תאוות הפרסום על חשבון ביטחון ישראל

כותרת הראיון עם א', סגן ראש המוסד לשעבר, בידיעות אחרונות
כותרת הראיון עם א', סגן ראש המוסד לשעבר, בידיעות אחרונות

הראיון שהעניק "א'", סגן ראש המוסד לשעבר, לעיתון "ידיעות אחרונות" מתפרש כניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות ולפאר את עצמו. יש הרבה צדק בדברים שאמר אך עיתוי הראיון איננו נכון ואסור לו לחטוא בחטא היוהרה והפירסום, שבו נדבקו בכירים אחרים במערכת הביטחון על חשבון ביטחון מדינת ישראל.

הפוליטיקה והרדיפה אחרי השררה מטריפות באחרונה את בכירי מערכת הביטחון הישראלית. הם רוצים למצב את עצמם כמנהיגים ורצים לאמצעי התקשורת כדי להשיג לעצמם כותרות, כשהם משלים את עצמם שבכך ישיגו לעצמם כבוד ויקר.

הפוליטיקה והרדיפה אחרי השררה מטריפות באחרונה את בכירי מערכת הביטחון הישראלית. הם רוצים למצב את עצמם כמנהיגים ורצים לאמצעי התקשורת כדי להשיג לעצמם כותרות

העיסוק האובססיבי בסוגיית הגרעין האיראני החל בדברי הרמטכ"ל אביב כוכבי, שהודיע במסגרת הרצאתו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי כי הנחה את צה"ל להכין אופציה צבאית נגד איראן. אני נוטה להאמין לטענה כי הוא אמר את הדברים ללא שום כוונה פוליטית אך יש בכירים במערכת הפוליטית שרואים בהתבטאות הזו ניסיון ראשון של כוכבי למצב את עצמו כמנהיג ישראל בעתיד.

על ההצהרה הזו "התלבש" ראש המוסד יוסי כהן, אשר איננו מסתיר את שאיפותיו הפוליטיות, והחל במסע הדלפות באמצעות כתבי חצר נגד הרמטכ"ל, שגם הוא לא טמן ידו בצלחת והשיב לו באמצעות אחד הכתבים הצבאיים המקורבים לו.

בסוף השבוע הצטרף גם שר הביטחון בני גנץ לחגיגה התקשורתית. לאחר שמתח ביקורת על הצהרתו של הרמטכ"ל כוכבי בנושא איראן ותידרך את כתבי החצר שלו כי:

"קוים אדומים מותחים בחדרים סגורים"

יצא גם הוא בהצהרות דרמטיות נגד איראן. אולי בתקווה שבכך הוא ימצב את עצמו כמנהיג אחראי מבחינה ביטחונית, ויצליח בזכותן לחצות את אחוז החסימה ולהיבחר מחדש לכנסת ישראל.

"ישראל מעדכנת את התוכניות לתקיפת אתרי גרעין באיראן"

הודיע בני גנץ ברשת "פוקס ניוז" והסביר כי:

"צה"ל מעדכן את התוכניות לתקיפת אתרי הגרעין באיראן. מדינת ישראל זיהתה יעדים רבים בתוך איראן שתקיפתם תפגע ביכולתה של טהראן לפתח פצצה גרעינית".

בני גנץ הצליח ליצור סערה בקרב מדינות המפרץ, שם עוד מתייחסים אליו ברצינות. איך אני יודע זאת? מכמות הטלפונים הבהולים שקיבלתי מכמה מפיקים בערוצים הערביים, אשר ביקשו כי אפרשן את דבריו כדי לנסות ולהבין האם ישראל אכן תתקוף בקרוב את איראן.

גנץ יצר סערה במדינות המפרץ, שם עוד מתייחסים אליו ברצינות. איך אני יודע? מכמות הטלפונים הבהולים שקיבלתי ממפיקי ערוצים ערביים, שביקשו כי אפרשן את דבריו, כדי להבין אם ישראל אכן תתקוף בקרוב את איראן

ברור שזה לא עומד לקרות בקרוב, אבל כנראה שבני גנץ לא נרגע. ההדלפה על פגישתו הסודית עם המלך עבדאללה בירדן לא הרשימה אף אחד בישראל או בעולם הערבי ועכשיו הוא מחפש כותרות בנושא הגרעין האיראני בתקווה שזה יסייע לו מבחינה פוליטית.

אולם הגדיל לעשות הפעם הכוכב התקשורתי החדש המכונה "א'", סגן ראש המוסד לשעבר, שפרש מהארגון לפני כחודש. א' הסתער, באמצעות העיתון "ידיעות אחרונות", על ציבור הקוראים, כדי לנקום על העובדה שלא קודם לתפקיד ראש המוסד, ובאותה העת גם לספק לציבור בישראל ובאיראן תובנות חשובות על מחדליה הביטחוניים של ההנהגה הישראלית.

המכונה "א'", שבודאי יש לו קבלות חשובות בכל הקשור לביטחונה של מדינת ישראל, פרש מן השירות אחרי שהבין כי לא ימונה לראש המוסד. אנשים המכירים אותו אומרים כי הוא דמות ביטחונית רצינית, אך הוא מאוד ממורמר. אחרים אומרים כי הוא ניסה, באמצעות הראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות", לסגור חשבון עם בנימין נתניהו. בכל מקרה, יש לי כמה הערות על דבריו.

1

אכן, "א'" מהמוסד צודק בביקורת שלו על הניהול הכושל של משבר הקורונה. המשבר מנוהל באופן ריכוזי משיקולים פוליטיים ללא שום הצדקה, דבר שגרם להימשכות מיותרת של המשבר, לאבדות בנפש ולנזקים כלכליים.

לא צריך להיות בכיר במוסד כדי להבין זאת, כל בר דעת שעוקב אחר דיווחי התקשורת בישראל יכול להגיע במהירות לתובנות האלה.

2

הסכם הגרעין עם איראן: המדיניות של ראש הממשלה נתניהו לפעול למיטוט הסכם הגרעין עם איראן היא נכונה לדעתי, ותומכים בה גם ראש המוסד יוסי כהן, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש אמ"ן המיועד האלוף אהרון חליווה. יש גם בכירים במערכת ביטחון הסבורים אחרת, כמו הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט או האלוף (מיל') גיורא איילנד, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר.

זה לגיטימי ש"א'" מהמוסד יחשוב אחרת. השאלה היא, אילו היה מתמנה לראש המוסד, האם היה "מיישר קו" עם נתניהו בעניין מיטוט הסכם הגרעין? להערכתי, התשובה היא כן.

זה לגיטימי ש"א'" מהמוסד יחשוב אחרת. השאלה היא, אילו היה מתמנה לראש המוסד, האם היה "מיישר קו" עם נתניהו בעניין מיטוט הסכם הגרעין? להערכתי, התשובה היא כן

3

"א'" מהמוסד יוצא נגד המגמה של פירסום מבצעים חשאיים של המוסד הישראלי והוא צודק בהחלט. ההתרברבות הזו היא מיותרת ויוצרת אנטגוניזם, במיוחד בכל הקשור לאיראן. מטרתה לעשות יחסי ציבור למוסד ולעומד בראשו, ועדיף שהמוסד ימשיך לפעול בחשכה ובאופן אנונימי.

אבל "א'" חוטא בעצמו באותו חטא, כאשר בראיון הוא מגלה פרטים על כך שפרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין הייתה:

"יעד של מבצע ישראלי גלוי וסמוי"

ומספר על הפעולות שעשה המוסד בעניין.

4

עיתוי הראיון שהעניק "א'" מהמוסד ערב הבחירות הרביעיות בישראל מתפרש כניסיון התערבות פוליטי, כדי להשפיע על התוצאות שלהן, בדיוק כמו שעשה ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין ב-2013, כשהעניק ראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" ערב הבחירות ובו האשמות קשות נגד נתניהו.

עדיף היה ש"א'" מהמוסד היה מעניק את הראיון ל"ידיעות אחרונות" אחרי הבחירות. זה היה מעקר את הביקורת עליו. אבל נשאלת השאלה מדוע דמות כה בכירה במערכת הביטחון הישראלית, ששמרה שנים רבות על מרחק גדול מאוד מהתקשורת, חוטאת גם היא בחטא היוהרה והרצון לזכות ביוקרה ובתהילה? האם "א'" מתכוון להשתלב במערכת הפוליטית? האם הוא מתכוון ללכת לעולם העסקים וצריך את הפירסום הזה כדי לקדם את עסקיו?

טוב יעשה "א'" אם לא יחזור על הטעויות שעשו וממשיכים לעשות בכירים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, המנסים לפאר את עצמם על חשבון הביטחון של מדינת ישראל תוך חשיפת פרטים רגישים על מבצעים של המוסד הישראלי ושל צה"ל.

טוב יעשה "א'" אם לא יחזור על טעויות שעשו ועדיין עושים בכירים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, המנסים לפאר עצמם על חשבון ביטחון המדינה, תוך חשיפת פרטים רגישים על מבצעי המוסד הישראלי וצה"ל

מי כמוהו יודע היטב שהאויב עוקב אחרי כל פיסת מידע שמתפרסמת בתקשורת הישראלית ומצרף אותה לפזל המודיעיני הגדול. לכן מן הראוי שיאמץ את הכלל "סייג לחוכמה שתיקה" בכל הקשור לנושאים הביטחוניים הרגישים, ובמיוחד בנושא האיראני. על השאר אין שום בעייה שידבר.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 939 מילים
סגירה