בית המשפט הגבוה לצדק ידון היום בעתירות נגד מדיניות הממשלה המגבילה את מספר הנכנסים לישראל ואת כניסתם של אזרחים ישראלים שמבקשים לחזור לארץ. העותרים טוענים כי ההחלטה להגדיל את מספר הישראלים שיורשו להיכנס לארץ הממוסגרת כ"פתיחת נתב"ג" ביום ראשון הקרוב, וביטול ועדת החריגים אינם מייתרים את העתירות. המדינה הודתה כי ההגבלה פוגעת בזכות יסוד, אך טענה כי הדבר נדרש מחשש לעלייה ברמת התחלואה.
העותרים הם אזרחים שטסו לחו"ל לפני החלטת הממשלה, ושוועדת החריגים דחתה בקשות שהגישו בשבועיים האחרונים לחזור לישראל. בראש ההרכב תשב נשיאת בית המשפט, אסתר חיות, ולצדה השופטים ניל הנדל ויצחק עמית.
לדברי העותרים, התקרה שהוגדרה אינה מעידה בהכרח על מספר אישורי הכניסה הניתנים בפועל, שכן גם כאשר היתה התקרה 2,000 אזרחים ביום אושרה כניסתם של 800 מהם בלבד. עוד הם טוענים כי בעקבות ביטול ועדת החריגים, לא ברור כיצד ייקבע מי ייכנסו לישראל אם מספר בקשות הכניסה יחרוג מהתקרה.
קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ וראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן יגיעו היום לישראל כדי לדון היום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לדון בחיסונים נגד נגיף הקורונה. מנהיגי שתי המדינות האירופיות ידונו עם נתניהו על הקמת תאגיד משותף להקמת מפעל למחקר, פיתוח וייצור חיסונים, בצמצום רגולציה בינלאומית בנושא החיסונים וכן בניהול שגרת קורונה וחזרתה לשגרה של מערכת החינוך.
בהמשך יצטרפו לפגישה גם גורמי המקצוע של שלוש המדינות. מהצד הישראלי ישתתפו שר הבריאות יולי אדלשטיין, ראש המל"ל מאיר בן שבת, ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי. קורץ הצהיר לאחרונה כי אוסטריה אינה יכולה עוד להיות תלויה באספקת החיסונים המשותפת, והאיטית, של האיחוד האירופי וכי עליה לפתוח ערוצים משלה להשגת חיסונים.
בדנמרק נמתחה ביקורת חריפה על השתתפותה המתוכננת של פרדריקסן בפגישה, בשל העובדה שישראל אינה מעבירה חיסונים למרבית האוכלוסייה הפלסטינית ובמקום זאת שוקלת למכור או להעביר את עודפי החיסונים שלה למדינות אחרות, כולל דנמרק עצמה. במפלגת השמאל "הברית הירוקה-אדומה", התומכת בממשלה שבראשות פרדריקסן הסוציאל דמוקרטית, הצהירו כי "דנמרק לא צריכה לתת אישור לכיבוש הישראלי ולמדיניות האפרטהייד בהבטחות להביא חיסונים לציבור הדני. אנחנו לא צריכים להסתמך על ישראל כדי לייצר חיסונים. במקום, עלינו לדרוש מישראל שתספק לפלסטינים את החיסונים, דרישה שיש להם זכות לדרוש".
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "בחירתה של התובעת בבית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל – מדינה דמוקרטית שוחרת חוק, פוגעת בלגיטימיות של עבודת בית הדין. היועמ"ש, יחד עם צוות בין-משרדי ייעודי, ערוכים להתמודד עם כל ההתפתחויות האפשריות בזירת בין הדין".
השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, האמון על אכיפת תקנות הקורונה בישראל ולא קצר עד כה הצלחות מרשימות בכך, סבור שכנס פתיחת קמפיין הבחירות של הליכוד אתמול עמד בכל הכללים. אוחנה, שהתראיין הבוקר בגלי צה"ל, אמר: "השתתפו רק ח"כים ושרים שישבו במרחק. הוא התקיים בצורה יותר בטוחה מכל כנסי האמנות והתרבות שקורים במסגרת התו הירוק".
לשר אוחנה היה, כנראה, קל יותר לענות לשאלה שהופנתה אליו על החקירה שאמורה להיפתח נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אוחנה אמר: "מדובר בהחלטה יותר פוליטית ממשפטית. זו מלחמה דיפלומטית. החלטה מקוממת נוכח פשעי המלחמה האמיתיים שקורים בעולם. אבסורד, דומה להחלטת האו"ם שהציונות היא גזענות".
סגן ראש המוסד לשעבר, "א'", שפרש מהארגון בחודש שעבר, התראיין למוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות, ובראיון, שיתפרסם מחר, הוא מותח ביקורת נוקבת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על ניהול משבר הקורונה ובעיקר על החלטתם של נתניהו ושל נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ למוטט את הסכם הגרעין עם איראן.
בקטעים שפורסמו הבוקר מהראיון באתר ynet מצוטט א' כאומר: "תשווה בין הקורונה לטיפול בגרעין האיראני. כאשר אתה מסתכל על מה קרה מאז שישראל דחפה לביטול הסכם הגרעין, על כמויות האורניום שאיראן צברה מאז, ההתפשטות האזורית שלה, זה גרוע. אבל איך היו המבצעים שביצענו בדרך? היו מדהימים. אותו דבר עושים עם הקורונה. עוד מעט 6,000 קורבנות, אבל איך היה מבצע החיסונים. גדול, לא? זו איננה הצלחה. השורה התחתונה (גם בנושא הגרעין וגם בנושא הקורונה), הייתה ניהול לא טוב".
א' מזהיר בראיון שעצמאות המוסד בסכנה, או כלשונו: "יש לי ביקורת שהמערכת לא משמרת מספיק בשנים האחרונות את הדעה העצמאית שלה". לדבריו: "פרישת טראמפ מההסכם עם איראן הייתה יעד של מבצע ישראלי גלוי וסמוי שהמוסד מימש בו את הדירקטיבה של הדרג המדיני ונקט בשורה של פעולות שונות כדי להגשימה".
"אם אני מסתכל היום, במארס 2021, אז יש לנו מצב שבו יש העשרת אורניום בפורדו, יש עבודה בקשאן, יש עבודה בנתנז, הם צברו 2.5 טונות אורניום מועשר, ועכשיו גם הצנטריפוגות המתקדמות. אנחנו עם ממשל דמוקרטי, מצבנו היום יותר גרוע ביחס למצב בעת הסכם הגרעין. הם לא עצרו לשנייה את ההתפשטות האזורית שלהם, הם מייצרים טילים. הדיל שעשינו הוא לא טוב. חזרנו לאותו מקום".
לדברי א': "נתניהו העמיד את עצמו בצורה לעומתית לחלוטין מול ממשל אובמה, מה שפגע ביכולת ישראל לצמצם את נזק ההסכם. הבעיה המרכזית היא שבעוד האיום הגרעיני האיראני הוא האיום הקיומי, הממשלה לא מתייחסת אליו ככזה, אלא דורשת להוסיף לכל מו"מ עם איראן את נושא טילי הקרקע, ההתפשטות האזורית והטרור, מה שדוחק למטה את הנושא הגרעיני. לטעמי, ישראל מתפשרת בשנתיים האחרונות על הגרעין כי אתה רוצה להשיג הכל, ובינתיים הם צוברים חומר בקיע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם