בשנת 1956 במהלך טבח בישוב הישראלי כפר קאסם. אירוע בו נורו למוות 47 אזרחים ערבים על ידי מחלקה אחת של משמר הגבול. התושבים לא יודעו ששעת העוצר שהטיל הממשל הצבאי על הכפר הוקדמה, והם נורו מידית עם שובם הביתה מהעבודה.

נער וגבר נוסף נורו בכפרים סמוכים. תושבי הכפר מחשיבים את עוברה של אחת הנשים, שהייתה בחודש השמיני להריונה, כחלל נוסף, וכך גם אזרח קשיש, שליבו הפסיק לפעום שעות לאחר שנכדו נורה למוות. כך, מניין הקורבנות הגיע ל-51. התיאורים המובאים במאמר זה הם מתוך ספרו החדש יחסית (2018) של ההיסטוריון אדם רז.

תושבי הכפר מחשיבים את עוברה של אחת הנשים, שהייתה בחודש השמיני להריונה, כחלל נוסף, וכך גם אזרח קשיש, שליבו הפסיק לפעום שעות לאחר שנכדו נורה למוות. כך, מניין הקורבנות הגיע ל-51

ייאמר ויודגש – מקרה כפר קאסם הוא חריג ביותר. גם אם היו (ועוד מתרחשים) אירועים אלימים של חיילים ושוטרים כלפי אוכלוסייה אזרחית בישראל, טבח כפר קאסם הוא קיצוני בעוצמתו ובחומרתו, ומצביע על א-נורמליה של החיילים בשטח ושל מפקדים שונים בשרשרת הפיקוד שחילקו את ההוראות.

אך עשרות שנים לאחר מכן, ועל רקע התקדימים האלה, אלימות של יהודים כלפי ערבים עדיין מתרחשת, והיא מונחת על אדנים דומים של גזענות ושנאה. כיום הדגש הוא פחות על אלימות בחסות המשטר הצבאי, אלא יותר על אלימות של פעילי ימין בגדה המערבית ובתוך הקו הירוק. אולם ההבנה של האירועים בכפר קאסם הכרחית על מנת להבין אלימות גזעית של אזרחים כיום.

תהליכי ביטחוניזציה שגובשו עם קום המדינה והתחזקו לאורך שנות קיומה כלפי "האיום הערבי", מאפשרים להתייחס לסוגיות אזרחיות כסכנה ביטחונית, "ולטפל" בהן בהתאם.

תהליכים אלה אפשרו, בין היתר, ירי בשישה מפגינים ערבים אזרחי ישראל במהלך יום האדמה ב-1976; את אירועי אוקטובר 2000, במהלכם נהרגו 12 ערבים אזרחי ישראלי ופלסטיני שאינו אזרח ישראלי על ידי כוחות משטרה; ומהימים האחרונים, את האמירות הגזעניות של פוליטיקאים קיצוניים מהימין (כמו בצלאל סמוטריץ'), השוללים את הלגיטימיות של המפלגות הערביות.

כך חוזרים ונשנים מקרים המתירים את דמם של הערבים אזרחי ישראל ושל ערבים פלסטינים. כיום במוקד האלימות נמצאים אזרחים פעילי ימין קיצוני, הפועלים לעתים באקראיות ולעתים בשיטתיות כלפי ערבים. מתוך מבחר דוגמאות מהתקופה האחרונה ניתן לציין את ניסיון הלינץ' בנהג הערבי במהלך הפגנות התמיכה באהוביה סנדק, את התקיפה הדומה של נהג אוטובוס ערבי על ידי פעילי ימין חרדים בבני ברק, את ההתקפות של מתנחלים את המשפחות הפלסטיניות הנופשות בדרום הר חברון וליד בית אל, ואת התקיפה האלימה של פלסטיני בן 70 על ידי רעולי פנים יהודים בצפון הגדה המערבית.

ועוד מחשבה אחת מסכמת, העולה על רקע הדברים האלה ולמרות חומרתם. דווקא בימים בהם נכנס לכנסת ממשיך דרכו של כהנא – הגזען שונא הערבים איתמר בן גביר – אפשר למצוא קצת תקווה לאופטימיות.

מנסור עבאס אינו קדוש, אולם דרכו הפוליטית אמיצה. שמרנותו בנושאים של זכויות נשים ולהט"ב והתבטאויותיו ביחס להתנגדות הפלסטינית האלימה הן בעיתיות ביותר. יחד עם זאת, התהליך של התקרבות למגזר היהודי הכללי אותו מובילים פוליטיקאים ערבים בשנים האחרונות (כמוהו גם איימן עודה למשל), עשוי לסכן את עבאס מבית (להיתפס כבוגד בעם הפלסטיני) ומחוץ (להיתפס כאינטרסנט פוליטי).

תהליכי ביטחוניזציה שגובשו עם קום המדינה והתחזקו לאורך שנות קיומה כלפי "האיום הערבי", מאפשרים להתייחס לסוגיות אזרחיות כסכנה ביטחונית, "ולטפל" בהן בהתאם

הדגשתו של עבאס נושאים אזרחיים – כמו האלימות הגואה בחברה הערבית, האלימות נגד נשים, תקציבים למגזר הערבי, שיפור תשתיות, טיפול בבנייה לא חוקית, הסדרת ההתיישבות הלא מוכרת בנגב, ועוד – נותרה שנויה במחלוקת. מחד, יש חשיבות בהדגשתו סוגיות אזרחיות-חברתיות, שתועלתן משמעותית לחברה הערבית אך גם לחברה הכללית בישראל. מנגד, התעלמותו מהסוגייה הפלסטינית ומהכיבוש מסירה מסדר היום את מצוקתם של מיליוני אנשים החיים בין הירדן לים ללא אזרחות וללא זהות לאומית.

