מדוע נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנושא מינוי פרקליט המדינה?

בבג"ץ מתנהלות מזה כמה חודשים עתירות בנושא הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש עבור ראש הממשלה ● הדיון מצוי בשלב מתקדם, צו על תנאי כבר הוצא בנובמבר ● אולם כעת מתברר כי נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנוגע להכרזתו כי לא היה מעורב בהבאת מינוי של פרקליט המדינה הבא לממשלה, והטיעונים שמעלה בא כוחו עו"ד מיכאל ראבילו מעלים תהיות רבות ● פרשנות

בנימין נתניהו באולם 317 של בית המשפט המחוזי בירושלים, דקות לפני פתיחת משפטו. 24 במאי 2020 (צילום: Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP)
Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP
בנימין נתניהו באולם 317 של בית המשפט המחוזי בירושלים, דקות לפני פתיחת משפטו. 24 במאי 2020

מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר לבג"ץ בנושא הבאת מינויו של פרקליט המדינה הבא לישיבת הממשלה, ושאלת אי-מעורבותו לכאורה של נתניהו בהליך זה? הנה הפרטים הידועים.

בבית המשפט מתנהלות כידוע עתירות העוסקות בהסדר ניגוד העניינים שגיבש עבור נתניהו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ושנתניהו מסרב לחתום עליו. הדיון בעתירות מצוי בשלב מאוד מתקדם, צו על-תנאי כבר הוצא בחודש נובמבר, דיון מסכם בעתירות התקיים לפני שבועיים בפני שלושת השופטים הבכירים בעליון – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל – וכעת ממתינים כולם לפסק הדין.

השופטים, חכמי המשפט המעשי, פנו להיבטים פרקטיים של נושא ניגוד העניינים – למשל, מידת המעורבות של נתניהו בבקשתם של שרי המשפטים אבי ניסנקורן, ואחריו בני גנץ, בסוגיית העלאה לסדר יומה של הממשלה של ההצעה למנות פרקליט מדינה. כל ההליכים המקדימים למינויו של עמית איסמן לפרקליט המדינה כבר נעשו, חסרים רק הדיון והאישור בממשלה.

נתניהו מסר לבית המשפט, באמצעות עורך דינו מיכאל ראבילו, כי פסל את עצמו מעיסוק בעניין, והעביר את הסמכות להחליט אם להעלות את הנושא בישיבת הממשלה – סמכות המסורה באופן רגיל לראש הממשלה – לידי השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שהעותרות הפנו גם לכיוונו אצבע, כמי שמצוי באותו ניגוד עניינים שבו מצוי נתניהו עצמו.

אמיר אוחנה (צילום: דוד כהן/פלאש90)
אמיר אוחנה (צילום: דוד כהן/פלאש90)

גם השופטים הביעו את מורת רוחם מכך שנתניהו בחר דווקא באוחנה, וביקשו להבין האם נתניהו שוחח עם אוחנה בנושא הזה, במישרין או בעקיפין, באופן מוצהר או ברמיזות.

לאחר הדיון הורו השופטים לעו"ד ראבילו להגיש בתוך חמישה ימים לבית המשפט "עדכון והבהרה בנוגע לשאלה האם השר אמיר אוחנה, אשר רה"מ ביקש ממנו שיחליף אותו בעניינים שבהם הוא מנוע, החליט שלא להעלות לסדר היום את סוגיית מינוי פרקליט המדינה, לאחר שהיא הונחה על שולחן הממשלה".

ראבילו הודיע לבג"ץ בזו הלשון: "הח"מ מתכבד להודיע, כי ראש הממשלה לא היה מעורב בהחלטה על העלאת או אי העלאת נושא מינוי פרקליט המדינה לסדר היום בישיבת הממשלה".

עוד הוסיף ראבילו, כי בהתאם להחלטת בית המשפט, הוא עצמו (ראבילו) בדק את הנושא במזכירות הממשלה, ובירר את העובדות הנוגעות לנושא הזה, וכי הנושא תקוע בגלל בעיית ניגוד עניינים של מזכיר הממשלה צחי ברוורמן, שמונה בינתיים גם לממלא-מקום מנכ"ל משרד רה"מ. עוד הוסיף ראבילו כי גם "השר לביטחון פנים לא היה מעורב בשאלת העלאת או אי העלאת נושא מינוי פרקליט המדינה לסדר היום".

