הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

פעיל סביבה שאל השבוע איזה חומר לוקחים בזמן האחרון במוסדות התכנון. הוא רוצה גם.

אחרי שבשבוע שעבר ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה הצילה את הגבעות שעוטפות את מודיעין מבנייה, השבוע הטילה ועדת הערר של המועצה הארצית פצצה כשבלמה את תכנית ההפרדה המפלסית בצומת אורה, פרויקט תחבורתי מאסיבי בלב הרי ירושלים.

חשוב להדגיש כי הוועדה לא ביטלה את התכנית, אלא שלחה את המתכננים למקצה תיקונים, השלמות וביצוע תסקיר השפעה על הסביבה. זה לא הפריע למתנגדים – בראשם המועצה האזורית מטה יהודה, החברה להגנת הטבע וארגון צרכני התחבורה "15 דקות" – להגיב בפרץ של שימחה.

להחלטה הזו יש חשיבות גדולה לא רק בגלל הפרויקט עצמו, שאמור להפוך את הכניסה הדרומית לירושלים לאוטוסטרדה רבת נתיבים עם תוספת של שתי מנהרות, אלא בעיקר כי היא תוקעת טריז משמעותי בקידום תכניות הבנייה הנרחבות על רכס לבן, שאישורן היה אחת המפלות הסביבתיות הקשות בשנים האחרונות.

תכנית רכס לבן אושרה עם התניה של הקמת ההפרדה המפלסית בצומת אורה, שאמורה להיות צינור החמצן התחבורתי שלה. בהיעדר אור ירוק לפתרון התחבורתי בצומת אורה, אין בנייה על רכס לבן.

הפגנות נגד הבנייה ברכס לבן ביוני 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

כמובן שהמאבק לא נגמר. למעשה, למאבקים סביבתיים בישראל יש נטייה לא להיגמר לעולם: כמעט תמיד מדובר בניסיון לקניית זמן, מתוך הנחה שהזמני הופך במקרים רבים לקבוע.

מעבר להישג הנקודתי, יש כאן גם מסר עקרוני חשוב: אין בנייה בלי תשתיות תחבורה; ותשתיות תחבורה מפרקות את הסביבה לגזרים. האם זה שווה? חברי ועדת הערר אמרו השבוע, לפחות בינתיים, שלא.

הגלובוס השחור: מזהם השבוע

לא ברור בשביל מה גילה גמליאל הייתה צריכה את זה. היא הרי בסך הכול זוכה להערכה על כהונתה במשרד להגנת הסביבה – הישג לא מבוטל בקדנציה שבה השרים מתבזים בזה אחר זה. מה היה דחוף לה לחולל תפנית חדה בעלילת זיהום הזפת, ולטעון שמדובר בפיגוע טרור איראני נגד ישראל?

הראיון של גמליאל אתמול (חמישי) בבוקר לקרן מרציאנו ואודי סגל בגל"ץ, שבו ניסתה להגן על התזה הזו, היה מופע חירטוטים של פוליטיקאית שחושבת שכל המאזינים מטומטמים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף הים באשדוד, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

שוב ושוב היא ניסתה לשכנע שהברחת מאות אלפי טונות של נפט בים והטלת דלקים למים היא אירוע לא פחות חמור מהברחת רקטות במנהרות. אני האחרון שצריך לשכנע אותו שבנסיבות מסוימות זיהום סביבתי מסוכן והורג לא פחות מנשק. אבל לא כל זיהום סביבתי, חמור ככל שיהיה, הוא טרור.

טרור זו פעולה שנועדה להטיל אימה ותוכננה לפגוע במכוון במדינה או קהילה מסוימת. גם אם המכלית האיראנית שהמשרד להגנת הסביבה העלה בחכתו היא אכן העבריינית, אין בדל ראייה לכך שהיא שפכה את הנפט לים במטרה לפגוע בישראל (ועל הדרך פגעה מאוד גם בחופי לבנון).

אם המטרה הייתה פגיעה מכוונת, מדוע שחררה לים רק כאלף טונות נפט מתוך יותר מ-100 אלף שנשאה בבטנה? אם מדובר בטרוריסטים שסימנו את ישראל כמטרה, הם פראיירים רציניים: לו שחררו לים את כל הנפט שהיה ברשותם, קו החוף הישראלי באמת היה מושבת לשנים ואיתו אולי גם מקורות המים (המותפלים) שלנו.

אם זיהום הים בנפט הוא טרור, אז גם כל תקלה בארובות בז"ן הופכת את עידן עופר למחבל, שלא לדבר על הממשלה שאחראית לזיהום האוויר מתחבורה בלב הערים בישראל.

הארובות בתחנת הכוח בחדרה ב-2018 (צילום: מילה אביב/פלאש90)

לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הורג 2,500 ישראלים מדי שנה, אז לשיטת גמליאל זו מתקפת טרור רבת נפגעים. או שאולי זה נוח להפיל את התיק על מערכת הביטחון כשלשר הביטחון קוראים בני גנץ ואנחנו שבועיים וחצי לפני בחירות.

כל עוד אין הוכחה אחרת, אירוע זיהום הזפת הוא מקרה של עבריינות סביבתית חמורה, לא טרור במובן המדיני-לאומי. אולי קצת יותר קשה לקבל תשומת לב תקשורתית וציבורית כשמדובר "רק" באסון סביבתי, אבל מוטב שגמליאל תתמקד בלתפוס את העבריינים מאשר בלתפוס כותרות.

טיפ ירוק לשבת

צרכני החשמל המשמעותיים בבית ממוצע הם אלה שמחממים או מצננים – מזגן, תנור, מקרר. שינוי טמפרטורה היא פעולה שדורשת הרבה אנרגיה. רובנו נוטים לשכוח, אולי בגלל גודלו, עוד בזבזן אנרגיה אחד שתפקידו להרתיח: הקומקום החשמלי.

אין בכוונתי להמליץ על הימנעות משתיית קפה או תה, אבל יש דרך פשוטה למדי לחסוך חשמל, כלומר לחסוך כסף וזיהום: לחמם בדיוק את כמות המים שאנחנו זקוקים לה. רבים מאיתנו, בהיסח הדעת, מרתיחים קומקום מלא או כמעט מלא, גם כאשר אנחנו בסך הכול רוצים לשתות כוס אחת.

קומקום חשמלי. אילוסטרציה (צילום: iStock)

איך יודעים כמה מים להרתיח? זה פשוט. במקום למזוג מהקומקום לכוס, ממלאים את הכוס במים ומוזגים אותם לקומקום. רק את הכמות הזו (אולי עם תוספת קטנה, בגלל האידוי) – מרתיחים. ואז תוכלו לומר שאתם שותים תה ירוק, במלוא מובן המילה.