חאלד נופל (צילום: עיבוד מחשב)
עיבוד מחשב
חאלד נופל

המתנחלים מצופפים שורות, הצבא מטייח, המשפחה רוצה תשובות

בדיקת זמן ישראל צה"ל קבע כי חאלד נופל מת ב-5 בפברואר אחרי שתכנן לבצע פיגוע טרור במאחז הלא חוקי הסמוך לביתו בכפר ראס כרכר ● אבל פקיד השומה הפלסטיני לא היה חמוש, ולא ברור מה הביא אותו לפנות בוקר, לבד, לחוות שדה אפרים בה נורה למוות ● ישראל נסמכת על עדויות מתנחלים, אבל למשפחת ההרוג יש גרסה שונה לגמרי ● סיפור שקרה בחושך, על ראש גבעה שנויה במחלוקת, עם אקדח מעשן אחד  

נדמה היה שהמזל של חאלד נופל משתנה סוף סוף לטובה. אחרי כמעט שנה של חיים בנפרד, הוא עמד להתאחד עם אשתו ועם בנו הקטן, שהיו תקועים בירדן מאז פרוץ מגפת הקורונה.

כדי לחנוך את השלב החדש בחייו, נופל, בן 34, פקיד במשרד האוצר הפלסטיני, שכר דירה חדשה ברמאללה והחל במעבר. הוא קנה בגדים חדשים לראשונה מזה שנים. הוא התכונן לנסוע למעבר הגבול גשר אלנבי כדי לפגוש שם את אשתו ובנו, ולקחת אותם בחזרה לגדה המערבית – אבל אז הגבול נסגר.

ב-4 בפברואר, בלילה שבו היה אמור להתאחד עם אשתו סוזן ועם בנו יוסף בן ה-4, נופל ישב במקום זאת עם הוריו בבית המשפחה בראש כרכר, כפר שקט מצפון-מערב לרמאללה. בסביבות השעה 10 בלילה אביו, חשמלאי בהכשרתו שעבד כשיפוצניק בישראל, הלך לישון. שעה וחצי מאוחר יותר אמו הצטרפה אליו.

"ישבנו בסלון. עשינו תוכניות ליום המחרת – הוא תכנן לקנות מכונית חדשה, הוא רצה להעביר את שאר הדברים לדירה – ואז עליתי למעלה. הכול היה בסדר, הכול נראה נורמלי, הוא התנהג בצורה כל כך נורמלית", אומר אביו, מאהר נופל, מחוץ לבית המשפחה.

מאהר נופל, אביו של חאלד נופל, שנהרג בחוות שדה אפרים ב-5 בפברואר 2021 (צילום: יהודה ארי גרוס)
מאהר נופל, אביו של חאלד נופל, שנהרג בחוות שדה אפרים ב-5 בפברואר 2021 (צילום: יהודה ארי גרוס)

זאת הייתה הפעם האחרונה שבה ראה את בנו בחיים. הפעם הבאה שראה את פניו של בנו הייתה בתמונה בסמארטפון שהראה לו קצין ישראלי שנקש על דלתם עם שחר.

"החיילים הגיעו בשעות הבוקר המוקדמות. הם דפקו בדלת וביקשו את חאלד. פתחתי את הדלת ואמרתי להם שחאלד כאן. רק אחרי שפתחתי את הדלת ראיתי שהמכונית שלו איננה", אומר מאהר. בשלב מסוים באמצע הלילה, מבלי שאף אחד מבני משפחתו ידע, חאלד נופל יצא מביתו ונסע משם במכונית שלו, כך מספרים קרוביו.

לדברי צה"ל, המבוססים כמעט לגמרי על עדותם של מתנחלים, בסביבות השעה 03:45 לפנות בוקר נסע חאלד נופל במכוניתו מרחק של כמה מאות מטרים, דרך עמק בוצי ובמעלה הר ריסאן, אל תוך מאחז חוות שדה אפרים הצופה אל ראס כרכר. הוא היה לבדו ובלתי חמוש.

