מוסדות גריאטריים, המטפלים בקשישים במצב סיעודי שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפגיעה ממגפת הקורונה, טוענים כי לא קיבלו שום סיוע מהמדינה וכי המדינה גם לא מתכוונת לתקצב אותם. כך עולה מעתירה שהגישה העמותה לגריאטריה לבית המשפט העליון, אשר הגיעה לידי זמן ישראל.
בעתירה, שהגישו לבג"ץ בשבוע שעבר עורכי הדין רנאטו יאראק ומתן ספקטור ממשרד עוה"ד מ. פירון ושות', נטען כי המדינה מפלה לרעה את המוסדות הגריאטריים הפרטיים שלפי העתירה "אינם מקבלים שקל אחד של תמיכה", לעומת עמותות ללא כוונת רווח שלהן, לפי העתירה, כן ניתנת תמיכה.
בעתירה נטען כי בהודעה של המדינה, שהבטיחה תמיכה למוסדות הללו, הובטחה תמיכה רק לעמותות, כך שמוסדות פרטיים לא יקבלו שום תמיכה גם בעתיד.
העמותה הוגשה בשם המוסדות נאות השרון, הוד עמל, מול הנוף, מעונות יניב, טנדר לאבינג ונווה שבא. בעתירה מתבקשת המדינה להשיב מדוע לא יחלו מבחנים אחידים לחלוקת כספי התמיכה על כל הגופים הגריאטריים, ומדוע העותרות לא קיבלו תמיכה כספית זהה לזו שניתנת למוסדות שלא למטרת רווח.
"המוסדות מפעילים 600 מיטות אשפוז של גריאטריה פעילה, על כל הנובע מכך, ללא כל תמיכה תקציבית. זאת, אף שהם נאלצים להקדיש משאבים רבים לשמירה על חיי המאושפזים מפני וירוס הקורונה", נכתב בעתירה.
"המוסדות מפעילים 600 מיטות אשפוז של גריאטריה פעילה, על כל הנובע מכך, ללא כל תמיכה תקציבית. זאת, אף שהם נאלצים להקדיש משאבים רבים לשמירה על חיי המאושפזים מפני וירוס הקורונה"
היום (רביעי) הגישה העמותה את הערותיה לבג"ץ, ומהם עולות טענות קשות על היחס המזלזל של המדינה, לכאורה, כלפי מוסדות שמשגיחים על קשישים סיעודיים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר.
בהערות נכתב כי "מאז פרוץ המגפה מתמודדים כל בתי החולים הגריאטריים עם השלכותיה העצומות ועם האתגרים המורכבים הכרוכים בהגנה על חיי המאושפזים והעובדים. אתגרים אלה גדולים שבעתיים במחלקות הגריאטריה הפעילה, בהן מאושפזים חולים שמצבם הרפואי מורכב בפני עצמו, ורגיש שבעתיים לסכנה הבריאותית הכרוכה בחשיפה לנגיף.
"אתגרים אלה כוללים בין השאר הקצאת משאבים גדולים, לרבות כספים, לצורך בידוד, חיטוי, ניקוי, עבודה בקפסולות ועוד. המאושפזים במחלקות הגריאטריה מחייבים טיפול מורכב בלאו הכי, המחייב, כידוע, השגחה וטיפול רפואי 24 שעות ביממה של צוות הכולל רופאים ואחיות המתמחים בתחומים שונים. מובן, כי עלויות הטיפול הזה גדלו בשיעור ניכר בשל ההתמודדות עם הנגיף".
המוסדות הגריאטריים בישראל מחולקים לשלושה סוגים: ממשלתיים, מוסדות המופעלים בידי עמותות, ומוסדות המופעלים בידי חברות פרטיות. בתוך המוסדות הללו קיימות מחלקות "גריאטריה פעילה", שבהן מטופלים הקשישים במצב הקשה ביותר.
על אלה נמנים קשישים במצב תת אקוטי – אחרי אשפוז במחלקות פנימיות, חולים בהנשמה ממושכת של יותר מחודש שהוצאו מבתי החולים אחרי שהטיפול הנמרץ בהם הסתיים, חולים סיעודיים ותשושי נפש הזקוקים להשגחה מתמדת וחולים בשיקום מורכב שבו הם עדיין זקוקים להשגחה צמודה. מתוך 3,800 מטופלים, כ-600 מטופלים במוסדות הפרטיים.
בעתירה נטען כי הממשלה, שממילא מממנת את הטיפול בקשישים במוסדות הממשלתיים, מקצה תקציב תמיכה ייעודי למוסדות המוחזקים בידי עמותות, שהוגדל עקב מגפת הקורונה – אך לא במוסדות הפרטיים.
משרד הבריאות הוציא בדצמבר מבחן תמיכה להקצאת כספים לתמיכה בהיערכותם של מוסדות גריאטריה פעילה להפעלה וטיפול בקשישים לפי הוראות התו הסגול. לפי מבחן התמיכה, מוסד גריאטרי שמפעיל גריאטריה פעילה יקבל תקציב ייעודי, שיוגדל אם יש בו יותר ממחלקה אחת או פונקציה אחת של גריאטריה פעילה.
בעתירה נכתב עוד:
"ההחלטה להעניק תקציב ייעודי היא ראויה ביותר, אך לא ברור למה מתקיימת אפלייה בין מוסדות שונים בתקצוב. הגדרת התמיכה במבחן מעורפלת, ועל פניה פותחת פתח למשרד הבריאות להסכמים פרטניים עם מוסדות שונים בלא שקיפות והזדמנות שווה. לא ברור מה סכום התמיכה הכולל, וכיצד יחולק בין בתי החולים למוסדות הגריאטריים ומה סכום התמיכה במוסדות".
"מה לו, לקשיש המאושפז במחלקה גריאטרית פעילה, לבין השאלה מי מפעיל את המוסד, בעלות פרטית או בעלות של עמותה? הוא זכאי לאותם שירותים מסורים, באותה רמה, ולאותם משאבים להגנתו, ולהגנת הצוות המטפל, בפני הסיכונים העצומים שמציב בפניו נגיף הקורונה".
המדינה טרם השיבה לעתירת העמותה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם