אסון הזפת סוגרים את הים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

חוף הילטון בתל אביב היה מפוצץ בגולשים בימים האחרונים. הם נהנו מגלים של שני מטר ולא נרתעו מהאיסור הגורף שהטיל משרד הבריאות על הכניסה למים בעקבות זיהום הזפת שהתגלה בחופי הארץ ב-17 בפברואר.

"כשיש גלים טובים מי שרוצה לגלוש ייכנס גם אם המצב יותר גרוע", אומר דניאל ידיד, מדריך גלישה בן 26 שבדיוק יצא מהים ומסיר את חליפת הגלישה. "הרגשנו את הזפת בטעם של המים, אבל זה נסבל. כנראה שאם היינו בבית ינאי ורואים את גושי הזפת אולי היינו חושבים פעמיים, אבל פה אתה לא יוצא עם זה מהים, לא נורא".

"הרגשנו את הזפת בטעם של המים, אבל זה נסבל. כנראה שאם היינו בבית ינאי ורואים את גושי הזפת אולי היינו חושבים פעמיים, אבל פה אתה לא יוצא עם זה מהים, לא נורא"

גם המתרחצים בחוף המשיכו להגיע לטבילת החורף. כך, למשל, רוני סגמן שגר בבית שבו נולד ברחוב סמוך לחוף טרומפלדור. "נכנסתי לים בכל הימים האחרונים, כרגיל. עד עכשיו אף אחד לא מת ואפילו לא הגיע למיון", הוא אומר ומצביע על גלגלת ניקוי הרגליים שהפכה לקצת יותר רלוונטית בשבוע החולף, אחרי ששנים היא לא הייתה בשימוש.

חוף הילטון השבוע (צילום: עומר שרביט)
חוף הילטון השבוע (צילום: עומר שרביט)

החופים בתל אביב אכן ספגו מכה קטנה יותר מאזורים אחרים בארץ, אבל גם כאן הטרקטורים שמנפים את החול עבדו שעות נוספות כדי לברור את הזפת מהחול ולאסוף אותה באופן ידני. פקחי החוף בתל אביב אפילו שקלו להשאיל מעיריית ראשון לציון את טרקטור ניפוי החול החדש שיש ברשותם.

אחד המצילים בחוף ירושלים אמר כי אם תהיה סערה נוספת הים ינקה את עצמו. גם אחרים העריכו כי האסון שפקד את החופים אולי הצטלם רע מאוד בכל מה שנוגע לצבים שמכוסים בשחור, אבל הטבע יאזן את עצמו. כולם מסכימים כי המכה האמיתית תכה בבעלי החיים הימיים בימים הקרובים כאשר גובה הגלים יירד והזפת תתחיל להתפשט במים הרדודים בקרבת החוף.

כולם נדבקו בזה

החופים בישראל עובדים עכשיו במתכונת חורף, מה שאומר שמעט מאוד תחנות הצלה פתוחות לאורך מישור החוף. עונת הרחצה הרשמית צפויה להיפתח ב-20 במרס. מתי זה יקרה באמת? גורם במשרד הבריאות אומר שעוד חזון למועד, ושהבדיקות עדיין לא תקינות.

דניאל ידיד בחוף הילטון (צילום: עומר שרביט)
דניאל ידיד בחוף הילטון (צילום: עומר שרביט)

לעומת זאת, במשרד להגנת הסביבה דווקא אומרים שהבדיקות של איכות המים תקינות, אלא שמדובר בסוג אחר של בחינה סביבתית שמבצעת החברה לחקר ימים ואגמים והמילה האחרונה ביחס למתרחצים היא של משרד הבריאות. משרדי הממשלה יכולים להמשיך לעצום עיניים, רק שהחופים עצמם יילכו ויתמלאו בשבועיים הקרובים, עם או בלי היתר.

"אני מקווה שעונת הרחצה תיפתח בזמן כי הימים החמים בפתח וכבר המוני מתרחצים וגולשים נמצאים בחוף הים למרות שהורו לא להיכנס", אומר אבי עפיה, ראש אגוד המצילים הארצי.

"בשבת האחרונה ביליתי בעצמי בחוף בת ים והיו המוני מתרחצים ואנשים שעשו ספורט על החוף, חלקם עם ניילונים שהגנו על הנעליים מהזפת. תמיד הייתה זפת בחוף, היו עושים חריש על החול עם טרקטור אבל כולם נדבקו בזה ברגליים, בכל זאת.

