החלטת הטריבונל בהאג חשפה בעיית יסוד של המדינה

פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פונה לפני הוועידה של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, האג. דצמבר, 2019 (צילום: Courtesy International Criminal Court)
Courtesy International Criminal Court
פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פונה לפני הוועידה של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, האג. דצמבר, 2019

החלטת הטריבונל בהאג לחקור בכירים ישראלים על פשעי מלחמה מול הפלסטינים חשפה בעיית יסוד של מדינת ישראל, שרק החריפה אחרי הסכמי אוסלו: עצם הלגיטימיות של מדינת היהודים תלויה בשאלה אם תהיה או לא תהיה לפלסטינים מדינה.

החלטת הטריבונל בהאג לחקור בכירים ישראלים על פשעי מלחמה מול הפלסטינים חשפה בעיית יסוד של המדינה, שרק החריפה אחרי הסכמי אוסלו: עצם הלגיטימיות של מדינת היהודים תלויה בשאלה אם תהיה או לא תהיה לפלסטינים מדינה

כאשר האו"ם החליט להקים מדינה יהודית ומדינה ערבית, הערבים דחו את ההחלטה, בעוד היהודים קיבלו אותה והחליטו להקים את מדינת ישראל. איש לא דיבר אז על מדינה פלסטינית, ולישראל לא הייתה בעיה של לגיטימיות בעולם. חוץ מן העולם הערבי והעולם השלישי, כמובן, שסירבו להכיר בה בלחץ של הערבים.

האו"ם באותם שנים היה או"ם אחר מן האו"ם היום. הוא היה מורכב בעיקרו ממדינות המערב והגוש המזרחי, כאשר במקביל הוקם האירגון של המדינות הבלתי מזדהות בהנהגת מצרים הנאסריסטית, הודו שנמנעה מכל קשר ממשי עם ישראל, ויוגוסלביה הקומוניסטית של טיטו. ישראל גיששה להצטרף לאירגון – אבל נדחתה.

כאשר המדינות שהיו מושבות של המעצמות האימפריאליסטיות צרפת ובריטניה זכו לעצמאות, הם הצטרפו לאו"ם ושינו את הרכבו. אירגון המדינות הבלתי מזדהות התפרק, ולמעשה האו"ם ירש אותו. במידה רבה מאוד האו"ם היום הוא מה שהיה פעם אירגון הבלתי מזדהות המייצג את העולם השלישי, והוא ירש את האנטי ישראליות השורשית של האירגון ההוא.

באופן טבעי, האו"ם, שמייצג היום את העולם השלישי, מעדיף את הפלסטינים על ישראל, וישראל תלויה בווטו האמריקני במועצת הביטחון כדי שלא תוכרז מדינה מצורעת, בגלל הפלסטינים.

הסכמי אוסלו העניקו לישראל אתנחתה וישראל זכתה למשך פרק זמן קצר ללגיטימיות, אבל לא לאורך ימים. כשלון הסכמי אוסלו רק המחיש את הקשר בין הלגיטימיות של ישראל לבין ההתקדמות של פתרון הבעיה הפלסטינית.

ההודעה של הנשיא אובמה כי יסיר את הווטו האמריקני מעל ההחלטה נגד ההתנחלויות בערוב כהונתו המחישה את חומרת מצבה ישראל.

לצערנו, הפלסטינים מבינים את נקודת התורפה הזאת. בתיחכום רב הם מונעים הסדר עם ישראל, ואז לוחצים בסוכנויות האו"ם, בעצרת הכללית, וכעת בהאג כדי לשלול את הלגיטימיות שלה.

באופן טבעי, האו"ם, שמייצג היום את העולם השלישי, מעדיף את הפלסטינים על ישראל, וישראל תלויה בווטו האמריקני במועצת הביטחון כדי שלא תוכרז מדינה מצורעת, בגלל הפלסטינים

השופטת, פאטו בנסודא מגמביה, ששירתה בעברה משטר דיכוי של הפיכה צבאית, לא המתינה ליורש שלה, ויש סימנים שכבר סיכמה עם הפלסטינים מראש כי זאת תהיה ההחלטה.

ישראל עסוקה עם עצמה זמן רב מדי, ולא מוצאת זמן לנהל מערכה מתוחכמת – ויש הרבה מה לעשות.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 381 מילים
סגירה