על פי צה"ל, נופל עלה אל ביתו של בעל החווה איתן זאב והלם בדלת הנעולה, דבר שעורר את תשומת לבם של המאבטחים שפיטרלו במאחז. הוא נאבק במאבטח בלתי חמוש לפני שזאב ומאבטח נוסף – שניהם חמושים – פתחו באש והרגו את נופל, לדברי הצבא.

מכוניתו של חאלד נופל מחוץ לביתו של איתן זאב במאחד הלא חוקי חוות שדה אפרים, שם ירה זאב למוות בנופל ב-5 בפברואר 2021 (צילום: דובר צה"ל)
מכוניתו של חאלד נופל מחוץ לביתו של איתן זאב במאחד הלא חוקי חוות שדה אפרים, שם ירה זאב למוות בנופל ב-5 בפברואר 2021 (צילום: דובר צה"ל)

בצה"ל מיהרו לקבוע כי התקרית הייתה ניסיון לבצע פעולת טרור, אף על פי שאין עדויות המצביעות על כך שהמניע היה לאומני – ולא אישי – ולמרות השאלה שנותרה פתוחה, כיצד חאלד התכוון לבצע פיגוע ללא נשק. חאלד קרוב לוודאי ידע – כמו רוב תושבי ראס כרכר – שמי שגר בחוות שדה אפרים נושא נשק ומוכן להשתמש בו.

לא נפתחה כל חקירה נוספת על ידי הצבא או המשטרה. דוברת מחוז יהודה ושומרון של המשטרה אמר לזמן ישראל: "זה לא היה אירוע פלילי. זה היה פיגוע טרור, ולכן אין תיק". אבל אצל בני משפחת נופל הירי הדליק מיד נורות אדומות, בשל מעורבותו של זאב. הם ידעו כי הוא עומד למשפט בגין חבלה חמורה לאחר שירה ופצע גבר פלסטיני במהלך עימות שהתרחש ביולי בסמוך לכפר בידיא שבצפון הגדה המערבית.

לא ברור מדוע זאב בכלל נשא נשק, שהרי האקדח שלו הוחרם בעקבות הגשת כתב האישום נגדו. בני המשפחה מספרים כי הכירו את זאב זמן רב לפני הירי, בגלל המוניטין שלו ובשל ניסיון החיים שלהם. נוסף על הירי בבידיא, הם טוענים כי הוא נטה לאיים על פלסטינים שהתקרבו לחווה שלו.

אף על פי שהנשק של זאב הוחרם רשמית לאחר הגשת כתב האישום, פלסטינים מקומיים – בהם משפחת נופל – מספרים כי ראו אותו מסתובב בגבעות כשהוא נושא אקדח על מותניו. "הוא יורד מראש הגבעה כשהאקדח שלו קשור סביב הירך, מנסה להציג את עצמו כאדון הארץ. כל מי שמתקרב אליו, הוא מאיים לירות בו", אומר דודו של חאלד, וַואדי נופל.

מכוניתו של חאלד נופל מחוץ לביתו של איתן זאב במאחד הלא חוקי חוות שדה אפרים, שם ירה זאב למוות בנופל ב-5 בפברואר 2021 (צילום: דובר צה"ל)
מכוניתו של חאלד נופל מחוץ לביתו של איתן זאב במאחד הלא חוקי חוות שדה אפרים, שם ירה זאב למוות בנופל ב-5 בפברואר 2021 (צילום: דובר צה"ל)

מאז הקמתו של המאחז הבלתי חוקי של זאב ב-2018, קיימת מתיחות חריפה בינו לבין תושבי ראס כרכר. תושבי הכפר עיבדו בעבר חלקים מאדמות רכס ריסאן – הרשומות בישראל כאדמות מדינה לשימוש ציבורי – אך לדבריהם, הם מתקשים לעשות זאת עכשיו. תושבי ראס כרכר הפגינו נגד החווה מאז הקמתה, לעתים תוך כדי עימותים אלימים עם חיילי צה"ל.

עבור משפחת נופל, כמו עבור שאר תושבי ראס כרכר, ההתנגדות לחווה הייתה חלק ממאבק גדול יותר נגד שליטתה של ישראל בגדה המערבית. אולם מותו של חאלד הפך אותו מעניין לאומי לעניין אישי עמוק. החווה, ששוכנת על גבעה המשקיפה על ביתם, מהווה תזכורת יומיומית לאובדן שלהם. "הוא הרג את אחד הבנים שלנו", אומר מוראד נופל, דודו של חאלד. "הוא חייב ללכת".

ללא אמצעים, אבל אולי עם מניע

חאלד מאהר נופל – הפלסטינים בדרך כלל נושאים את שם אביהם כשמם השני – נולד ב-1987. הוא למד באוניברסיטת ביר זית ליד רמאללה וסיים שם תואר במנהל עסקים.

כשהגיע הזמן להתחתן, חאלד נישא לבת דודתו סוזן, אדריכלית ירדנית-פלסטינית. הם התגוררו בביתו של מאהר בראס כרכר, יחד עם אחיו הצעירים, חלדון ומוחמד, ונולד להם בן, יוסף. הצצה בדפי המדיה החברתית של חאלד מגלה אינספור תמונות של ילד בלונדיני כחול עיניים.

חאלד נופל ובנו יוסף (צילום: באדיבות משפחת נופל)
חאלד נופל ובנו יוסף (צילום: באדיבות משפחת נופל)

"בנו, יוסף שלו", מספר אחיו מוחמד, "בנו היה כל חייו". לדברי מוחמד, המשפחה עדיין אובדת עצות איך לספר ליוסף על מה שקרה לאביו רק לפני שבועיים.

לנופל הייתה עבודה קבועה, כפקיד שומה במשרד האוצר הפלסטיני, והוא תכנן להתחיל עבודה צדדית בהקמת עסק משלוחים עם דודו מוראד. בלילה לפני שעלה לשדה אפרים, הוא דיבר עם אביו על התוכנית שלו לקנות מכונית חדשה, שתתאים יותר לחיים ברמאללה.

הדוד של חאלד, מוראד, חי באוהיו, אבל קיבל אישור מיוחד לשוב לראס כרכר בעקבות המוות. הוא מספר כי היה בקשר קבוע עם חאלד וסוזן, שגם היא אחייניתו. סוזן, שעדיין שוהה בירדן, סירבה להגיב לכתבה.

מאהר אומר שלבנו לא היו עבר אלים או קשרים עם ארגוני טרור. תושבים מהכפר שלו התעמתו בעבר עם מתנחלים מקומיים, אבל שום דבר לא קרה לו באופן אישי, וגם לא אירעו שום תקריות בימים שקדמו לכך, הן לדברי משפחתו והן לדברי צה"ל.

"אני לא יודע מה היה יכול לקרות", אומר מאהר נופל. "השוטרים ביקשו ממני הסבר, אבל אמרתי להם שאין לי. יש לי רק את ההסבר של ישראל, והוא לא הגיוני".

מוחמד נופל, אחיו של חאלד נופל (צילום: יהודה ארי גרוס)
מוחמד נופל, אחיו של חאלד נופל (צילום: יהודה ארי גרוס)

"הוא היה מאוד רגוע וסבלני, לא אדם אלים או תוקפני או כזה שמחפש עימותים", אומר על חאלד אחיו מוחמד, בן 25.

אבל מוראד אומר שחאלד היה כעוס ביום לפני שנורה. אחרי חודשים שחיכה לפתיחת גשר אלנבי, החשב הצעיר ציפה לראות את אשתו ואת בנו מגיעים מירדן ביום חמישי. רק שבאותו היום הגבול נסגר שוב בעקבות חידוש הגבלות הקורונה בכל הארץ.