מיכאל ראבילו, עורך דינו של בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מיכאל ראבילו, עורך דינו של בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זו הודעה מאוד משונה, לפחות בסגנונה: ניכר ממנה שראבילו עושה מאמץ ניכר לדבר בשם עצמו, ולא בשם לקוחו. ראבילו, צריך להזכיר, איננו צד בהליך. הוא רק מייצג את אחד הצדדים – את בנימין נתניהו.

יש עוד דבר משונה בהודעה הזו – היא מפרטת עניינים עובדתיים, ועניינים עובדתיים המוגשים בכתב טענות לבית המשפט צריכים, כעניין של שגרה, להיות מגובים בתצהיר. בבג"ץ לא שומעים עדים, כידוע, והתשתית העובדתית נאספת על-ידי כתבי טענות המגובות בתצהיר. אלא שהודעתו הקצרה של ראבילו, שנכתבה כביכול מטעמו-שלו ולא מטעם לקוחו, לא נתמכה בשום תצהיר.

בבג"ץ לא שומעים עדים, כידוע, והתשתית העובדתית נאספת על-ידי כתבי טענות המגובות בתצהיר. אלא שהודעתו הקצרה של ראבילו, שנכתבה כביכול מטעמו-שלו ולא מטעם לקוחו, לא נתמכה בשום תצהיר

משום כך, מיהרה העותרת – התנועה למען איכות השלטון – ופנתה מיד למחרת היום לבית המשפט בבקשה שעו"ד ראבילו יצרף תצהיר להודעתו. "ממושכלות בית משפט זה", כתבו פרקליטי איכות השלטון לבית המשפט, "שעל עניינים שבעובדה מתחום ידיעתו האישית של המשיב, יש לצרף תצהיר".

חיות הורתה למשיב (כלומר, לנתניהו) להגיב לבקשת התנועה. כאן הסיפור מתחיל להיות ממש משונה: עו"ד ראבילו, המייצג כאמור את נתניהו, הגיש אתמול (ב') הודעה לבית המשפט, ובה הוא מתנגד לכך שלקוחו יחתום על תצהיר בעניין זה.

"אין כל מקום להורות על הגשת תצהיר מטעם המשיב 2", כתב ראבילו. לדבריו, החלטת בית המשפט (בדבר הגשת עדכון) כוונה אליו עצמו, ולא אל לקוחו, נתניהו, וזאת מאחר שבמהלך הדיון שאלו אותו השופטים שאלות, ובמקום להשיב במקום הוא הודיע שיבדוק ויחזור אליהם עם תשובה. ולכן, לשיטתו של ראבילו, התשובה הוגשה מטעמו-שלו, ולא מטעם נתניהו. להוכחת טענתו הסתמך על לשון החלטת השופטים לאחר הדיון, שנפתחה במילים "ב"כ המשיב 2, עו"ד ראבילו, יגיש…"

מבט על אולם בית המשפט העליון (צילום: Hadas Parush/Flash90)
מבט על אולם בית המשפט העליון (צילום: Hadas Parush/Flash90)

נראה שעו"ד ראבילו קצת התבלבל. הוא עצמו אינו משמש צד להליך המתנהל בבג"ץ, אלא מייצג את אחד הצדדים. אם בית המשפט מורה לעו"ד המייצג את אחד הצדדים להגיש הודעה, ברור שכוונת בית המשפט היא שעו"ד יגיש את ההודעה בשם בעל הדין שאותו הוא מייצג, ולא בשם עצמו.

אבל ראבילו עובד קשה, קשה מאוד, כדי להרחיק את נתניהו מנושא התצהיר. נראה שזה עניין בעל חשיבות עבורו: לוודא שנתניהו לא ייאלץ לחתום על תצהיר בנושא.

חתימה על תצהיר, המוגש לכל בית משפט שהוא, היא כידוע שוות-ערך למסירת עדות בבית משפט, וחלות עליה כל החובות המוטלות על מי שמעיד. תצהיר שקר כמוהו כעדות שקר.

המאמצים שעושה בא-כוחו של נתניהו להימנע מכך שבית המשפט יחייב את ראש הממשלה לחתום על תצהיר, בסוגיית מעורבותו בנושא הליכי מינוי פרקליט מדינה, מעוררים תהייה.

עוד 734 מילים
סגירה