"בשנות ה-70 וה-80 כולם ידעו שלפני שעולים הביתה עוברים דרך הגלגלת עם מיכל הסולר שמנקה את כפות הרגליים. כיום אין כמעט צורך בזה כי בשנים האחרונים גורמי אכיפה של הגנת הסביבה עשו עבודה טובה, אבל הסיטואציה של זפת בחופים לא זרה לחופי הים התיכון, זה לא משהו שלא היה בעבר ולא אמור להפריע לרחצה. מה שהתרבה עם השנים זה דווקא המדוזות".

אבי עפייה, ראש איגוד המצילים (צילום: עומר שרביט)
אבי עפייה, ראש איגוד המצילים (צילום: עומר שרביט)

להערכתו של עפיה, אין בעיה להיכנס למים כבר עכשיו. "אם יהיה חם מאוד נראה כאן המוני ילדים ומתרחצים במים ומן הראוי שתהיה עליהם שמירה כי אין חשק להתחיל לספור מתים בתחילת עונת הרחצה.

"הזפת נמצאת פה בבת ים בעיקר על החול וזה לא נורא, לוקחים קרם הגנה או כל שמן אחר ושמים על נייר וזה יוצא בשנייה. פה גם הזרימו את הביוב חופשי לים ולא קרה כלום. האסונות הגדולים יקרו מזה שאנשים ייכנסו למים ולא יהיה מי שיעזור להם להיחלץ מהמצוקה. משרד הבריאות צריך לרדת מהאיסור הגורף להיכנס למים".

"פה גם הזרימו את הביוב חופשי לים ולא קרה כלום. האסונות הגדולים יקרו מזה שאנשים ייכנסו למים ולא יהיה מי שיעזור להם להיחלץ מהמצוקה. משרד הבריאות צריך לרדת מהאיסור הגורף להיכנס למים"

קדחת האסדות

במהלך החורף הרשויות המקומיות לוקחות על עצמן לתחזק מספר מצומצם מאוד של תחנות הצלה למקרי חירום. לפני כחמש שנים משרד הפנים והמצילים סיכמו על הארכת עונת הרחצה בחודשיים כך שהיא נפתחת לפני פסח ונמשכת שמונה חודשים. אלא שבמקביל לאיסור הכניסה למים, יש עוד איום שעלול למנוע את פתיחת העונה: אין תקציב מדינה.

חוף הים בחיפה, 17 בפברואר 2021 (צילום: דורון הורוביץ, פלאש 90)
חוף הים בחיפה, 17 בפברואר 2021 (צילום: דורון הורוביץ, פלאש 90)

באופן מסורתי, קיים ויכוח בין משרד האוצר למשרד הפנים והרשויות המקומיות במישור החוף באשר לנשיאה בנטל שירותי החוף. הרשויות המקומיות לא מוכנות לקחת על עצמן את איסוף האשפה ושירותי ההצלה עבור מתרחצים שמגיעים מעיר אחרת, ודורשות ממשרד הפנים תוספת תקציב, שלא נמצאת בתקציב המדינה.

כרגע אין הסכמה בין משרד הפנים לאוצר באשר לגודל התוספת. גורם באגף תקציבים אומר כי הונח על שולחן משרד הפנים מתווה לפתיחת עונת הרחצה, והם יצטרכו לתת תשובה. המתווה נוגע לתקציב השוטף של עונת הרחצה ולתקציבי פיתוח שמיועדים לפיקוח והצלה.

"הדיון הוא על היקף הסיוע בתקציב השוטף, בגלל התקציב ההמשכי ובגלל שזה לא נמצא בחוק התקציב, זה לא כלול – וכרגע מנסים לתת מענה על אף שזה לא מחויב לפי חוק התקציב ההמשכי".