כשהגיעו החדשות על סגירת הגבול חאלד היה הרוס, אומר מוראד. "הוא חיכה לרגע הזה, ליום חמישי הזה, כדי לנסוע לירדן ולאסוף אותם – ואז סגרו את הגבול. אז מה הוא חשב? אולי הוא חשב שאתם חלק מהסיבה, אתה מבין?", אומר מוראד, כשכוונתו לזאב. אחר כך הוא מוסיף: "אני לא יודע. אולי כשהגבול נאטם, המוח שלו נאטם".

אבל אביו של חאלד מציין כי הוא היה בלתי חמוש. "אם הוא רצה לדקור מישהו, חס וחלילה, יש סכינים במטבח", אומר מאהר כשהוא עומד בדירתו הריקה למחצה של חאלד.

תושבים אחרים של ראס כרכר סיפרו שמסתובבים בכפר כלי נשק וקבוצות חמושות – "שלא משתייכות לרשות הפלסטינית – שמוכנות לפעולה אלימה נגד ישראל. אבל חאלד לא השתייך אליהן, לדבריהם.

פלסטינים מתעמתים עם חיילי צה"ל במהלך הפגנה נגד ההתנחלות על אדמות ראס כרכר, 30 באוגוסט 2018 (צילום: פלאש90)
פלסטינים מתעמתים עם חיילי צה"ל במהלך הפגנה נגד ההתנחלות על אדמות ראס כרכר, 30 באוגוסט 2018 (צילום: פלאש90)

"חאלד הוא לא אחד מהחבר'ה האלה. לא שלא היה אכפת לו מהעם שלו או מהאדמה שלו, זאת פשוט לא הייתה הדרך שלו להשיג אותה בחזרה. אם היו שואלים אותו אם הוא בא לזרוק אבנים על חיילים ישראלים, הוא לא היה הולך. לא הייתה בו אלימות", אומר מוראד.

אבל מה אם חאלד לא ביקש להרוג ישראלי כשהוא הגיע אל ראש הגבעה ביום שישי? האם ייתכן שהפרידה מאשתו ובנו הביאה אותו לגרום למותו שלו? מנקודת מבט של מי שחי בארצות הברית, מוראד אומר: "חצי מהאנשים כאן בדיכאון. בישראל, אני בטוח שיש מקומות שהמדינה עוזרת עם כסף. כאן, מי יעזור עם דיכאון?".

אבל גם מאהר וגם מוחמד דוחים את הרעיון שחאלד רצה למות. "הוא לא היה בעל נטיות אובדניות, והוא התנהג בצורה נורמלית לגמרי באותו יום, ביום האחרון", אומר מאהר על בנו.

צרות בחווה

במבט דרומה מגג ביתה של משפחת נופל אפשר לראות בקלות את חוות שדה אפרים: אוסף בוהק של קרוואנים ומבנים חקלאיים. שבתאי בנדט, חוקר מתנועת "שלום עכשיו", מתאר את חוות שדה אפרים כ"מאחז בלתי חוקי קלאסי".

מראה המאחז חוות שדה אפרים מכיוון כפר ראס כרכר (צילום: יהודה ארי גרוס)
מראה המאחז חוות שדה אפרים מכיוון כפר ראס כרכר (צילום: יהודה ארי גרוס)

מתנחלים החלו בהקמת המאחז באוגוסט 2018, דבר שהצית הפגנות מצד תושבי ראס כרכר, שלטענתם אדמות הרכס שייכות למשפחות שונות בכפר, שעיבדו אותן במשך דורות.

על פי בנדט, ישראל ייעדה את השטח לאדמת מדינה מפני שהבעלות על הרכוש לא הייתה מתועדת במרשם המקרקעין של ירדן במהלך הכיבוש הירדני של השטח, מ-1948 ועד 1967, אף על פי שתושבי ראס כרכר מחזיקים בידיהם מסמכים המעידים כי הם בעלי האדמה וכן תיעוד היסטורי של שימוש בקרקע.

בניית המאחז נעצרה בעקבות העימותים, אבל הצבא הכריז על האזור כשטח צבאי סגור, ונאסר על הפלסטינים להתקרב. זאב וכמה אנשים נוספים, שגם עליהם נאסר באופן עקרוני להגיע למקום על פי הצו הצבאי, מיהרו לסיים את בניית המאחז אף על פי כן.

זמן קצר לאחר שהמאחז נבנה הייתה תוכנית להרוס אותו, אבל הממשלה התערבה ומנעה פינוי מהיר, ובכך הבטיחה כי כל ניסיון עתידי לפנות את המאחז יגרור מאבק משפטי ממושך. במהלך השנתיים האחרונות, המאחז התרחב ושודרג בתשתיות משופרות.

בולדוזרים של צה"ל עובדים באדמות כפר ראס כרכר ליד רמאללה, 28 באוגוסט 2018 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)
בולדוזרים של צה"ל עובדים באדמות כפר ראס כרכר ליד רמאללה, 28 באוגוסט 2018 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)

כ-40 מאחזים בלתי חוקיים הוקמו בגדה המערבית בשנים האחרונות על פי "שלום עכשיו", רובם מאובטחים באבטחה פרטית. למרות מעמדם המשפטי המפוקפק, הם גם פועלים תחת הגנת צה"ל.

רבים מהם הוקמו על ידי ארגון המתנחלים "אמנה", שמקבל מימון ציבורי. "אמנה" איננו הבעלים של חוות שדה אפרים, אבל הוא שילם עבור סלילת כביש המוביל אל ראש הגבעה. מאוחר יותר קבע בית משפט שאותו כביש פולש לאדמה פלסטינית פרטית, אבל אישר אותו בדיעבד כעובדה קיימת.

על פי "אמנה", בניית מאחזי החוות מהווה עבור המתנחלים דרך פשוטה למנוע שימוש פלסטיני באדמה ציבורית ולהרחיב את נוכחותן של ההתנחלויות בגדה המערבית. בניית בתים מרחיבה את ההתנחלויות חלקה אחר חלקה, אבל הצבת קרוואן וגידור דונמים של אדמה סביבו לצרכים חקלאיים יכולים לעשות את אותה עבודה בזול ובמהירות שוב ושוב.

"חווה אחת מביאה לשמירת קרקע של אלפי דונמים", מזכ"ל "אמנה" זאב (זמביש) צוטט כאומר ב"הארץ" בשבוע שעבר. מבקרי ההתנחלויות רואים בהתפשטות מאחזי החוות חזית להרחבת ההתנחלויות ולמניעת הגישה של הפלסטינים לאדמות ציבוריות פתוחות.

"זה הטרנד החדש בגדה המערבית בשנים האחרונות. הם מקימים חווה, מביאים פרות וכבשים, ומבטיחים שהפלסטינים לא יתקרבו לאדמות מדינה. כשפלסטינים מתקרבים, הם מיד קוראים לצבא", אומרת חגית עופרן, מנהלת פרויקט מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו".

איתן זאב, 27, הוא הבעלים של שדה אפרים, ומפעיל אוסף קטן של חוות דומות באמצעות עמותה שהקים. על פי העמותה, "עורי ארץ אהבתי", החוות נועדו ליצור מסגרת חינוכית עבור נוער בסיכון באמצעות חקלאות וטיפול תרפי.

זאב עבר לחוות שדה אפרים, שם הוא מתגורר עם עוד קומץ אנשים בבתים מודולריים המוקפים בחממות ובמכלאות של בעלי חיים. "זאב הזה הוא גנגסטר. אני מכיר את המתנחלים, בבית אל", אומר מאהר נופל על גג ביתו בראס כרכר, כשהוא מצביע לעבר אוסף המבנים של החווה שעל הרכס הסמוך.

"האיש הזה והשותפים שלו הם שונים. הם מתנהגים כאילו הם הבוס. למה ישראל אפשרה לו למקם שם את החווה שלו?" אבל המשפחה מספרת שלא היה שום מגע אישי בין חאלד לזאב, ושחאלד לא היה ידוע כמי שההתנגדות למאחז העסיקה אותו.

כוחות צה"ל בכפר ראס כרכר בעקבות מותו של חאלד נופל (צילום: באדיבות תושב ראס כרכר)
כוחות צה"ל בכפר ראס כרכר בעקבות מותו של חאלד נופל (צילום: באדיבות תושב ראס כרכר)

זאב הפך מוכר לציבור הישראלי ביולי, בעקבות עימות סביב חווה בלתי חוקית דומה בסמוך לכפר בידיא, ליד שכם. הבעלות על אותו שטח נתונה במחלוקת, והפלסטינים טוענים כי עיבדו את האדמה במשך דורות.

ב-5 ביולי זאב הגיע לשטח עם כמה מתנחלים נוספים כדי לעבד את הקרקע. לגבי המשך האירועים קיימות גרסאות שונות. הפלסטינים המקומיים טוענים כי שני פלסטינים התעמתו עם המתנחלים ונורו, ובעקבות זאת הגיע לזירה קהל גדול של מקומיים. המתנחלים טוענים כי הותקפו על ידי מאות פלסטינים שיידו לעברם אבנים, וכי זאב פתח באש בניסיון להבריח אותם.

על פי תיקי בית המשפט – שאינם מזכירים יידוי אבנים המוני – עשרות פלסטינים הגיעו לזירה לפני העימות, וחסמו את הכביש היחיד המוביל החוצה מהשטח. זאב נופף בנשקו בניסיון לפזר את ההתקהלות. הוא דחף את אחד הפלסטינים, והוא "הזיז את ידו". באותו שלב, על פי התביעה, זאב ירה כדור בסמוך לאוזנו של הפלסטיני שעמד מולו. הכדור פגע בפלסטיני אחר שעמד מאחוריו.

"הכדור פגע באצבעו של הקורבן וחדר דרך ירכו השמאלית אל תוך האגן שלו, והוא התמוטט על הקרקע", טענה התביעה.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן, משמאל, מעניק תעודת הוקרה לאיתן זאב ב-2 בספטמבר 2020 (צילום: רועי חדי)
ראש מועצת שומרון יוסי דגן, משמאל, מעניק תעודת הוקרה לאיתן זאב ב-2 בספטמבר 2020 (צילום: רועי חדי)

העימות המדמם בין המתנחלים לפלסטינים עשה כותרות הן בתקשורת הישראלית והן בזו הפלסטינית. הוא הקנה לזאב 15 דקות של תהילה בתנועת ההתנחלות כ"חקלאי שהגן על עצמו מלינץ'", כפי שתיאר אותו אחד העיתונים.

זאב נעצר והואשם בספטמבר בגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הוא אמר שמדובר בהגנה עצמית, וכי עשה מה שכל אדם הגיוני היה עושה במצבו. "אתה חושב על האישה, על הילדים, אתה רואה את המוות מול העיניים ואתה אומר, איך אני יוצא מהסיטואציה הזאת וחוזר הביתה בשלום?", אמר זאב בסרטון שפורסם לאחר הגשת כתב האישום נגדו.

הימין הדתי גינה את ההחלטה להעמידו לדין, וחברי כנסת תומכי התנחלויות דנו במקרה מעל דוכן הכנסת. "קורבנות טרור לא אמורים להפוך לנאשמים", אמר ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, בטקס שנערך בספטמבר ובו העניק לזאב תעודת הוקרה על התנהגותו במהלך התקרית.

לא ברור איך זאב השיג שוב נשק לאחר שאקדחו הוחרם בספטמבר, אבל אל"מ יפתח נורקין, מפקד חטיבת אפרים, צידד בהחזרת הנשק לזאב בשנה שעברה. במכתב לבית המשפט הוא כתב "איתן ועובדיו, בכל משך היכרותי עימו, נמנעו מלהתחכך עם השכנים הפלסטינים".

אל"מ יפתח נורקין, מפקד חטיבת אפרים, בביקור במאחז הלא חוקי חוות שדה אפרים בעקבות מותו של חאלד נופל, ב-5 בפברואר 2021 (צילום: דובר צה"ל)
אל"מ יפתח נורקין, מפקד חטיבת אפרים, בביקור במאחז הלא חוקי חוות שדה אפרים בעקבות מותו של חאלד נופל, ב-5 בפברואר 2021 (צילום: דובר צה"ל)

לא המשטרה ולא הצבא אישרו כי האקדח של זאב הוחזר לו. דובר המשטרה אמר כי ייתכן שהאקדח ששימש לירי שייך לאשתו של זאב, וכי כל אחד רשאי להשתמש בנשק לצורך הגנה עצמית.

זאב לא דיבר בפומבי על הירי בנופל, וגם לא המאבטחים, ששמותיהם לא נחשפו בפומבי. מספר פניות של זמן ישראל לזאב נתקלו בסירוב. אנשי הקשר שלו אמרו שוב ושוב כי הוא אינו מעוניין לדבר עם התקשורת.

היום שאחרי חאלד

לפני שבנו נורה, מספר מאהר, הוא עבד בישראל במשך יותר משני עשורים. בסוף שנות ה-90 הוא הקים עסק קטן בלוד עם שותף ישראלי יהודי, גם הוא חשמלאי. אולם לאחר שחאלד הוכרז כטרוריסט, אישור העבודה של מאהר בישראל נשלל.

ישראל לא החזירה את גופתו של חאלד למשפחתו כדי שתוכל להביא אותו לקבורה ראויה. לישראל יש מדיניות של החזקת גופות חשודים בטרור כקלף מיקוח. המדיניות הזאת שנויה במחלוקת אפילו בתוך הממסד הביטחוני, ושאלות לגבי החוקיות והיעילות של הדבר נתונות בוויכוח סוער.

פוסטרים עם תמונתו של חאלד נופל בכפר ראס כרכר, אחרי מותו של חאלד ב-5 בפברואר 2021 (צילום: יהודה ארי גרוס)
פוסטרים עם תמונתו של חאלד נופל בכפר ראס כרכר, אחרי מותו של חאלד ב-5 בפברואר 2021 (צילום: יהודה ארי גרוס)

בשבועות שחלפו מאז מותו של חאלד, ראס כרכר הפך לשדה קרב. בכפר פרצו כמה פעמים עימותים בין התושבים לבין חיילים, וכל אחד מהצדדים מאשים את האחר בהצתת האלימות.

בני משפחת נופל נותרו מבולבלים. הם מכירים בכך שהאירוע אינו מאפשר שום פרשנות פשוטה, ושכל פרט בסיפור מעלה סימני שאלה קשים. בהיעדר חקירה רצינית מצד רשויות אכיפת החוק, הם ככל הנראה לא יקבלו הבהרות לעולם.

לאחר ששקל את העניין, מאהר החליט להגיש תלונה רשמית לוועדה לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית. הוועדה אחראית לתיאום עם ישראל, ומתפקידה להעביר תלונות לשלטונות הישראלים. מאז, המשפחה ממתינה לתשובה.

"כל יום אני ישן ומתעורר וחושב מאות אלפי פעמים על מה שקרה לחאלד. כי אני לא מבין מה קרה ולמה. אני שואל את עצמי את זה אלף פעמים ביום", אומר מוחמד, אחיו של חאלד. "חייב להיות הסבר, סיפור אחר. אבל זה לא תלוי בנו אם נגלה אותו. זה חייב לבוא מישראל".

עוד 2,298 מילים
סגירה