חמש שנים וחודש ימים מאז נכנס לתפקידו, ופחות משנה לפני סיום כהונתו, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עדיין לא הפנים את כל היבטי האחריות הגלומים בתפקיד הרם שקיבל על עצמו. אחריות שמחייבת אותו לומר גם דברים לא פופולריים, לקבל החלטות קשות ולדבר, גם במצבים שבהם היה מעדיף לשתוק. מי שרוצה לשתוק, שיישב בבית, לא בלשכת היועץ המשפטי לממשלה.

המופע האחרון המשמעותי של בריחה מאחריות מצידו של מנדלבליט בא בעקבות פנייתו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ מיום שלישי האחרון. גנץ ביקש לקבל תשובה משפטית מוסמכת, מהגורם היחיד המוסמך לתת תשובה שכזו (לפני שהעניין מגיע להכרעת בג"ץ) מה דינה של ממשלת החילופים, במקרה שמפלגתו, כחול-לבן, לא תעבור את אחוז החסימה. זהו לא בדיוק נושא שולי: השאלה הזו היא אחת המרכזיות העומדות בלב השיח הציבורי במערכת הבחירות הנוכחית.

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

אלא שמנדלבליט סירב להשיב. "אבקש להבהיר", הוא כתב לגנץ למחרת פנייתו, "כי לעמדתי אין מקום להידרש ולהכריע בשאלות האמורות, שכן כרגע הן עניין תיאורטי, המבססות עצמן על עובדות אשר יכול שכלל לא יתקיימו בפועל.

"נוסף על כך, בנסיבות העניין, כל הידרשות מטעמי בנושא זה והבעת עמדה בנושא בעיתוי הנוכחי – עלולה חלילה להתפרש כאילו באה להשפיע על השדה הפוליטי בסמוך מאוד למועד יום הבחירות. מובן כי ככל שהשאלה תהפוך למעשית, אדרש לדברים כמקובל".

מה בעצם אומר היועץ? שני דברים מרכזיים:

1. שהוא לא נכנס למה שהוא מגדיר "עניין תיאורטי", ובכוונתו לבחון את ההיבטים המשפטיים של מצב שבו החליפי לא עובר את אחוז החסימה רק אם הדבר יתרחש בפועל, ולא קודם לכן;
2. שהוא נמנע מלעסוק בכך כדי שלעמדתו המשפטית בעניין לא תהיה "חלילה" השפעה על השדה הפוליטי, לקראת הבחירות.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בפגישת עבודה ראשונה עם שר הביטחון ושר המשפטים בני גנץ וכן עם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, 7 בינואר 2021

מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט טועה טעות מרה בשתי הנקודות הללו. לא זו בלבד שיש בסמכותו להידרש לגופה של הפנייה ולפרסם ברבים את המצב המשפטי המחייב בנושא הזה, אלא שבמידה רבה, זו גם חובתו המקצועית.

מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט טועה טעות מרה: לא זו בלבד שיש בסמכותו להידרש לגופה של הפנייה ולפרסם ברבים את המצב המשפטי המחייב בנושא הזה, אלא שזו גם חובתו המקצועית

בעניין הידרשותו של מנדלבליט ל"עניין תיאורטי" כפי שהוא מגדיר אותו – היועץ המשפטי שבוי כנראה באיזו אשליה, שהוא כבר מונה לשופט בבית המשפט העליון. בהקשר הנוכחי, הוא מחיל על עצמו את מבחני הסף הנוהגים בעתירות לבג"ץ.

בית המשפט אכן לא נדרש לעניין תיאורטי, ואם מוגשת לבג"ץ עתירה בעניין שהשופטים מגדירים לעתים כ"ביצה שטרם נולדה", הכלל הוא שעתירה כזו נדחית על הסף, מפאת היותה מוקדמת או תיאורטית.