"הדיון הוא על היקף הסיוע בתקציב השוטף, בגלל התקציב ההמשכי ובגלל שזה לא נמצא בחוק התקציב, זה לא כלול – וכרגע מנסים לתת מענה על אף שזה לא מחויב לפי חוק התקציב ההמשכי"

במשרד הפנים מסרו בתגובה: "עונת הרחצה אמורה להיפתח ב-20 במרץ בכפוף להחלטת ממשלה מה-22 בפברואר, וסוכם שמשרדי האוצר והפנים יסכמו בתוך שבועיים על אופן תקצוב פתיחת העונה לצורך פיתוח והנגשה, תפעול וסוגיות הצלה ובטיחות תוך התמודדות עם תרחישי אסון ימיים והיערכות למניעתם. הנושא עדיין במשא ומתן בין המשרדים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ‎)

בתקווה שתימצא הקופסה התקציבית לפתיחת העונה, עדיין בחלק גדול מהחופים תהיה זפת על החול ובמים. המשרד להגנת הסביבה הודיע ברביעי בערב כי המכלית "אמרלד", שהבריחה נפט מאיראן לסוריה, היא זו שזיהמה את חופי הארץ.

לאחר שיצאה מתעלת סואץ המכלית כיבתה את מכשירי המיקום האוטומטי וזיהמה את המים של ישראל בין ה-1 ל-2 בפברואר. לאחר מכן האונייה פרקה את הנפט הגולמי שהיה עליה לכלי שיט אחרים באזור סוריה. החקירה העלתה עוד כי לא היה גילוי מוקדם על כתם הנפט.

מפת רמזור זיהום החופים של ישראל הולכת ונצבעת בימים האחרונים בכחול (זיהום קל מאוד), אחרי שקודם לכן הייתה צבועה בגוני כתום (זיהום בינוני). האזורים שנפגעו יותר הם החופים שמצפון לאשדוד, געש-יקום, חוף הכרמל ממעגן מיכאל ועד הבונים, החותרים, חופי עכו, ובדרגה החמורה ביותר קטע החוף שסמוך לראש הנקרה.

מאמצי הניקוי נמשכים, ואין דרך לשאוב את הזפת שנמצאת במים לפני שהיא תגיע לחול. העבודה צריכה להיות ידנית, כמה שזה נשמע סיזיפי.

זפת בחוף הבונים (צילום: אודי דגן)
זפת בחוף הבונים (צילום: אודי דגן)

החברה לאיכות הסביבה, קבלן הביצוע של המשרד, מפנה בימים אלה 1,200 טונות של חומר שזוהם בזפת מחופי הארץ. עד עכשיו פונו רק 120 טון מפלמחים, ג'סר א-זרקא, הרצליה ועתלית ובהמשך יהיה פינוי גם מחוף תל ברוך בתל אביב, חופי ראשון לציון, נתניה, חיפה ונהריה.

רני עמיר, ראש היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, הודה השבוע בדיון בוועדת הפנים, כי בישראל חסרות שתי תחנות חירום שאמורות לתת מענה מיידי לאירוע כזה בחופי הדרום והצפון. התחנות האלה אמורות להחזיק כוח אדם ושתי ספינות שאמורות לקבל התראות על כתמי שמן ולהגיע אליהם כדי לשאוב אותם לפני שיגיעו לחופי ישראל. זה לא קיים.

עמיר טען בדיון שלמשרד חסרים עשרות תקנים לאיוש תחנות כאלה, והשרה גילה גמליאל הוסיפה שלמעשה נדרשים עוד מאות פקחים, בימים האחרונים נחשף שגם הקרן למניעת זיהומי ים שימשה לאיוש תקני פקחים, וכך קרה שהכסף – שהיה אמור לעבור לרשויות המקומיות כדי לסייע בניקוי החופים – הגיע באיחור של כמה ימים.

תחנות הניטור שלא קיימות כרגע, יכלו לעכב את האסון, אלא שהוא רק קדימון למה שצפוי לקרות כאן במוקדם או במאוחר, נוכח ריבוי אסדות הגז והקידוחים שמשרד האנרגיה רוצה לאשר מול חופי הים של ישראל.

מבט אל אסדת קידוח הגז לווייתן משמורת הטבע חוף דור (צילום: Flash90)
מבט אל אסדת קידוח הגז לווייתן משמורת הטבע חוף דור (צילום: Flash90)

לא ברור מדוע יובל שטייניץ ממשיך לדבוק את בתנופת התעשייה של אנרגיה מתכלה ומזהמת, שאמורה להיות נחלת העבר. גם ההסכם שחתמה קצא"א עם איחוד האמירויות, להעברת נפט לאשקלון מעוד ועוד מכליות נפט שיגיעו מהמפרץ הפרסי דרך מפרץ אילת, יגביר את הסיכון לאסון הגדול הבא.

מפרץ אילת שקט יחסית, וכשהמכלית שתגיע לשם תדלוף, הים יתקשה לנקות את עצמו והאלמוגים ישלמו את המחיר. בחברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) רוצים לספור את מאות מיליוני הדולרים שהסידור הזה יניב, אבל לא בטוח שזה שווה את הסיכון. רק לפני שבע שנים התפוצץ צינור של קצא"א ו-5 מיליון טון של נפט גולמי צבעו את שמורת עברונה בשחור.

תושבי אילת כבר מפגינים נגד ההסכם כמה שבועות ובשבת הקרובה כל הארגונים הירוקים יגיעו לכיכר הבימה בתל אביב כדי למחות נגדו וכנגד חוסר המוכנות שנחשף באסון הזפת הנוכחי.

ההסכם של קצא"א מול האמירויות נותר חסוי, והשרה גמליאל גילתה יהירות מוזרה בדיון בוועדת הפנים. כאשר נשאלה על ידי הח"כים האם תפרסם את הדו"ח בעניין קצא"א שנכתב על ידי גורמי משרדה, השיבה שאת עיקרי הדברים מהדוח היא עצמה כבר ביטאה, כך שהציבור לא חייב לראות אותו.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)
"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)

זפת בגודל אבטיח

"נגיע לעונת הרחצה בסדר, אבל אנשים משתמשים ורוחצים בים בכל ימות השנה וצריך לשמור עליו ולוודא שהוא פתוח באופן רציף ולא רק עם הדד-ליין של פתיחת העונה", אומרת מאיה יעקובס, מנכ"לית עמותת צלול.

"כרגע יש אנשים שלא שמים על ההוראות, וזה חשוב להם אז הם נכנסים למים ומוציאים זפת בגדלים של כדור טניס עד אבטיח. חלק מהזפת תיפלט החוצה וחלקה לתוך הים ותמשיך להרעיל את בעלי החיים, זה לא נעלם. אבל מה שקרה לנו באסון הנוכחי הוא רק פרומו לדברים שמפניהם אנחנו מתריעים לאורך שנים.

"כרגע יש אנשים שלא שמים על ההוראות, וזה חשוב להם אז הם נכנסים למים ומוציאים זפת בגדלים של כדור טניס עד אבטיח. חלק מהזפת תיפלט החוצה וחלקה לתוך הים ותמשיך להרעיל את בעלי החיים, זה לא נעלם"

"אסדות בקרבת החוף והגברה דרמטית של כמות המכליות שקצא"א מתכננת להביא לאילת מהמפרץ, זה סיכון הרבה יותר גדול. האסון שזה יכול לגרום לו יהיה קטסטרופה לחופים, לים ולטבע, אבל גם להתפלה, שמספקת 70% ממי השתייה.

"המכליות ותעשיית הגז והנפט הולכת וגדלה וצריך לשנות דרישות מהחברות ולבטל את הפרויקט של קצא"א, שכולם נגדו חוץ מהאוצר והחברה עצמה. זה לא משהו שיתרום למשק האנרגיה בישראל, הופכים אותנו לצינור יבשתי עוקף לתעלת סואץ, דרך הצינור המאוד לא מתוחזק של קצא"א שכבר גרם לאסונות טבע בעבר, תוך סיכון לא מידתי לנזק שיכול להיגרם למפרץ אילת ולאלמוגים בצפון סיני, עקבה וגם בחופי אשקלון.

נערה מנקה זפת בחוף הבונים, 25 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון לע
נערה מנקה זפת בחוף הבונים, 25 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון לע"מ)

"לפני כמה חודשים היה אסון של דליפה ממכלית במאוריציוס, או באר קידוח שבמשך חודשים לא הצליחו לעצור את הדליפה ממנה במפרץ מקסיקו. אלה התרחישים שעליהם אנחנו מדברים.

"משרד האנרגיה רוצה להרחיב את קידוחי הגז בים ולהקים עוד 4-5 אסדות, בלי שיש פיקוח עליהן ואין מוכנות לחירום כפי שאנחנו רואים עכשיו. ישראל יושבת על התוואי של האוניות ששטות מתעלת סואץ ואנחנו לא ערוכים להתמודד עם זיהום".

כרגע אין עבודות לניקוי הזפת מתוך הים, למעט יוזמות פרטיות. אם בהתחלה היה נדמה שהגושים יצופו על פני המים ואפשר לאסוף אותה בקלות, הרי שלמעשה היא שוקעת גם לקרקעית, מה שמאפשר לאסוף אותה רק בצלילה.

אחד הראשונים שדיווחו על הזפת בתוך הים הוא הביולוג הימי אנדריי אהרונוב: "ימים ספורים אחרי שהתברר שיש זיהום, צללתי עם חבר במערה הכחולה שנמצאת חצי קילומטר דרומית לחוף המוכרז בבונים. איך שנכנסתי למים הרגל שלי דרכה על משהו רך, ישר הבנתי שזו זפת ששקעה בקרקעית הים ונסחפה לחוף.

"במהלך הצלילה אספנו 30-40 קילו זפת בתוך 40 דקות. מה שעיצבן אותי הוא שיום לפני זה עוד התווכחתי עם אנשי ים אחרים ונשבעתי שזפת לא יכולה לשקוע כי היא צפה. גם כשדיברתי עם ביולוגים ימיים הם אמרו שהזפת צפה ולא אמורה לשכון בקרקעית, אבל המציאות עולה על כל דמיון".

אהרונוב לא חושב שהזיהום אמור למנוע רחצה בחופים אחרי שתבוצע בהם פעולת הניקוי. "אני אישית לא רואה סיבה לבעיה, הסכנה האמיתית היא לבעלי החיים שנושמים את המים האלה. ברגע שיהיה ים שקט, לא יהיה אוורור וכל הרעל שמופרש יהיה בריכוזים גבוהים, וככה יהיו עוד פיגועים סביבתיים נקודתיים".

"אני אישית לא רואה סיבה לבעיה, הסכנה האמיתית היא לבעלי החיים שנושמים את המים האלה. ברגע שיהיה ים שקט, לא יהיה אוורור וכל הרעל שמופרש יהיה בריכוזים גבוהים, וככה יהיו עוד פיגועים סביבתיים"

הוא קורא למשרד הבריאות להתיר כניסה למים לכמה שיותר צוללנים ומשרנקלים כדי שיוכלו לנקות את הים.

"עד עכשיו מעט בעלי חיים נפגעו באופן יחסי – המכה האמיתית עוד לפנינו וזה יקרה במים הרדודים ובלגונות. האיסוף הכי יעיל הוא בצורה של שנירקול כי גושי הזפת מרוכזים ליד החוף וקל לזהות אותם. שני חברים שלי אספו 15 קילו כל אחד בתוך דקות ספורות".

לעשות סוף להשתלטות

לצד המתרחצים, הצוללנים והגולשים, אלה שספגו מכה גדולה בסיבוב הנוכחי וקולם פחות נשמע הם הדייגים. ימים ספורים אחרי שהתברר האסון משרד הבריאות מיהר להודיע על איסור למכור דגים מהים התיכון, והדייגים שילמו את המחיר.

דייג בג'סר א-זרקא (ארכיון) (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)
דייג בג'סר א-זרקא (ארכיון) (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

"יום אחרי הסערה, בשבת הראשונה של הזיהום, היינו מהראשונים שגילינו ודיווחנו והתחלנו לנקות. עבדנו כרגיל ומכרנו את השלל ביום ראשון", אומר סמי אלעלי, דייג מג'סר א-זרקא.

"ביום שני הגיעו נציגי משרד החקלאות לקחת דגימות וראינו ירידה גדולה במכירות, בהדרגה אנשים הפסיקו להגיע כדי לקנות, וברביעי הוציאו החלטה ממשלתית של איסור שיווק דגים מהים. הסוחרים לא קנו כמויות על אף שהיה שלל טוב. חלק מהדגים זרקנו והשמדנו ואם הצלחנו למכור זה היה בזיל הזול. חלק גם חילקנו.

"ספגנו את הנזק גם בשלל וגם בציוד שהתלכלך, רשתות ומנועים. כבר שמחנו שהיה שלל טוב אחרי כמה ימים של סערה במהלכם לא דגנו ועכשיו משביתים אותנו שוב, זורקים אותנו לים בלי פיצוי ותמיכה. כל הזמן אומרים לנו שרוצים לעשות עוד ועוד בדיקות.

"ספגנו את הנזק גם בשלל וגם בציוד שהתלכלך, רשתות ומנועים. כבר שמחנו שהיה שלל טוב אחרי כמה ימים של סערה במהלכם לא דגנו ועכשיו משביתים אותנו שוב, זורקים אותנו לים בלי פיצוי ותמיכה"

אתה לא חושב שהשלל שלכם מזוהם?
"ממקרים קודמים של זפת ששטפה את הים זה לא פוגע, חלק צף ומתגבש וחלק שוקע בקרקעית. אף אחד לא יכול להעריך עכשיו את גודל הנזק של הפגיעה בריף, באצות ובבעלי החיים, אבל הדג לא אוכל זפת או פלסטיק, אלא אם כן הוא מתכסה בה, ואז זה ניכר".

סמי אלעלי מאגוד הדייגים (צילום: עומר שרביט)
סמי אלעלי מאגוד הדייגים (צילום: עומר שרביט)

אלעלי הוא גם דובר אגוד הדייגים. לדבריו, המכה הנוכחית מתווספת לאינספור סנקציות והגבלות שהושתו על הדייגים בשנים האחרונות. הוא מזכיר שבשנה החולפת נאכפה עליהם השבתה מתוקף תקנות הקורונה, במקביל להשבתה בעונת הרבייה, ומשום מה הם לא קיבלו פיצוי כספי. בנוסף, השרה גמליאל בוחנת עכשיו הוספה של דגים לרשימת המינים המוגנים.

לדעתו, הדייגים הם קורבן של התעשיות המזהמות והארגונים הירוקים שכביכול רוצים להלבין את עצמם על חשבון הדייגים. לדבריו, משרד החקלאות והארגונים הירוקים רוצים שהענף יתאושש והדגה תתרבה אבל זה לא קורה בפועל.

"כך קרה שבחמש השנים האחרונות היו הגבלות על היקף פרישת הרשתות, הצי, הזמן ומרחב הדיג, וכל זה היה אמור לאושש את הדגה, אבל זה לא קרה כי הפגיעה לא מגיעה מדיג יתר אלא מגורמים אחרים שמזהמים את הים.

"עכשיו, אחרי כל ההגבלות על הדיג, במקום לטפל במזהמים האמיתיים הם רוצים להפוך עוד מקטעים לשמורות טבע כדי לשמור על הסביבה הימית. ומה יישאר לנו? החברה להגנת הטבע תמכה במיקום אסדת לווייתן בקרבת החוף. אלף ימי דיג לא יפגעו בדגה ובים כמו יום אחד של זיהום התעשייה הפטרוכימית או אונייה שתדלוף. הם חזקים על חלשים.

מנקים בג'סר א זרקא (צילום: עומר שרביט)
מנקים בג'סר א זרקא (צילום: עומר שרביט)

"כולם ראו את הפשעים בים: האסדות והמפעלים של הטייקונים שמשתלטים על המרחב הימי, אבל כדי לטייח את הפנים שלהם כשומרי טבע רוצים לממש את החזון שלהם על חשבון הדייגים שהם האוכלוסייה המוחלשת ביותר במדינה.

"האסדות והמפעלים של הטייקונים שמשתלטים על המרחב הימי, אבל כדי לטייח את הפנים שלהם כשומרי טבע רוצים לממש את החזון שלהם על חשבון הדייגים שהם האוכלוסייה המוחלשת ביותר במדינה"

"בטווח הארוך, לאסון הנוכחי יהיו השלכות חמורות. ייקח שנים לנקות את הריף ולא נוכל לדעת את מלוא ההיקף של הנזק, אבל זה איתות: הציבור צריך לקום ולעשות סוף להשתלטות של תעשיות מזהמות ולהחזיר את הים לציבור.

"הים חשף את האמת על הפשעים בים שדיברנו והתרענו עליהם במשך שנים. הים ינקה את עצמו והטבע יתאזן, אבל כמה הוא יכול להתאזן?".

עוד 2,416 מילים
סגירה