ביום האישה הבינלאומי השנתי התייחסות לנשים שמנהיגות מדינות היא כבר מזמן בגדר אטריות קרות. לא מדובר בהיסטוריה רחוקה של מלכות ונסיכות שזכו במעמדן על בסיס תורשתי, אלא בהיסטוריה קרובה בה הנשים עמדו במאבקים פוליטיים כדי להתמנות ולנצח בבחירות כלליות בזכות עצמן.

ביום האישה הבינלאומי השנתי התייחסות לנשים שמנהיגות מדינות לא מחדשת. זו לא היסטוריה רחוקה של מעמד על בסיס ירושה, אלא היסטוריה קרובה בה נשים עמדו במאבקים פוליטיים וניצחו בזכות עצמן

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מאז אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת הפך התחום למעשה של שגרה כשמדינות רבות בחרו בהן לעמוד בראשן או בראשות הממשלה. ישראל הייתה בין החלוצות כאשר בחרה בגולדה מאיר ב-1969, שאולצה לפרוש בעקבות מחדלי מלחמת יום הכיפורים.

לעומת גורלה הפוליטי, גורלן של אינדירה גנדי בהודו ובנזיר בהוטו בפקיסטן המוסלמית היה טראגי יותר, כאשר הן נרצחו על רקע פוליטי. אלן ג'ונסון סרליף הייתה האישה הראשונה באפריקה שנבחרה לנשיאה בליבריה, ובזכות פעילותה זכתה גם בפרס נובל לשלום.

בעולם המערבי של בחירות חופשיות נודע מקום מיוחד למרגרט תאצ'ר, שבהיסטוריה הבריטית עד היום נודעה כראש הממשלה הראשונה וגם היחידה שנבחרה שלוש פעמים רצופות לאורך 11 שנים, התקופה הארוכה ביותר מאז ראשית המאה ה-19.

במהלך כהונתה היא הנהיגה מדיניות שמרנית קיצונית שהביאו למהפכים גדולים בכלכלה והחברה הבריטית. בשל כך זכתה למושג שהתקבע בעולם הפוליטי, תאצ'ריזם, המבטא לא רק את מדיניותה אלא גם את סגנון מנהיגותה הריכוזי, לאומיותה הקיצונית וגישתה הלא מתפשרת להשיג מטרות פוליטיות. מסיבה זו היא החליטה לפרוש ב-1999, כאשר הגיעה למסקנה כי איננה נהנית יותר מתמיכה מוחלטת של חברי מפלגתה השמרנית.

לעומת השמות הללו, שונה מעמדה וגורלה הפוליטי של המנהיגה שכיכבה בזירה העולמית בשני העשורים האחרונים, ודמותה הפוליטית הפכה לסמל במובנים רבים, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. ראשיתה וסיומה של הקריירה הפוליטית שלה מהווים ביטוי לאישיותה הצנועה, ששנות כהונתה הרבות לא הותירו בה רישומן והיא נותרה חפה מכל הגינונים המאפיינים מנהיגים רבים, בעיקר מהמגדר השני. מרקל קיבלה את מושכות מפלגתה לאחר שהמנטור הפוליטי שלה, הלמוט קוהל, הקנצלר שהנהיג את איחודה של גרמניה, הסתבך בשערוריית שחיתות ב-1999 והיא, יוצאת מזרח גרמניה הקומוניסטית, גינתה אותו פומבית וקראה לו ללכת למרות שהייתה במשך שנים בת חסותו.

דמותה הפוליטית של מרקל, קנצלרית גרמניה, הפכה לסמל. ראשית וסיום הקריירה הפוליטית שלה מבטאים את אישיותה הצנועה, שנותרה חפה מגינונים המאפיינים מנהיגים רבים, בעיקר מהמגדר השני

לאחר 18 שנות הנהגת מפלגתה הנוצרית דמוקרטית, מתוכן למעלה מ-15 שנים בראשות הממשלה, היא נפרדת בדרך לא שגרתית בעולם המודרני. כבר לפני כשנתיים היא הודיעה כי לא תתמודד על כהונת קנצלר חמישית ב-2021 ועל כוונתה לפרוש גם מהנהגת המפלגה.

"עכשיו הזמן לפתוח פרק חדש. היום בשעה זו, ברגע זה אני מוצפת בהרגשה אחת, תודה".

חברי המפלגה באולם קמו על רגליהם ובמשך כעשר דקות מחאו כפיים ללא הפסק בעוד היא נראתה נרגשת ונבוכה. נופפה לקהל, התיישבה, קמה שוב על רגליה, ניסתה לומר מספר מלים, התיישבה שוב וקמה שוב. הרגעים הללו, גם אם לא במכוון, הדגישו את אישיותה ואופייה.

לפני מספר ימים הגיע רגע הפרישה מהנהגת המפלגה לאחר שנבחר יורשה, בעוד הבחירות הכלליות מתוכננות לסתיו. כפי שקרה בימים הראשונים של מגפת הקורונה במדינות שונות, הגרמנים ברחבי המדינה יצאו למרפסות ובמשך כשש דקות מחאו כפיים באופן ספונטני לאות הערכה ותודה על מנהיגותה ושירותה למענם.  

לאורך כל שנותיה בשלטון ראה הציבור במרקל אישה עם יושרה אישית, שלא רדפה אחרי כל מצלמה ומיקרופון אלא אם כן היה לה דבר מה בעל ערך לומר. גינוני השררה לא דבקו בה. היא לא התפתתה לאופנות מתחלפות ואורות זרקורים, לא ניצלה את משרתה כדי לצבור נכסים אישיים או להקיף עצמה בעוזרים ומשרתים. היא ובעלה ממשיכים להתגורר באותה דירה שלפני היבחרותה ולא במשכן הרשמי של הקנצלר. בהתנהגותה היומיומית שידרה אמפתיה, אמינות ויציבות – מצרכים בסיסיים למנהיגות ראויה.

80 מיליוני גרמנים העריכו את ידענותה, מסירותה ויכולותיה להתנהל גם בזירה הבינלאומית. היא שיתפה פעולה והתעמתה עם חמישה ראשי ממשלה בריטיים, ארבעה נשיאי צרפת, שמונה ראשי ממשלה איטלקיים, ארבעה נשיאים אמריקאים, כולל ג'ו ביידן, ואחד, ולדימיר פוטין.

באחת ממסיבות העיתונאים מרקל נשאלה על ידי עיתונאית על לבושה. מסתבר שהבחינו שמלתחתה אינה מתחדשת, ועלתה השאלה אם אין לה חליפה אחרת מחליפה מסוימת שנדמה כי היא לובשת כל הזמן. היא השיבה כי היא עובדת מדינה ולא מודל אופנה.

בהזדמנות אחרת כששאלו אותה האם יש בביתה עובדי משק בית ומי מנקה שם, מכין ארוחות וכדומה, היא השיבה בשלילה, כי אין לה עוזרות כי איננה זקוקה להן שכן היא ובעלה מבצעים מדי יום את משימות הבית. כששאלות מסוג זה חזרו על עצמן מרקל הגיבה כי היא מצפה מהעיתונאים לשאול אותה על ההישגים והכישלונות בעבודתה בממשלה במקום פרטים על חייה האישיים.

מרקל לא ניצלה את משרתה לצבירת נכסים אישיים או להקיף עצמה בעוזרים ומשרתים. היא ובעלה ממשיכים להתגורר באותה דירה מלפני היבחרה ולא במשכן הקנצלר הרשמי. על שאלה לגבי מלתחתה הגיבה כי היא עובדת מדינה ולא מודל אופנה

אנגלה מרקל היא הדגם של המנהיג שהזמן לא מקלקל, הנותר נאמן לערכיו ומבין כי תפקידו לשרת ולקדם את האינטרסים של אזרחיו. לכן, למרות קומתה הלא גבוהה היא מותירה אחריה נעליים גדולות מאד שיורשיה יצטרכו למלא בעמל רב.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.