במאמר מוסגר, אפילו בבג"ץ יש לכלל הזה חריגים. במילים אחרות, לפעמים השופטים דנים בעתירה על אף שהם קובעים שהיא תיאורטית, במצבים שבהם כל פעם שתוגש עתירה בנושא הספציפי הזה, היא בהכרח תהפוך לתיאורטית במועד הדיון בה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בטקס הפרידה מאבי ניסנקורן במשרד המשפטים, 3 בינואר 2021 (צילום: גדעון שרון, לע"מ)

מנדלבליט קיבל החלטה לעטות על עצמו את אותה כסות של בג"ץ, ולהימנע מלתת חוות דעת משפטיות בנושאים שהוא מגדיר תיאורטיים. בצעד הזה גלומה אי הבנה בסיסית, של ההבדל בין תפקידו כבשר מבשרה של הרשות המבצעת, לבין תפקידו של שופט – חלק מהרשות השופטת.

ליועץ אין רשות ואין הצדקה להימנע מלגבש ולמסור את עמדתו המשפטית בנושאים האלה, תיאורטיים או לא. השאלה האם הדבר רלוונטי כעת או לא, איננה מסורה בידיו.

ליועץ אין רשות ואין הצדקה להימנע מלגבש ולמסור את עמדתו המשפטית בנושאים האלה, תיאורטיים או לא. השאלה האם הדבר רלוונטי כעת או לא, איננה מסורה בידיו

אם גנץ פנה אליו וביקש הבהרה של המצב המשפטי, עצם הפנייה מלמדת שהעניין רלוונטי – מבחינת גנץ. לרה"מ החליפי, שהוא גם שר הביטחון ושר המשפטים, יש זכות לקבל ייעוץ משפטי בנושאים ממשליים מהיועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט מועל בחובתו המקצועית בסירובו לתת חוות דעת מוסמכת.

זו לא הפעם הראשונה שהיועץ סירב למסור חוות דעת בנושא משפטי קריטי. הפעם הקודמת הייתה, כשפנו אליו לקראת סבב ג' של הבחירות, בתחילת 2020, בבקשה שייתן חוות דעת בשאלה האם ניתן להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על בנימין נתניהו – נאשם בפלילים. היועץ סירב, והוגשו עתירות לבג"ץ.

העתירה לבג"ץ נגד ממשלת החליפים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם בג"ץ היה מחיל את מבחני מנדלבליט, הוא היה דוחה את העתירות על הסף, אך השופט יצחק עמית החליט אחרת, וקבע שיש חשיבות ציבורית לדון בנושא הזה עוד לפני שהנשיא ריבלין מטיל את המנדט על נתניהו. כן, בג"ץ הסכים לדון בנושא שהיועץ סירב להידרש אליו מפאת היותו "תיאורטי", ללמדנו עד לאן הרחיק היועץ לכת בגישתו הבורחת מאחריות.

הסיבה השנייה שנתן היועץ להימנעותו, מקוממת אף יותר. היועץ טוען כי אם ייתן חוות דעת משפטית בנושא הזה כעת, הדבר עלול להשפיע על "השדה הפוליטי". מה פירוש להשפיע על השדה הפוליטי?

במדינה דמוקרטית המטרה היא שכל אזרח הבא לממש בקלפי את זכותו להצביע, עושה זאת על בסיס מושכל, כשהוא מיודע בכלל העובדות הרלוונטיות. המצב המשפטי הנוגע להמשך כהונת ממשלת החילופים גם אם כחול-לבן לא תהיה מיוצגת בכנסת הבאה, הוא עובדה רלוונטית ביותר עבור הבוחרים.

היועץ המשפטי לממשלה, קבעה ועדת שמגר שקבעה את היקף סמכויותיו של היועץ אחרי פרשת בר-און-חברון, הוא הגורם המשפטי המוסמך עבור הרשות המבצעת, כל עוד בית המשפט לא אמר את דברו.

תפקידו וחובתו של היועץ המשפטי, כממונה על האינטרס הציבורי, לפוגג את הערפל ולהודיע מהו המצב המשפטי המחייב (כל עוד בג"ץ לא פסק בנושא) בכל נושא הנוגע לפעולת הרשות המבצעת. זו חובתו כלפי גנץ, כלפי הממשלה והמערכת המשפטית כולה, וכלפי הציבור. וגם הפעם, מנדלבליט ברח מאחריות.