לפעמים, כשבנו המתבגר לא מקשיב לו, זה מגיע לעימות פיזי. יאיר סוגר לו את המחשב בכוח ומחטיף. הבן מתנגד, אבל זה לא עוזר לו. מכה ביד, לפעמים בעורף, דחיפה אם צריך. זה לא כוחות, האבא חזק יותר. הוא מרגיש שהוא מאבד שליטה, מאבד עשתונות ופועל. יאיר, איש הייטק שמתגורר במרכז הארץ, מבין שזו לא הדרך ופנה לעזרה של הדרכת הורים וטיפול משפחתי.
ניר גדל כילד שספג מכות מאביו, שהאמין שזו הדרך לחנך. הוא העביר את זה הלאה לבניו כי האמין שרק ככה לומדים.
בפעם הראשונה בה שמע את הגדול שלו מקלל הוא סטר לו, כשהאמצעי עשה בעיות בבית ספר הוא גרר אותו לחדר תוך כדי שהוא מכה אותו בגב ובעורף, וכשהקטן עשה סצנה שכללה בכי וצרחות בחדר המדרגות, הוא גרר אותו בכוח על הרצפה עד הדלת של הבית. אלא שהפעם השכנים ראו, ודיווחו לשירותי הרווחה. נפתח הליך פלילי נגד האב, אשר נסגר בתנאי שיפנה לטיפול וליווי של גורמי מקצוע.
המקרים האלה של אלימות פיזית כלפי ילדים שאולי לא נחשבת להתעללות קשה, אבל מהווה עבירה פלילית אסורה בחוק, הם תופעה שכיחה בישראל 2021.
מהנתונים שנאספו על ידי המועצה לשלום הילד עולה כי מספר התיקים הפליליים שנפתחים מדי שנה נגד מבוגרים בגין אלימות כנגד קטינים במשפחה עומד על כ-3,000 תיקים בשנה. מספר הדיווחים שמגיעים מדי שנה לשירותי הרווחה על חשד להתעללות בילדים עומד על כ- 50,000.
"שכנים שמדווחים על מה שהם רואים, אנשי חינוך שנחשפים לילדים שסופגים אלימות, מרבית הפניות אומנם לא מגיעות להליך הפלילי, אבל מתבררות כנכונות. זה רק קצה הקרחון של התופעה", אומרת לירון אשל, עורכת דין ועובדת סוציאלית שמנהלת מרכז ליווי וסיוע לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד.
"הנתונים מדברים על כך שאחד מכל חמישה ילדים בישראל נפגע בידי מבוגר. על מרבית המקרים – בין אם זו התעללות מתמשכת ובין אם מדובר על פגיעה נקודתית – אנחנו בכלל לא יודעים, כי הקורבנות הם ילדים שבמרבית המקרים לא פונים לעזרה".
סימנים של אור
בספרה החדש, "דבר שמתחפש לאהבה", טוענת גליה עוז כי חוותה בילדותה גילויי אלימות קשים מצד אביה, הסופר עמוס עוז. הספר הציף מחדש את הדיון בסוגיית האלימות כלפי הילדים. עוז טוענת להתעללות פיזית ונפשית מתמשכת בשנות ה-70.
ענישה פיזית כלפי ילדים, כולל הכאה, בהחלט הייתה נהוגה בלא מעט בתים באותן שנים. בנוסף, הענישה הפיזית לא נחשבה לעבירה פלילית וכמעט שלא הייתה מודעות לזכויות הילד. האמנה לזכויות הילד של האו"ם נחתמה ב-1989 והחוק למניעת אלימות במשפחה חוקק ב-1991.
התעללות בקטינים היא היום עבירה עליה חלה חובת דיווח. אי-דיווח לרשויות אודות מידע או חשד כי קטין או חסר ישע מצוי בסיכון או נתון להתעללות על ידי אדם האחראי עליו מהווה עבירה פלילית והעונש עליה הוא מאסר של עד 3 חודשים.
התעללות בקטינים היא היום עבירה עליה חלה חובת דיווח. אי-דיווח לרשויות אודות מידע או חשד כי קטין נתון להתעללות על ידי אדם האחראי עליו מהווה עבירה פלילית והעונש עליה הוא מאסר של עד 3 חודשים
יחד עם זאת, האלימות מתרחשת במקרים רבים בתחום האפור שלא תמיד ניתן לאפיין כהתעללות. ד"ר שירה סובול, חברת סגל ומרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, מחברת הספר "הורים לילדים ללא גבולות", עדה לתופעה שחוצה הבדלי מגזרים ומעמדות.
"זו פרקטיקה שכיחה גם אצל הורים נורמטיבים שדווקא רוצים להיטיב עם הילדים שלהם", אומרת סובול. "הורים שהתחנכו בצורה כזו למדו שזו הדרך למגר התנהגויות שליליות של הילדים. הם לא גאים בזה, אבל הם מתרצים את התנהגותם בכך שככה חונכו והנה הם יצאו נורמלים ועובדה שזה עובד.
"מה שההורים האלה לא מבינים זה שגם אם השיטה יעילה לטווח קצר – הרי הילד לא יחזור על התנהגות לא רצויה כי הוא מאוים והוא מפחד – אבל הוא נפגע קשה בטווח הרחוק. המחקרים מראים כי לילדים שסופגים ענישה פיזית יש נטייה לגדול להיות מבוגרים אגרסיבים, אנטי סוציאלים, עם בעיות רגשיות ואפילו חסכים קוגניטיביים".
הצעת חוק שהוגשה לא מכבר תחייב מטפלים, כגון רופאים ופיזיותרפיסטים, לעבור הכשרה ייעודית לזיהוי ילדים נפגעי התעללות.
"מדהים מה שקורה היום מבחינת המודעות לנושא", מסכמת אשל. "אנחנו רואים שיותר ויותר בעלי מקצוע שבאים במגע עם הילדים מגלים אחריות לנושא הזה. ההתפתחות האחרונה היא בתחום הספורט. המועצה לשלום הילד בשיתוף משרד הספורט, מקדמת הכשרת חובה ייחודית למאמני ספורט ומדריכים לאיתור וזיהוי ילדים נפגעי התעללות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם