חברי מועצת עיריית תל אביב יתכנסו מחר (שני) אחר הצהריים כדי להצביע על התקציב להתמודדות במכרז על חניון ככר אתרים.

החניון הזה מהווה מוקד למאבק ציבורי בשנים האחרונות, ומשקיפים מן הציבור חוששים ממחטף שיעביר נכס ציבורי לידיים פרטיות בהפסד של מאות מיליוני שקלים. החשש מתחדד נוכח העובדה שהעירייה מסרבת לחשוף פרטי הערכת שווי שלפיה נקבעה מסגרת התקציב להתמודדות במכרז, וחברי המועצה ישמשו למעשה חותמת גומי.

היחידה שדרשה לקבל את הערכת השווי לחניון היא חברת המועצה שולה קשת, וסגנית ראש ציפי ברנד אף פוטרה מתפקידה על רקע התנגדותה לתכניות העירייה בקשר לכיכר אתרים, אלא שכפי הנראה שאר חברי המועצה מיישרים קו.

עיריית תל אביב מחזיקה כיום ב-73% מהחניון והיתרה מוחזקת בידי דב שיף באמצעות מלון מרינה. בפועל, מי שרכשה את הזכויות של המלון בחניון ובחלקים ניכרים מהכיכר, היא שותפות "JTLV נכסי עדית", שהיא גם החברה היזמית שמקדמת את הריסת הכיכר ובניית המגדלים במקומה.

שולה קשת (צילום: שלומית כרמלי, ויקיפדיה)

המכרז על החניון הוא תוצאה של החלטת בית משפט להפריד כוחות בין שני בעלי החניון, כך שאחד יכול לרכוש את החלק של השני – או שצד שלישי יקנה את החלק של שניהם.

העירייה תוכל לרכוש את חלק המיעוט ב-60 מיליון שקל לכל היותר שכן זה התקציב שאושר בוועדת הכספים שלה בתחילת החודש. התקציב הזה נקבע בהתאם להערכת שווי שהצמידה לחניון תג מחיר של 217 מיליון שקל.

הערכת השמאי משקפת מחיר של 630 אלף ששקל לכל חנייה שנושקת לטיילת תל אביב ושדרות בן גוריון. ייתכן שאפשר להצדיק את המחיר הזה כשלעצמו, אלא שהחניון, שפועל כל ימות השבוע, מהווה גם כ-37% מהרכוש המשותף של כיכר אתרים, שפוטנציאל ההשבחה המלא שלה נאמד בכמה מיליארדי שקלים.

כדי להבין איך השמאי הגיע דווקא לסכום הזה צריך לראות על מה מתבססת הערכתו, אלא שהעירייה מסרבת לחשוף את השומה לחניון. במצב הנוכחי, הצעת העירייה למכרז לא תאתגר את המתחרים במכרז, שיוכלו בקלות להציע מחיר גבוה יותר ולקנות את הנכס, בדרך להפוך את הכיכר כולה למכרה זהב נדל"ני.

כיכר אתרים ב-2013 (צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה

בסופו של דבר, מדובר בקרקע היקרה בישראל, לאחר שוועדת המשנה לתכנון ובנייה כבר אישרה לבנות בכיכר שני מגדלים בני 25 קומות בשטח של 70 אלף מ"ר, למגינת לבם של העירייה ויזמי הנדל"ן שרצו להניף את המגדלים לגובה של 40 קומות.

האיש הדומיננטי בעירייה

הסירוב של עיריית תל אביב לחשוף את הערכת השווי לחניון בפני הציבור, עומדת לכאורה בסתירה להחלטת בית משפט השלום בהרצליה, שבינואר השנה קבע שכונסי הנכסים של החניון נדרשים להגיש את השומה לתיק בית המשפט. זה לא קרה, ועוד לפני כן חברת המועצה שולה קשת ביקשה מהעירייה לקבל אותה וכן את ההכנסות מהחניון בשנתיים האחרונות.

בתשובה לשאלה מדוע לא תפורסם השומה לציבור או לפחות בתיק בית המשפט, כפי שהורה שופט השלום יעקב שקד, העירייה מסרה את התגובה הבאה:

"מדובר בהליך מכירה של חניון כיכר אתרים במסגרת הליך פירוק שיתוף שמתנהל בבית משפט השלום בהרצליה. בהתאם להחלטת בית המשפט, פרסום השומה נתון לסמכותם ואחריותם של הכונסים, על פי שיקול דעתם בלבד ואין באפשרות העירייה לפרסם זאת. הכונסים הודיעו לעירייה כי השומה תפורסם יחד עם מסמכי המכירה ותהיה גלויה לכל מי שירכוש את מסמכי המכירה".

העירייה העבירה את האחריות לכונס שמונה בהסכמתה, אלא שהיא יכולה גם לדרוש ממנו לפרסם, או לכל הפחות לחכות עם ההצבעה במועצה עד שזה יקרה. גם השומה הנוכחית עודכנה פעם נוספת בעקבות עתירה שהוגשה בנושא, לאחר שקודם לכן נקבע ששווי החניון יהיה רק 136 מיליון שקל, וזאת בגלל הנמכת האישור לגובה המגדלים שאושרו בכיכר.

ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי נושא דברים בתיאטרון הבימה, 3 במרץ 2019 (צילום: פלאש 90)

למעשה, העירייה רצתה למכור את חלקה בחניון ללא מכרז, ומועצת העיר אישרה את המכירה ל-JTLV, שמנוהלת על ידי עמיר בירם ואריאל רוטר, לפני כארבע שנים. המכרז נולד רק בעקבות עתירה של איש עסקים שמחזיק נכס בצמוד לכיכר. בית המשפט המחוזי קבע שיש לערוך את המכרז וגם היועמ"ש תמך בעמדה זו. העירייה ניסתה להפוך את ההחלטה בערעור לעליון, אך לשווא.

מי שמייצג את העירייה בעסקה הזו ומעוניין לקדם את המכרז הוא אלי לוי, מנהל אגף נכסים בעיריית תל אביב, שהגיע לחלק מהדיונים בבית המשפט בהרצליה. שמו לא אומר דבר לרוב הציבור, שכן הוא שומר על פרופיל נמוך, אך מדובר באיש הדומיננטי בעירייה לצד ראש העיר רון חולדאי, ואחד השחקנים הבולטים בנדל"ן בישראל, כמי שחולש על מבנים וקרקעות בשווי של עשרות מיליארדי שקלים.

"צריך לסמוך על אנשי המקצוע"

אחת הבודדות שהסתייגה מהלהיטות של העירייה לקדם את המגדלים בכיכר אתרים היא כאמור ציפי ברנד. היא התנגדה לעסקת מכירת החניון ב-2017, וחשבה אז שבמסווה של מכירתו, העירייה בעצם רצתה למכור את הכיכר ליזמים והציבור יאבד את האחיזה בשטח. על הרקע הזה, חולדאי פיטר אותה מסגנות ראש העיר בתחילת השנה הנוכחית.

"בלתי אפשרי שתאושר בנייה חסרת רסן סמוך לחוף, ושלא נשמור על רצועת החוף. זו תפיסה מהותית כוללת שלא מסתכמת בחניון כזה או אחר", היא אמרה ל"ישראל היום" לאחר הפיטורים. ברנד נעדרה מישיבת ועדת הכספים שאישרה את התקציב למכרז החניון, ולא השיבה לשאלה כיצד תצביע מחר והאם לדעתה צריך לחשוף את הערכת השמאי.

חברי המועצה מיטל להבי (מרצ), אסף הראל (אנחנו העיר) ורועי אלקבץ (יש עתיד) לא השיבו לשאלות בנוגע לעסקת החניון.

אחד התומכים בעסקה הוא חבר המועצה והח"כ לשעבר אברהם פורז, שגם מקורב לחולדאי ואף העמיד לרשותו את המפלגה שאיתה התמודד בבחירות הנוכחית לכנסת, עד שפרש. בתשובה לשאלה האם ראה את הערכת השווי, פורז אומר שאינו זוכר בדיוק אך מסכים שהיא צריכה להיות חשופה לציבור.

"אני עברתי על המסמכים, אני כבר לא יכול להגיד מה בדיוק ראיתי ומה לא, ברור שהייתה הערכת שווי, מקבלים תכנית כזו עם המון מסמכים ואני צריך לסמוך על אנשי המקצוע שהם יודעים מה הם עושים. אין לי יכולת לבדוק באופן אישי כל דבר בתוך התוכנית, אני לא אמור לעשות את זה.

"אני עברתי על המסמכים, אני כבר לא יכול להגיד מה בדיוק ראיתי ומה לא. אני צריך לסמוך על אנשי המקצוע שהם יודעים מה הם עושים. אין לי יכולת לבדוק באופן אישי כל דבר בתוך התוכנית, אני לא אמור לעשות את זה"

"זה לא שאגף הנדסה מנחש מספרים. לוקחים שמאי ואני יוצא מהנחה שהוא עשה עבודה ראויה, אין לי כלים ואין לי ידע לבדוק אותו. אין דרך אחרת לעבוד, ועם זה חיים לטוב ולרע. יכול להיות שהוא טעה אבל אני לא לוקח שמאי מטעמי לבדוק את זה".

האם אתה חושב שצריך לחשוף את השומה לציבור?
"בוודאי שכן. יועמ"ש העירייה חייב לחשוף. זה לא תורת הנסתר, הכול צריך להיות בשקיפות מלאה. השמאות חייבת להיות חשופה וגלויה, חד-משמעית כן".