אין זה אומר שעבאס זנח את הסוגיות הלאומיות של העם הפלסטיני, עם זאת, הדרך בה הוא צועד והשיח המפייס שלו עשויים להיות נקודת מפנה בשיח הפוליטי בין יהודים לערבים, שיח שאותו צריך לקדם.

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,241 מילים

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,398 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

למקרה שפיספסת

קהילה חזקה מצילה חיים

בערב ראש השנה האחרון עדי גוזי, תושבת מצפה רמון, שמעה בכי מוזר של תינוק מאחת הדירות הסמוכות בבניין בו היא גרה. כשהתקרבה לדלת היא שמעה את קולה של שירה איסקוב: "תשברי את הדלת". כך תיארה גוזי את מה שקרה באותו הערב:

"מאותו רגע הגוף שלי נכנס לטורנדו כשאני עומדת וצורחת לבד 'תפתח את הדלת'. בעלה פתח ועמד שם מולי עם המערוך והסכין, דחפתי עליו את הדלת, האינסטינקט שלי היה חייתי, רציתי לעצור את הזוועה. לרגע היה בייננו עימות כשאני מנסה לפתוח והוא מנסה לדחוף אותי החוצה ולסגור. ראיתי אותו עומד עם מערוך מלא בדם במבט של אדם שאין בו נשמה אנושית, ממשיך להכות אותה ולדקור אותה בלחיים ובידיים. צרחתי לבעלי, לאבא שלי ולשכנים".

כבר בימי התנ"ך הובנה המשמעות של קהילה חזקה ותומכת. הביטוי "טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כ"ז, פסוק י'), הוא דוגמה טובה להבנה הזו. אבל שכן או שכנים טובים אינם רק כתובת לכוס חלב או שתי ביצים לארוחת ערב ששכחנו לקנות. שכנה טובה כמו עדי גוזי לצד קהילה חזקה – מצילים חיים.

כבר בימי התנ"ך הובנה המשמעות של קהילה חזקה ותומכת, כמו בביטוי "טוב שכן קרוב מאח רחוק". אבל שכנים טובים אינם רק כתובת לכוס חלב. שכנה טובה כמו עדי גוזי לצד קהילה חזקה – מצילים חיים

רבים מאיתנו הפנימו את המשמעות הקלוקלת הבאה לידי ביטוי במילה "להלשין". עדי גוזי לא הסתפקה ב"להלשין", אלא עשתה מעשה. דמיינו כמה סבל היה נחסך אם כל מי שידע על מעשיו (לכאורה) של יהודה משי זהב, היה מדווח על כך. או אם בעלי המועדונים שנחשפו למעשיו של אלון קסטיאל, היו מדווחים או אפילו מזהירים את קסטיאל שיעשו כך. ויש כמובן עוד לא מעט דוגמאות כמעט בכל שכונה או קהילה.

בקהילות מתבדלות יותר כמו הדתית והחרדית נמצאו פתרונות המבוססים על כוחה של הקהילה לפעול למען חבריה. כך לדוגמה, מי שסייע לתחקיר הארץ אודות משי זהב היה ארגון "מגן", המלווה נפגעים ונפגעות תקיפות מיניות מהציבור החרדי. וכך גם הגוף המקביל בציונות הדתית, "פורום תקנה" שמשמש כתובת לתלונות של הקהילה, מנסה לטפל בעצמו ובמידת הצורך פונה לרשויות המדינה.

שני הגופים הללו התנדבותיים ואינם פועלים מכח חוק או תקנות. הם מנסים להתמודד עם הקושי באיסוף וטיפול בעדויות אך עצם קיומם ופעילותם מבהיר את הנחישות והרצון להתמודד עם אלימות מינית לסוגיה. המגזר הערבי צמא ל"פורום תקנה" משלו ואני מקווה שגם זה יקרה בקרוב.

אבל קהילה חזקה היא גם עמדה ואמירה מוסרית חזקה, כפי שהיטיב לנסח ניצול השואה וחתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל. בנאום בבית הלבן ב-1999 אמר ויזל:

"ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות וההפך מחיים אינו מוות, אלא האדישות בין החיים למוות".

4 מערכות בחירות תוך שנתיים, כשהקמפיינים של מרבית המפלגות הפוליטיות הבהירו היטב שהסוגיות האזרחיות החשובות לכולנו כלל לא נמצאות על סדר היום. השינוי צריך להתחיל בבית, בבניין, בשכונה, בעיר ובכפר. אם הפוליטיקאים לא סופרים אותנו, אנחנו צריכים ויכולות לנהוג אחרת ולאמץ את מה שכבר היה ברור וידוע בתקופת התנ"ך.

קהילה חזקה היא גם עמדה מוסרית חזקה, כפי שניסח אלי ויזל: "ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות וההפך מחיים אינו מוות, אלא האדישות בין החיים למוות"

קהילה חזקה שמצמיחה הנהגה מקומית נחושה וחדורת מוטיבציה שמחוברת לתושבים וקשובה לצורכיהם, היא הבסיס לשינוי שכולנו מייחלים לו. קהילה חזקה ותומכת בה האזרחים לוקחים אחריות ופועלים ביחד לרווחתם, היא הדרך הנכונה לחיים טובים יותר גם היום.

נתי בירמן מנועים הוא מנהל המטה בתנועת "תנועה ישראלית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 532 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים ו-1 תגובות
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה