זיהום הזפת לאורך חופי ישראל הוא אירוע זיהום ימי שהחל בישראל ב-17 בפברואר 2021 ונכון לתחילת מרץ עדיין לא הסתיים. האירוע גרם לנזק סביבתי קשה לחופים, לים, ולטבע לאורך כל חופי ישראל בים התיכון, במהלכו נפלטה לחופי ישראל זפת שמקורה לא ידוע.

זיהום הנפט הזה מוערך כאחד האסונות האקולוגיים הגדולים שפגעו בישראל מאז הקמתה. בין היתר, בשל השטח הגדול שהוא מכסה ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת.

זיהום הנפט הזה מוערך כאחד האסונות האקולוגיים הגדולים שפגעו בישראל מאז הקמתה. בין היתר, בשל השטח הגדול שהוא מכסה ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת

ששה ימים קודם לכן, כבר ב־11 בפברואר, זיהה לוויין של האיחוד האירופי, שמנטר ברציפות אירועים שונים בים התיכון, כתם שמן כ־50 ק"מ דרומית מערבית לחופי המדינה. למרות זאת, איש בישראל לא עודכן על כך, ושישה ימים מאוחר יותר, ב־17 בחודש, הגיעו עשרות טונות של זפת וזיהמו כמעט את כל חופי ישראל, מראש הנקרה בצפון ועד אשקלון בדרום.

העיתונות, הטלוויזיה והתקשורת עוסקים בימים האחרונים בתיאור מקיף של המאמצים לאיתור האונייה המזהמת. אלא שתיאורים אלו מתעלמים ומסווים את הפיל שבחדר, את המחדל, את אי- המוכנות של הממשלה והמשרד להגנת הסביבה לגילוי, ניטור, וטיפול בזיהומי נפט.

במסיבת עיתונאים שנערכה ב-3 לפברואר, אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא המכלית אמרלד, שנשאה 112 אלף טונות נפט גולמי. אירוע שפיכת הנפט הגולמי אירע בין ה-1 ל-2 בפברואר, בתוך המים הכלכליים של ישראל.

דבריה מעלים תהיות רבות, אציין שתים מהן:

1. איך יתכן שאירוע בתחום המים הכלכליים של ישראל אינו מנוטר בזמן אמת?
2. איך קורה שהמשרד להכנת הסביבה אינו מזהה, לפי מידע פומבי, שב-31 לינואר אמרלד נמצאה בכניסה הדרומית לתעלת סואץ, בדרכה לים התיכון המזרחי?

ד"ר יובל ארבל מארגון צלול בשיחה עם ענת רואה מכלכליסט, אומר:

"כל מיכלית או אוניה שיש לה תאונה או אירוע חייבת לדווח אבל לא תמיד זה קורה, הן לא תמיד מדווחות ולכן יש לוויינים שחגים מסביב לים התיכון וסוכנות של האיחוד האירופי שמנתחת את התמונות הללו ונותנת את ההתראות על זיהום נפט. ישראל לא מקבלת את ההתראות האלה כי היא לא חברה באיחוד האירופי. יש אפשרות לרכוש את המידע או לייצר לבד מאגר ניטור וניתוח, אך לישראל אין את זה או את זה".

ארבל מסביר כי בשל כך המידע לא התקבל בישראל, ורק לאחר שהגורמים פנו לאיחוד האירופי, התברר כי כבר ב־11 בפברואר זוהה כתם גדול 50 ק"מ דרומית מערבית לישראל.

"תמונת לווין מגיעה דקה אחרי שהיא מצולמת".

ב-20 בפברואר פרסם המשרד להגנת הסביבה כי:

"היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה נמצאת בקשר עם גופים בין-לאומיים מאז תחילת אירוע נחיתת גושי הזפת בחופי ישראל, לשם איתור המקור לכך. במסגרת זו, התקבל מידע ראשוני מהסוכנות האירופית EMSA (סוכנות הבטיחות הימית האירופית) ומ-REMPEC ממלטה (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים בים התיכון) על אפשרות לזיהוי של כתם שמן שאירע ב-11 בפברואר כתוצאה מפליטה מאוניה, מול אזור אשקלון, במרחק של כ-50 קילומטר מחופי ישראל […]
אנשי היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה נמצאים בקשר עם הגורמים האירופים בניסיון לזהות את כלי השיט שהפליגו בקרבת מיקום הכתם במסגרת הזמן המתאימה, על-מנת לגלות את מקור הזיהום. בשלב זה, בדיקת המשרד להגנת הסביבה מעלה אפשרות לשיוך של לפחות 10 אוניות שחלפו בזמן ובמקום המתאימים להיווצרות כתם השמן".

לוויין של האיחוד האירופי, שמנטר ברציפות אירועים שונים בים התיכון, זיהה כתם שמן כ־50 ק"מ דרומית מערבית לחופי המדינה. למרות זאת, איש בישראל לא עודכן על כך. רק 6 ימים מאוחר יותר הגיעו עשרות טונות זפת וזיהמו כמעט את כל חופי ישראל

ההודעה של משרד להגנת הסביבה היא דוגמה טובה לג'יבריש ביורוקרטי. להודעה שמגלה טפח ומסתירה טפחיים.

לפי המשרד:

"כתם שמן שאירע ב-11 בפברואר כתוצאה מפליטה מאוניה, מול אזור אשקלון, במרחק של כ-50 קילומטר מחופי ישראל. כתם חשוד זה, הנמצא מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, זוהה באמצעות לוויין".

50 קילומטר מחופי ישראל, הם בתחום המים הכלכליים של ישראל. גבול המים הטריטוריאליים של ישראל בנושא הזה אינו רלוונטי.

הדגש בהודעת המשרד הוא על מציאת הגורם האחראי לפליטת הזפת. מציאת כלי השיט שהפליגו בקרבת מיקום הכתם במסגרת הזמן המתאימה, על-מנת לגלות את מקור הזיהום.

זה חשוב, אבל הודעת המשרד מתעלמת מהשאלות העיקריות:

1. היכן היה המשרד בשנים קודם לאירוע?
2. אילו פעולות ננקטו כדי למנוע אירוע כזה?
3. אילו פעולות ננקטו למניעת התפשטות זיהום הנפט, למיזעור הנזקים ולניקוי הים במקרה שתהייה פליטת נפט לים?
4. ובעיקר איך יתכן שכתם נפט, שאירע ב-11 בפברואר במרחק של כ-50 קילומטר מחופי ישראל, אינו מזוהה מיידית?
5. איך יתכן שכתם נפט חשוד, שזוהה ע"י לוויין אירופי ב-11 בפברואר, אינו מגיע לידיעת המשרד להגנת הסביבה?
6. איך יתכן שגופים במדינה (במערכת הבטחון?) לא זיהו את כתם הנפט החשוד, שזוהה ע"י לוויין אירופי ב-11 בפברואר? או שהם זיהו אך לא הביאו זאת לידיעת המשרד להגנת הסביבה?

זיהום הזפת מציף את העדר השליטה של מדינת ישראל במים הכלכליים שלה, תחום הנפרש מהחוף לתוך הים למרחק של 200 מיילים ימיים (כ-370 ק"מ). עד היום, כשבועיים לאחר תחילת האירוע, ישראל, על כל שירות המודיעין שלה, לא יודעת מי הספינה שזיהמה את הים בתוך המים הכלכליים שלה, או שיודעת אבל אינה מפרסמת.

זיהום הזפת מציף את העדר שליטת ישראל במימיה הכלכליים, הנפרשים למרחק כ-370 ק"מ לתוך הים. עד היום, כשבועיים מתחילת האירוע, ישראל, על כל שירות המודיעין שלה, לא יודעת מי הספינה שזיהמה. או יודעת אבל אינה מפרסמת

ישראל גם לא מיישמת את "התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת)", למרות שאושרה כבר בשנת 2008. מדובר בתוכנית מינימלית, שקבעה כי בתוך שלוש עד חמש שנים יושקעו 15 מיליון שקל ביישומה, על-פי:

"תכנית הצטיידות עבור ציוד יעודי ללחימה בזיהום ים ותוספת של עשרה תקני כח-אדם יעודיים לעניין זה".

יישום התוכנית הוטל על המשרד להגנת הסביבה, שעליו היה לרכז את הפעולות הדרושות לביצוע וליישום התוכנית. החלטה זו לא מומשה עד היום. בענין זה, חשוב לקרוא את המאמר של פרופ' שאול חורב "משמר חופים — זה מה שנחוץ"

בנוסף לניקוי החופים והים מזפת, חייבים לממש את התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים וחופים בנפט ונגזרותיו, ובעיקר להקים מייד את מערכת ההתראה המקדימה שהייתה צריכה לקום כבר אז.

בינתיים מתקיים מסחר ער בנפט גלמי דרך ישראל, עם פוטנציאל לזיהום קטסטרופלי באזור אשקלון ובאילת.

תמונת מצב נכון ל-2 במרץ, בערב:

מיכלית הנפט הגולמי טהיטי המפליגה תחת דגל מלטה ויכולה לשאת כ-1.2 מיליון חביות נפט גולמי, יצאה מנמל צ'יהאן Ceyhan בטורקיה ב-20 לפברואר, ככל הנראה עם נפט מאזרביג'אן, עברה בתעלת סואץ ב-22 לפברואר, והגיעה לאילת ב-24 לפברואר. כיום היא בדרכה חזרה לנמל צ'יהאן וצפויה להגיע ב-4 למרץ.

מיכלית הנפט הגולמי גלדיאטור, המפליגה תחת דגל ליבריה ויכולה לשאת כ-1.1 מיליון חביות נפט גלמי, יצאה ריקה מנמל זושאן Zhoushan סין ב-16 לינואר, הטעינה נפט גלמי באילת בסביבות ה-24 לפברואר, וכיום היא בדרכה לנמל וואדינאר Vadinar בהודו, אליו היא מתוכננת להגיע ב-6 למרץ.

יש בעיה רצינית עם המסחר הזה. יש בו סיכון לאסון סביבתי קטסטרופלי במפרץ אילת, שאירוע הזפת הנוכחי בחופי הים התיכון יתגמד לידו.

לאלו הרואים בשיקולים כלכליים את חזות הכל, גם אם הם לרווחיהם של מעטים על חשבון השאר, אומר שבמסחר הזה בנפט יש סיכון לאסון כלכלי קטסטרופלי לאילת ולתיירות באילת.

ישראל גם לא מיישמת את "התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן", שאושרה כבר ב-2008, ונקבע כי תוך 3-5 שנים יושקעו 15 מיליון שקל ביישומה. במסחר בנפט גולמי יש פוטנציאל לאסון סביבתי קטסטרופלי

ואם תאמרו שנדע לטפל בדליפת נפט כאשר תקרה, אשיב לפי דברי פרד ארזואן, סגן ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, בפאנל שהנחה העיתונאי אביב לביא בכנס על עתיד המרחב הימי שלנו, ביוני 2018:

לביא: "האם ישראל כבר ערוכה למקרה של תקלה גדולה בנוסח מפרץ מכסיקו באחד ממוקדי הפקת האנרגיה בים?"
ארזואן: "יש בשעה טובה תקציב לדוברות ולציוד מתקדם, אבל אין תקנים לכוח אדם מקצועי שיפעיל אותם – וכל עוד אין מי שיפעיל, למשרד להגנת הסביבה אין טעם לקנות את הספינות והטכנולוגיות".
לביא: "אז בעצם אתה אומר שמה שאנחנו עושים כדי להתגונן מפני האפשרות של דליפת ענק בים שעלולה להחריב את חופי ישראל זה להתפלל?"
ארזואן: "ממשיכים להתפלל".

באירוע הזפת הנוכחי בים התיכון התפילות לא עזרו.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.